בשנת 2012 פתחה מדינת ישראל את שעריה, ואפשרה לעורכי דין זרים, אשר אינם מוסמכים לעריכת דין בישראל, לעבוד בעריכת דין בישראל. אפשרות זו שימחה עורכי דין רבים, וכיום ישנם עשרות עורכי דין זרים המורשים לעסוק במקצוע בישראל, ומספרם רק הולך ועולה. לנוחיותכם, קיבצנו עבורכם את כל הכללים וההגבלות החלים על עורכי דין זרים בבואם לעבוד בישראל.

משרדנו מאחל לכם, עורכי הדין הזרים, הצלחה בדרככם להשתלבות בשוק עריכת הדין הישראלי, וישמח לעמוד לרשותכם בכל צרכי הפיתוח העסקי והשיווק העתידיים שלכם.

מהו מרשם עורכי הדין הזרים, ומה משמעותו?

בתאריך ה-2/9/2012, תיקון מספר 33 לחוק לשכת עורכי הדין-1961 אושר – התיקון התקדימי לחוק המתיר לעורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים להעניק ייעוץ משפטי בישראל בנוגע לכל דין זר בו הוסמכו לאחר הליך רישום בלשכת עורכי הדין בישראל.

בפעם הראשונה בישראל, לשכת עורכי הדין נתנה מסגרת משפטית למשרדי עורכי דין זרים ועורכי דין זרים להיכנס לשוק המשפטי הישראלי ולהקים משרדים ו/או נציגים בישראל. כמו כן, התיקון מאפשר למשרדים זרים להוות גורם מקצועי, מנוסה ומוסמך להעניק ייעוץ משפטי ללקוחות ישראלים, בישראל, על חוקים ושאלות משפטיות סביב החוקים המקומיים בהם המשרדים מגיעים ומכירים.

לפרטים נוספים על תיקון מספר 33 לחוק לשכת עורי הדין-1961 וכיצד להירשם בלשכת עורכי הדין כמשרד עורכי דין מוסמך לפעול בישראל, ניתן לפנות לאתר לשכת עורכי הדין של ישראל.

מהם התנאים לרישום במרשם?

התנאים לרישום במרשם הם אלה (תנאים מצטברים):

  1. לעורך הדין הזר יש רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, במדינה שהלשכה אישרה את הליכי הרישיון שלה (כל מדינות ה-OECD מאושרות על ידי הלשכה. הסמכה ממדינה שאינה חברה ב-OECD טעונה אישור, כמפורט מטה).
  2. עורך הדין הזר שימש כעורך דין או כיהן בתפקיד שיפוטי מחוץ לישראל במשך 5 שנים לפחות, בסמוך לבקשת הרישום.
  3. עורך הדין הזר עמד בבחינות שערכה לשכת עורכי הדין בנושא אתיקה מקצועית החלה על עורכי הדין הזרים, בעברית או באנגלית.
  4. עורך הדין הזר צירף לבקשת הרישום אישור כי בידו אחת מהבטוחות המפורטות לשם הבטחת פיצוי של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל שלו, בנוגע לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן כולו או חלקו בישראל. הבטוחות הן: ערבות, ביטוח או פיקדון. 

במידה והעו"ד הזר עמד בכל התנאים המפורטים, הלשכה ככל הנראה תצרף את עורך הדין למרשם המנוהל על ידה. הלשכה רשאית שלא לרשום מבקש שנתקיימו לגביו התנאים המפורטים, רק לאחר שניתנה לו זכות לטעון, ואם התקיים לגביו אחד מהבאים:

  1. עורך הדין הזר הורשע, בישראל או בחו"ל, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לרישום במרשם.
  2. התגלו עובדות אחרות שבשלן סבורה הלשכה כי עורך הדין הזר אינו ראוי לרישום במרשם.

לצורך נושא זה, הלשכה רשאית לדרוש מהמבקשים להיכלל במרשם פרטים ואישורים לעניין עבירות פליליות או עבירות משמעת שהורשעו בהם מחוץ לישראל, או הליכים פליליים או משמעתיים המתקיימים נגדם מחוץ לישראל, וכן פרטים נוספים על השכלתם והכשרתם המקצועית.

הבטוחות שעו"ד זר צריך לכלול

קיימות שלוש סוגי בטוחות קבילים:

  1. ערבות אוטונומית לטובת לשכת עורכי הדין, שהנה בלתי מותנית ובלתי ניתנת להעברה או שיעבוד, שניתנת על ידי בנק או חברת ביטוח, בסכום מינימאלי של שני מיליון ש"ח. ערבות זו ניתנת לביטול רק לפי דרישה בכתב של לשכת עורכי הדין ותוחזק על ידי הלשכה בנאמנות עבור נפגעים.
  2. ביטוח אשר ייעשה אצל חברת ביטוח ויכסה תביעות שהוגשו לראשונה במהלך תקופת הביטוח, בשל נזקים שנגרמו מעיסוקו של המבוטח כעורך דין בישראל. תקופת הגילוי של הפוליסה תהיה ל-7 שנים לפחות, סכומה המינימאלי יהיה 2 מיליון ש"ח, עם השתתפות עצמית של עד 10,000 ש"ח. הפוליסה תהיה משועבדת לטובת הלשכה.
  3. פיקדון על סך 2 מיליון ש"ח לפחות, חופשי מכל שיעבוד או עיקול בכל עת, ושאינו ניתן למשיכה אלא על פי פסק דין חלוט לטובת נפגע. הפיקדון יופקד בבנק, על שם לשכת עורי הדין, בחשבון נאמנות נפרד לכל עורך דין זר.

את נוסח הבטוחות ניתן למצוא בתוספת לצו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר) כאן.

מהו התהליך שעו"ד זר נדרש לעבור על מנת להיכלל במרשם?

תחילה, על עורך הדין הזר לעבור בחינה באתיקה המקצועית החלה על עורכי דין זרים. תוך שנתיים מיום שעבר עורך הדין הזר את הבחינה, עליו למסור ללשכה בקשה להיכלל במרשם, הכוללת בתוכה מסמכים בנוגע להכשרת עורך הדין הזר והסמכתו. יחד עם הגשת הבקשה, עורך הדין הזר נדרש לשלם אגרת טיפול בסכום 549 ש"ח.

לאחר הגשת הבקשה וטרם אישורה, הלשכה מפרסמת את שמות עורכי הדין הזרים המבקשים להיכלל במרשם, ובמשך 21 יום ניתן להגיש התנגדויות לאישור רישום עורך הדין הזר במרשם. לאחר 21 יום, הלשכה תחליט אם לרשום את עורך הדין הזר במרשם או לא. במידה והחליטה שקיים נימוק שלא לכלול את עורך הדין הזר במרשם, הלשכה תודיע זאת לעורך הדין הזר בכתב, ותקבע לו מועד לטעון את טענותיו לפניה, או לפני ועדה שמינתה לכך.

במידה והלשכה החליטה לכלול את עורך הדין הזר במרשם, תודיע לו בכתב אודות כך. לאחר ההודעה, על עורך הדין הזר לשלם אגרה שנתית לחברות בלשכת עורכי הדין. גובה האגרה ייקבע על פי מועד אישור עורך הדין הזר (עלות אגרה שנתית ינואר-דצמבר 3036 ש"ח). לאחר ששילם את האגרה, תכלול הלשכה את המבקש במרשם עורכי הדין הזרים.

מהו התהליך שעו"ד זר נדרש לעבור על מנת להיכלל במרשם?

הבחינה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים נערכת פעמיים בשנה לפחות במועדים שנקבעים ומוכרזים מספר חודשים מראש. הבחינה היא בכתב, ואולם ניתן לפנות אל הלשכה בבקשה מיוחדת להיבחן בעל-פה.

החומר לבחינת האתיקה של הלשכה מתפרסם בכל שנה מספר חודשים לפני הבחינה, וכולל סעיפי חוק באתיקה מקצועית של עורכי דין. כדי לגשת לבחינה יש לשלם תחילה אגרת בחינה בסכום 160 ש"ח.

לטופס הרשמה לבחינה, פירוט החומר הנדרש לבחינה ומבחנים לדוגמא, אנא בקרו באתר לשכת עורכי הדין.

אילו מסמכים יש להגיש ללשכה כדי להירשם במרשם?

  1. אישור של הגוף המוסמך להעניק רישיון עריכת דין במדינה שבה הוסמך עורך הדין הזר, על כך שהוא בעל רישיון תקף לעסוק בעריכת דין.
  2. ראיות שעורך הדין שימש כעורך דין או כיהן בתפקיד שיפוטי מחוץ לישראל במשך חמש שנים לפחות. ראיות אלה יוגשו במקור, או בהעתק שאושר על ידי נוטריון.
  3. אישור שם גוף רשמי מהמדינה שבה הוסמך עורך הדין בדבר עברו הפלילי של עורך הדין הזר, לרבות הרשעות פליליות או הליכים פליליים המתנהלים נגדו. במידה ולא ניתן להשיג אישור כזה, ניתן לפנות את הלשכה בבקשה לפטור מחובה זו, במידה וקיימת מניעה לקבלו.
  4. אישור של הגוף המוסמך לקיים שיפוט משמעתי לעורכי דין או שופטים במדינה שבה הוסמך עורך הדין הזר, כי אין כנגד עורך הדין הזר הרשעות משמעתיות או הליכים משמעתיים המתקיימים נגד עורך הדין הזר. אם קיימים – עורך הדין הזר נדרש לצרף פרטים מלאים אודות ההליכים או ההרשעה.
  5. תצהיר של עורך הדין הזר כי לא תלויים ועומדים כנגדו מחוץ לישראל הליכים פליליים או משמעתיים וכי לא הורשע מחוץ לישראל בעבירה פלילית או בעבירת משמעת. אם קיימת הרשעה או קיים הליך תלוי ועומד בנושאים אלה – יפרט עורך הדין הזר בתצהיר פרטים מלאים אודות ההליכים או ההרשעה.
  6. כתב הסמכה מאת עורך הדין הזר, לפיו הוא מסכים כי הלשכה תקבל אודותיו מידע מן המרשם הפלילי.
  7. אישור מעורך הדין הזר כי בידיו אחת הבטוחות שנדרשים בהם עורכי דין הרשומים במרשם.

כל מסמך הנשלח ללשכה נדרש להיות בעברית או באנגלית. אם קיים מסמך שאינו בעברית או באנגלית, עורך הדין נדרש לצרף להם תרגום נוטריוני לעברית או לאנגלית.

עורך דין זר שהמדינה שבה הוסמך אינה נמנית על מדינות ה-OECD, נדרש לשלוח ללשכה גם מסמכים המעידים על דרישות ההשכלה וההכשרה המקצועית שנדרשים עורכי דין לעמוד בהם במדינה שבה הוסמך, וכן מסמכים המעידים על הפיקוח והשיפוט המשמעתי לו נתונים עורכי דין במדינת ההסמכה.

במידה ומרכז פעילותו של עורך הדין הזר אינו במדינה שבה הוסמך לעריכת דין, רשאית הלשכה לדרוש מעורך הדין הזר לצרף לבקשתו גם אישור של הגוף המוסמך במדינת העיסוק לפיו עורך הדין הזר רשאי לעסוק בה בעריכת דין על בסיס הרישיון שניתן לו

עו"ד זר הרשום במרשם – היכן ואיך יוכל לעבוד בישראל?

עורכי דין זרים הפועלים בישראל רשאים לעבוד בישראל אך ורק במתן שירותים משפטיים בעניין הדין הזר. שירותים אלה כוללים ייעוץ וחיווי דעת משפטיים בעניין הדין החל במדינה שבה הוסמך עורך הדין הזר לעסוק בעריכת דין, ועריכת מסמכים בעלי אופי משפטי שחל עליהם דין זר, בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כאמור.

לפיכך, לעורכי דין זרים אסור לייצג לקוחות בנושאים שאינם קשורים לדין החל במדינתם, ואסור להם לייצג לקוחות בבתי משפט, למעט הגשת חוות דעת מומחה בעניין הדין החל במדינה שבה הוסמכו.

מהם כללי האתיקה להם נדרשים לציית עו"ד זרים בישראל?

עורכי דין זרים כפופים להוראות האתיקה המקצועית החלים על עורכי דין ישראלים, לרבות כללי שמירה על כבוד המקצוע, כללי פסלות בייצוג במקרים של ניגוד עניינים, הסדרת פרסומות, עניינים הנוגעים לשכר טרחת עורך דין וחיסיון עורך דין-לקוח.

בנוסף, קיימות הוראות מיוחדות לעניין אתיקה מקצועית של עורכי דין זרים הנובעת מאופי עיסוקם כעורכי דין זרים.

בהתקיים מקרה שעורך הדין הזר עבר על כללי האתיקה להם הוא מחויב, הוא יכול לעמוד לדין משמעתי בבית הדין המשמעתי של הלשכה במחוז שבו מתקיים מרכז פעילותו בישראל. ואולם, זאת רק במידה ועבירת המשמעת נעברה, כולה או חלקה, בישראל, או אם היא נעברה כולה מחוץ לישראל, היא נוגעת לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל.

אילו כללים מיוחדים חלים על עורך דין זר הפועל בישראל?

מלבד הגבלת העיסוק לנושאים הקשורים לדין הזר, ועמידה בכללי האתיקה לעורכי דין זרים, עליהם נערך מבחן בטרם אישור הרישום במרשם, על עורכי דין זרים הרשומים במרשם ופועלים בישראל לעמוד במספר תנאים.

ראשית, עורך דין זר נדרש לציין את דבר היותו עורך דין זר ואת שם המדינה בה הוסמך כעורך דין בנייר המכתבים המשרדי שלו, בכל מסמך הקשור לעבודתו המקצועית שבו מצוין שמו, ובכל מקום שבו עורך דין ישראלי נדרש, על פי דין, לציין את דבר היותו עורך דין.

שנית, עורך דין זר נדרש להפקיד כל סכום כסף שקיבל בנאמנות בבנק ישראלי ולא בבנק זר.

האם יכולים עו"ד זרים שאינם רשומים במרשם – לעבוד בכל זאת בישראל?

עורכי דין שהוסמכו במדינה זרה, שאינם רשומים במרשם עורכי הדין הזרים, רשאים לבקש היתר לתת שירות משפטי בעניין הדין הזר בישראל (כמפורט לעיל) מהוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין.

התנאים לכך הם שמרכז פעילותו של עורך הדין מבקש הבקשה במסגרת עיסוקו כעורך דין הוא מחוץ לישראל, וכי השירות המשפטי שניתן בישראל בעניין הדין הזר ניתן בישראל שלא בדרך העיסוק, כלומר – באופן ספורדי, חד פעמי או לעיתים רחוקות.

הועד המרכזי יודיע למבקש ההיתר על החלטתו תוך 30 יום ממועד קבלת הבקשה, ואם לא ניתנה תגובה עד מועד זה, יראה כאילו ניתן ההיתר.

האם יש צורך לחדש רישום במרשם?

כן. עורכי הדין הכלולים במרשם נדרשים לפנות ללשכה אחת לשלוש שנים מיום רישומם, ולהציג פרטים ואישורים כי בידיהם רישיון תקף לעסוק בעריכת דין במדינה בה הוסמכו, וכי לא עברו כל עבירה פלילית או עבירת משמעת מחוץ לישראל בזמן זה.

את המסמכים האמורים נדרש עורך הדין הרשום במרשם להציג עד שישה חודשים מיום שחלפו שלוש שנים כאמור. במידה ועורך דין הרשום במרשם לא הציג את הפרטים עד למועד הנדרש, רשאית הלשכה למחוק אותו מהמרשם.

מלבד זאת, הלשכה רשאית למחוק עורך דין זר מהמרשם בהתקיים אחד מאלה:

  1. רישיונו לעסוק בעריכת דין במדינה בה הוסמך בוטל.
  2. עורך הדין ביקש למחוק עצמו מהמרשם.
  3. עורך הדין התקבל כחבר הלשכה לאחר שעמד בתנאים לקבלת רישיון עריכת דין ישראלי.
  4. עורך הדין הוכרז פושט רגל.
  5. בית דין משמעתי הטיל על עורך הדין עונש של מחיקת רישומו מהמרשם.

מעבר לכך, רשאית הלשכה להתלות (להשעות) את רישומו של עורך הדין הזר במקרים הבאים:

  1. רישיונו לעסוק בעריכת דין במדינה שבה הוסמך הותלה, או שהוא הושעה מעיסוק בעריכת דין מחוץ לישראל. במקרה זה, משך ההתליה תהיה למשך השעיית הרישיון.
  2. עורך הדין הוכרז בפסק דין כפסול דין מחמת מחלת נפש, או אם החליטה הלשכה, בהסתמך על תעודה של פסיכיאטר מחוזי, כי עורך הדין אינו מסוגל מחמת מחלת נפש לעבוד כעורך דין.
  3. אם נדון בבית משפט משמעתי להשעיה בשל עבירת אתיקה שעבר בישראל או בקשר לשירות שנתן במסגרת פעילותו בישראל.
  4. בית הדין המשמעתי, על פי בקשת קובל, רשאי להתלות את רישומו של עורך הדין הזר אם הוגש נגד עורך הדין הזר כתב אישום או קובלנה משמעתית מחוץ לישראל, ומחמת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה, מצא כי אין הוא ראוי להיות רשום במרשם.

מתי בית דין משמעתי מורה על מחיקת עורך דין זר מהמרשם?

על פי חוק לשכת עורכי הדין, עורכי דין זרים כפופים להוראות האתיקה של הלשכה בעניין התנהלות עורכי דין, שכר טרחת עורכי דין וחיסיון עורך דין-לקוח. על כן, בהפרתו את אחד מסעיפי החוק בעניין זה, עורך הדין הזר חשוף לתביעה בפני בית דין משמעתי, אשר רשאי להורות על מחיקת עורך הדין הזר מהמרשם בשל עבירת המשמעת.

נוסף על כך, בית דין משמעתי יכול, לבקשת קובל, להחליט למחוק את רישומו של עורך הדין הזר מהמרשם בשל הרשעה מחוץ לישראל בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין עורך הדין ראוי להיות עוד רשום במרשם, אף אם רישיונו לא בוטל בשל ההרשעה כאמור; או אם נתגלו עובדות אחרות, בפסק דין או בכל דרך אחרת, שאינן מהוות עבירת משמעת, אך עדיין בית הדין מצא כי עורך הדין לא ראוי להיכלל עוד במרשם בשלן.

נוסף על כך, בית הדין המשמעתי רשאי להחליט, לבקשת קובל, כי רישום עורך הדין הזר הושג במרמה.

כיצד יכול משרד עורכי דין זר הפועל בחו"ל - לפעול בישראל?

החוק מכליל עורכי דין בודדים תחת קטגוריית "משרד עורכי דין". כדי שמשרד עורכי דין של עורך דין יחיד יוכל להקים שלוחה בישראל, עורך הדין נדרש להיות בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, באחת המדינות שאושרו על ידי הלשכה, וכן כי מרכז פעילותו במסגרת עיסוקו כעורך דין הוא מחוץ לישראל.

על מנת לפתוח שלוחה בישראל על עורך הדין להודיע ללשכת עורכי הדין על כך, ולשלוח לה את שם המשרד, שם עורך הדין, כתובת המשרד, שם השלוחה בישראל, ושמה של המדינה שבה נמצא מרכז פעילותו של עורך הדין.

נוסף על כך, עורך הדין נדרש לשלוח תצהיר ובו מצהיר כי הוא בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, תוך ציון שם המדינה, כי מרכז פעילותו הוא מחוץ לישראל, ולציין האם המשרד משתף בהכנסותיו את מי שאינו עורך דין בישראל או בחו"ל.

התצהיר יהיה בעברית או באנגלית, ואם יהיה בשפה שאינה עברית או אנגלית, יש לצרף תרגום נוטריוני לאנגלית או עברית. במידה ויחול שינוי באחד מהפרטים שהוצהרו בתצהיר, המשרד ישלח הודעה ללשכה על כך תוך 30 יום מיום שאירע השינוי.

כמו בעניין עורכי הדין הזרים הרשומים במרשם המתנהל בלשכה, גם משרדי עורכי דין זרים נדרשים לאחריות עורכי הדין שלהם לנזקים שנגרמים על ידם בעניין שפעלו בו כעורכי דין.כמו כן, עורכי הדין במשרד נדרשים לעמוד בדרישות תקנות האתיקה לעורכי דין, וגם חל עליהם איסור עיסוק בנושאים אחרים העומדים בניגוד עניינים לעיסוקם כעורכי דין.

באשר לשמו של משרד עורכי הדין, שם המשרד יכול להישאר כשמו של משרד עורך הדין הזר, ואולם יש צורך שבכל מקום שבו מצוין שמה של השלוחה, יש לציין כי היא שלוחה של משרד עורכי דין זר, וכן את שמה של המדינה בה נמצא מרכז פעילותו.

חשוב להדגיש -עורכי דין ישראלים רשאים להיות חברים או שותפים בשלוחה של משרד עורכי הדין הזר, אך אם משרד עורכי הדין הוא תאגיד (אפילו בע"מ או ltd.) או אם המשרד משתף בהכנסותיו גורמים שאינם עורכי דין (בישראל או בחו"ל), אסור לעורך דין ישראלי לעבוד באותו משרד.

כך גם לגבי שכירים – עורך דין ישראלי לא יכול להיות שכיר במשרד שהוא תאגיד, או משרד שלא כל חבריו הם עורכי דין, ישראליים או זרים, או אם יש למשרד הגבלת אחריות על החברים בו. עורך דין ישראלי, או עורך דין זר המורשה לעסוק בישראל (רשום במרשם) אינו רשאי לעבוד במשרד עורכי דין זר אם הוא חבר בחברת עורכי דין, ולא יכול להיות חבר ביותר ממשרד עורכי דין אחד.

מהם הכללים שחלים על עו"ד זר בתור שלוחה של משרד עורכי דין זר הפועל בישראל?

על פי חוק לשכת עורכי הדין, משרד עורכי דין זר רשאי לקיים שלוחה בישראל. על פי הגדרת החוק, משרד עורכי דין זר הנו תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל, מטרתו מתן שירותים משפטיים, חבריו או השותפים בו, כולם או חלקם, הם בעלי רישיון בעריכת דין מחוץ לישראל, ומרכז פעילותו של המשרד מחוץ לישראל.

להקמת שלוחה של משרד עורכי דין זר יש לעמוד במספר תנאים מקדימים:

  1. מועסק בה עורך דין בעל רישיון ישראלי או עורך דין בעל רישיון זר הרשום במרשם עורכי הדין הזרים של הלשכה – אחד לפחות;
  2. לא מועסק במשרד, אלא אם נתקבל היתר מהלשכה, עורך דין שחברותו בלשכה הושעתה, או עורך דין זר שרישומו במרשם הותלה, למשך תקופת ההשעיה או התלייה, וכן לא מועסק בה, בלי היתר מהלשכה, אדם שהוצא מן הלשכה או שרישומו נמחק ממרשם עורכי הדין הזרים.

כדי להקים את שלוחת משרד עורכי הדין הזר על המשרד להודיע על כך ללשכת עורכי הדין, ולצרף את שם השלוחה בישראל, כתובת השלוחה, שם המדינה שבה נמצא מרכז הפעילות של המשרד, האם המשרד הוא תאגיד (כולל שם מדינת ההתאגדות), ושמות עורכי הדין הישראלים והזרים (הרשומים במרשם) המועסקים בשלוחה, והאם הם מועסקים בה כשכירים, חברים או שותפים.

אם המשרד הוא תאגיד, עליו לצרף להודעה זו תצהיר של אורגן מוסמך בתאגיד, המצהיר כי התאגיד התאגד מחוץ לישראל, כי מטרתו מתן שירותים משפטיים, ומרכז פעילותו מחוץ לישראל. עוד נדרש התצהיר לכלול, כי החברים או השותפים בתאגיד הם בעלי רישיון עריכת דין מחוץ לישראל, תוך ציון האם כל החברים בעלי רישיון לעריכת דין או רק חלקם, ציון האם המשרד משתף בהכנסותיו גורמים שאינם עורכי דין או בעלי רישיון לעריכת דין, והאם למשרד יש הגבלת אחריות על החברים בו.

התצהיר יהיה בעברית או באנגלית, ואם יהיה בשפה שאינה עברית או אנגלית, יש לצרף תרגום נוטריוני לאנגלית או עברית. במידה ויחול שינוי באחד מהפרטים שהוצהרו בתצהיר, המשרד ישלח הודעה ללשכה על כך תוך 30 יום מיום שאירע השינוי.

האם ניתן להפסיק את פעילותה של שלוחה של משרד עורכי דין זר?

בית דין משמעתי רשאי, לפי בקשת קובל, להורות למשרד עורכי דין זר המקיים שלוחה בישראל, להפסיק את פעילותו בישראל, אם מצא שהפר מה מהוראות האתיקה הנוגעות למשרד עורכי דין זר בישראל, או אם עורך דין (ישראלי או זר הרשום במרשם) העובד כשותף במשרד, הפר הוראה מהוראות האתיקה החלות עליו, באופן קונסיסטנטי ומתמיד, גם לאחר שהוזהר להפסיק את ההפרה. הפסקת הפעילות תהיה לפרק זמן קצוב, מקסימים שלוש שנים.