כיצד יכול משרד עורכי דין זר הפועל בחו"ל - לפעול בישראל?

החוק מכליל עורכי דין בודדים תחת קטגוריית "משרד עורכי דין". כדי שמשרד עורכי דין של עורך דין יחיד יוכל להקים שלוחה בישראל, עורך הדין נדרש להיות בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, באחת המדינות שאושרו על ידי הלשכה, וכן כי מרכז פעילותו במסגרת עיסוקו כעורך דין הוא מחוץ לישראל.

על מנת לפתוח שלוחה בישראל על עורך הדין להודיע ללשכת עורכי הדין על כך, ולשלוח לה את שם המשרד, שם עורך הדין, כתובת המשרד, שם השלוחה בישראל, ושמה של המדינה שבה נמצא מרכז פעילותו של עורך הדין.

נוסף על כך, עורך הדין נדרש לשלוח תצהיר ובו מצהיר כי הוא בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, תוך ציון שם המדינה, כי מרכז פעילותו הוא מחוץ לישראל, ולציין האם המשרד משתף בהכנסותיו את מי שאינו עורך דין בישראל או בחו"ל.

התצהיר יהיה בעברית או באנגלית, ואם יהיה בשפה שאינה עברית או אנגלית, יש לצרף תרגום נוטריוני לאנגלית או עברית. במידה ויחול שינוי באחד מהפרטים שהוצהרו בתצהיר, המשרד ישלח הודעה ללשכה על כך תוך 30 יום מיום שאירע השינוי.

כמו בעניין עורכי הדין הזרים הרשומים במרשם המתנהל בלשכה, גם משרדי עורכי דין זרים נדרשים לאחריות עורכי הדין שלהם לנזקים שנגרמים על ידם בעניין שפעלו בו כעורכי דין.כמו כן, עורכי הדין במשרד נדרשים לעמוד בדרישות תקנות האתיקה לעורכי דין, וגם חל עליהם איסור עיסוק בנושאים אחרים העומדים בניגוד עניינים לעיסוקם כעורכי דין.

באשר לשמו של משרד עורכי הדין, שם המשרד יכול להישאר כשמו של משרד עורך הדין הזר, ואולם יש צורך שבכל מקום שבו מצוין שמה של השלוחה, יש לציין כי היא שלוחה של משרד עורכי דין זר, וכן את שמה של המדינה בה נמצא מרכז פעילותו.

חשוב להדגיש -עורכי דין ישראלים רשאים להיות חברים או שותפים בשלוחה של משרד עורכי הדין הזר, אך אם משרד עורכי הדין הוא תאגיד (אפילו בע"מ או ltdd.) או אם המשרד משתף בהכנסותיו גורמים שאינם עורכי דין (בישראל או בחו"ל), אסור לעורך דין ישראלי לעבוד באותו משרד.

כך גם לגבי שכירים – עורך דין ישראלי לא יכול להיות שכיר במשרד שהוא תאגיד, או משרד שלא כל חבריו הם עורכי דין, ישראליים או זרים, או אם יש למשרד הגבלת אחריות על החברים בו. עורך דין ישראלי, או עורך דין זר המורשה לעסוק בישראל (רשום במרשם) אינו רשאי לעבוד במשרד עורכי דין זר אם הוא חבר בחברת עורכי דין, ולא יכול להיות חבר ביותר ממשרד עורכי דין אחד.

מהם הכללים שחלים על עו"ד זר בתור שלוחה של משרד עורכי דין זר הפועל בישראל?

על פי חוק לשכת עורכי הדין, משרד עורכי דין זר רשאי לקיים שלוחה בישראל. על פי הגדרת החוק, משרד עורכי דין זר הנו תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל, מטרתו מתן שירותים משפטיים, חבריו או השותפים בו, כולם או חלקם, הם בעלי רישיון בעריכת דין מחוץ לישראל, ומרכז פעילותו של המשרד מחוץ לישראל.

להקמת שלוחה של משרד עורכי דין זר יש לעמוד במספר תנאים מקדימים:

  1. מועסק בה עורך דין בעל רישיון ישראלי או עורך דין בעל רישיון זר הרשום במרשם עורכי הדין הזרים של הלשכה – אחד לפחות;
  2. לא מועסק במשרד, אלא אם נתקבל היתר מהלשכה, עורך דין שחברותו בלשכה הושעתה, או עורך דין זר שרישומו במרשם הותלה, למשך תקופת ההשעיה או התלייה, וכן לא מועסק בה, בלי היתר מהלשכה, אדם שהוצא מן הלשכה או שרישומו נמחק ממרשם עורכי הדין הזרים.

כדי להקים את שלוחת משרד עורכי הדין הזר על המשרד להודיע על כך ללשכת עורכי הדין, ולצרף את שם השלוחה בישראל, כתובת השלוחה, שם  המדינה שבה נמצא מרכז הפעילות של המשרד, האם המשרד הוא תאגיד (כולל שם מדינת ההתאגדות), ושמות עורכי הדין הישראלים והזרים (הרשומים במרשם) המועסקים בשלוחה, והאם הם מועסקים בה כשכירים, חברים או שותפים.

אם המשרד הוא תאגיד, עליו לצרף להודעה זו תצהיר של אורגן מוסמך בתאגיד, המצהיר כי התאגיד התאגד מחוץ לישראל, כי מטרתו מתן שירותים משפטיים, ומרכז פעילותו מחוץ לישראל. עוד נדרש התצהיר לכלול, כי החברים או השותפים בתאגיד הם בעלי רישיון עריכת דין מחוץ לישראל, תוך ציון האם כל החברים בעלי רישיון לעריכת דין או רק חלקם, ציון האם המשרד משתף בהכנסותיו גורמים שאינם עורכי דין או בעלי רישיון לעריכת דין, והאם למשרד יש הגבלת אחריות על החברים בו.

התצהיר יהיה בעברית או באנגלית, ואם יהיה בשפה שאינה עברית או אנגלית, יש לצרף תרגום נוטריוני לאנגלית או עברית. במידה ויחול שינוי באחד מהפרטים שהוצהרו בתצהיר, המשרד ישלח הודעה ללשכה על כך תוך 30 יום מיום שאירע השינוי.

האם ניתן להפסיק את פעילותה של שלוחה של משרד עורכי דין זר?

בית דין משמעתי רשאי, לפי בקשת קובל, להורות למשרד עורכי דין זר המקיים שלוחה בישראל, להפסיק את פעילותו בישראל, אם מצא שהפר מה מהוראות האתיקה הנוגעות למשרד עורכי דין זר בישראל, או אם עורך דין (ישראלי או זר הרשום במרשם) העובד כשותף במשרד, הפר הוראה מהוראות האתיקה החלות עליו, באופן קונסיסטנטי ומתמיד, גם לאחר שהוזהר להפסיק את ההפרה. הפסקת הפעילות תהיה לפרק זמן קצוב, מקסימים שלוש שנים.