סיכום מורחב ומלא של כנס משרדי עורכי הדין הזרים ה-2 של ישראל‏- דצמבר 2014‏

כנס משרדי עורכי הדין הזרים ה #2 של ישראל נערך במלון דן בתל-אביב בתאריך 9/12/2014. היה זה כנס משרדי עורכי-הדין הזרים ה- #2 של ישראל, שנערך במסגרת מחוז ת"א והמרכז של לשכת עורכי הדין, ובניהולו של משרד Robus - Legal Marketing Israel.

בכנס נכחו למעלה מ- 450 עו"ד (!) מהם נציגים של למעלה מ- 100 משרדי עו"ד זרים מרחבי העולם. הכנס הוגדר כאירוע הגדול והמסכם של שנת 2014 בעולם המשפט, והפגיש בין עשרות משרדי עורכי דין זרים מרחבי העולם הפעילים בישראל – לבין משרדי עורכי הדין המקומיים הגדולים והבולטים בישראל. ללו"ז המלא הכנס הקליקו כאן.

הכנס סוקר בתקשורת הישראלית והזרה, וצולם במלואו ומופיע בעמוד הכנס ב- Youtube (קישור). הכנס היווה אירוע נטוורקינג ייחודי ואפשר חשיפה והזדמנות ליצירת קשרים עסקיים עם משרדי עורכי דין ישראלים וזרים כאחד, והוא התקיים בשיתוף פעולה עם ארגון היועצים המשפטיים הפנימיים בישראל – ACCI : Association of Corporate Counsel – Israel.

משרד Robus שמח להביא בפניכם סיכום מורחב של הפאנלים השונים, ההרצאות וכן קישורים לסרטונים המלאים של הכנס, שצולם במלואו. שימו לב כי לכל פאנל והרצאה, יש סרטון נלווה המסכם אותו. קריאה מהנה – ונתראה בכנס הבא.

 

————————————————

סיכום כנס המשרדים הזרים (הקליקו על כל חלק להרחבה)

1)     ברכות: עו"ד אפי נוה ועו"ד זהר פישר

2)     נואם מרכזי: אלוף (במיל') יעקב עמידרור

3)     פאנל 1: ישראל בעיני משרדי עורכי-הדין הגלובאליים

4)     הרצאה: שוק עריכת הדין הגלובאלי – שינויים ומגמות (מר אריק פרס)‏

5)     שיחה: שוק עריכת הדין הישראלי – להיכן ממשיכים מכאן?‏

6)     פאנל 2: ישראל תחת זכוכית המגדלת‏

7)     פאנל 3: סין – הדרקון ער‏‏

8)     שיחה: מדיניות המסחר של ישראל עם אסיה – היום ומחר‏‏‏

9)     פאנל 4: ‏Start-up Nation Vs. Exit Nation‏‏‏

קישורים רלוונטיים

  • לאג'נדה המלאה של הכנס הקליקו כאן.
  • לעמוד הסרטונים המלא של הכנס - הקליקו כאן.
  • הכנס נערך בהמשך להצלחה המסחררת של כנס המשרדים הזרים ה- #1 שהתקיים ב- 2013, לסיקור האירוע הקודם - הקליקו כאן.

For the conference summary in English - please click here

Robus foreign law firms conference

----------------------------------------------

ברכות: עו"ד אפי נוה  - יו"ר מחוז ת"א והמרכז של לשכת עורכי הדין, ועו"ד זהר פישר - ראש משרד Robus Legal Marketing

עו"ד זהר פישר, מייסד משרד רובוס, פתח את הכנס בברכות חמות לאורחים תוך שהוא מציין כי עבור מדינה כה קטנה, נוכחות של למעלה מ- 100 נציגי משרדי עו"ד ממדינות הפזורות בכל רחבי העולם הינו הישג מרשים ביותר. זהר אף הוסיף כי לכנס ישנה משמעות אידיאולוגית ציונית שכן הכנס עוזר לא רק בהבאת הזדמנויות מסחריות לישראל, אלא גם מייצג את העובדה שמדינתנו עדין פתוחה לעסקיים וזאת על אף המבצע הצבעי שהתקיים ברצועת עזה במהלך קיץ 2014.

עו"ד אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין במחוז תל-אביב והמרכז, ברך את באי הכנס וכן בחר להדגיש את השינויים בשוק עריכת הדין הישראלי המתרחשים בשנים האחרונות, אשר אחד הביטויים המובהקים להם הוא החוק החדש אשר חוקק בשנת 2012 ומאפשר למשרדי עו"ד זרים לפתוח שלוחות בישראל אשר עוסקות בדין הזר.

Cola 4

----------------------------------------------

נואם מרכזי: אלוף (במיל') יעקב עמידרור

אלוף (במיל') יעקב עמידרור, ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר, וכן חבר במרכז BESA באוניברסיטת בר אילן בהווה, ניצל את נאומו כדי לתאר את האתגרים איתם נאלצת ישראל להתמודד כמדינה הממוקמת בטבורו של אזור המצוי באנדרלמוסיה מתמשכת. לדברי עמידרור, בשנים האחרונות המזרח התיכון עבר מספר שינויים גיאופוליטיים דרמטיים ביותר, כאשר המשימה העיקרית והמורכבת של מדינת ישראל הינה הדיפת האויבים אשר מקיפים אותנו במזרח התיכון הכאוטי.

ישראל הינה מדינה קטנה מאוד ביחס למרבית שכנותיה. היא בערך בגודל של ניו-ג'רזי, מאוימת על-ידי 22 מדינות ערביות, וכמובן שהיא גם המדינה היהודית היחידה אשר חברה באו"ם. במהלך השנים, ישראל נחשפה באופן חד צדדי לגינויים רבים ובלתי פרופורציונאליים החוסים תחת אמנת ג'נבה, וזאת על אף שישראל עומדת לבדה אל מול 57 מדינות אסלאמיות.

למרות הקשיים, האלוף עמידרור שיבח את התקדמותה הטכנולוגית והחקלאית של ישראל, התפתחויות אשר שיפרו משמעותית את ביטחונה הכלכלי של מדינה. האלוף עמידרור הדגיש את גילוי שני מקורות הגז הטבעי תמר ולוויתן לחופי הים התיכון, אשר עתידים להוביל לירידה חסרת תקדים במחירי הנפט בישראל עם תחילת אספקת הגז.

האלוף עמידרור המשיך וציין כי גם תחום אבטחת המידע והסייבר הפך לתעשייה שוקקת חיים הזוכה להצלחה מסחררת בישראל. כדוגמא בולטת לכך בחר לציין את השקת מתקני המחקר של חברת IBM, כחלק ממיזם CyberSpark המתקיים בבאר-שבע. אין ספק, הוסיף האלוף עמידרור, כי ישראל שמה לה למטרה להיות המובילה בתחום עיסוק הסייבר בעולם, ועד כה מתנהלים בה כ- 250 סטארט-אפים העוסקים באבטחת מידע.

האלוף עמידרור הדגיש כי הישגים בולטים מעין אלו יכולים להתקיים רק בזכות היותה של ישראל מדינה דמוקרטית, וזאת לעומת המצב השונה בחלק מן המדינות השכנות.

כמו כן, האלוף עמידרור בחר להתייחס גם למערכות היחסים החזקות שיש בין ישראל לבין מספר שחקניות בינלאומיות בולטות. לדבריו, הקשרים עם ארה"ב עדיין חזקים, ודוגמא מובהקת לחוזק הקשר הינה מסירת התוכניות לבניית טכנולוגיית כיפת הברזל לארה"ב כדי שזו תוכל לעשות בה שימוש בעת הצורך. בנוסף לכך, ציין גם את הודו בתור הזדמנות בעלת חשיבות רבה עבור ישראל, והוסיף כי ראש הממשלה צפוי לבקר בה במהלך השנה הקרובה.

לסיכום, האלוף עמידרור בחר לציין את כמות היזמים המצליחים הפועלים בישראל ומשפיעים באופן חיובי על כלכלתה. כמו כן הסביר כי אחת הסיבות העיקריות להצלחת היזמים היא הכישורים אותם רכשו במהלך שירותם הצבאי, שירות המחדד את חשיבת החיילים וחושף אותם לעולם המחקר, הפיתוח והמודיעין.

general2

----------------------------------------------

פאנל 1: ישראל בעיני משרדי עורכי-הדין הגלובאליים

  • מנחה: עו"ד חיים פרידלנד, גורניצקי ושות'
  • עו"ד סקוט מורטמן, Greenberg Traurig
  • עו"ד דיוויד גולדשמידט, Skadden Arps Slate Meagher & Flom
  • עו"ד ברוס אלן מאן, Morrison & Foerster
  • עו"ד אורן הרפז, Dentons
  • עו"ד שי ג'קסון, Pinsent Masons

פאנל זה הונחה על-ידי עו"ד חיים פרידלנד, שותף במשרד גורצקי ושות'. שאלותיו של עו"ד פרידלנד סקרו מגוון רחב של נושאים לרבות האסטרטגיות של המשרדים הזרים כלפי השוק הישראלי, שאלות בדבר כדאיות פתיחת משרד זר בישראל, ההשפעה של פתיחת המשרדים הזרים על תחומי העיסוק וכן התייחסות לשאלה השנויה במחלוקת: האם משרדי עו"ד אמריקאים מתחרים במשרדים הישראלים ולוקחים חלק מעסקיהם?

עו"ד סקוט מורטמן ממשרד Greenberg Traurig הפציר במתחריו ללכת בעקבותיו ולפתוח משרד בישראל. לדבריו Greenberg Traurig החליטה עוד בשנת 2002, במהלך תקופת האינתיפאדה השנייה, כי זהו הזמן להשקיע בישראל. עו"ד מורטמן התייחס לשאלתו העיקרית של עו"ד פרידלנד והדגיש כי משרדו אינו מתיימר להתחרות עם המשרדים הישראלים.

עו"ד דיוויד גולדשמידט, שותף במשרד Skadden Arps Slate Meagher & Flom, הדגיש את האסטרטגיה של משרדו, השונה מזו של Greenberg. לדבריו, למרות שהמשרד הוקם בשנת 1948, בדיוק כמו מדינת ישראל, Skadden אינה מחזיקה במשרד קבוע בארץ.

המשרד לעולם לא עבר הליך מיזוג ואינו צפוי לעבור אחד כזה בישראל, הוסיף עו"ד גולדשמידט. יחד עם זאת, ציין כי המשרד עוסק במשך עשרות שנים בעסקאות רבות הקשורות לישראל, וכי להערכתו ישנם כ-50 בוגרי משרד Skadden אשר עובדים בישראל וכי זו בהחלט רשת קשרים שימושית.

עו"ד ברוס אלן מאן, שותף במשרד Morrison & Foerster, טען כי משרדו איננו נלהב לפתוח שלוחה בישראל, ויחד איתו גם עו"ד אורן הרפז, שותף במשרד Dentons, גרס כי על אף שמשרדו עסוק רבות בעבודה הקשורה לישראל לא נראה כי צפויה להיפתח שלוחה ישראלית קבועה.

עו"ד שי ג'קסון, שותף במשרד Pinsent Masons, טען כי האסטרטגיה של משרדו היא ללוות את לקוחותיו למקומות בהם הם נזקקים לעורכי-דין, מה שהופך גם את ישראלי ליעד עבורם. גם משרד Pinsent אינו מראה נכונות לפתיחת שלוחה ישראלית קבועה, אך יחד עם זאת מחזיק בנפח פעילות רב בתחומי הסייבר ואבטחת המידע, נפט, גז, בנייה ועוד.

עו"ד ג'קסון הוסיף כי להחזיק בנוכחות בישראל ובמפרץ כאחד הינה אסטרטגיה אפשרית בהחלט, וכי ניתן לראות הוכחה לכך בעצם ההצלחה של מספר תאגידים בינלאומיים המחזיקים בעסקים בישראל ובמדינות ערב כאחד.

במרבית המקרים, משרדים רמזו או אף אמרו מפורשות כי שכר הטרחה בישראל הינו נמוך מידי בכדי שיהיה משתלם לפתוח כאן משרד קבוע. נושא נוסף שהדהד ועבר כחוט השני בדברי המשתתפים הוא חוסר רצונם של משרדים זרים להתחרות עם המשרדים המקומיים בישראל, סוגיה אשר נדונה בהרחבה אף בהמשך הכנס.

chaim panel

----------------------------------------------

הרצאה: שוק עריכת הדין הגלובאלי – שינויים ומגמות

מר אריק פרס, סגן נשיא בכיר ועורך American Lawyer Media (The American Lawyer) פנה למשתתפי הכנס באמצעות וידאו מניו-יורק. לאחר שהביע את התנצלותו על כך שלא עלה בידו להגיע באופן אישי לכנס, תאר מר פרס את המצב של שוק עריכת הדין האמריקאי אותו כינה "השוק הכי גדול שאלוהים ברא אי פעם". לדבריו, כ- 225 מיליארד דולר מושקעים בכל שנה בשירותים משפטיים בארה"ב, מהם כשני שליש הוצאו על-ידי עסקיים אמריקאים למטרת טיפול בעניינים מקומיים.

מר פרס הוסיף וציין כי 200 משרדי עורכי הדין הגדולים ביותר בארה"ב מקבלים 47% מתוך כל דולר אשר מושקע על-ידי תאגידים בשירותים משפטיים בארה"ב, וכן הדגיש כי מעניין מאוד לעקוב אחר ההתפתחות העתידית של משרדי הענק הללו.

בנוסף, כמות שותפי האקוויטי ב-200 המשרדים המובילים הצטמצמה, אך ההון של המשרדים גדל. במילים אחרות, טען מר פרס, ניתן לומר כי בהתייחס למשרדים הגדולים, "מעולם לא עבדו עורכי דין רבים כל כך עבור עורכי דין מעטים כל כך".

מר פרס הוסיף מספר נתונים מעניינים, לרבות העובדה כי שני שלישים מעורכי-הדין האמריקנים אשר פועלים בחו"ל מגיעים מ-10 משרדים אמריקנים בלבד. כמו כן, רק 10% מתוך 200 המשרדים המובילים ראו עליה בהכנסות וברווחים מאז המיתון אשר החל בשנת 2008, בעוד ש-90% האחרים נשארו בדיוק באותו המצב.

מר פרס סיכם את דבריו באומרו כי לדעתו משרדי עוה"ד אמריקנים אינם צפויים לפתוח משרדים קבועים בישראל, אך חלקם מעוניינים בשוק הישראלי במטרה להתחבר לחברות הישראליות אשר מחזיקות בפעילות ענפה בארה"ב, וזאת בייחוד בתחום הטכנולוגיה.

"הם יחזיקו, אם תרצו, במשרדים במטוסי אל-על או בטרמינל הדלתא אשר יענו על כלל צרכיהם, הן בהווה והן בעתיד" אמר מר פרס.

aric press

----------------------------------------------

שיחה: שוק עריכת הדין הישראלי – להיכן ממשיכים מכאן?

  • עו"ד זהר פישר, מייסד משרד Robus Legal Marketing
  • ד"ר עידו באום, פרופסור בבית הספר למשפט על שם עו"ד 'חיים שטריקס' - המכללה למנהל, וכן הפרשן לענייני משפט בעיתון הכלכלי המוביל The Marker.

עו"ד זהר פישר, מייסד משרד Robus Legal Marketing, ניהל דיון עם ד"ר עידו באום, פרופסור בבית הספר למשפט על שם עו"ד 'חיים שטריקס' - המכללה למנהל, וכן הפרשן לענייני משפט בעיתון הכלכלי המוביל The Marker.

כתוצאה מההתעניינות המתמשכת בשוק עריכת הדין הישראלי, עו"ד פישר פתח בשאלה המתבקשת: האם שוק עריכת הדין הישראלי נחשב לייחודי עבור עורכי הדין והמשרדים הזרים?

ד"ר עידו באום תאר את המגוון הרחב של עורכי הדין המקצועיים והמוכשרים בשוק עריכת הדין הישראלי כאחת הסיבות להתעניינות המתמשכת, וזאת בנוסף לתופעת ה"סופרסטאר" בה ישנו עורך דין מסוים אשר צד את עיני המשרדים הזרים, ומחזיק במוניטין העולה על המוניטין של כלל המשרד. לטענת ד"ר באום משרדים אינם יכולים לשרוד ללא אותם "מביאי לקוחות".

עו"ד פישר ציין כי יותר ויותר משרדי עו"ד זרים פונים אל מחלקת המיזוגים במשרדו לא רק מתוך עניין במיזוג עם משרד ישראלי, כי אם גם מתוך רצון לצרף אליהם אחד מאותם מביאי הלקוחות. ד"ר באום בתגובה טען כי ייתכן שאחת הסיבות לכך הינה העובדה כי עורכי דין ישראלים רבים מוכשרים לעבודה בארה"ב תוך כדי שהם גובים שכר טרחה נמוך בהרבה.

בנקודה זו ביקש עו"ד פישר להקשות, ושאל האם יש מקום מספיק עבור משרדי עו"ד גדולים במדינה קטנה כמו ישראל?

ד"ר באום השיב כי בהסתכלות של 5 שנים קדימה, קשה אמנם לקבוע בדיוק מה הולך לקרות, אך עם זאת ברור מה צריך לקרות. לדבריו, הצעד הראשון צריך להיות רגולציה אפקטיבית וחכמה יותר, בניגוד לרגולציה הכאוטית השוררת היום בנוגע לעורכי הדין הזרים בישראל. בנוסף, השוק הישראלי בדגש על החברות המקומיות יידרש למימון ממדינות זרות, דבר אשר ימשוך משקיעים רבים המחפשים הזדמנויות להשקעה. נקודה זו רלוונטית למשרדי עורכי דין רבים, כאשר כבר כיום ישנם משרדים מקומיים לא מעטים המייצגים חברות בהליכים להשגת מימון זר.

לסיכום עו"ד פישר שאל לדעתו של ד"ר באום באשר לתחום העיסוק הבא אותו משרדי עו"ד ישראלים צריכים לפתח?

ד"ר באום השיב בהצביעו אל תחומי אבטחת המידע והסייבר, וכן אל תחום האנרגיה המתחדשת, תחומים אשר כבר החלו להתפתח במשרדי עו"ד רבים בישראל. בנוסף, המשרדים המקומיים לדעתו צריכים לפתח את תחום ההון הפרטי, שכן הרבה אנשים אמידים רבים מתגוררים בישראל, וזאת לצד תחום מימון הפרויקטים והתשתיות. על-פי ד"ר באום חברות תשתיות גדולות אשר צברו ידע רב בשנים האחרונות במהלך ביצוע פרויקטים מקומיים בישראל, יכולים לעשות שימוש בידע זה בפרויקטי תשתית גדולים במדינות המתפתחות.

common 1

----------------------------------------------

פאנל 2: ישראל תחת זכוכית המגדלת

  • מנחה: עו"ד אברהם וול, פישר בכר חן וול אוריון ושות'
  • עו"ד שלמה לנדרס, עמית פולק מטלון ושות'
  • עו"ד דיויד שפירא, יגאל ארנון ושות'
  • עו"ד מנחם גורמן, שטיינמץ הרינג גורמן ושות'
  • עו"ד ריצ'רד מאן, גרוס קלינהנדלר חודק הלוי גרינברג ושות'
  • עו"ד ג'רמי לסטמן, DLA Piper
  • עו"ד רון קליין, Holland & Knight

פאנל זה עסק בשוק עריכת הדין הישראלי ובשינויים שחלו בו בעקבות כניסת עורכי הדין הזרים. שוק עריכת הדין הישראלי נחשב לאחד התחרותיים בעולם, עם עורך דין אחד על כל 150 נפשות. במהלך כל שנה מצטרפים יותר ויותר עורכי דין לשוק, ושכר הטרחה שגובים המשרדים רק הולך ויורד. בנוסף לכך, השוק הישראלי גם מושפע מהטרנדים העולמיים בתחום עריכת הדין, אשר פוקדים את חופינו מעת לעת.

עו"ד שלמה לנדרס, עמית פולק מטלון ושות' וכן עו"ד דיויד שפירא, יגאל ארנון ושות' ציינו בדבריהם כי הצפת שוק עריכת הדין אכן מטרידה, אך עם זאת טענו כי הדבר אינו משפיע על המשרדים הגדולים אשר אינם נמצאים בתחרות מול המשרדים החדשים, וכן זוכים לבחור את עורכי הדין הטובים ביותר מכלל המצטרפים החדשים לשוק.

עו"ד מנחם גורמן, שטיינמץ הרינג גורמן ושות' ציין כי בנוסף לתחרות על עורכי הדין הטובים ביותר, נראה כי המשרדים הגדולים ידם על העליונה גם בנוגע לתחרות על הלקוחות, היות וביכולתם להרוויח גם כאשר שכר הטרחה הנגבה הוא נמוך.

כן דנו משתתפי הפאנל בחידושים והתפתחויות המקצועיות האחרונות בשוק, לרבות תחום הסייבר ואבטחת מידע, תחום האנרגיה הירוקה וכן התחום הבינלאומי והתנעת פעילות במדינות חדשות בעולם. מנגד, ציינו גם את הטרנדים השליליים ביניהם הירידה המתמשכת בשכר הטרחה אשר משפיעה רבות על שוק עריכת הדין, והדגישו כי במידה ותופעה זו לא תעבור הליכי פיקוח קפדניים יהיו משרדים אשר ייאלצו להיסגר.

עו"ד אברהם וול, פישר בכר חן וול אוריון ושות' העלה את נושא גדילת משרדי עורכי הדין, וביקש לברר האם גדילה זו הינה דבר חיובי או שמה היא מקשה על ניהול המשרד ומקטינה את מוטת השליטה?

עו"ד ריצ'רד מאן, גרוס קלינהנדלר חודק הלוי גרינברג ושות', הציג בתגובה לשאלה זו את טרנד המיזוגים המופיע במלוא עוזו בישראל ובעולם, וטען כי אין זה נכון לפעול רק מתוך אסטרטגית הגדילה ומבלי להתייחס להשלכותיה על טיב הפרקטיקה המשפטית ותחומי העיסוק.

עו"ד דיויד שפירא חיזק את דברי של עו"ד מאן אך הדגיש כי לגודל המשרד ולכמות עורכי הדין המועסקים בו יש חשיבות לא מועטה, וזו בעצם יכולתם לעסוק בנפח פעילות גבוה ובמקביל לתת מענה גם לסוגיות כלכליות ותקשורתיות הכרוכות בפעילות הפירמה. בנוסף טען עו"ד שפירא כי מגמת הגדילה צפויה להמשיך וכי בשנים הקרובות גם משרדו צפוי לעבור את רף 200 עורכי הדין, אשר מזוהה עם משרדי הענק האמריקנים.

עו"ד אברהם וול ציין את רפורמת עורכי הדין הזרים בישראל, ושאל מהו הדבר אשר הופך שוק זה לאטרקטיבי עבור המשרדים הזרים?

עו"ד ג'רמי לסטמן, DLA Piper, סיפר בתגובה כי עבור משרדו השוק הישראלי תמיד היווה יעד אסטרטגי חשוב. עו"ד לסטמן הוסיף כי הקשרים בהם משרדו מחזיק במדינות רבות בעולם, לרבות ארה"ב, יפן, ואירופה תרמו למגוון השירותים המשפטיים הבינלאומיים אשר משרדו יכול היה להציע בישראל.

עו"ד מנחם גורמן ביקש להדגיש כי ישנם גם יתרונות גדולים בהחזקת משרד ישראלי בארץ זרה, ביניהם למידה משיטות משפט מקבילות, הרחבת תחומי העיסוק, שיפור יכולות ניהול וכמובן יצירת רשת קשרים בינלאומית ענפה אשר מקדמת את צרכי הלקוחות.

בנקודה זו ניגש עו"ד אברהם וול לשאלה המתבקשת: האם מורגשת תחרות בין המשרדים המקומיים לזרים?

עו"ד רון קליין, Holland & Knight, השיב כי העיסוק בנישה ייחודית ונפרדת, כפי שנעשה במשרדו, מונע את תחושת התחרותיות בין המשרדים. מנגד עו"ד ג'רמי לסטמן טען כי התחרות אכן מורגשת אך השניים הסכימו כי בסופו של יום היתרונות בשיתוף הפעולה בין המשרדים גוברים על כלל החסרונות.

Cola 7

----------------------------------------------

פאנל 3: סין – הדרקון ער

  • מנחה: עו"ד יעקב ישראלי, שבלת ושות'
  • עו"ד עמית בן יהושע, Dacheng Law Offices
  • עו"ד אייל חיאט, Yingke Israel
  • עו"ד אילן כהן, קבוצת ריינולד כהן
  • עו"ד טלי מירסקי, סמנכ״ל, יועצת משפטית גלובלית ומזכירת חברת פרוטרום תעשיות בע״מ
  • עו"ד סונגבו שים, Squire Patton Boggs

מנחה הפאנל, עו"ד יעקב ישראלי ממשרד שבלת ושות' פתח בהזכירו לאורחי הכנס כי קצב ההשקעות הסיניות בישראל עולה בהתמדה, ומכאן חשיבותו הגדולה של פאנל סין בכנס שכזה. חברות סיניות, לדבריו, מתחרות במגוון רב של מכרזים יוקרתיים, וכן משקיעות מיליוני דולרים בחברות ישראליות, כאשר מגמות אלו צפויות רק ללכת ולגדול.

עו"ד עמית בן יהושע ממשרד Dacheng Law Offices הסיני הסכים עם עו"ד ישראלי בנוגע לחשיבותה של סין. לדבריו, סין מציעה הזדמנויות גדולות בצד סיכונים, והסוד הוא לאזן בין השניים. עו"ד בן יהושע מאמין כי סין מהווה כיום יעד מועדף ונחשק, כשם שהייתה ארה"ב בעבר. לדעתו, אם חברה אינה חושבת על סין, היא אינה חושבת על העתיד. עם זאת, מבחינה עסקית-משפטית, מומלץ בחום לחברות בינלאומיות לעבוד עם משרד עורכי דין סיני אשר מתמחה במשפט בינלאומי.

סין דוהרת קדימה, לדברי עו"ד בן יהושע. למרות שפתחה עצמה לעולם רק בשנת 1978, כיום סין הינה הכלכלה השנייה בגודלה בעולם. באשר לזווית הישראלית, בעוד ההשקעה הסינית הגדולה הראשונה בישראל אירעה בשנת 2010, הרי שכיום בכל עסקה שמינית הנעשית בישראל מעורבת חברה סינית באופן כלשהו. כדי להבין את עוצמת הגדילה של סין יש לדמיין "רכיבה על גבו של דרקון במהירות האור", סיכם עו"ד בן יהושע.

עורך הדין הבא שנשא דברים היה עו"ד אייל חיאט, העומד בראש הסניף הישראלי של משרד Yingke המתהדר בתואר המשרד הגדול ביותר בסין לפי מספר עורכי דין. לדבריו, משדרו משמש כחוט המקשר בין לקוחות ישראלים לבין עורכי דין סיניים, באופן שבו הלקוח זוכה להכוונה ישירה לסניף, למחלקה ולשותף המתאימים עבורו במשרד ינגקה בסין.

עו"ד אילן כהן, שותף בכיר בקבוצת ריינולד כהן, סיפר על סין מזווית הקניין הרוחני. לדבריו, חברות ישראליות רבות לא מתאמצות להגיש פטנטים בסין, בשל המוניטין השלילי שיצא לסינים בהקשר של הגנת פטנטים. עו"ד כהן ציין כי מדובר בשגיאה גדולה, והצביע על העובדה כי סין מובילה את העולם במספר הבקשות לפטנטים, העומדות על 2 מיליון בכל שנה.

ממשלת סין מבינה את החשיבות שבתיקון המוניטין שיצא לה בנושא הגנת פטנטים, וממצבת את נושא הקניין הרוחני בראש סדר העדיפויות וכתנאי לצמיחה כלכלית. ניתן לציין מספר דוגמאות מוחשיות לגישה זו, כגון תכניות תמריצים לחברות על מנת שיגישו פטנטים, הקמת שני בתי משפט לענייני פטנטים וכן יישום מדיניות רחבה וכוללנית הנוגעת לעידוד הקניין הרוחני בסין.

עו"ד טלי מירסקי, סמנכ״ל, יועצת משפטית גלובלית ומזכירת חברת פרוטרום תעשיות בע״מ סקרה בקצרה את היסטוריית חברתה בסין, החל מראשית שנות ה-90' ועד למאמצי ההתרחבות והייצור הננקטים על ידם כיום ברחבי סין.

עו"ד מירסקי הודתה כי החוויה הראשונית שלה בעבודה מול סין לא הייתה מוצלחת, אך זו נהפכה לחוויה חיובית כאשר מצאה את משרד עורכי הדין הנכון לעבוד מולו, אשר באופן מעניין היה משרד בינלאומי דווקא, אשר עבד עם עורכי דין סיניים. עו"ד מירסקי סיכמה ואמרה כי הסביבה העסקית והמשפטית של סין השתנתה רבות לאורך השנים, וכיום היא ממליצה לחברות "לא לפחד מסין".

לבסוף, היה לנו העונג להאזין לעו"ד סונגבו שים, שותף מנהל בסניף בייג'ינג של משרד Squire Patton Boggs. עו"ד שים, אשר הינו ממוצא קוריאני ופעיל בסין מזה שנים רבות, התוודה ואמר כי הוא מחזיק בניסיון לא מועט בכל הנוגע לישראל, ונוהג לפקוד את ארצנו מאז 2001 באופן קבוע, לפחות אחת לשנה.

עו"ד שים המשיך וחלק מעט מרשמיו בנוגע לעבודה מול המגזר העסקי בישראל. בפרט ציין את הערכתו כלפי התכונה הישראלית לזהות ערך באופן מיידי, דבר המסייע רבות לעשיית עסקים בארץ.

dragon

----------------------------------------------

שיחה: מדיניות המסחר של ישראל עם אסיה – היום ומחר

  • מר רן כהן, יו"ר מכון התקנים הישראלי, נשיא לשכת המסחר ישראל-אסיה, ולשעבר שר התעשייה, המסחר והעבודה
  • עו"ד איתן אפשטיין, EKT- אפשטיין קנולר חומסקי אסנת גילת טננבוים ושות'

מר רן כהן, יו"ר מכון התקנים הישראלי, נשיא לשכת המסחר ישראל-אסיה, ולשעבר שר התעשייה, המסחר והעבודה דיבר כחלק משיחה אשר התנהלה בינו לבין עו"ד איתן אפשטיין, שותף במשרד EKT- אפשטיין קנולר חומסקי אסנת גילת טננבוים ושות'.

מר כהן אשר חזר זה מקרוב מביקור בסין הדגיש את החשיבות הרבה בקשר בין הישראלים לסינים. כן הוסיף כי חשוב מאוד להכיר בהבדלים בין העמים ביבשת אסיה, וציין כי חלק ממדינות אסיה מגלות עניין רב בישראל הנובע לא רק מהמישור הכלכלי, כי אם גם מאופיין הנוצרי.

מר כהן תיאר את העבודה אשר מתבצעת בלשכת המסחר ישראל-אסיה, לשכה הפועלת באופן עצמאי ונפרד מן הממשלה וזאת על אף הקשר ההדוק בין השתיים. כדוגמה לכך ציין משלחות עסקיות הנשלחות לשני הכיוונים, עד כדי כך שבשבוע בודד יכולות להתקיים כ-3-4 משלחות המגיעות רק מסין, וזאת בנוסף למשלחות מהודו ומקוריאה המבקרות בארץ. כמו כן, ציין מר כהן כי לשכת המסחר מחזיקה בתאי מסחר הממוקמים בבייג'ין ובשנחאי, התורמים גם הם רבות לפעילותה.

מר כהן ציין כי ישנה חשיבות רבה להבנת התרבות המקומית במקומות השונים, ואף הדגיש כי לא פעם ישנם הבדלים בין התנהלות העסקים בישראל ובסין, המציבים אתגרים של ממש. במסגרת זאת ציין את ביקורו האחרון בסרילנקה, אשר התגלתה להפתעתו כשונה מאוד מהודו ומושפעת רבות מהתרבות המערבית.

עו"ד אפשטיין העלה שאלה בדבר רכישת טכנולוגיה ישראלית על-ידי סין, והאם תופעה זו אמורה להיות מדאיגה? מר כהן בתגובה ציין כי בעיניו אין זו בעיה, כי אם אחד הגורמים המסייעים לשיפור הדרמטי בעושר וברמת החיים בסין אשר הושג במהלך העשורים האחרונים.

מר כהן סיכם את דבריו בטענה כי ממשלת ישראל וכן השגרירויות צריכות לתמוך בעסקים ישראלים ובארגונים אחרים כגון אוניברסיטאות בהליך השיווק שלהן במדינות אסיה.

eitan2

----------------------------------------------

פאנל 4: Start-up Nation Vs. Exit Nation

  • מנחה: עו"ד מיכאל ברנע, ברנע ושות'
  • עו"ד יעל בירן, Mintz Levin
  • עו"ד אריאל נחמן, Simmons & Simmons
  • עו"ד ניצן הירש פלק, הירש פלק ושות'
  • עו"ד גדעון רוזנברג, סגן נשיא לעניינים משפטיים, מלאנוקס טכנולוגיות בע"מ
  • עו"ד שי ברנוב, זיסמן אהרוני גייר ושות'
  • עו"ד נמרוד רוזנבלום, ERM אפשטיין רוזנבלום מעוז

פאנל זה עסק בהיבט המשפטי של תעשיית ההיי-טק בישראל, אשר זכתה להתפתחות מאסיבית בשנים האחרונות. בין המגמות שניתן לציין בתחום זה בשנים האחרונות ישנה האצת ההנפקות בנאסד"ק של חברות טכנולוגיה ישראליות, זאת לצד העיסוק רב בתעשייה הרפואית וכמובן בעולם התוכנה והאפליקציות.

במקביל לכך, גם עולם המשפט אינו שוקט על השמרים, ועורכי הדין במשרדים השונים הופכים למיומנים יותר ויותר במתן מענה לצרכי התעשייה. שתי תופעות אלו מעלות שאלות רבות בדבר הסינרגיה בין התחומים.

עו"ד מיקי ברנע, ברנע ושות', הפנה שאלה לחברי הפאנל בדבר הטרנדים והסקטורים הפעילים ביותר בעולם ההיי-טק בתקופה הנוכחית.

עו"ד יעל בירן, Mintz Levin ציינה בתגובה את חיבור האינטרנט למכשירים רפואיים והדגישה כי התפתחות זו משפיעה על כל תעשיית הבריאות העולמית. כמו כן ביקשה לציין את העיסוק המרובה בנושאי הסייבר ואבטחת המידע.

עו"ד אריאל נחמן, Simmons & Simmons, חיזק את דבריה והצביע בנוסף על ההתקדמות המשמעותית בתחום ה-Clean Tech בשנים האחרונות.

בנקודה זו הפנה עו"ד ברנע את הדיון לסוגיית האקזיטים המואצים והמהירים בשנים האחרונות. האם תופעה זו נחשבת לחיובית או שלילית?

עו"ד ניצן הירש פלק, הירש פלק ושות', הסביר כי הסיבה לתופעה טמונה בייצור המהיר בתעשיית ההייטק ביחס לתעשיות אחרות, וכן בקלות היחסית בה חברות אלו מצליחות לגייס כספים.

עו"ד גדעון רוזנברג, סגן נשיא לעניינים משפטיים, מלאנוקס טכנולוגיות בע"מ, התייחס גם הוא לשאלה זו והדגיש כי לסוגיית הסטרטאפים אל מול האקזיטים ישנה השפעה גדולה על כלכלת המדינה, שכן בעוד שהאקזיטים יגרמו למספר מצומצם של אנשים להתעשר, המשך הפיתוח של חברות הסטרטאפ בארץ משפיע על יציבות הכלכלה כולה.

מנגד עו"ד יעל בירן סברה כי לא בהכרח מדובר בהליך שלילי שכן ע"פ הנתונים, חברות רבות הנמכרות כחלק מאקזיטים ממשיכות להיות מנוהלות על-ידי צוותים ישראלים, תופעה המקדמת את מעמדה של ישראל כמעצמת היי-טק בינלאומית.

עו"ד ברנע חיבר את תעשיית ההיי-טק לעולם המשפט וביקש לברר כיצד הן משפיעות אחת על השנייה?

עו"ד שי ברנוב, זיסמן אהרוני גייר ושות', השיב כי החיבור של תעשיית ההיי-טק לעולם המשפט הינו רחב ומגוון, ובחר להדגיש כי תעשיית ההיי-טק הינה תעשייה בינלאומית אשר הובילה את תחומי העיסוק המשפטיים למחוזות חדשים כגון תחום ה-M&A , וכן הובילה ליצירת רשת קשרים ענפה בכל רחבי העולם.

עו"ד ברנע, התייחס למצב הביטחוני המתוח בישראל וביקש לדעת כיצד מושפע המשק הישראלי ע"י הקונפליקט הישראלי – פלסטיני, ובייחוד לאור המצב הרגיש בעזה?

עו"ד נמרוד רוזנבלום, ERM אפשטיין רוזנבלום מעוז, השיב כי ללא ספק העובדה שאנו נמצאים בישראל - "מדינת הקונפליקט" - יכולה לעיתים להיות לרועץ בעקבות דעות פוליטיות כאלו או אחרות. אך מנגד הדגיש כי פעמים רבות הקשיים איתם אנו נאלצים להתמודד מובילים דווקא ליצירת תחושת הערכה כלפינו, שכן אנשי עסקים מובילים בעולם מתרשמים שעל-אף המצב הביטחוני המתוח, הכלכלה הישראלית נשארת חזקה.

עו"ד ניצן הירש פלק חיזק את דבריו של נמרוד וחידד כי התמודדות עם המצב הביטחוני תלויה לא פעם ביכולת של מנהלי החברות השונות להסביר ולהרגיע כלפי חוץ את האנשים התלויים בעסקים המתנהלים בישראל.

gideon2

————————————————

invite conference Robus annual foreign

קישורים רלוונטיים

  • לאג'נדה המלאה של הכנס הקליקו כאן.
  • לעמוד הסרטונים המלא של הכנס - הקליקו כאן.
  • הכנס נערך בהמשך להצלחה המסחררת של כנס המשרדים הזרים ה- #1 שהתקיים ב- 2013, לסיקור האירוע הקודם - הקליקו כאן.

For the conference summary in English - please click here