Skip to content

מרכז האתיקה וכללי הלשכה


חוק לשכת עורכי הדין, בדגש על תחום האתיקה המקצועית של עורכי הדין, מבדל את פעילות עורכי הדין ומעניקה להם נופך אחר סדור ומורכב יותר, הקובע אמות מידה לגבי האסור והמותר בחייו המקצועיים של עורך הדין- החל מצורת ההתבטאות והלבוש, דרך יחסו ללקוחותיו וגביית שכר טרחה, וכלה בפרסום ושיווק משרדו.

רוב תחום האתיקה לעורכי-דין מוסדר בכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמו – 1986. חוק זה וחוקים אחרים, נמצאים בצורה מסודרת בדף החקיקה באתר לשכת עורכי הדין, לכניסה לחצו כאן. כחלק מהעלייה במספר עורכי הדין בישראל ומהתרופפות השמירה על אתיקת עורכי הדין בשל התחרות ההולכת וגוברת, החליטה לשכת עורכי הדין להחמיר את אכיפת כללי הלשכה על חבריה, בין היתר, על ידי ביקורות, שליחת מכתבי הבהרה, זימון לוועדות משמעת ועוד.

פעילות הפיתוח העסקי קשורה בטבורה לתחום האתיקה המקצועית ולחוק לשכת עורכי הדין, ולכן יש לשים לב לתחום זה, ההולך ומתפתח עם התקדמות הטכנולוגיה (אינטרנט, מנועי חיפוש, רשתות חברתיות ועוד), במיוחד בתחום הפרסום האסור. המלצה חמה לעורכי-הדין בכל הקשור לתחום זה, הוא לפעול בצורה של ‘יש ספק- אין ספק’. עדיף לברר ולבדוק היטב פעולות ופרסומים אל מול כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין. ‘מעידה’ בתחום זה, תביא בדרך כלל למכתבי נזיפה, פרסומים מביכים ואף עלולה להסתיים בוועדות משמעת.

מומלץ להיוועץ בגוף הבקיא בתחום זה כמשרדנו, המחזיק בניסיון מצטבר של שנים בממשק שבין פיתוח עסקי ופרסומים לבין כללי האתיקה תוך התעדכנות שוטפת בתחום. כמובן, ניתן גם לפנות ללשכת עורכי הדין. כל עורך דין רשאי לפנות בטרם פרסום אל ועדת הייעוץ לענייני פרסומת של לשכת עורכי הדין, על מנת לקבל אישור מראש לגבי עמידת הפרסומת בתנאי כללי הפרסום של הלשכה.

מצורפות כמה סקירות לגבי נושאים מהותיים ואקוטיים בחיי היום-יום של עורך הדין הבודד ומשרד עורכי-הדין, והתנגשויות אפשריות עם תחום האתיקה המקצועית וכללי לשכת עורכי הדין:

  1. שימוש במשרד יחסי – ציבור על ידי משרדי עורכי דין
  2. ראיונות ומאמרים בכלי התקשורת
  3. שיתוף פעולה עם משרדי עורכי דין זרים
  4. שימוש בלוביסטים על ידי משרדי עורכי דין
  5. פרסום ופרסומת אסורה
  6. אתר אינטרנט ופרסום באינטרנט
  7. כרטיס הביקור, שלט המשרד ונייר הפירמה המשרדי
  8. עיסוק אחר
  9. שידול אסור

_________________________________________________________________________________________

1) שימוש במשרד יחסי- ציבור על ידי משרדי עורכי דין

נרצה או לא, תחום התקשורת, החדשות והדיווח העיתונאי – עבר שינוי במשך השנים. מידע זורם בכל הכיוונים- משרדי ואנשי יח”צ צמודים, ‘הדלפות’, פורומים באינטרנט, ועוד. כחלק מהמהפך, החליטה לשכת עורכי הדין כי על מנת להביא מידע מקצועי לציבור, יש לאפשר לעורכי הדין להציג את עמדתם – ואת עמדת הלקוח אותו הם מייצגים- בצורה מקצועית וראויה. עולם התקשורת הוא עולם מהיר ומקצועי מאוד שעורכי הדין אינם בקיאים בו, ולכן הם זקוקים בדרך כלל למתווך שיחבר בינם לבין כלי התקשורת הרבים.

תחום יחסי הציבור אינו נמצא בראש מעייניו של עורך הדין, ובצדק. הוא אמון על הטיפול המשפטי בתיק אולם העולם השתנה. תיקים נדונים חדשות לבקרים בתקשורת, ‘משפט העם’ חורץ דין עוד הרבה לפני שנאשמים ועניינים הגיעו להיכל המשפט. מנגד, משרדי יחסי הציבור רגילים לא פעם בעבודת קידום אגרסיבית, כדי לקדם את הלקוח שלהם, ולהשיג לו את החשיפה הראויה. לשם כך, חשוב להבין כי יש צורך בגוף שיחבר בין משרד עורכי הדין והנושאים המשפטיים הראויים לחשיפה- לבין משרד יחסי הציבור, גוף הבקיא גם בתחום המשפטי הטהור, באתיקה של עורכי הדין ובניואנסים העדינים של הפעילות בתחום זה.

ובחזרה לחוק, פועל יוצא מכל הנזכר לעיל, הוא שהשימוש במשרד יחסי-ציבור מותר לעורכי-דין על פי לשכת עורכי הדין. מותר לעורך דין להעביר ידיעות לכלי התקשורת בעצמו או באמצעות משרד יח”צ (יחסי ציבור) בנוגע לנושאים ועניינים מקצועיים בהם הוא מטפל, כל עוד החומר המועבר כפוף לחובותיו של עורך הדין מבחינה חוקית ואתית.יש להקפיד כי טיב המידע המועבר יכלול טיפול מקצועי בנושא משפטי, ולא דברי שבח והלל עצמיים על אותו עורך דין. מטרת הפרסום הוא קידום עניינו של הלקוח- ולא של עורך הדין.

החשוב לזכור בעת השימוש במשרד יח”צ, הוא כי החובות מוטלות על עורך הדין בכל שלב ושלב של הדרך. העברת מידע לחברת היח”צ אינה פוטרת את עורך הדין מחובותיו האתיות, ועליו להדריך את חברת היח”צ במגבלות האתיקה החלות עליו מתוקף עבודתו עם משרד עורך דין- שמירת סודיות, חיסיון, וכמובן- כללי הפרסומת של הלשכה. במידה ופרסום מידע לגבי העניין המשפטי (כתב תביעה או הגנה, מסמכים שונים ועוד) עלול לגרום נזק ולפגוע בפסק דין שטרם ניתן, ניתן לפעול כנגד אותו עורך דין באמצעים משפטיים. לדוגמה, לפני העברת חומר למשרד היח”צ או לתקשורת ישירות, על עורך הדין לוודא כי אין צו איסור פרסום בנושא, כי הלקוח אישר את העברת המידע וכי לא מדובר בעניין משפטי תלוי ועומד (סוביודיצה).

_________________________________________________________________________________________

2) ראיונות ומאמרים בכלי התקשורת

לעורך הדין, כמו לכל אדם (ואולי ביתר שאת לאוכלוסיית עורכי הדין) יש נושאים, רעיונות והשקפות שהוא מעוניין לחלוק עם הציבור הרחב. הדרך לשיתוף זה, נעשית על ידי כתיבת מאמרים וראיונות לכלי התקשורת השונים. לעורך דין מותר להתראיין בכלי התקשורת השונים- טלוויזיה, רדיו ואתרי אינטרנט בקשר להיבט פרטי, ציבורי או משפטי בו הוא מטפל (תוך קבלת אישור מקדים מהלקוח במקרה של תיק משפטי) או בקשר לתחום מומחיותו, אך תוך כדי הראיון, על עורך הדין להימנע מפרסומת עצמית אסורה.

להבדיל מבעלי מקצוע אחרים, על עורך הדין להקפיד בכמה וכמה נושאים ובעיקר- על כבוד המקצוע ועל כבודם של לקוחותיו. בכל ראיון בנוגע לתיק מתנהל, גם אם מדובר בתיק שכבר הוכרע, על עורך הדין לקבל את אישור הלקוח הספציפי ובנוסף, על עורך הדין להיזהר מלחטוא בסוביודיצה, נושא בו נופלים לא פעם עורכי-דין, שנמשכים בלשונם על ידי מראיינים חלקי לשון. שאלה שעולה לא פעם, מניסיוננו, הוא נושא תוכניות באמצעי התקשורת בהם שומע עורך הדין פונים ותלונות שונות, ונותן עצות. מותר לעורך דין להשתתף בתוכנית המעניקה ייעוץ משפטי בטלוויזיה או ברדיו, אך יש להפריד הפרדה גמורה בין הייעוץ שהוא מעניק מעל דפי העיתון, מרקע הטלוויזיה או גלי האתר- לבין קבלת תשלום עבור ייעוץ זה. אין לגבות תשלום מהפונים לתוכנית ועורך הדין לא יטפל בנושאים משפטיים אלו עבור אותם פונים מחוץ לאותה תוכנית.

לגבי מאמרים, מותר לעורך הדין לפרסם מאמר בכלי התקשורת השונים- עיתונות, מגזינים, אתרי אינטרנט ועוד, בתחומים הקשורים לתיק בניהולו או לתחומים הקשורים למומחיותו כשהדגש הוא על פרסום המאמרים ללא תשלום. כלי התקשורת מבקש לפרסם את המאמר בשל מומחיותו וכתיבתו של עורך הדין- ולא מכיוון שעורך הדין שילם כסף עבור הפרסום. הראיון צריך לכבד את המקצוע ולא לעסוק בשידול אסור בן השורות. לדוגמה, אין לפרסם במאמר את דרכי יצירת הקשר עם כותב המאמר עצמו אך מותר לכתוב בסופו דרכי יצירת קשר לפניות ושאלות- דרך מערכת העיתון או אתר האינטרנט עצמו.

_________________________________________________________________________________________

3) שיתוף פעולה עם משרדי עורכי דין זרים

תחום שיתוף פעולה עם משרדי עורכי דין זרים מוסדר בחוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס’ 33), התשסט- 2009. תחום זה השתנה מהקצה אל הקצה לפני זמן מה, וכמי שטיפל ויזם שיתופי פעולה עם משרדי עורכי דין זרים, חשוב לשים דגש לנושא זה. בשנת 2009, לאחר 3 ימי דיונים, אישרה ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת את היוזמה לפתוח את שוק עריכת הדין לפירמות זרות, כלומר- אישרו כי משרדי עורכי דין זרים יוכלו לפתוח סניפים בישראל ולספק שירותים משפטיים הנוגעים לדין זר. מדובר בהצעת חוק ‘התייעלות כלכלית’, חוק נרחב שהובא לכנסת, וממנו פוצלה הצעת חוק התייעלות כלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו- 2010), התשס”ט-2009, פרק ד’- עורכי דין זרים.

מדובר ברפורמה כוללת בשוק. מצד אחד, הענקת היתרים לעורכי דין זרים לתת שירותים משפטיים בנוגע לדין החל בחו”ל, ומנגד- אפשרות לעורכי דין ישראליים להיכנס לשותפות עם עורכי דין זרים ומשרדים זרים (אגב, כאן גם נכנס תיקון חקיקה מוצע לביטול ההגבלה על מספר שותפים מותר במשרד עורכי דין בישראל). לשכת עורכי הדין פתחה במאבק ציבורי בעניין, כיוון שהיא טוענת שמספר עורכי הדין בישראל ממילא גבוה מאוד, ופתיחת המקצוע עוד יותר תפגע בעורכי הדין הישראליים. נציגי הלשכה טענו בכנסת כי ההטבה הזו תינתן לפירמות משרדי עורכי הדין הגדולים בלבד, וכי רוב עורכי הדין בישראל- יצאו נפסדים ממנה: “מדובר ביוזמה שבאה לשרת קבוצה קטנה של פירמות גדולות, שיקבלו שירות משפטי במשפט הזר והבינלאומי, וכי בפועל, יוביל הדבר לכניסה לא מבוקרת של עורכי דין בעלי הכשרה זרה למעגל נותני השירותים בארץ, בלי סינון אפקטיבי, בלי פיקוח וללא יכולת אכיפה של כללי האתיקה המגנים על הציבור“.

בסופו של דבר, הושם יישום החוק בידי לשכת עורכי הדין, דבר המקנה לה כוח רב בסירוסו ובעיקורו של החוק, במידה וירצו. הוכנסו כמה נקודות שיש לתת עליהן את הדעת בשקילת אפשרות לשותפות עם משרד עורכי דין זר:

  • הוסף סעיף שמאפשר ללשכה למנוע רישום בשל “סיבות אחרות” מבלי דרישת נימוק. ללשכה יש את האפשרות לא לרשום במרשם עורך דין זר- גם מי שעומד בכל התנאים- במידה והורשע בישראל או בחו”ל וזאת על פי אמות המידה של הדין הישראלי.
  • ללשכה ניתנה הסמכות לדרוש מידע על עבירות פליליות בהן הורשע עורך הדין בחו”ל, הליכים משמעתיים או פלילים בחו”ל, פרטים על השכלתו והכשרתו המקצועית ועוד. לאחר קבלת נתונים אלו, ללשכה שיקול דעת להחליט באם לקבל את אותו עורך דין.
  • התווסף סעיף המאפשר ללשכה לקבוע מאילו מדינות, יהיה ניתן לקבל לרישום עורך דין זר ומאלו מדינות לא.
  • עורכי הדין הזרים יהיו כפופים לכללי האתיקה של עורכי הדין הישראלים.
  • כל עורך דין זר שירצה לפתוח משרד בישראל יידרש להציג פוליסת ביטוח או ערבות בנקאית שניתנים למימוש בישראל, כך שיוכל להיתבע בישראל במקרה של רשלנות מקצועית.
  • עורכי הדין יצטרכו להירשם במרשם של עורכי דין זרים שיתנהל בלשכה.
  • במידה ועורכי דין זרים ינהלו כספי נאמנות, הם יצטרכו להשקיע אותם בישראל ולא להוציאם ממנה.
  • במידה ומשרד עורכי דין זר רוצה להיכנס לישראל, הוא צריך לעבור תהליכים של אישורים ובחינות. לא כל משרד יכול להיכנס.

שורה תחתונה- נראה כי יישום החוק הושם בידיה של לשכת עורכי הדין על מנת ‘להשתיק’ אותה ולהכניס אותה למעגל מקבלי ההחלטות בנושא. ברם, ברגע שמשרד עורכי דין ישראלי גדול יחבור למשרד עורכי דין זר גדול ויבקש את אישור הלשכה- ספק אם הלשכה תוכל להעמיד חסמי כניסה רבים מדי.

_________________________________________________________________________________________

4) שימוש בלוביסטים על ידי משרדי עורכי דין

בתיקון לחוק הכנסת, תשנ”ד, 1994, התווסף פרק י”ב בשם- שדלנים, ובלשון העם- ‘לוביסטים’. מטרת החוק היא לבצע מעקב אחר מי שנעזר בידי לוביסטים, על מנת להשיג את מטרותיו. אין פסול בשימוש בלוביסטים, אולם במידה ועורך-דין עושה זאת על מנת לסייע ללקוח שלו, חשוב כי יידע כי החוק החדש מונע מאותו עורך דין לעשות זאת בצורה נסתרת- חובה עליו לדווח על כך.

החוק החדש מראה, כי כל אדם (עורך דין, במקרה שלנו) המעוניין להשתמש בשירותיו של לוביסט, נדרש להגיש בקשה לוועדה בכנסת, שמורכבת מיו”ר הכנסת, ו- 2 סגנים שלו (מהאופוזיציה ומהקואליציה). על מגיש הבקשה לחשוף את שמות לקוחותיו, עיסוקם והדבר אותו הם מבקשים לקדם, כך שבשורה התחתונה- הלקוח חשוף לחלוטין. יש ליידע את הלקוח על כך.

מתוך דברי ההסבר לחוק-

  1. “…מקובל על הכל כי מסדרונות הכנסת, דיוני ועדותיה ודיוני המליאה שלה צריכים להיות פתוחים לפני הציבור הרחב… מתוקף כך באות הקבוצות השונות העשויות להיפגע או לחלופין לצאת נשכרות מחקיקה מסוימת- ומשמיעות את קולן…לכאורה פתוחות דלתות הכנסת לפני הציבור כולו. בפועל נהנים בעלי ההון מנגישות גבוהה לפוליטיקאים באופן שאזרח מן השורה אינו נהנה ממנו. בנוסף לכך, בשל התמקצעות שרותי השדלנות, מנוצלים שעריה הפתוחים של הכנסת עד תום בידי מי שיש לו ממון רב לשכור את שרותי השדלנים“.
  2. “…לעיתים חברי הכנסת אינם יודעים כי מדובר בשדלנים כיוון שאלה לא קיימו גילוי נאות של האינטרסים אשר הם מקדמים… מצב זה יוצר חוסר שוויון גדל והולך בין בעלי הממון לבין הציבור הרחב, אשר הכנסת אמורה לייצגו נאמנה… החוק חל על כל הלוביסטים הפועלים יומיומית בכנסת, וכן על כל בעל מקצוע אחר המגיע אפילו באופן חד-פעמי לכנסת כדי לייצג לקוח בתמורה, כמו עורכי דין, למשל

אגב, ההגדרה של החוק ל- שדלן הינה רחבה, כך שגם העסקה של אדם שאינו חלק מחברות הלוביסטים המוכרות- גם נופל לגדר ‘שתדלנות’. ההגדרה מתוך החוק: “שדלן”- מי שדרך עיסוק או בתמורה למען לקוח, נוקט פעולות לשכנוע חבר הכנסת בקשר להצעות חוק ולחקיקת משנה בכנסת או בוועדותיה, להחלטות הכנסת וועדותיה ולמינוי או לבחירה של אדם לתפקיד על ידי הכנסת או על ידי גוף שנציג הכנסת חבר בו, ולמעט אלה: (1) מי שבמסגרת עבודתו נוקט פעולות כאמור למען מעבידו; (2) מי שממלא תפקיד על פי חוק בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק, אף אם אינו עובד, ונוקט פעולות כאמור במסגרת תפקידו ובקשר לסמכויות ולתפקידים של הגוף שבעבורו הוא פועל; (3) מי שמייצג נושא משרה או ממלא תפקיד בהליך מעין שיפוטי בפני הכנסת או ועדה מוועדותיה.

_________________________________________________________________________________________

5) פרסום ופרסומת אסורה

המותר והאסור בתחום הפרסום לעורכי הדין הוא תחום בעייתי המתחדש תדיר. אם לפני מס’ שנים, פרסומת אסורה נגעה בעיקר בפרסום בעיתונים יומיים ובשלטי חוצות, הרי היום- בעידן האינטרנט- נוספו תחומים רבים וחדשים: אתרי האינטרנט של משרדי עורכי דין, באנרים, קישורים טקסטואליים, פרסום במנועי חיפוש ורשתות חברתיות, סרטונים, פורומים ועוד.

תחום הפרסום לעורכי-דין מוסדר בכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), תשס”א-2001. כלל אצבע חשוב לנושא: יש ספק, אין ספק. במידה ויש ספק לגבי פרסום מסוים, עדיף להיוועץ עם גורם מומחה בתחום. אנו מהווים מרכז ידע משמעותי בנושא זה, בשל ניסיון מצטבר של שנים בממשק שבין פיתוח עסקי ופרסומים לבין כללי האתיקה תוך התעדכנות שוטפת בתחום. בנוסף, ניתן ומומלץ לשלוח שאילתא ללשכת עורכי הדין, לוועדה העוסקת בתחום הפרסום. האפשרות של ביצוע פרסומת אסורה טומנת בחובה סכנה של היכוות במכתבים, זימונים ובירורים מביכים בפני ערכאות שונות של הלשכה, והיא אכן לא מהססת לעשות כן. חשוב לעקוב אחר שינויים בתחום. הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין מפיץ רבעון אתיקה ובו חידושים בנושא, וכן אתר האינטרנט של לשכת עורכי הדין מכיל ידע רב.

בקליפת אגוז, נביא את הנקודות המרכזיות בתחום האסור והמותר לגבי פרסום לצורותיו השונות:

  • באופן כללי מותר לעו”ד לפרסם לגבי השירותים שהוא מעניק, השאלה היא רק באיזו צורה ובאיזו מידה.
  • מותר לעורך דין לפרסם מודעה במגזינים, בספרי טלפון ובספרי אינדקס המתפרסמים בארץ בחו”ל, כל עוד הפרסומת המוצגת עומדת בכללי לשכת עורכי הדין לפרסומת. בין היתר, גודל הפרסומת של עורך דין לא יהיה מעל ל- 1/8 עמוד, ועל הפרסומת להיות בצבע אחד בלבד.
  • מותר לעורך דין לפרסם אך ורק במדור מיוחד לפרסומות לעורכי-דין אך אסור לפרסם בעמודי חדשות או כלכלה בעיתונים (גם אם כתוב בראש העמוד ‘שירותים משפטיים’). יש להקפיד שהפרסום יהיה במסגרת לוחות הפרסום של העיתון, ולא בעמוד הראשון / האחרון של העיתון. במידה ואין מדור שכזה- אין לבצע את הפרסום.
  • להבדיל, אסור לעורך דין לפרסם באמצעות לוח-שנה, אסורים פרסום ברדיו, טלוויזיה ועל גבי לוחות מודעות, חל איסור על שליחת מכתבים בצורת דיוור ישיר (דיוור כזה נופל בגדר שידול אסור) ובנוסף אסור לעורך דין לחלק תשורות כגון שעונים, לוחות שנה, תחתיות ועוד, עליהם יצוינו פרטי משרד עורך הדין.
  • תוכן הפרסום, חשוב לא פחות. ניסוח מודעה בעיתון יכלול באופן ברור ומוגדר את תחומי העיסוק של אותו עורך דין, ואין לכתוב מס’ תחומי עיסוק ‘ועוד’ או- ‘וכו’. אין להשתמש בפרסום בניסוח של ‘פגישה ראשונה ללא תשלום’ או פרסום בסגנון ‘גזור ושמור- הטבות למביא מודעה זו’ ואין להציע בפרסומת הנחות בהענקת ייצוג משפטי.
  • עוד מבחינת תוכן, חל איסור על התהדרות בלקוחותיו של עורכי הדין, ולכן אין לציין בפרסומת שמות של לקוחות, רשימת עסקאות ותיקים ספציפיים. כמו כן, אין לפרסם מודעה במדורים בעלי שמות המעידים על טיב המשרד, לדוגמה מדור בשם ‘המשרדים הטובים בישראל’, מדור ששמו מביא לדברי שבח עצמיים ופרסומת אסורה.

_________________________________________________________________________________________

6) אתר אינטרנט ופרסום באינטרנט

עד לפני מספר שנים קיומו של אתר אינטרנט היה שמור למשרדי עורכי הדין ‘מתקדמים’ ו- ‘טכנולוגיים’ בלבד, הרי היום, קיומו של אתר אינטרנט הפך להיות כלי עבודה בסיסי לכל דבר ועניין. אתר אינטרנט מסודר הכולל את שמות עורכי הדין והרזומה שלהם, הפרקטיקה של המשרד ודרכי יצירת קשר הפכו לדרך הכמעט בלעדית ליצירת קשר עם עורכי הדין, יחד עם התפתחות מנועי החיפוש באינטרנט. אם לא מוצאים אותך בחיפוש פשוט במנוע חיפוש (Google לצורך העניין)- אתה לא קיים. לשכת עורכי הדין מבינה את הצורך של משרדי עורכי-דין להעלאת אתר אינטרנט מפורט ומייצג, ולכן נושא זה מקבל התייחסות נרחבת מבחינת האתיקה, המותר והאסור.

באתר האינטרנט של משרדי עורכי-דין מותר להכניס חומר רב על המשרד, לציין את עורכי הדין העובדים במשרד ואת קורות החיים שלהם, וכן לפרסם תיקים בהם לקחו חלק (תוך קבלת אישור מלקוחותיהם על הנושא). ברם, אין להציג סרטוני וידאו באתר האינטרנט דבר שעל פי כללי הלשכה, לא מכבד את כבוד המקצוע. מבחינת קישורים באתר האינטרנט של משרד עורכי דין, מותר להוסיף קישור לאתרים של עורכי דין אחרים או אתרים מקצועיים משפטיים. מנגד, אסור להוסיף באנרים (קישורים גראפיים) לאתרים אחרים וכן אסור להכניס לוגו או קישור של חברה מסחרית לאתר המשרד.

בנוסף לאתר אינטרנט, למשרד עורכי-דין מומלץ שתהיה נוכחות אינטרנטית מורגשת, כך שבחיפוש שם המשרד יתגלו מספר תוצאות שמחמיאות לעורכי הדין במשרד ולפעילותם. על מנת להשיג מצב שכזה, משרדי עורכי הדין נדרשים לבצע פרסום ברשת האינטרנט. להבדיל מימים עברו, לשכת עורכי הדין הבינה כי פרסום באינטרנט הוא ערוץ פרסום נוסף שנפתח בפני עורכי הדין, ויש להכפיף אותו תחת כללים ברורים. לעורך הדין מותר לפרסם ברשת האינטרנט, בין אם בהכנסת קישורים ובין אם בפרסום אקטיבי יותר. ברם, ראשית כל, חשוב לזכור שפרסום באינטרנט הוא פרסום לכל דבר ועניין, ולכן פרסום באינטרנט צריך לכבד את כבוד המקצוע, בדגש על הנחייה כי אין לצרף לפרסום זה מלל קולי או מוסיקה. ניתן לצרף תמונות ואיורים גראפיים שמכבדים את המקצוע וכן תמונות של עורך הדין ושל משרדו אך חל איסור על צירוף תמונות של לקוחות המשרד.

למרות הסברה הנפוצה, מותר לעורך דין להכניס קישור (גם ממומן) לאתר אינטרנט אחר, שיעביר את המקליק לאתר הבית של עורך הדין. הקישור יכלול טקסט בלבד ללא כל תוספות, ואסור להקשר שלו לעלות כדי שידול או פגיעה בכבוד המקצוע. כמו כן, מותר לעורך דין לשים קישור מאתר של ארגון עורכי דין בינלאומי לאתר שלו- כל עוד הוא חבר באותו ארגון.

_________________________________________________________________________________________

7) כרטיס הביקור, שלט המשרד ונייר הפירמה המשרדי

בפתיחתה או בסיומה של פגישה, מוחלפים כרטיסי ביקור בין הנוכחים. כרטיסי ביקור גם מוחלפים באירועים חברתיים ועסקיים, ומושארים אצל לקוחות פוטנציאליים בהם פוגש עורך הדין במהלך יומו. נייר המכתבים של פירמת עורכי דין, יכולה לומר הרבה על המשרד. מספר עורכי הדין, הסטאטוס שלהם (שכירים, שותפים), דרכי יצירת קשר, השנה בה נוסד המשרד, ועוד. וכמובן, כל משרד עורכי דין כמו גם כל משרד אחר, זקוק לשלט בחזית הבניין.

ניתן לומר, כי כרטיס הביקור, שלט בחזית משרד עורכי דין ונייר הפירמה המשרדי הם אמצעים בסיסיים ליצירה ולשמירה על קשר עם לקוחות קיימים ולקוחות פוטנציאליים. על מנת לשמור על כבוד המקצוע, על אמות מידה ועל מנת לשמור את עורכי הדין משידול אסור, יש כללים לגבי האסור והמותר בכרטיס הביקור, בשלט בחזית המשרד ובנייר הפירמה המשרדי.

  • בכרטיס הביקור של עורך הדין, מותר לציין את תחומי עיסוקו, אך אסור להשתמש ב- ‘גימיקים’ למיניהם, לדוגמה- אסור שימוש בכרטיס ביקור מגנטי וכן אסור להשתמש בכרטיס ביקור דו-צדדי, כאשר בצד האחר רשום עיסוק אחר של אותו עורך דין (ראו גם את החלק העוסק ב- ‘עיסוק אחר’ בעמוד זה).
  • נייר המכתבים המשרדי יכלול את שמם של עורכי דין חברי הלשכה בלבד, ועורכי דין שאכן חברים באותו המשרד. ציון שמותיהם של עורכי דין שאין ביניהם קשר אמיתי ואינם שייכים במלוא מובן המילה לפירמה- היא עבירה. להבדיל, מותר לציין על גבי דף הפירמה את שמו של עורך דין שנפטר או פרש לגמלאות אך אין לציין שמות מתמחים על גבי נייר המכתבים המשרדי.
  • שילוט בחזית משרד הינו כלי בסיסי לכל מעניק שירות, אך כיוון שמדובר במקצוע עריכת הדין, יש כמה כללים לטובת שמירה על כבוד המקצוע. מותר, ואף רצוי למשרד עורכי דין להציב שלט בחזית המשרד- ובחזית המשרד בלבד, אין להציב שילוט חיצוני למשרד עורכי הדין, פן ייחשב השלט בתור שילוט חוצות.
  • על השלט להיות בגודל הולם (לא גדול ובומבסטי מדי), מותר להאיר את השלט בתאורה נקייה שאינה צבעונית, ומומלץ כי האותיות בשלט יהיו בצבע אחיד.
  • בתוך בניין המשרדים עצמו מותר (ואף רצוי) להציב שלטי הכוונה למשרד עורכי הדין, אך כמו השלט בחזית המשרד, על השילוט להיות בגודל ראוי ובצורה בה ישמור על כבוד המקצוע.

_________________________________________________________________________________________

8) עיסוק אחר

חוק לשכת עורכי הדין קובע כי עורך דין לא יעסוק בעיסוק אחר, בנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד עניינים בין עיסוקו כעורך דין לבן עיסוקו האחר. בעבר, הייתה רשימה של מקצועות, אשר נאסר על עורך דין לעסוק בהן ואשר נחשבו לעיסוקים ש- ‘אינם הולמים’ את המקצוע. הגבלה זו בוטלה, וכיום רשאי עורך דין לעסוק בכל עיסוק שיבחר, ובלבד שאין ניגוד עניינים בין עיסוקיו השונים.הכללים החדשים באים להבטיח את חופש העיסוק של עורך הדין תוך מניעת ניגוד עניינים בין העיסוק האחר לעיסוק כעורך דין והם עושים זאת תוך שמירה על עיקרון המידתיות (סע’ 60 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ”א- 1961).

בכללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר), תשסג-2003 נקבעו הגדרות נוספות-

  • איסור טיפול באותו עניין- עורך דין לא יטפל באותו עניין במסגרת שני עיסוקיו
  • איסור טיפול באותו אדם בנסיבות מסוימות- עורך דין לא יטפל באותו אדם במסגרת שני עיסוקיו, בנסיבות בהן מתקיימים / עלולים להתקיים ביניהם יחסי כפיפות / תלות. באופן זה נשמר מעמד עורך הדין וחובותיו המיוחדות. ערבוב בין העיסוקים היה עלול ליצור טשטוש גבולות בין העיסוק כעורך דין המחייב סטנדרטים אתיים-משמעתיים וגבוהים והמקנה ללקוח זכויות מסוימות (כגון חיסיון) לבין העיסוק האחר
  • היתר ועדה מיוחדת- ועדה מיוחדת בלשכת עורך דין, בראשות יו”ר וועדת האתיקה של הוועד המרכזי, רשאית לתת לעורך דין היתר לטפל באותו עניין / באותו אדם מסגרת שני עיסוקיו, אם מצאה הוועדה כי לא קיים ניגוד עניינים בין העיסוקים
  • נוטריון- עיסוק כנוטריון אינו נחשב כעיסוק אחר ואין מניעה לעסוק באותו עניין / לטפל באותו אדם במסגרת עיסוק כעורך דין וכנוטריון
  • הפרדת מסמכים- עורך דין העוסק בעיסוק אחר, נוסף על עיסוקו כעורך דין, יפריד הפרדה מוחלטת את המסמכים, המידע וניהול החשבונות של עיסוקו כעורך דין מאלה של עיסוקו האחר, ויתייקם בנפרד

למען ההמחשה, ניתן לציין כי וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין אפשרה במשך השנים לכמה וכמה עורכי-דין לעסוק במקצוע נוסף. בין היתר, ניתן לציין את החלטת וועדת האתיקה כי אין מניעה לעורך דין לעבוד גם כתקליטן, כיוון שהתיקון לחוק מאפשר זאת (לקישור- לחצו כאן) וכן את החלטת וועדת האתיקה כי אין מניעה לעורך דין לעסוק במקביל גם כסוכן ביטוח (לקישור- לחצו כאן). להרחבה בעניין זה, מומלץ לקרוא את דבריו של יו”ר וועדת האתיקה הארצית, שנשא דברים בנושא ‘עיסוק אחר’ (לקישור- לחצו כאן).

_________________________________________________________________________________________

9) שידול אסור

להבדיל מרוב בעלי המקצוע בישראל, עורך הדין נדרש להיות מאופק בדרכי רכישת לקוחות חדשים. הכלל המוביל בנושא זה, הוא שעל הלקוח לחפש את עורך הדין ולא להיפך. במילים אחרות, ועל פי לשון סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ”א- 1961: “לא ישדל עורך דין, בעצמו או על ידי אחר, כל אדם למסור לידיו עבודה מקצועית”.

לנושא השידול האסור יש היבטים פסיכולוגיים וצרכניים. אדם מן היישוב הזקוק לשירותיו של עורך דין אינו מבין בתחום זה בדרך כלל, ולא יודע מהם דרכי הפעולה ושכר הטרחה המקובל. מנגד, יגיע לפתע עורך דין ‘החמוש’ בדברים משכנעים היטב, ויפעיל לחץ ואולי אף יפחיד את האדם מפני סיטואציות כאלה ואחרות. השפעה זו של עורך הדין אינה הוגנת, ולכן המקרה הרצוי הוא בו הלקוח הוא זה שמבקש את שירותיו של עורך הדין, ולא מקרה בו עורך הדין פונה ללקוח ומבקש לייצג אותו. סיבה נוספת, היא כבוד המקצוע. מעבר לעבירה שיש בפעולת שידול הלקוחות, פעולה המעידה על מצוקה של עורך הדין באיתור לקוחות ולא מוסיפה לא לכבודו של עורך הדין, פעולה שכזו מביאה על פי לשכת עורכי הדין לזלזול בכבוד המקצוע. ניתן להימנע מנושא השידול האסור בהפעלת מחשבה בהירה לגבי פעולות יזומות שעלולות ליפול לגדר שידול וכמובן- להתייעץ.

בתחום הפרסום לשכת עורכי הדין מבצעת שינויים, מאפשרת פרסום בתשלום בעיתונים, הכנסת קישורים לאתרי אינטרנט ועוד, אולם אין ספק שבתחום השידול האסור כללי הלשכה לא יתרופפו ותחום השידול האסור ימשיך להיות איסור חמור לעורכי דין. בין היתר, אסור לעורך הדין ליזום קשר טלפוני עם מוכרי או שוכרי דירות, ולציין שהוא מייצג בתחום זה. אגב שיחות טלפון ללקוחות פוטנציאליים, ודאי וודאי שאסור לעורך דין להפעיל שירות טלמרקטינג או דמוי טלמרקטינג על מנת להשיג לקוחות. לדוגמה, בגדר שידול אסור נכנס השארת פרטי יצירת הקשר של עורך הדין במקומות לא קונבנציונאליים, מקומות בהם השארת פרטי הקשר לא מכבדת את מקצוע עריכת הדין.

כמו כן, אין להשאיר מספר כרטיסי ביקור של עורך דין אצל בעלי מקצוע שונים (להבדיל מהשארת כרטיס ביקור אחד לשם שמירה על קשר) אסור לעורך דין אסור להשאיר טוקבק (תגובה באתר אינטרנט) בנושא משפטי ולכתוב בשולי הטוקבק את פרטי יצירת הקשר שלו וכן אסור לשלוח מכתבים בדיוור ישיר לקבוצת אנשים ולהציע בהם הטבות שונות בתחום הייעוץ המשפטי. כולם נופלים בגדר שידול אסור. התופעה המכונה ‘עורבים שחורים’ או שמא ‘אורבים שחורים’, עורכי דין פליליים האורבים ללקוחות פוטנציאליים בבתי המשפט ברחבי הארץ, עורכי דין לנזיקין האורבים ללקוחות פוטנציאליים בחדרי המיון תוך ציון שכר טרחה נמוך מאוד שזכו גם הם לכינוי ‘רודפי האמבולנסים’, היא תופעה פסולה וכמובן- שידול אסור. אין ספק שהתחרות בארץ על כל לקוח קשה, אבל ישנם דרכים אחרות להשגת לקוחות.