תשאל עו"ד – הקבוצה שמשנה את פני היעוץ המשפטי

הרשתות החברתיות נכנסו לחיינו כאמצעי לתקשורת בין אנשים וכפלטפורמת שיתוף החוויות האישיות שלנו. מאז עשו הרשתות החברתיות דרך משמעותית ושינו לחלוטין את הדרך בה בני אדם מתקשרים זה עם זה. להשתלטות הרשתות החברתיות על חיינו יש מימד נוסף מלבד תקשורת בין אנשים. הפייסבוק למשל, שינה לחלוטין את הדרך בה אנחנו עושים דברים, בין היתר ברמת הצריכה ומתן שירותים שונים.

באווירה הזו, צמחה לה 'מגה קבוצה' בפייסבוק – קבוצת תשאל עו"ד, המונה נכון לכתיבת שורות אלה 58,945 חברים (קישור לקבוצה https://www.facebook.com/groups/Legal.advice.il/ ).

מייסד הקבוצה, עו"ד סער סיקלאי (שמנהל בין היתר את פעילות הניו מדיה של לשכת עורכי הדין בישראל) ובצידו לא פחות מ- 13 (!) עו"ד מנהלים נוספים, מצליחים לשמר את מעמדה של קבוצת "תשאל עו"ד" כפלטפורמת הייעוץ המשפטי הגדולה בישראל.

יצאנו לברר עם עו"ד סער סיקלאי כמה פרטים לעומק אודות 'המהפכה' שקבוצת פייסבוק זו מביאה לרשת.

אז מה זאת בעצם הקבוצה הזאת ומה הפך אותה לכל כך פופולארית?

הקבוצה משמשת מעין משרד עו"ד וירטואלי, כאשר בפועל בסיטואציה הפועלת כיום - אדם יכול לקבל תוך דקה מרגע שהעלה שאלה משפטית, מספר תשובות ממספר עורכי דין.

אמנם מדובר בהכוונה ראשונית בלבד, ולא במתן יעוץ מעמיק של הנושא לגופו, אך התשובות המתקבלות מצליחות לספק לשואל בסיס ראשוני להבנה לאיזה פרקטיקה משפטית עליו לפנות, איזה חוק חל במקרה הנשאל, האם יש בתלונה שלו בסיס להמשיך להליך משפטי ובכלל מתן מענה ראשוני לסוגיות משפטיות.

בקבוצה מתקיימים מעת לעת "לייבים" (שידורים חיים) - מעין הרצאות קטנות על נושאים "חמים" ונפוצים שהרבה אנשים עשויים למצוא אותם מועילים, כמו כיצד לקרוא תלושי שכר או איך מוחקים רישום פלילי (הערת מערכת - כמובן שעדיף להימנע מרישום פלילי ככלל... J ).

איך מקפידים על איכות העונים ובעיקר – על מענה מעורכי-דין בלבד?

תקנון הקבוצה מציג תנאים קשיחים להתנהלות במסגרתה, דבר שככל הנראה תרם רבות להצלחתה בכך שהיא שומרת על שיח משפטי בלבד. מנהלי הקבוצה מקפידים על קיום הכללים ובכך לא מתאפשרת עקיפה של כללי האתיקה אליהם כפופים עורכי הדין.

כמו כן, כללי הקבוצה אוסרים דיון בנושאי עלויות של שירותים משפטיים. איכות הקבוצה ואמינותה נשמרות בעזרת הסינון שנעשה ע"י המנהלים ובכך שרק עורכי דין מורשים להגיב בה ואין בה שום תוכן שאינו שאלה משפטית.

בקבוצה לא ניתן ייעוץ משפטי במובן של חוות דעת, אלא מידע משפטי ראשוני. לא מדובר בתחליף ליעוץ משפטי מעמיק, אלא בעיקר בסיווג התחום המשפטי ובעצות כלליות של מה ניתן לעשות בהמשך למקרה שהציג השואל. לעיתים קרובות ניתן לראות גם הכרעה של עורכי הדין המגיבים שאין לשואל עילה ועדיף לו לוותר על מאבק משפטי.

יתרון בולט של הפלטפורמה היא המיידיות שבה. במצב דברים רגיל, ללקוח יכולים לקחת מספר ימים עד תיאום פגישת יעוץ עם עו"ד. במסגרת הרשת החברתית, השואל מקבל מענה באופן מיידי (בין דקות למספר שעות).

בסופו של דבר, כולנו רק רוצים מישהו שיקשיב לנו...

אחד מהדברים המדהימים בקבוצה זה המענה בזמן אמת, שהוא בין היתר שירות פסיכולוגי נחוץ. הרבה פעמים אנשים מתמודדים עם מקרה בזמן אמת (למשל תאונת דרכים. אנשים כותבים ממש דקות אחרי שקרה להם מקרה קשה ומטלטל) והם מוצאים נחמה ומענה מיידי בקבוצה.

התפקיד המשני של הקבוצה, חשוב אפילו ברמה הרגשית. הדחיפות היא לא הכרחית מהבחינה המשפטית, אבל מהבחינה האנושית היא קריטית. זה הרבה יותר ממתן יעוץ משפטי. העובדה שעו"ד זמינים 24\7 ברשת, מאפשרת גם לשתף את תחושת העוול ולקבל פידבק בהתאם.

יש רובד פסיכולוגי לקבוצה מעבר לרובד המשפטי, כאשר העונים לפוסט מצליחים לספק מענה מהיר ולתת לשואל הרגשה טובה ואוזן קשבת.

הקבוצה משנה את תרבות צריכת השירותים המשפטיים בעידן המדיה החברתית. אין ספק. אך השאלה המתבקשת היא כמובן, האם הפלטפורמה הזאת פוגעת ברווחתם של עורכי הדין או ביוקרת המקצוע?

ישנם חברים למקצוע הטוענים שהפלטפורמה הנ"ל עשויה ליצור מצג שווא שכל בעיה משפטית ניתן לפתור דרך פוסט בפייסבוק. כמו כן נטען שקבוצות כדוגמת "תשאל עו"ד" גרמו לזילות המקצוע והפכו את הידע שרכשו עורכי הדין במהלך כל שנות לימודיהם לחסר משמעות ולכזה שניתן לכתוב עליו בכמה מילים בפייסבוק ללא תמורה.

עו"ד סער סיקלאי, מייסד הקבוצה, טוען שאין כל פגיעה בעורכי הדין: "מדובר במתן מידע ראשוני בלבד, ועל כן אין מדובר בסכנה למקצוע או רווחתם של עורכי הדין. ברמה המקצועית לא ניתנים שם שירותים משפטיים שגובים בגינם כסף ביומיום. כשאדם שואל אם הוא יכול לתבוע טכנאי על כך שהוא לא הגיע בזמן, ועונים לו "כן\לא" – אין כאן פגיעה ביוקרת המקצוע וזה לא גונב פרנסה מאף אחד. המענה נשאר בגדר האם יש עילת תביעה או לא".

לא זאת בלבד שהקבוצה לא פוגעת בפרנסת עורכי הדין, היא מתבררת כיעילה ותורמת מאוד לשוק עריכת הדין מכיוון שהיא חוסכת זמן של אלפי שיחות גישוש בחודש בין עורכי דין לבין לקוחות שאת רובם לא ניתן להגדיר מלכתחילה או בדיעבד כלקוחות פוטנציאלים.

במידה רבה הקבוצה מטפלת באזרחים שהמקרה שלהם אמנם משפטי במובן הרחב של המילה, אבל לא יבשיל לעולם לייעוץ משפטי בתשלום.

בנוסף, ראוי לומר שעורכי דין רבים מתפרנסים היטב מהקבוצה. פניות רבות מסתכמות בחיפוש עורך לייצוג מיידי.

כמו כן מסביר סער, שלא רק שהקבוצה לא גורמת לזילות המקצוע, אלא שזו אולי הפלטפורמה היחידה שמטפלת בתדמית המקצוע. לדבריו, מדובר אולי במקום היחיד שעורכי הדין והציבור נפגשים בצורה חיובית, והתרומה נראית לעין.

בסופו של דבר, יש לזכור, קבוצת "תשאל עו"ד" הינה מיזם הפרו בונו הגדול ביותר שקיים כיום מבחינת היקפי הסיוע. המגיבים לשאלות בקבוצה מסייעים משמעותית לשיפור תדמית עורכי הדין. מעבר לתרומתה של הקבוצה כמיזם חברתי בהיקפים משמעותיים מאוד, ויש לציין 24/7 כולל שבתות וחגים, הקבוצה תורמת מדי יום לתדמית העוסקים בעריכת דין.

האם בכלל ניתן למנוע קיומה של קבוצה כזאת למורת רוחם של חלק מאוכלוסיית עורכי הדין?

כנראה שלא. המהפכה הזו כבר יצאה לדרך, ולציבור זה נראה טבעי לחלוטין שתהיה קבוצה שכזאת, כשם שקיימות קבוצות רבות להתייעצות עם בעלי מקצוע – "תשאל מוסכניק", "תשאל וטרינר", וכדומה.

בעידן הנוכחי, הכל מתנהל ברשת. הציבור לא עושה את ההבחנה בין מקצועות שונים. לא מעניינת אותו התדמית – הוא שואל בכל התחומים והוא מצפה לקבל מענה.

"העובדה שאנשים שואלים שאלות משפטיות ברשת היא עובדה קיימת" אומר סער. "העובדה שאנשים יענו להם – גם היא קיימת. אנחנו צריכים לשאול את עצמינו האם אנו מעדיפים שלא תהיה קבוצה מסודרת ומבוקרת".