במקביל להעלאת חסמי הכניסה בשערי המקצוע, החלה לשכת עוה"ד במהפכה שקטה אך ראויה: החזרת כבודה של הגילדה וכבוד חבריה באמצעות חקיקה, ביקורת ואכיפה / עו"ד זהר פישר, מנהל משרד Robus
החומות נבנות, הגדרות הוצבו, והדרך נקבעה בידי לשכת עוה"ד וועדותיה השונות – צמצום הדרגתי של מספר עוה"ד בישראל העומד כיום על המספר הלא ייאמן של למעלה מ- 40,000 חברים. הצעדים השונים כבר כמעט כאן – הארכת ההתמחות לשנתיים, חובת השתלמויות שנתית ואולי גם דרישה לתואר שני שיסייעו לצמצם את מספרם ההולך וגובר של חברי הגילדה. במקביל להעלאת חסמי הכניסה בשערי המקצוע, החלה לשכת עוה"ד במהפכה שקטה מעט יותר אך ראויה לא פחות: החזרת כבודה של הגילדה וכבוד חבריה באמצעות חקיקה, ביקורת ואכיפה. כללי האתיקה נאכפים כיום ביתר שאת, דיונים משמעתיים נערכים לא פעם בדלתיים פתוחות, ועדות הלשכה לא פוטרות עו"ד באזהרות בלבד והחלטותיהם מפורסמות ברבים וכוללות לעיתים את שמות עוה"ד שסרחו. 'הזמנים משתנים' שר בוב דילן, והציבור הראשון שנדרש להפנים זאת לעומק הוא ציבור עוה"ד.
אלא שלא כולם חשים ברוחות השינוי. עורכי דין רבים חוטאים בפרסומות אסורות, מתנסחים באופן שאינו הולם עד כדי הוצאת דיבה בכתבי בי-דין ובהיכל ביהמ"ש ומתקשרים עם לקוחותיהם בהסכמי שכר טרחה לא חוקיים. עורכי דין רבים עדיין דוגלים בדרך בה כללי הלשכה אינם בגדר חוקי עשה ואל תעשה, אלא גבולות גמישים ורחבים שניתן לעוקפם על נקלה. בדרך זו באים לעולם פרסומים אסורים, שידול לקוחות בקריצת עין ושאר מרעין בישין.
כך לדוגמה המקרה שנחשף לא מכבר בביה"ד המשמעתי של מחוז תל-אביב, שם נדון עניינו של פרקליט שפרסם עצמו בדרכים שאינן עולות בקנה אחד עם כללי לשכת עוה"ד (פרסומת), תשס"א-2001. אותו עו"ד פרסם מודעת לוח גדולה באגף השירותים המשפטיים באחד העיתונים היומיים, איסור שאגב, עד לפני זמן לא רב ככל הנראה לא היה מגיע כלל לביה"ד בשל אי-אכיפה של הנושא. אותו עו"ד טרם הבין את הרוח הנושבת במסדרונות הלשכה, ובמקום שיודה בטעותו, יבקש את סליחת ביה"ד ויקבל עונש צנוע, ניסה לטפול את האשם על חברת עורכי הדין שבבעלותו שכן היא זו שפרסמה את המודעה ולא הוא. ביה"ד המשמעתי, דחה (כצפוי) את טענתו המפולפלת משהו של אותו פרקליט, ופסק כי אין הבדל בין עו"ד לבין חברת עוה"ד שבבעלותו, שכן מדובר בגוף אחד לצורך כללי האתיקה.
כמו אותו עו"ד, הלך רוחה של הלשכה טרם הופנם בידי חלק לא מבוטל מעוה"ד בישראל, ויש שיגידו שהפנמה כאמור כלל אינה אפשרית במציאות של חוסר ברירה תעסוקתי – נחלתם של חלק לא מבוטל מעוה"ד. בשוק המשפטי הרווי לעייפה של ימינו, מקום בו משרדי עו"ד חדשים צצים כפטריות אחר הגשם וצבירי עו"ד חדשים באים בשערי הלשכה בכל שנה, הצורך בפרסום המשרד ובשיווקו גובר לעיתים על כללי אתיקה הנתפסים, לעיתים, כאנכרוניסטיים.
מעבר להבנת כיוון הפעולה של הלשכה, ניתן לגייס לקוחות חדשים גם ללא חציית גבולות אתיים. מעבר לשימוש אפשרי במשרדי פיתוח עסקי ובמשרדי יח"צ הפועלים בקנה אחד עם דרישות הלשכה וצרכי המפרסם, ראוי ראשית לערוך היכרות עם כללי האתיקה של לשכת עוה"ד שתחסוך אי-נעימות מיותרת. שנית, התחום משתנה כל העת בשל ההבנה בצורך האמיתי של עוה"ד בשיווק ופרסום ורצוי להתעדכן אודות החלטות ועדות האתיקה המבהירות תדיר מהם הגבולות. שלישי ואחרון, שימוש נכון בכלי הבסיסי בכל משרד – לקוחות מרוצים – יכול להעניק לכם שגרירים של רצון טוב מול לקוחות פוטנציאליים. הזמנים משתנים, השתנו גם אתם.
הכותב הוא מנהל משרד Robus המעניק שירותי Legal Marketing
