למעלה מ- 60 משרדי עורכי דין זרים מחזיקים בנוכחות מסוג כזה או אחר בישראל, החל ממשרדים המחזיקים בפרקטיקה בינלאומית וכלה במשרדי בוטיק מוכרים פחות. עבור חלקם, הנוכחות בישראל מהווה לא יותר משותף המגיע לישראל פעם בכמה שבועות, עבור אחרים מדובר בייצוג ובנוכחות קבועה בארץ.

עד כה, קרוב לעשרה משרדי עו"ד הרחיקו לכת והקימו משרדים קבועים בישראל בהם מועסקים עורכי-דין המתמחים בדין המדינה ממנה הגיעו – תופעה המתאפשרת החל משנת 2012 בה הוסרו ההגבלות בדבר משרדי עו"ד זרים בשוק עריכת הדין הישראלי.

נתונים אלו אינם 'רעים' כלל עבור מדינה אשר בסך-הכול שווה בגודלה לניו-ג'רזי שבארה"ב. האמת היא כי במדינת ישראל ישנו מנעד רחב של הזדמנויות עסקיות עבור משרדי עו"ד זרים המאפשרות לפעול במגוון תחומי עיסוק.

השוק הישראלי ידוע בהיותו גדוש בחברות היי-טק וביו-טק – אך לא בכך מסתכם הדבר. משקיעים זרים מביעים עניין רב בתעשיית המזון הישראלית, בחברות הביטוח, מערכות הגנה ולאחרונה אף בתעשיות הגז הטבעי. למרות שבישראל שיעורי שכר הטרחה נוטים לטובת הלקוח, אין דבר זה תקף בכל הנוגע לתחום המיזוגים והרכישות הבינלאומיות של חברות.

עורכי דין רבים המגיעים מעבר לים ופועלים בישראל מתרשמים לא פעם מהיזמים הישראלים הלהוטים לייצור רעיון חדש ורווחי. יזמים אלו ידועים בנחישותם וביכולותיהם לקדם את הפרויקט ואף לזהות ולמנוע מצבי חוסר יעילות. יחד עם זאת, החיסרון טמון בכישורי התמקחות המעולים בהם ידועים הישראלים, ועל כן צפוי כי אותם היזמים יטילו ספק בתוכניתכם העסקית- אבל זהו רק חלק מהכיף.

אלו הם לא רק סטריאוטיפים: עורכי-דין זרים הפועלים בישראל נשבו בקסמי התרבות הייחודית וכמובן בפוטנציאל העסקי הטמון במדינת ישראל. הנה מספר דוגמאות:

———————————————————————————–

עו"ד דניאל טורגל, עורך-דין בשלוחה הישראלית של משרד עורכי הדין הבינלאומי Linklaters מסביר:
"החל מהשקעות אנג'לים ועד לאקזיטים על-סך מיליארדי דולרים, לישראל יש באמת מה להציע לכל חברה בכל תחום עיסוק". הוא מוסיף כי  הייחוד האמיתי של ישראל מתבטא דרך השילוב בין התרבות היזמית בשוק עריכת הדין לבין "התחכום של משרדי העו"ד המקומיים".

"אנחנו ב Linklaters רואים בישראל כשוק מעניין במיוחד הגדוש בהזדמנויות הנפרסות מעל סקטורים רבים", אומר טורגל. "מנקודת מבט אישית, אני מאוד אוהב את הקרבה בין תל-אביב
לירושלים, אך אל תבקשו ממני לבחור מקום מועדף!".

אחד המאפיינים הידועים של השוק הישראלי, בנוסף להשקפתו הבינלאומית, הינו התקדמותו המהירה. כפי שאמר לאחרונה אחד מעורכי הדין הישראלים למגזין "The Lawyer" הבריטי: "בחלק מהאזורים בישראל, הסתכלות של 6 דקות קדימה נחשבת כתכנון לטווח הארוך."

עו"ד דניאל רובל, שותף מנהל בשלוחה הישראלית של משרד עורכי הדין האמריקאי  Zeichner Ellman & Krause) ZEK) מאשר דעה זו:

"השוק הישראלי רווי בעורכי דין המחזיקים בניסיון בינלאומי מרשים, רבים מהם אף מחזיקים בהכשרה בינלאומית ויכולים לעבוד לצד עורכי הדין הזרים ללא דופי." כך אומר רובל, אשר משרדו שבתל-אביב מאויש באופן קבוע. רובל  מדגיש כי "ישראלים משגשגים באווירת הקצב-המהיר אשר מתאימה מאוד למשרדי עו"ד הזרים."

רובל ממשיך ומוסיף: "במישור הארגוני, חשוב להבין כי פעמים רבות משרדי עו"ד ישראלים מחזיקים בעורכי-דין בעלי רישיון משפטי זר אשר יכולים להתמודד באופן יוצא מן הכלל עם סוגיות הנוגעות לפעילות המסחרית הזרה. על כן, משרדי עו"ד זרים צריכים להכיר בעובדה כי לעיתים יצטרכו הם לשמש בתפקיד משני."

אחד מהאתגרים המאפיינים את השוק הישראלי הינה הקשר החזק בין עורכי הדין לבין לקוחותיהם. משמעותו של קשר זה הינה כי מתחרים חדשים אינם יכולים לצעוד בהליכה רגועה אל תוך השוק הישראלי ולצפות כי יזכו ביחס מועדף רק על בסיס איכות ומחיר.

עו"ד פול מילר, שותף במשרד Berwin Leighton Paisner) BLP), אחד מהמשרדים הפועלים באופן אקטיבי בתחום הדין הזר מתוך תל-אביב, מסביר כי לכל בעיה יש פתרון: "בכל מקרה, ישנה חשיבות רבה ביצירת קשרים הדוקים עם משרדים מקומיים. לטענה זו יש מספר סיבות כאשר העיקרית שבהן גורסת כי מרבית העסקיים הישראלים מחזיקים ביועץ מקומי כאשר החשיבות ברכישת אמונו של היועץ אינה יורדת מהחשיבות ברכישת אמון הלקוח."

 
לא ניתן להשלים דברים אלו ללא ציון העובדה כי יצירת קשרים מסוג זה, הינו הערך המוסף אותו מעניק משרד רובוס עבור משרדי עו"ד זרים הפועלים בשיתוף עסקים ישראלים. רובוס מייצגת הן משרדים עו"ד ישראלים והן משרדי עו"ד זרים בכלל פעילותיהם השיווקיות בישראל לרבות בנושאי ליגל מרקטינג (Legal Marketing), מייעצת הן בתחום הפיתוח העסקי והן בפן המיתוגי, מנחה את הנכנסים לשוק בהליכי קבלת הרישיונות, וכן מספקת ייעוץ שוטף בנושאי תפעול המשרד.

ולסיכום – אם אנו נדרשים לשפוט על-פי ההזדמנויות הטמונות בשוק, נראה כי משרדים רבים נוספים צפויים להיכנס לתחרות הישראלית בשנים הקרובות, וראוי כי משרדים ישראלים יערכו לקראתם – הן מבחינת מיזוג אפשרי ו/או שיתופי פעולה נרחבים יותר, והן מבחינת הערכות פנימית לתחרות בשוק עריכת הדין הישראלי אל מול משרדים אלו.