לדעתם של היועצים המשפטיים הפנימיים השפעה רבה על תדמית משרד עורכי הדין בעיני קברניטי החברות וחשיבות מכרעת לפעילות שימור הלקוחות. לא פעם היועצים המשפטיים הם אלו אשר מעבירים את העבודה המשפטית ממשרד אחד למשנהו, ועל כן, כפי שעו”ד רבים נוכחו, שמירה על קשר קרוב וטוב עם היועצים המשפטיים היא חלק בלתי נפרד מהמקצוע.

המגזין המשפטי האמריקני  “Inside Counsel” פרסם סקר המציג את הנושאים המפריעים ליועצים המשפטיים בהתנהלותם של משרדי עו”ד חיצוניים.

ובכן, מה הם הנושאים המטרידים את היועצים המשפטיים הפנימיים?

• בראש הרשימה עומד “חוסר יכולת להבין את עסקי החברה” (רק 41% מהנבדקים ציינו שלדעתם עוה”ד של החברה “מבינים את עסקיה”)
• “חוסר הבנת המגבלות התקציביות” (51% מהנבדקים)
• חוסר מאמץ להפחית את העלויות המשפטיות בניהול ענייני החברה (65% מהנבדקים)

מנגד, התכונות המבוקשות ביותר בקרב היועצים המשפטיים הן חד משמעיות-

• זמינות משרדי עו”ד לצרכיהם (99.5% מהנבדקים)
• ניסיון בתחומי העיסוק של החברה (86%)
• יצירתיות  (82%)

מהסקר עולה כי יועצים משפטיים מבקשים להדגיש כי לרוב הם שוכרים את שירותיהם של עו”ד, ולא של משרדי עו”ד. כלומר, יועצים משפטיים מעונינים בעו”ד אשר יטפלו באופן אישי בענייניהם תוך מתן מענה אישי וקשוב לצרכיהם, ובהתאם, ינסו לראות את הדברים מנקודת מבטם. הפנמת תובנה זו בנוגע לטיב מערכת היחסים שבין עו”ד במשרד ובין היועץ המשפטי תתבטא ביישום הסממנים הבאים-

1) זמינות ונגישות- למרות שעו”ד רבים נוטים שלא לייחס חשיבות יתרה לנושא הזמינות ללקוחות, מענה מהיר הוא אחד הגורמים הראשונים במעלה ביכולתם ליצור בקרב הלקוחות תחושה של יחס אישי ועריכת דין “שונה”.

זו אינה משימה קלה לנוכח סדר יום העבודה העמוס המאפיין כה רבים מבין עו”ד, אך בכוחו של מתן מענה מהיר יחסית להודעות דוא”ל וטלפון “לעשות את ההבדל”. לפיכך, תשובה תוך מספר (מצומצם) של שעות תשיג מטרה זו, ואילו מענה לפניות רק ביום שלמחרת יחטיאה.

2) “הבנת” היועץ- על מנת לראות את הדברים מנקודת מבטו של היועץ, אין מנוס מלהשקיע מאמץ רב יותר בהבנת עסקי הלקוח, על מנת להבין את מערך הלחצים בו נתון היועץ ואת צרכיו המקצועיים: טרם תחילת יחסי העבודה עם היועץ- ניתן להשיג זאת על ידי הכנה יסודית לפגישה ראשונית עם הלקוח באמצעות איסוף וקריאת מידע רלוונטי על עסקי החברה, עם הזמן, ובמהלך הייעוץ- באמצעות הבנת התרבות הניהולית בחברה, זיהוי הנפשות הפועלות והבנת מעמדה של המחלקה המשפטית בחברה והאופן בו היא נתפסת בעיני קברניטיה.

בנוסף, התעניינות נוספת בנעשה בחברה, בעסקיה ובנוגע לאתגרים העסקיים האחרים עימם מתמודדת החברה עשוי לתרום רבות למטרה זו ולסייע בהענקת תחושת יחס אישי בין משרד עו”ד ליועץ. הבנת עסקי הלקוח עשויה להעלות את קרן המשרד בעיני היועץ ולהצגת עו”ד בו כיועצים אמינים וברי סמכא בעיניו.

3) מימוש לוח זמנים- הקפדה יתירה על עמידה בלוח זמנים שקולה במידה מסויימת למימוש הבטחות, ולפיכך ביכולתה להגבירה את אמינות המשרד בעיני היועץ. כמו כן, עמידה בלוח זמנים מצביעה על עבודה יעילה של המשרד ובכך ביכולתה ליצור תדמית של שירות מקצועי.

מוטב להגדיר במתכוון “דד ליין” לנושא מסויים העולה במעט על משך הזמן הנדרש בפועל להגשתו ליועץ, ולהגישו טרם זמן זה לשם השגת מטרה זו.

4) התחשבות בעלויות ללקוח- כפי שעלה מן הסקר, ביצוע פעולות משפטיות שעשויות לעלות הון מיותר במקום שבו הן אינן נדרשות גורם למרמור וחוסר שביעות רצון בקרב היועצים הפנימיים. יועצים משפטיים נתונים למגבלות תקציביות, ולכן לא תמיד הדרך הארוכה ביותר (והמשתלמת ביותר למשרד עו”ד החיצוני) היא הטובה ביותר.

5) גרמו ליועץ “להיראות טוב”- במהלך מגעי המשרד עם בכירים בחברה, יש להשמר ולהזהר בכבודו של היועץ המשפטי הפנימי. מעמדו בחברה, מן הסתם, חשוב לו מאוד, ושמירה על אתיקה בין אישית והתנהלות עדינה הכרחית לשם יחסים לטווח ארוך עם היועץ וחברתו.

לסיכום- קיימים משרדים רבים בשוק עריכת הדין. רבים מביניהם מציעים שירותים משפטיים באיכות מצויינת. לכן, על מנת לבדל את המשרד מסביבתו לא די בהדגשת טיב שירותי המשרד. גישה שונה ביחסי המשרד עם יועצים משפטיים עשויה להיות מתורגמת לעבודה משפטית רבה יותר מכיוון חברות ותאגידים. ניסיון לראות את מצב הדברים מבעד לעיני היועץ עשוי להתבטא בהגברת נפח הפעילות ובהעמקת הקשר.

הבוקר פורסם דירוג הגודל של משרדי עורכי-הדין בישראל על ידי קבוצת ‏D&B‏, וכצפוי – מהפך ‏בצמרת משרדי עוה”ד- משרד גולדפרב זליגמן עוקף את הרצוג פוקס נאמן וקוטף את המקום ‏הראשון בטבלת הגודל. את השלישיה סוגר משרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע & לשם ‏ברנדויין ושות’.‏

חדשות מתפרצות ממשרד Robus: קבוצת ‏D&B‏ (דן אנד ברדסטריט) ערכה היום (31/1/2012) את כנס עורכי הדין והמשפט השנתי ‏במסגרת פורום ‏Dun’s 100‎‏. הדירוג מציין עלייה של 11% במספר עורכי הדין המועסקים ב-20 ‏המשרדים הגדולים, כאשר בשנת 2011 הסמיכה לשכת עורכי הדין כ-2800 עורכי דין מול כ-3200 ‏אשתקד, ירידה של כ-12%. לדירוג הגודל המלא של 20 משרדי עוה”ד הגדולים בישראל – לחצו כאן דירוג DUNS 100 המלא- 2012.‏

הכניסה של משרד גולדפרב זליגמן לראשות הטבלה- לאחר המיזוג הגדול ביותר בפירמות עורכי ‏הדין בישראל בשנת 2011 – גולדפרב זליגמן תופס את ההובלה, והופך למשרד עורכי הדין הגדול ‏בישראל.‏
• משרד גולדפרב זליגמן זכו בפעם הראשונה במקום הראשון בזכות המגה-מיזוג בין ‏גולדפרב, לוי, ערן, מאירי, צפריר ושות’, ומ. זליגמן ושות’.‏
• למקום השני הגיעה פירמת עורכי הדין הוותיקה הרצוג פוקס נאמן, שהובילה בשנה ‏שעברה את טבלת הדירוג בשנים האחרונות.‏
• את השלישייה הראשונה סוגרת כאמור פירמת עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע & לשם ‏ברנדויין ושות’, המתמחה במשפט מסחרי, מיזוגים ורכישות ושוק ההון. הפירמה מטפסת ‏מהמקום הרביעי ומעסיקה 255 עובדים, מתוכם 153 עורכי דין. ‏

מנכ”ל קבוצת ‏D&B‏, חיים כהן, מציין תחומים המרכיבים את תמונת הסיכונים ‏וההזדמנויות בענף-‏

• חקיקה ורגולציה – בשנה האחרונה נרשמה עלית מדרגה ברגולציה בתחומים רבים, החל ‏מבית המשפט הכלכלי שכבר החל לפעול והנפיק כמה החלטות מכריעות בשוק, דרך ‏פעילותה של הרשות ני”ע עם כניסת לתוקף של הסדר האכיפה המנהלית, וכלה בתחום ‏המיסוי, בו נרשמו השנה תיקונים בולטים ביניהם חוק מיסוי מקרקעין ועוד.‏
• שינויים מבניים – בשנת 2011 נרשמו 4 מיזוגים אסטרטגיים בשוק, הבולט מביניהם הוא ‏המיזוג בין גולדפרב, לוי, ערן, מאירי, צפריר ושות’, ומ. זליגמן ושות’ שהיו מדורגים גם ‏בשנה שעברה ב-20 המשרדים הגדולים. בנוסף, בשנת 2011 קטן מספר עורכי הדין ‏שהסמיכה לשכת עורכי הדין לכ-2800 עורכי דין מול כ-3200 אשתקד, ירידה של כ-12%.‏
• פעילות גלובלית – שנת 2012 עומדת להיות שנת אתגר לכלכלה הישראלית, כאשר הבנק ‏העולמי צופה מיתון בגובה של 0.5% בגוש האירו וצמיחה גלובלית של 3.3 תמ”ג.‏
• פעילות במשק הישראלי – המערכת הפיננסית נדרשת לעלות את הלימות ההון מ-8% ל-‏‏11% עד שנת 2016, בכדי להגביר את יציבות המערכת הפיננסית. לאור השינוי בסנטימנט ‏העסקי הגלובלי, חל הידוק בתנאי האשראי במשק – שמתבטא בקושי בגיוסי אשראי ‏בבנקים ובשוק ההון. ‏

נתונים מעניינים נוספים שעולים מדירוג הגודל:‏

• עולה כי חל גידול מרשים במספר השותפים במשרדים הגדולים: אם בשנת 2000 עמד ‏סה”כ מספר השותפים ב-20 המשרדים הגדולים על 169, בסוף שנת2011, עומד מספר ‏השותפים סה”כ על 605, גידול של כ-260%.‏
• בנושא המתמחים גם יש גידול מרשים- בשנת 2000 עמד מספר המתמחים סה”כ על 241 ‏ואילו בסוף2011 עומד המספר על 446 מתמחים, גידול של כ-85% בעשור האחרון.‏
• ישנו גידול של כ-11% בשנה האחרונה במספר עורכי הדין המועסקים ב-20 הפירמות ‏הגדולות בישראל, בשנת 2010, 20 פירמות עורכי הדין הגדולות העסיקו 1,887 עורכי דין ‏בעוד שבשנת 2011, טיפס מספר עורכי הדין המועסקים ל-2,086.‏
• משרד גולדפרב זליגמן מוביל במספר עורכי הדין המועסקים – 216, מספר המתמחים – ‏‏51, וסך המועסקים – 405.‏
• הרצוג פוקס נאמן, המשרד הוותיק שהוביל בשנה שעברה את הדירוג, הינו בעל מספר ‏השותפים הגדול ביותר – 67.‏
• מיזוגים נוספים שהשפיעו על רשימת עשרים המשרדים המובילים הם, המיזוג בין משרד ‏עורכי הדין ליפא מאיר ושות’, שעבר מיזוג עם משרד העו”ד יולוס אלישע, שדורגו במקום ‏‏13 לצד המיזוג שהביא לכניסת משרד עורכי הדין איתן, מהולל & שדות, לרשימת 20 ‏פירמות עורכי הדין המובילות בישראל, במקום ה-20 ברשימה.‏
• שינויים נוספים: מיתר, ליקוורניק, גבע & לשם ברנדויין ושות’ עורכי דין טיפסו ‏מהמקום הרביעי לצמרת שלושת המשרדים המובילים ישראל.‏
• פירמת עורכי הדין גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות’ טיפסה בדירוג, ותופסת ‏את המקום ה-7 בשנת 2011 לאחר שבשנת 2010 מוקמה במקום ה-10.‏

לדירוג הגודל המלא של 20 משרדי עוה”ד הגדולים בישראל – לחצו כאן- לחצו כאן דירוג DUNS 100 המלא- 2012.‏

גלובליזציה והצורך ביצירת קשרים עם משרדי עו”ד בחו”ל / עו”ד קרני שגל-פפרקורן

הצורך של משרדי עו”ד וחברות גדולות ביצירת וחיזוק קשרים עם משרדי עורכי דין בעולם הולך וגובר בשנים האחרונות. בעקבות תהליך הגלובליזציה שלא פסח גם על השוק המשפטי, הצורך בייצוג במדינות זרות, בקיאות בדין הזר וכן חוות דעת של מומחים לדין הזר הופכים למצרך מבוקש בשוק המשפטי, ואף מאפשרים ליצור קשרי גומלין רווחיים לכל הצדדים.

עורכי הדין מבין הקוראים יכולים לדמיין את הסצנה הבאה- לקוח ישראלי המרבה לעבוד עם ספק גרמני, מעוניין לתבוע את הספק בגרמניה, לאור תניה שיפוט בחוזה המחילה את הדין הגרמני. איך מוצאים את עורך הדין הנכון בגרמניה? כיצד מבטיחים שהלקוח יהיה מרוצה מההפניה? כיצד אפשר להבטיח שעורך הדין הגרמני אליו הפניתם יחזיר לכם כגמולכם ויפנה אליכם לקוח גרמני המעוניין בעו”ד ישראלי?

שאלות כאלה ורבות כדוגמתן, מעסיקות עורכי דין רבים בישראל. מדוע לא מתמלא הצורך הזה עד היום? מהם החסמים אשר מונעים את השתכללותו של שוק זה?

תהליך הגלובליזציה ועולם המשפט

לתהליך הגלובליזציה ביטויים מעשיים רבים בתחום המשפט. מה שהחל בעבר כמערכת של חוקים מוסכמים בין סוחרים אשר פתרו את סכסוכיהם על בסיס קודים נהוגים, ממשיך כיום בכל תחומי המשפט- החל בפן המסחרי ובהתעצמות הסחר הבינלאומי, עובר בהתפתחותן של מערכות נורמטיביות בינלאומיות ובתי דין בינלאומיים וכלה בהשפעה ההדדית של מערכות משפטיות נפרדות זו על זו.

דוגמה בולטת להשפעת הגלובליזציה ניתן למצוא בתחומים מסחריים הכוללים חוזים בינלאומיים או השקעות בחברות זרות, בהם חלק מהשחקנים הינם רב-לאומיים ובהם פעולות רלוונטיות שונות יתרחשו בתחומי מדינות שונות. דוגמה נוספת לקוחה מתחומי המעמד האישי, המערבים נכסים ושחקנים הכפופים למערכות דינים רבות ולעיתים סותרות. הגלובליזציה אינה פוסחת גם על הרגולציה, כאשר רגולאטורים מכל העולם “משאילים” סטנדרטים ומשתתפים בתהליך של הרמוניזציה רגולאטורית.

הצורך –  האם תביעה ייצוגית שהוגשה בארה”ב בשם אזרח צרפתי תזכה לאכיפה בצרפת?

הצורך בחיזוק הקשרים עם משרדים בחו”ל אינו מסתכם רק בתיקים מסחריים גלובאליים, אלא חולש כמעט על כל תחומי המשפט. כך למשל, הגלובליזציה הובילה לנישואים של זוגות ממדינות שונות מחוץ למדינת ישראל. במקרים בהם בני הזוג מעוניינים להתגרש בישראל, יהיה עליהם להגיש חוו”ד מומחה להוכחת דיני המשפחה במדינה בה נישא הזוג. צורך דומה עולה גם בתחום דיני הירושה, כאשר המנוח נפטר בחו”ל או הותיר נכסים בחו”ל, שאז יש צורך בחוות דעת של מומחה בדיני ירושה אשר יבחן את הדין הרלוונטי.

דוגמה משמעותית נוספת לקוחה מתחום התובענות הייצוגיות. בעולם בו תושבי ישראל משקיעים בניירות ערך בארה”ב ותושבי קנדה משקיעים בישראל, קבוצת התובעים הפוטנציאלית מכילה אזרחים ממדינות שונות ובאופן מיידי מתעוררת שאלת אכיפת ההחלטה במדינות בהן לא קיימת פרקטיקה של תובענות ייצוגיות.

כאנקדוטה, נוכל לספר על אחד התיקים המעניינים בהם הייתה מעורבת לקסידל, שעניינו תביעה ייצוגית שהוגשה בארה”ב בשם משקיעים שהפסידו כספים בהונאת המיליארדים של ברני מיידוף. התביעה כללה קבוצות נפגעים ממדינות שונות בעולם, וחוות הדעת שסיפקה לקסידל הראו באילו מדינות יאכפו פסקי הדין של בית המשפט האמריקאי ובאילו לא, לצורך תחימת קבוצת התובעים בתביעה הייצוגית.

דוגמאות כאלה ורבות אחרות מייצגות את ההכרח בקיום קשרים עם משרדי עורכי דין בחו”ל. עורכי דין בישראל, בייחוד כאלה המטפלים בלקוחות בעלי חשיפה בינלאומית, מכירים את הצורך במשרד עו”ד איכותי במדינה זרה, כזה שאפשר להפנות אליו את הלקוח בלב שלם ולדעת שהלקוח נמצא בידיים טובות. מן הצד השני של המשוואה, עורכי הדין בישראל רוצים לדעת שהפניותיהם ישאו פרי כאשר המשרדים הזרים אליהם הם מפנים יזדקקו לשירות משפטי בישראל.

הקושי – למה אני לא מפנה לקוח למשרד הנכון בהולנד ולמה המשרד בהולנד לא מפנה אליי  לקוחות שמעוניינים בעורך דין ישראלי?

על אף הצורך ההולך וגובר בחיזוק הקשרים עם משרדי עורכי דין בעולם, ישנו קושי בסיסי ביצירת הקשרים, וזאת בשל מספר חסמים:

פערי שפה: החסם הראשוני הוא, כמובן, השפה. מחסום זה בולט בעיקר ביצירת קשר עם מדינות שאינן דוברות את השפה אנגלית. חסמים נוספים נובעים מהבדלי תרבויות, הבדלים מנטאליים וכן הבדלים בין מונחים משפטיים ומערכות המשפט השונות. ראוי לציין כי גם עם עורכי דין הדוברים אנגלית ההתקשרות איננה חפה מבעיות.

פערי תרבות משפטית ושיטות משפט: לא ניתן להפחית בחשיבות הבעייתיות הנובעת מפערי תרבות משפטיים. עורכי דין רבים נכווים מהתקשרות עם עו”ד זר אשר לא הבין לעומק את הבעיה עמה הלקוח שלהם נאלץ להתמודד, ובסופו של תהליך ארוך תבע שכר טרחה בגין חוות דעת שלא שירתה את הלקוח.

ההבדלים בין שיטות המשפט השונות  הינם עמוקים, ובאים לידי ביטוי בתפיסות משפטיות השונות באופן יסודי (בקשו מעורכי דין ממדינות שונות להגדיר את מושג ההתחייבות, מעמד אישי ותום לב, וראו כמה תשובות שונות תקבלו…). הבדלים נוספים ניתן למצוא בקיומו של מוסד חבר המושבעים, בשאלה האם הצד המפסיד נושא בהוצאות הצד המנצח, בהכרה או אי הכרה במוסדות משפטיים כגון תביעה ייצוגית ועוד.

הבדלים אלו מעצבים באופן שונה את מחשבתם של משפטנים במדינות שונות; כאשר יוצרים קשר עם עו”ד זרים חשוב להכיר בצורה מעמיקה את תרבותם המשפטית ולהתאים את הפנייה לקונטקסט המשפטי שלהם, וזאת בכדי למנוע מפח נפש והוצאות מיותרות בשלב קבלת חוות הדעת.

פערי מוניטין: בעיה נוספת הכרוכה בפנייה למשרד עו”ד זר היא חוסר הוודאות באשר לכישורים וליכולות של אותו משרד (סביר שככל שמדובר במשרד מכובד ובעל מוניטין שקל יותר לסמוך על תוצריו מראש, כך תעריפיו יהיו גבוהים מאוד, ברמה שלא תמיד תעמוד ביכולת הלקוחות הישראלים). חוסר וודאות דומה קיים גם באשר להוגנות התעריפים המוצעים (למשל- ישנן מדינות במערב אירופה בהן התעריף המקובל לשעה גבוה בהרבה מהמקובל בשאר העולם. בפנייה ראשונית למשרדים במדינות אלו, עלול להתעורר חשש לא מוצדק לניסיון עושק. באופן דומה, במדינות מסוימות התעריפים הממוצעים נמוכים למדי, ואז יש להיזהר ולא לפול במלכודת ולשלם סכומים גבוהים מהמקובל בשל חוסר התמצאות).

חברה שמנוסה בעבודה מול משרדים זרים תוכל להתאים את המשרד המטפל לתקציב הלקוח, ולהבטיח כי מדובר במשרד שאפשר לסמוך על תוצריו.

תמורה: כאשר עו”ד ישראלי מפנה לקוח שלו לעו”ד בצרפת, הוא מקווה שהעו”ד הצרפתי יפנה אליו לקוחות ישראלים כאשר יתעורר הצורך. האם יכול עורך הדין הישראלי להיות בטוח שעמיתו אכן יזכור אותו בבוא העת? בהקשר זה יש לזכור כי תרבות ההפניות בין עורכי הדין שונה מאוד ממדינה למדינה.

באירופה, למשל, תרבות זו מבוססת על היכרות רבת שנים ולא על קשרים ארעיים. לפיכך, עורך הדין הישראלי אינו יכול להיות בטוח  שיקבל תמורה בעד הפנייתו הפניה זו, הוא מסתפק בכך שהלקוח יהיה מרוצה מעוה”ד הצרפתי ולכן איננו מפיק ממנה את המרב.

אחד היתרונות המשמעותיים בהצטרפות לרשת של מומחים בינלאומיים הינה האפשרות לקבל הפניות חוזרות ובכך להגדיל את נפח הפעילות של המשרד על ידי קבלת בקשות לחוות דעת מלקוחות בחו”ל. תיקים זרים נושאים עמם, פעמים רבות, פרמיה גבוהה, ובכך מאפשרים למשרד בישראל להרחיב את נפח פעילותו. בנוסף, היכולת של המשרד הישראלי לספק פתרונות בינלאומיים הופכים אותו לאטרקטיבי יותר גם בעבור לקוחות ישראליים, ובכך מגבירים את החשיפה המקומית שלו במקביל לחשיפה הבינלאומית. הרשת של לקסידל, למשל, מבוססת על הפניות צולבות ועל החזרי תשלום נדיבים, ובכך מעשירה את יכולתו של המשרד בשוק המקומי והבינלאומי.

* קרני שגל-פפרקורן הינה עו”ד בניו יורק, בקליפורניה ובישראל, שותפה מנהלת בלקסידל האחראית על תחום האסטרטגיה העסקית ומנהלת קשרי שיתוף פעולה עם פירמות בצפון אמריקה ואירופה (ckarni@lexidale.com)

עורכי דין ידועים ביכולותיהם הוורבליות ומאחר והם מנועים מלעשות זאת בחופשיות באמצעי הפרסום הקלאסיים (מודעות בעיתון, שלטים ואפילו באנרים באינטרנט), המדיה החברתית היא מרחב המחיה בו יכולים עורכי דין למשוך אליהם לקוחות פוטנציאליים, להתבטא בחופשיות על נושאים בהם הם בקיאים ולעורר את סקרנותו של לקוח פוטנציאלי המחפש מידע, ואינו מוצא את הכוח והרצון לפנות לעורך דין בדרך הישנה והמסורתית.

תחום ה- Social Media ממשיך להכות גלים, ותילי תילים של מילים נכתבו עליו, לרבות מאמר של משרדנו בנושא “לשחות עם הזרם: כל מה שרציתם לדעת על מיתוג OnLine”). כולם מנסים לשפוך אור על הנושא והטרנד שלא מפסיק להיות בכותרות… אבל אצל עורכי הדין- המצב שונה. נתמקד לרגע בנתונים היבשים.

כלי המדיה החברתית הם הכלים של העידן הטכנולוגי הנוכחי, המסייעים לפתח את המוניטין המקצועי של בעלי המקצוע. ברם, על פי עיתון דה-מרקר, ההערכות של אנשי מקצוע בתחום הן כי רק כ-10% מעורכי הדין פעילים באינטרנט וברשתות החברתיות, ומתוכם כ-5% בלבד משתמשים במדיה החברתית ככלי עבודה וכאמצעי לתקשורת עם הלקוחות. נתון מעניין זה מראה שגישת הרשתות החברתיות עודנה חדשה ויש מרחב גדול לאימוץ גישה זו על ידי סקטור עורכי הדין בישראל.

מהי התועלת האמיתית של מדיה חברתית?

מילת המפתח היא ‘דיאלוג עם לקוחות’. הלקוח הפוטנציאלי יודע מה טוב בעבורו, לא חושש לשאול את עורכי הדין את השאלות החשובות בעבורו ודורש תשובות מקצועיות על מנת לוודא שהוא מקבל את השירות האופטימאלי על ידי איש המקצוע הראוי בעבורו. הרשתות החברתיות משפיעות ביתר שאת על האינטראקציה בין עורך הדין ללקוח, והופכת אותה לקלה ופשוטה, ובעיקר- ישירה.

החיסרון המיידי שהינו גם סיכון מיידי ברשתות החברתיות, הוא בחשיפת המשרד והמוניטין שלו לביקורת פתוחה, ללא שליטה על התכנים שמעלים גולשים. מנגד, יש דרכים לפעול לצמצום ביקורת שלילית והפיכתה לשקיפות המיטיבה עם המשרד או עורך הדין, ומציגה אותו כפתוח לביקורת ומתמודד עם תלונות באופן מהיר ומיידי ללא ניסיון לטיוחן.

אז כיצד מתחילים?

רבים וטובים פעילים בתחום זה של מדיה חברתית למשרדי עורכי-דין, ונשמח להמליץ. בכתבה מעניינת ושימושית של נורית רוט מדה-מרקר (קישור לכתבה), רואיינו עו”ד סער סיקלאי, המתמחה באינטרנט וברשתות חברתיות והבעלים של חברת Socialclick המספקת שירותי ייעוץ וליווי למשרדי עורכי דין בפיתוח נוכחות עסקית במדיה החברתית וכן עו”ד יורם ליכטנשטיין, הידוע בהתמחותו בדיני אינטרנט, מחשבים וקניין רוחני וכן בשל נוכחותו הבולטת במדיה החברתית. בכתבה זו התפרסם תרשים שיכול להיות הצעד הראשון להבנה של התחום.

לאחר אימוץ כללי אצבע אלו, חשוב להבין כי יש להימנע מלהפוך את אחד מעורכי הדין במשרד לאיש מדיה חברתית רק כדי ‘לסמן V’. מומלץ שהעיסוק במדיה החברתית ירוכז בידי אדם אחד המוכשר ובקיא מעט בתחום, עם זאת- מאחר ומשרד עו”ד לא יכול לוותר על כח-אדם משפטי שיעבוד אך ורק על ניהול המוניטין המשרדי במדיה החברתית, כדאי להגדיר את גבולות הגזרה לפעילות, ולוודא שמי מצוות המשרד יהווה גיבוי או מחליף לעת מצוא.

מדיניות מדיה חברתית

יש לתכנן היטב את האסטרטגיה השיווקית של המשרד לקראת כניסה לעולם השפע של המדיה החברתית על ידי קביעת יעדים, הגדרת תפקיד העוסקים בתחום והבנת היתרונות והחסרונות לצרכי המשרד הספציפיים. רק כך, תיסלל הדרך להצלחה ושימור מוניטין המשרד כמו גם שיפורו.

אם הוחלט לתת ביטוי מקוון למשרד, ראוי שהפירמה תשדר קו אחיד וברור על מנת שהסיכונים הטמונים בהתבטאות חופשית מול קהל לקוחות קיים ופוטנציאלי, ינוהלו בצורה נכונה.

אין הדבר אומר שכל אנשי המשרד, צוות אדמיניסטרטיבי ומשפטי כאחד ידברו באותו קול, אלא שיהיו כללים ברורים כיצד לנהוג בסיטואציות שונות המצריכות תגובה מטעם המשרד, וכן קביעת זמן תגובה בו יגיב המשרד לפוסט שהועלה על ידי גולש. כתב על כך לא מעט עו”ד יורם ליכטנשטיין וכדאי לתת על כך את הדעת לצורך קבלת החלטה על כניסה למדיה.

כתיבת בלוג

כתיבת בלוג בתוך אתר המשרד (בהנחה שקיים כבר אתר למשרד) תוך שימוש מושכל במילות מפתח בכל פוסט, יעלה את מספר כניסות הגולשים ואט אט- ימשוך תשומת לב לאתר ולתכניו.

תחום זה פעיל מאוד בארץ, ולכן יפה נהג עו”ד אדי סוברי, מנכ”ל אתר הפורומים המשפטיים כאשר דן בבלוגוספירה הקיימת בקהילה המשפטית וניסה לתת כללי אצבע לעורכי דין המעוניינים לפתוח או לכתוב בלוג ולהתמודד נכון עם אתגר חדש זה.

קריאה והתעדכנות בתחום השיווק החברתי

למרות שאתם עורכי-דין מקצועיים ואנשי משפט מובהקים שאינם מעוניינים להתמקצע בתחום המדיה החברתית, ברגע שהתקבלה ההחלטה להיכנס לתחום זה ולהוביל את המשרד לנוכחות במדיה זו, חשוב ללמוד על תחום הרשתות החברתיות מגורמים הכותבים עליו, מדווחים על טעויות של אחרים וכו’.

קיימים כמה אתרים נבחרים שכדאי לעקוב אחריהם מדי פעם, לרבות איגוד השיווק הישראלי שכותב על שיווק בכלים שונים (לדוגמה- כללים כיצד לנהוג או ממה להימנע בכלי מדיה חברתית), וכמובן שנמליץ בחום גם על בלוג משרדנו (קישור).

לא לשכוח להציץ מדי פעם על פעילות המתחרים והקולגות, ללמוד מטעויותיהם ולהבין כיצד יש לפעול בצורה נכונה יותר. לא נכון לשמור על פרופיל נמוך רק כדי להימנע מלטעות, עדיף ללמוד מניסיונות של אחרים וגם אם לא מדובר בהכרח משרדי עורכי דין, ראוי ללמוד כיצד להתמודד עם ביקורות, מכשולים בדרך ואתגרים.

לסיכום, מדיה חברתית הינה עולם בתוך עולם, תחום פעילות דינאמי לאין שיעור ובהחלט- תווך ראוי שלא ניתן להתעלם ממנו. חשיבות התחום בעולם השיווק והפרסום גוברת, ואנו ממליצים בחום למי שטרם טבל במימי המדיה החברתית שיחל לצעוד אל עבר שפת הבריכה, ואולי בעצם פשוט לקפוץ ראש הישר אל עומקי הדיאלוג שרשת האינטרנט יכולה לפתח ביניכם לבין לקוחותיכם, במטרה מוגדרת – לשפר את המעמד של משרדכם בתחרות הקשה מאוד על המודעות בקרב הלקוחות.

מעבר לסקירה מסודרת על מדיניות המיסוי ושינויים שהתרחשו בתחום בשנה האחרונה, מבצע המגזין גם דירוג על פי איכות לגבי העוסקים בתחום המיסוי, משרדי עו”ד ומשרדי רו”ח כאחד. הדירוג מתבצע על פי דיווחים של משרדי עוה”ד למדריך, וכן בבדיקה אובייקטיבית של מחלקת המחקר של המגזין.

למתעניינים בנושא מדריכי הדירוג, נציין כי מדריך זה שייך לבית ההוצאה לאור של מדריך הדירוג הבריטי IFLR (הוצאת Legal Media Group) ובפועל- מדובר במחלקת מחקר זהה שרק מבצעת ניתוח שונה של הנתונים לתחום המיסוי.

ולאחר הקדמה קצרה זו- לדירוג עצמו שמחולק ל- 4 דירוגי איכות, ובו מככבים המשרדים הגדולים והמובילים בישראל ולצידם משרדי הבוטיק בתחום המיסוי:

קבוצת האיכות הראשונה

משרד רו”ח Ernst & Young

משרד עו”ד הרצוג פוקס נאמן- מוזכרים מאיר לינזן ואלדר בן רובי

קבוצת האיכות השנייה

משרד עו”ד גורניצקי ושות’- מוזכרים פיני רובין, גורי סביר, דניאל פסרמן ואלי אליה

משרד רו”ח KPMG

משרד רו”ח PwC

משרד עו”ד שקל ושות’- מוזכרים משה שקל ועופר אלבוים

קבוצת האיכות השלישית

משרד רו”ח Dwloitte

משרד עו”ד גולדפרב זליגמן- מוזכרים טל עצמון, ירון סבר ורחל אלוש

משרד עו”ד ש. פרידמן- מוזכר דורון שוופה

משרד עו”ד יגאל ארנון- מוזכרים הארי קירש ויאיר בנימיני

קבוצת האיכות הרביעית

משרד עו”ד איתן מהולל- מוזכר ירון מהולל ונועה לב-גולדשטיין

משרד עו”ד אליעזר קפלן- מוזכר אליעזר קפלן

משרד עו”ד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות’- מוזכר שמואל בורנשטיין

נתונים נוספים: לדירוג המלא במדריך הדירוג הקליקו כאן, לכתבה בנושא שפורסמה בעיתון גלובס- הקליקו כאן. מעבר לכך, אנו מביאים כאן את הפירוט המלא. כל משרד עו”ד ורו”ח גם זכה לביטוי מילולי אודות פעילותו בשנה החולפת, וכן כמה מילים אודות השותפים הספציפיים.

להלן הפירוט המלא מהמדריך:

Ernst & Young- The well respected international tax and cross border structuring adviser Sharon Shulman leads Ernst & Young’s tax practice in Israel. The firm has a full service tax practice and is highly regarded for its work in several areas. Their ability in international tax is crucial to their ability to attract multinational clients from overseas. They noted that Ernst & Young is, “very good on issues of international taxation both for transfer pricing and cross border structuring”. Tax advisers also recognise Ziv Manor as one of the market leaders for international tax and the firm also has notable practitioners in other areas. Avi Bibi in indirect tax is widely commended by peers for his practical approach, while Lior Harrari is said to be capable in transfer pricing.

Herzog Fox & Neeman- Herzog Fox & Neeman is one of the largest law firms in Israel and is strong in general corporate and commercial matters. The tax department has expanded this year with the addition of two more associates. The tax practice is capable beyond corporate support and transactional tax issues and covers cross-border structuring, capital markets, transfer pricing, indirect taxes and tax litigation too. The tax team is jointly led by Meir Linzen, who is the firm’s managing partner, and Eldar Ben-Ruby, who is a senior partner in tax and head of the firm’s fund formation team. Linzen is capable in several areas including M&A, cross-border structuring, customs and currency control matters. Ben-Ruby receives plaudits for his corporate tax advisory work. He specialises in international tax issues with a particular emphasis on cross-border investment funds. The firm has been particularly active in M&A advisory work this year with several high-profile transactions handled by the firm’s corporate department on which the tax team provided support. Cross-border tax issues were at the heart of Facebook’s acquisition of mobile phone applications developer Snaptu and marked only the second instance of the social network website buying another company outside the US. They also advised PMC-Sierra in its acquisition of Wintegra, a telecommunications infrastructure company. Earn-out provisions in the agreement mean that an additional $60 million may be payable at the end of 2011. This element of the deal posed issues relating to deferred consideration that the tax team had to surmount. The firm’s competitors recognise that for clients seeking integrated legal and tax advice Herzog Fox & Neeman is a natural choice. One rival said: “The firm is the best one-stop-shop in Israel for commercial matters where there are also tax issues.”

Gornitzky & Co. – Gornitzky & Co’s tax department is led by its six partners including the highly regarded litigator Pinhas Rubin, who was promoted to chairman of the firm this year. Some competitors have suggested this has left him unable to handle the same volume of tax work as in previous years, but he has been active in many high profile cases this year and the rest of the department is well regarded across a broad range of tax issues. Partner Gur-Yehuda Savir is a practitioner repeatedly singled out by peers for corporate tax and capital markets and sits on both the tax committee and the entities and capital markets committee of the Israel Bar Association. Daniel Paserman is also a member of the tax committee and a member of the corresponding body of the Israeli Accounting Board. Tax litigation for the firm this year included representing companies affected by the government’s proposed special tax on the oil and gas sector after the discovery of a large gas field off the Israeli coast. The team led by Rubin represented the companies’ interests throughout the legislative process, culminating in an application to the Supreme Court for declaration of the proposed law as unconstitutional. The firm is also capable in tax planning and cross border structuring, with Eli Elya identified by his peers as first-class in those practice areas. The firm’s work this year has included advising a consortium of 15 Israeli public companies and institutional investors on the restructuring and refinancing of their purchase of 16 Hilton hotels in the UK. This required analysis of the best structures to use and attention to the interaction of Israeli, Gibraltarian, Jersey and English law from a tax perspective.

KPMG- KPMG has a practice in Israel consisting of six partners and 95 fee earners. The firm counts major Israeli companies as well as multinationals among its clients. The tax department is led by Eran Shalev with a partner in charge of either a service line or certain industry sectors within those service lines. Several of the partners are capable and specialised in domestic corporate tax issues, though each has a different focus. Nisim Cohen has particular expertise in real estate tax issues while Ilan Ezra is focussed on M&A and tax issues within the technology sector. Eli Piterman and Yifat Shaaya are capable in domestic corporate tax but Piterman also handles indirect taxes. John Fisher and Dina Pasca-Raz deal with international tax issues for the firm with particular attention paid to cross-border structuring. There is a strong link between its audit practice and its tax practice and notes that much of their tax work is done for companies audited by the firm.

PwC- PwC’s Israeli tax practice is headed by Gerry Seligman who competitors think is highly competent for cross-border structuring matters. The firm provides a full range of tax services for clients in Israel , including international work in the region through the PwC network. The firm also has a good reputation for indirect tax work, which is an important issue in Israel in the real estate sector. In that area, Shay Shalhevet is singled out by his peers for the consistent quality of his advice. Vered Kishner is the partner responsible for transfer pricing, an increasingly important issue for companies operating in Israel as the tax authorities are said to be stepping up their scrutiny of intra-group financing.

Shekel & Co.- Shekel & Co has expertise in corporate tax, international tax, indirect tax, real estate tax and contentious tax issues. The firm’s ability in corporate law, commercial law and real estate facilitates means the tax team can provide integrated tax expertise and advice for clients. Moshe Shekel heads the tax department which now comprises nine partners and 13 other fee earners. Tax controversy and disputes is a distinguishing strength for the firm. Shekel remains active in the practice and this year led the team which settled a 15 year-dispute for Israeli gas company Amisragaz that was valued at some $60 million. The taxation of advances and deposits was the central issue in the settlement. This was the only case of three on the same issue which was settled, the others were decided in favour of the Israeli Tax Authority (ITA). Ofer Elboim represented telecommunications company Bezeq in the Supreme Court in a dispute over the taxation of real estate leases. The court overturned the district court ruling and allowed for the reclassification of real estate lease transactions. With a precedent value in the hundreds of millions it is expected to become a landmark case in Israeli tax law. The firm now represents every Israeli telecommunications company except one and all of the nation’s gas companies. It has developed a strong reputation among international funds as a result of the work done for Apax last year and now handles tax work for nearly 20 clients in this sector.

Deloitte- Yitzchak Chikorel leads Deloitte’s Israeli tax practice of nine partners and 80 other fee earners. The firm is known for its cross-border structuring work and corporate tax capability. Chikorel is recognised by peers as a good international tax adviser. Deloitte advised on the largest joint venture in Israel this year; this was one of many M&A transactions it advised on in a quiet market. The transfer pricing service line has seen a significant increase in the volume of work this year as clients seek advice in light of increased scrutiny from the tax authorities.

Goldfarb Levy Eran Meiri Tzafrir & Co.- Goldfarb Levy Eran Meiri Tzafrir & Co is one the largest law firms in Israel and has a tax practice focused on corporate tax issues, but with capability in international tax, tax controversy, capital markets and employee incentives. Partner Tal Atsmon leads the firm’s tax group and advises on matters across corporate tax, capital markets, international tax and structuring. He is a well known figure within the Israeli tax market and has written a number of articles. He is also a member of the tax legislation committee of the Israeli Bar Association. Other partners Yaron Sever and Rachel Allouche both specialise in corporate tax and capital markets and Sever is skilled in employee incentives too.

S Friedman- The law firm S Friedman is well established in corporate and commercial law and has a tax department that is capable of advising on most tax issues. Doron Schweppe leads the tax department and is a specialist in international tax, real estate, corporate tax and joint venture company tax issues. The firm has a well established referral network across the Americas, Europe, Asia and Africa providing them with a consistent flow of international tax work. Much of this international work relates to real estate, capital markets and the shipping industry where the firm has a strong reputation.

Yigal Arnon & Co.- Yigal Arnon & Co has a tax department providing services in corporate tax advice, international tax, M&A, cross-border structuring, tax litigation and indirect tax. Partner Harry Kirsch leads the tax department and is well regarded by his peers for his work in both corporate tax advisory and M&A matters. His fellow partner Yair Benjamini has experience in international tax, real estate tax and indirect tax in particular, though is capable in general corporate tax matters, too. The firm’s department is completed by two associates. Their work this year has included advising clients on the ITA’s rulings on equity grants made to employees which are particularly important for companies using employee incentive schemes involving shares.

Eitan Mehulal- Eitan Mehulal is a law firm with a well regarded tax department. The firm handles M&A tax issues, cross-border transactions and structuring, indirect taxes, tax opinions and tax controversy. The firm’s senior partner Yaron Mehulal is a well respected figure in the tax market, having co-written four volumes of the Israeli tax publication ‘Income Tax’ and being a former lecturer on tax at Tel Aviv University. Mehulal is also a member of the tax committee of the Israeli Bar Association and specialises in tax advice for both inbound and outbound investments and transactions. Noa Lev Goldstein, the leader of the tax department, is a former ITA division manager, providing the firm with good links to the tax authorities and detailed knowledge of legislation and its enforcement. Goldstein has particular ability in tax planning and obtaining tax rulings and also provides professional opinions.

Elieser Kaplan- Elieser Kaplan is a boutique tax law firm led by the highly respected practitioner Elieser Kaplan who is a former lecturer in international tax at Tel Aviv University. He is supported by two associates and the firm focuses on international tax, tax planning and structuring and tax controversy issues. It is also capable in more straightforward issues of corporate and transactional tax, though the firm’s focus is on the more technical aspects of cross-border matters.

Gross, Kleinhendler, Hodak, Halevy, Greenberg- Gross, Kleinhendler, Hodak, Halevy, Greenberg’s tax practice advises clients on employee and executive incentives, M&A tax, international tax planning and structuring, tax controversy and VAT. The department head is partner Samuel Borenstein, who is supported by 25 other tax practitioners, which represents modest growth from last year with the addition of one fee earner.

עו”ד  Kamila Wróblewska הינה עו”ד פעילה בפולין, הדוברת פולנית, אנגלית ועברית, בעלת התמחות בתחום הנדל”ן, דיני המשפחה (לרבות צוואות וירושות) ותחומים מסחריים נוספים. לכניסה לאתר האינטרנט שלה יש להקליק כאן. קריאה מהנה.

The legal system in Poland / Adv. Kamila Wróblewska

Shalom, I am a lawyer from Tri-City (Sopot, Gdańsk, Gdynia) in Poland. I have been working as a lawyer for over 7 years now, and main legal fields are family law, inheritance law, real estate law, criminal law, civil law and citizenship legal issues

Poland is a fascinating country and I am more than happy to elaborate a bit about the legal market and ‘how to do business’ in Poland. For further assistance and clarifications, I can be reached at my website

For starters- Short remarks on business in Poland

Clerks’ mentality- Israelis coming to Poland for business (and not only for business) should take into account that clerks in Poland have a mentality similar to clerks in Israel which means that bureaucracy rules (although the situation is improving in the last years and especially among the young generation). Therefore one should be nice to clerks

Clerk’s language- The other thing is that most of the clerks do speak English only on a very basic level if at all (sometimes they speak a different foreign language, especially Russian or German, but not fluently either). Therefore it would be better to be accompanied by an interpreter or somebody who speaks Polish as a mother tongue when arranging business matters, also when going to the notary public if needed

Working hours- There is no siesta – it means that banks and firms stay open all the time on weekdays (Monday through Friday) usually from around 9 or 10 am (sometimes even 11 am) till 5 or 6 pm, sometimes later – especially shops in malls

Purchasing an apartment- Generally, foreigners can buy apartments, houses or land in Poland without any special permission (there are few exceptions). Apartments in large cities usually have prices that are at least slightly cheaper than those in Israeli large cities

Citizenship issues- Israelis who want to become Polish citizens can retain Israeli citizenship as well. Main business centers are Warsaw, Krakow, Lodz, Wroclaw, Poznan and Gdansk (all of them have international airports with numerous flights to other European cities and some of them also to Israel – Ben Gurion or Ovda). In order to establish a limited liability company it is enough to have a capital of 5000 PLN, about 5600 NIS

a) A brief history of the Polish legal system

Polish law is a part of the continental legal system that prevails in most of Europe (including the most populous countries such as Russia, Germany and France) and therefore it is very different from the legal systems of the USA, Israel or the UK. Hence Polish law is to a certain extent based on Roman law and to a much larger extent on Napoleon’s Code

Thus after gaining independence in 1918, the newly established legal system of Poland was somewhat influenced by the legal systems of above mentioned countries as well as by French law. Between 1918-1939 the Polish law was largely unified, and the local differences mostly disappeared. However, the region of Silesia (also known as Schlessien in German) had been granted autonomy

A local aspect of Polish legal system in the period between WWI and WWII was exhibited in the procedure concerning testimonies. In order to testify as a witness in front of the court one had to swear oath of allegiance to the Bible (if one was Christian) or to the Torah, if one was Jewish

During WWII large parts of Poland were incorporated into Nazi Germany, while other huge chunks of the country – the eastern regions of Poland which currently constitute a part of Ukraine, Belarus and Lithuania were annexed by Soviet Union. Only a part of Poland occupied by Nazis had a special status (it included Warsaw/Varsha and Cracow/Kroke) where Polish law was applied to a certain extent

Parts of Poland were liberated by Soviet troops, and until 1989 Poland was under the influence of the Soviet Union and it was also expressed in the legal system which had many socialist influences and largely disrespected private property

From 1989 till today, Polish law has undergone a process of immense alterations. In these 22 revolutionary years, changes have taken place in almost all areas of Polish law (new Constitution, new Penal Code) and frequent changes are still taking place. Many of these changes were caused by Polish accession to the EU and others by creating a free market economy as well as strengthening human rights

b) About the contemporary situation in Poland

There are following main legal professions in Poland: judge, prosecutor, notary public, attorney at law (“adwokat”) and legal adviser- “radca prawny”. Attorneys and legal advisers have almost the same scope of legal activities to which they are entitled with the exception of defence in criminal proceedings which is restricted solely for attorneys at law. Since there are far fewer attorneys than legal advisers and since attorneys have a stricter code of professional conduct and far longer history (dating back to 1918) they are usually more respected and better recognized by the general public

Attorneys pay considerable fees for being part of the Bar (almost 100 USD per month!). In order to become attorney at law one has to finish 5 years of legal studies with an LL.M. title (Bachelor’s degree does not exist in Polish law unlike in other areas where it is achievable after 3 years of studies – in law one either gets Master’s after 5 years or does not successfully end studies) and later go through an apprenticeship which lasts 3 years (until recently it was 3.5 years) and for which one has to pay (as well as for entry exams, final exams and becoming a member of the Bar)

Attorneys at law cannot be employed by an employer. They can either have their own office or form a company/partnership with other attorneys or legal advisers. The situation when two legal professions have basically same rights and are a competition to each other is rather unique in Europe and creates come confusion. Therefore plans to merge attorneys and legal advisers into one Bar do exist, but it is currently impossible to foresee whether and when such a fusion could take place. Foreign attorneys may also practice in Poland, but they need to pass special exams

Polish court proceedings are characterized by two instances. Everyone who is not satisfied by the first instance verdict may appeal it to the upper instance (usually within a fortnight from the date when the verdict was issued). In some cases there is also a right to lodge a cassation with the Supreme Court in Warsaw (being then a sort of the third instance)

The proceedings in the first instance are dealt with by municipal courts or district courts (more important cases and when a large amount of money is concerned). The second instance is represented either by district court or by a court of appeal (when district court was handling the case in the first instance) which exist only in the largest cities and which employ the judges with a lot of experience. There are also separate administrative courts (including the second instance which is represented by the Supreme Administrative Court) and the Constitutional Tribunal which examines whether the laws in Poland and treaties signed by Poland are in line with the provisions of the Polish Constitution

One has to say that court proceedings in Poland are statistically rather lengthy due to the shape of the procedure and the fact that there are not enough judges nominated by the state. It is also quite expensive to fight in court, because the plaintiff has to pay to the court usually as much as 5% of the value of the subject of litigation (with the exception of some labor law cases and some alimony cases) in order for the proceedings to commence. This fee can be reclaimed from the defendant only when the plaintiff wins the case with the force of law. The same amount of money has to be paid to the court by the party which lodges an appeal. The party that wins the proceedings is also entitled to receive its attorney’s costs from the side that lost the proceedings

One interesting aspect of the Polish legal system is that there is no longer capital punishment in Poland. The last executions were carried out in the 1980s and then they were suspended. From late 1990s this penalty no longer exists although most of the society wants it to be reintroduced. The abolishment of the death penalty was forced upon Poland by the European Union and its human rights standards

Another aspect that might be interesting for Israelis is the parliamentary electoral system. The system is proportional, but the threshold is 5%, so unlike in Israel very small parties cannot be represented in the Polish Parliament’s Lower Chamber (there are some privileges for minorities and therefore the German minority is represented) and it enables creation of more stable  as well as stronger governments

Currently there are only 5 parties that could pass the electoral threshold – one right-wing party (which later split into two), two left-wing parties, one centrist party and one which represents the interests of peasants (a conservative one). The last parliamentary elections in Poland were held on October 9, 2011

c) For conclusion

Overall, Poland is a good and prospective country for investing. It should be emphasized that unlike most of the EU, Polish economy is growing and even growing quickly in western terms (around 4% p.a.). Poland is a stable democracy. It is also characterized by a low risk of terror attacks compared to countries such as Russia, U.K. or France

Above all Poland has got an important asset in form of a very well educated, skilled and trained labor force and the salaries are much lower than in Western Europe. Furthermore, the prices of goods and real estate are also cheap, esp. compared to Israel. One does not need to have a lot of capital to invest in Poland; great ideas and a vision are enough. Then Poland could be a convenient gate to all of the European Union

***************************

d) About the writer

I am a lawyer from Tri-City (Sopot, Gdańsk, Gdynia) in Poland. My late father was the former Chairman of the Jewish Community of Gdańsk. Part of my mother’s close family lives in Israel. I have spent altogether well over a year in Israel (especially in Karmei-Yosef) and I have learnt Hebrew in an Ulpan there. I am able to communicate in Hebrew quite eloquently. I have been working as a lawyer for over 7 years now, after I obtained Master’s degree from the University of Gdańsk

My main legal fields are family law (especially divorces and alimonies), inheritance law, real estate law, criminal law, civil law (also reclaiming Jewish property) and citizenship legal issues (especially reclaiming Polish citizenship by Israelis). Here is the link to my website (http://www.adwokatwroblewska.pl/)

Tel.: +48 607-921-255, Email: adw.wroblewska@vp.pl

(להורדת עותק PDF של המאמר- לחצו כאן)

עניין נוסף- למה לי יח”צ עכשיו / עו”ד זהר פישר

העולם משתנה, בין תרצו ובין אם לאו. העולם האנלוגי של עורכי הדין המתבסס על זיכרון טוב, תחזוק קשר עם הלקוח בפגישות פנים אל פנים וכתיבה מדודה של כתבי טענות- הולך ונעלם, ומוחלף בעולם דיגיטאלי מהיר, המבוסס על מנועי חיפוש, שימוש תכוף בכפתורי Copy ו- Paste, ובתחזוק מערכות יחסים עם לקוחות, בין היתר, דרך דוא”ל, רשתות חברתיות, בלוגים ועוד.

המקצוענות הנדרשת כיום היא לא פעם אומנות של להטוטנות בין תיקים משפטיים, פגישות עם לקוחות וניהול המשרד, כשבתווך מבעבע העולם הווירטואלי. הזיכרון הטוב של עורכי-הדין הוותיקים שידעו לצטט בע”פ ממבחר תקדימים, מוחלף במנועי החיפוש המשפטיים. אכן, עולם הולך ונעלם.

בעולם הצפוף ומהיר זה, גם התקשורת של עורכי-הדין עם העולם החיצון השתנתה. אם בשנות ה- 90 התגאו בכירי עורכי-הדין כי כתבי המשפט והכלכלה נמצאים אצלם בחיוג המהיר בטלפון הסלולארי, ולהיפך, הרי כיום הקשר שבין עורכי-הדין לבין כלי התקשורת השונים (המשודרת, המקוונת והכתובה) מפוקחים ומתבצעים בידי שלוחיו של עורך-הדין – אנשי יחסי הציבור.

עד לפני כעשור, שירותיהם של משרדי יחסי ציבור הייתה בעיקר נחלתם של משרדי עורכי-דין גדולים או של עו”ד בכירים, אך כיום משרדי יחסי-ציבור מלווים נאמנה מספר גדול מאוד של משרדי עו”ד, משרדי ענק לצד משרדי פריפריה קטנים, ומשרדי בוטיק לצד עו”ד בודדים. מדובר בשינוי מהותי בתפיסת היחס אל התקשורת בידי עורכי הדין, וגם בכיוון ההפוך- פתיחת היריעה של התקשורת כלפי הסקטור המשפטי.

כיוון שבעו”ד עסקינן, נתחיל דווקא מהפן המשפטי. אם בעבר שימוש במשרד יח”צ היה ‘מחוץ לתחום’ בעבור עו”ד, הרי שככל הנראה קרקע המציאות בדמות הדלפות, הסתייעות מאחורי הקלעים באנשי יח”צ והתקשורת הכלכלית שהמשיכה לדרוש מידע הביאה לשינוי בעמדת לשכת עוה”ד.

הלשכה החליטה כי על מנת להביא מידע מקצועי לציבור, יש לאפשר לעורכי הדין להציג את עמדתם ואת עמדת הלקוח אותו הם מייצגים בצורה מקצועית וראויה. הקלה זו אפשרה לעוה”ד להעביר ידיעות באמצעות משרד יח”צ, כאשר הובהר כי החובות האתיות המוטלות על עוה”ד, חלות גם בעבודה אל מול משרד יח”צ, בדגש על שמירה על סודיות, חיסיון וכללי הפרסום האסורים.

לאחר שנסללה הדרך לשימוש במשרד יח”צ, החלה מטבע הדברים גם הנהירה אליהם. בהתחלה היה זה זרזיף דק של משרדי עו”ד יוקרתיים ועו”ד בכירים שהסתייעו בשירותיו של יחצ”ן צמוד, אך כידוע בשנים האחרונות, הזרזיף הפך לנהר, ומשרדי עו”ד רבים מאוד בישראל כיום נעזרים דרך קבע בשירותיהם של משרדי יחסי-ציבור. מעבר לכך, אם בעבר הנעזרים בשירותיהם של משרדי היח”צ שמרו עובדה זו בד’ אמות, הרי כיום מדובר בשירות הידוע לכל, ובתעשיית יחסי ציבור הפועלת סביב לשעון וסביב משרדי עוה”ד. מה גרם לשינוי ?

התעוררות תחום יחסי הציבור לתחום עריכת הדין

ראשית, יעילות. רוב עוה”ד עסוקים ועמוסים מכדי ליצור מערכת קשרים עם עיתונאים – להעביר אליהם הודעות מסודרת לתקשורת, לוודא ביצוע ופרסום ועוד. אם בעבר הקשר האישי בין העו”ד לעיתונאי היה מקור לגאווה, הרי כיום הוא מהווה לא פעם מעמסה על עוה”ד, הפועלים בעומס גבוה ובלוחות זמנים קצרים. לכן, הטיפול בנושא זה מועבר כיום למשרד יחסי-ציבור, שמטיבו וטבעו יודע כיצד לטפל בנושא בצורה איכותית ומקצועית יותר.

שנית, המודרניזציה. משרדי עו”ד מובלים לא פעם בידי עו”ד מבוגרים יותר, שלא תמיד מצליחים להדביק את הפער לטכנולוגיה המתחדשת ולקצב העבודה המהיר, ולא יודעים לעשות שימוש יעיל במדיות השונות, בדגש על המדיה המקוונת. משרדי יחסי-הציבור נכנסים לפער הזה וממלאים את החלל שבין מנהלי משרד עוה”ד לבין כלי התקשורת.

ולעדות, במשרדי יח”צ רבים נפתחו בשנתיים האחרונות מחלקות ייעודיות לרשתות חברתיות ונוכחות ברשת האינטרנט.

נושא שלישי ואולי הנכון מכל- הצפיפות… בישראל 2011 יש קרוב ל- 50,000 עו”ד, יחס של עו”ד אחד לכל 167 תושבים, נתון המעמיד אותנו בתואר המפוקפק של ‘המדינה בעלת הצפיפות הגדולה בעולם ביחס בין עו”ד לאוכלוסיה’, ואם נביט לעתיד, ענני הסערה באופק מעידים כי קצב גדילת גילדת עוה”ד לא עומד לעצור בשנים הקרובות.

העלייה במספר משרדי עוה”ד החדשים המוקמים, זליגת שותפים ממשרדי הענק המקימים משרדי בוטיק בצד הכניסה הצפויה של משרדים זרים לישראל (בעקבות שינוי החקיקה הצפוי בחודשים הקרובים) הופך את התחרות לעזה עוד יותר.

בסביבה כה תחרותית, התחרות על הלקוח הפוטנציאלי הבא קשה מנשוא, ועו”ד מחפשים דרכים לבלוט בתחומי ההתמחות שלהם ולהשיג את החשיפה לה הם זקוקים הן על מנת לשמר את מיתוג משרדם והן על מנת להשיג לקוחות חדשים. משרד יחסי-ציבור הדואג לחשיפה תקשורתית לעוה”ד ולבניית מיתוג המשרד בתקשורת- הוא אחד מהדרכים הבולטות לעשות זאת.

בסקטור משפטי בו משרדים רבים משווקים עצמם כמשרדי עו”ד היודעים לעסוק (כמעט) בכל תחום עיסוק, כשפרסום במנוע החיפוש מרקיע שחקים בשל התחרות על כל מילה, וכשבכל שבוע ושבוע נערכים כנסים והשתלמויות מטעם ובהשתתפות עורכי-דין רבים המשבחים את טיב עבודתם, מסייע משרד יחסי-ציבור למשרד עורכי-הדין למצב את מיקומו.

בסקטור בו כולם נראים ונשמעים פחות או יותר אותו הדבר, משרד יחסי הציבור יכול לסייע למשרד עוה”ד להצטייר כמשרד מוביל בתחומו ולסייע למשרד עוה”ד ליצור יתרון תחרותי על פני הקולגות.

סוף דבר

עולם התקשורת בישראל, בו פועלים עיתונים יומיים לצד עיתונות מקצועית ובתווך עיתונות כלכלית המאופיינת בתחרות רבה, הינו עולם מהיר ומקצועי מאוד, שרוב עוה”ד אינם בקיאים בו דיים. תחום יחסי הציבור גם אינו נמצא בראש מעייניו של עוה”ד. הוא אמנם בקיא בחשיבות התחום, אך אמון וטרוד רוב היום על טיפול משפטיו בלקוחותיו.

לכן הם זקוקים למתווך מקצועי שיחבר ויחדיר אותם לאותה ביצה תקשורתית, לאחר מחשבה מקיפה על התוכנית האסטרטגית של משרד עוה”ד, הנושאים בהם הוא רוצה כי יקודם ומידת החשיפה לה עוה”ד מוכן מהנימה המקצועית והאישית גם יחד.

לעת סיום, ובל נשכח כי גם בשוק התקשורת הישראלי הגדוש, כמות האינצ’ים המודפסים ועמודי האינטרנט הנכנסים לעמודי החדשות- מוגבלת בסופו של דבר, ובסביבה בה משרדי עוה”ד ממשיכים להצטייד במשרדי יח”צ, התחרות של משרדי היח”צ הופכת קשה יותר ויותר.

אותה ‘מלחמה קרה’ בין משרדי עו”ד ממשיכה להתנהל ביתר שאת על כניסה לעמודי התקשורת השונים, ואם פעם התנהלה על הכתבות המרכזיות, ישנם משרדים הנאבקים על ידיעות ה- ‘קצרים’ בשולי עמודי החדשות.

בבואכם להצטייד במשרד יח”צ, וזהו אכן צעד מבורך למי שמבקש לחזק את מיתוג משרדו, חשוב לצאת לדרך מצוידים בתוכנית אסטרטגית ובמחשבה סדורה מגובה בתוכנית על מיתוג משרדו, ולא לצאת לדרך ‘ויהיה מה שיהיה’. הימים בהם כל עוד אייתו את שמך נכון בעיתון הייתה מספקת- חלפו עברו מכבר.

(להורדת עותק PDF של המאמר- לחצו כאן)

עו”ד זהר פישר הינו מנכ”ל Robus, משרד ייעוץ אסטרטגי לתחום ה- Legal Marketing

מגזין U.S News (לכניסה למגזין) הוא מגזין חדשות הפועל מוושינגטון, ארה”ב, ונודע במערכת הדירוג שלו בעיקר בנוגע למוסדות השכלה גבוהה בארה”ב ובתי חולים. מדריך זה נוהג לדרג תחומי עניין רבים, החל ברכבים, דרך בתי השקעות ובנקים, וכלה באתרי תיירות.

בנוגע לדירוג משרדי עורכי הדין, שיטת הדירוג של מגזין זה מבוססת על חוות דעת של עורכי דין ולקוחותיהם. המיוחד בדירוגיו של ה- U.S news, הוא עומקו של בסיס הנתונים- לדברי העיתון, דירוג משרדי עורכי הדין לשנת 2011 בוצע על סמך אלפי חוות דעת שונות, באמצעותם דורגו כ- 10,000 משרדי עורכי דין בגדלים שונים, ומאזורים שונים ברחבי ארה”ב. הדירוג כולל הן דירוג כללי לארה”ב כולה, והן תת דירוגים בנוגע ל-179 איזורים מטרופוליניים בארה”ב.

הנתון המעניין ביותר בנוגע למדריך דירוג זה, הוא דירוג של משרדי עוה”ד בעשרות רבות של תחומי התמחות, ובכללם תחומי התמחות שלא ניתן למצוא במדריכי הדירוג עתירי המוניטין Chambers ו- Legal 500. בכך מסייע דירוג U.S News במציאת עורכי הדין ואנשי המקצוע הטובים ביותר בארה”ב החל בתחומי נישה קטנים כגון “דיני ילידי אמריקה” ודיני המוזיקה (נגזרת של דיני הבידור), וכלה בתחומי עניין מרכזיים כחברות, מיסוי, מיזוגים, רכישות ועוד.

דירוג משרדי עוה”ד הטובים בארה”ב לשנת 2011

המגזין החל השנה להכתיר משרד עו”ד יחיד כמצטיין בתחומו תחת השם “פירמת השנה”. כלומר, בכל אחד מתחומי ההתמחות הנסקרים בדירוג (ויש רבים כאלו), קיים משרד עורכי דין המחזיק בתואר זה, נוסף על שאר המשרדים המפורטים בדרגי האיכות הראשונים.

ונעבור למנה העיקרית. בנוגע לתוצאות הדירוג עצמן, וכצפוי, במרבית תחומי ההתמחות בדרג הראשון מופיעים בעיקר משרדים בינלאומיים עתירי יוקרה ומוניטין, אשר שמם הטוב הולך מלפניהם. רבים מבין משרדים אלו מונים אלפי עורכי דין.

נרשמו גם כמה הפתעות. לדוגמה, משרד Baker & Mckenzie (אתר המשרד) משרד ענק שדורג בעבר במספר מדריכי דירוג כמשרד עו”ד הגדול בעולם מבחינת גודל הכנסותיו ומספר עורכי הדין העובדים בו, נכלל כמשרד דרג ראשון ב-8 תחומי התמחות בלבד, בעוד שמשרדי ענק אחרים זכו בתואר זה בעשרות תחומי התמחות.

מנגד, בולט לחיוב משרד Skadden, Arps, Slate, Meagher & Flom (אתר המשרד) אשר הוגדר כמשרד דרג ראשון בלא פחות מ-45 תחומי התמחות וכמשרד השנה בתחום הליטיגציה המסחרית וליטיגציית המיזוגים והרכישות.

תחום דיני התאגידים (Corporate Law)- בתואר “פירמת השנה” בתחום זה זכה משרד Sidley Austin (אתר המשרד). משרד זה בלט השנה במיוחד בדירוג כולו, כאשר הוא מופיע בדרג ראשון ב-55 (!) תחומי התמחות, יותר מכל משרד אחר בארה”ב.

בתחום זה, בלטו בנוסף המשרדים Bingham McCutchen, Dechert, Gibson Dunn & Crutcher, K& L Gates, Mayer Brown, Ropes & Gray, Sidley Austin, Cleary Gottlieb Steen ו- Davis, Polk & Wardwell.

תחום שוק ההון ומיסוי- בתואר משרד השנה בתחום שוקי ההון ובתחום המיסוי כאחד זכה משרד Davis Polk & Wardwell (אתר המשרד). משרדים נוספים אשר בלטו בתחום המיסוי הם בין היתר Bingham & McCutchen, Cleary Gottlieb Steen, Dechert ו- Gibson, Dunn & Crutcher.

תחום הנדל”ן- כמשרד השנה בתחום הנדל”ן הוכתר משרד Mayer Brown (אתר המשרד). בתחום הנדל”ן בלטו בדרג הראשון משרדים נוספים- Cadwalader, Wickersham & Taft, Cleary Gottlieb Steen, Dechert, K&L Gates.

תחום זכויות היוצרים- בתחום זה בולטים המשרדים Chadbourne & Park, Cowan Liebowitz & Latman, Mayer Brown, Ropes & Grey. Mckdermot Will & Emery ו- Sidley Austin.

תחום הצווארון הלבן- בתחום זה בולטים המשרדים Cadwalader, Wickersham & Taft, Cleary Gottlieb Steen & Hamilton, Davis Polk, Dechert  ו- Gibson Dunn & Crutcher.

משרדים בולטים נוספים

• משרד Bingham McCutchen (אתר המשרד) בתחום המסחרי, שנמצא בדרג הראשון בתאגידים וחברות, הון פרטי, בנקאות, ליטיגציה מסחרית, פירוקים וכינוסים, הנפקות ומימון פרויקטים ועוד.
• משרד Cleary Gottlieb Steen & Hamilton (אתר המשרד) שנמצא בדרג הראשון בדיני תחרות, בנקאות, חברות, ליטיגציה מסחרית, מימון פרויקטים, פירוקים כינוסים ועוד.
• משרד Dechert (אתר המשרד) שנמצא בדרג הראשון בדיני ביוטכנולוגיה, דיני תחרות, חברות, מיזוגים ורכישות, תביעות ייצוגיות, שווקי הון ועוד.

ונסיים בפריט מידע מעניין המאפיין את עולם העיתונות האמריקאי. מגזין U.S News נודע בעבר בעברו בכיסוי מקיף של הנעשה במסרונות הממשל בוושינגטון הבירה ובסיקור איכותי של אירועים חדשותיים בעולם כולו, והתאפיין בהשקפת עולם ימנית ושמרנית יחסית.

בעבר, ניצב המגזין בשורה אחת יחד עם השבועונים המובילים בארה”ב אך במהלך השנה האחרונה, בעיקר בשל השפעת האינטרנט, החליטו קברניטי העיתון לסיים את תפוצת המהדורה המודפסת של העיתון ולהתמקד במהדורה האינטרנטית שלו. עיתון נוסף שנכנע לאינטרנט.

משבר תקשורתי על קצה המזלג

בשנים האחרונות, ואולי בשנה האחרונה באופן מיוחד, היינו עדים לכמות אדירה של דוגמאות מצוינות להגדרת “משבר תקשורתי”. מאבק האוהלים, פרשת קצב, חרם הקוטג’ והתקלה בדוושת הבלמים ברכבי טויוטה – כל אלו ועוד, הם דוגמאות לאירועים קריטיים שהובילו למשבר תקשורתי חריף, בין אם בעבור חברה מסחרית, בעבור גוף ממשלתי או אפילו אדם פרטי.

אך אירועים אלו אינם אלא מדגם סמלי בלבד מתוך שורה ארוכה מאוד של משברים תקשורתיים שניתן להצביע עליהם. ועם זאת, על אף הריבוי במשברים אלו, נדמה כי תהליך של לימוד מטעויות למניעת המשבר הבא או חמור מכך – למניעת החרפת המשבר הבא, כמעט ואינו מתבצע.

תקשורת וקישוריות

בעידן המדיה החברתית, יכול כל אזרח קטן להניע מחאה בצורה שאינה מורכבת, לעורר דיון ציבורי סוחף ולאסוף קהל נלהב של תומכים. גם המחאה החברתית שסחפה אחריה מאות אלפי ואולי אף מיליוני תומכים בקיץ האחרון, התחילה בסך הכל מצעירה אלמונית אחת שנמאס לה.

חברות מסחריות רבות פעילות ברשתות החברתיות בשל הדו-שיח המתקיים עם קהל הלקוחות, אך מבלי משים- חושפות את עצמן לסכנה של ממש בהיבט של מחאות צרכנים. מי מאיתנו, בכובעו כצרכן עצבני ולא מרוצה, לא חלם להתייצב בפתח החנות מושא עצביו עם שלטים צבעוניים וצעקה חזקה ולהבריח את כל לקוחותיה כנקמה על העוול שנעשה לו? היום, באמצעות הכלים שמציעה לנו המדיה החברתית, צרכנים מרירים יכולים לעשות ממש כך אף בלי לקום מהספה, דרך פרסום תגובה כעוסה בעמוד של החברה לראוות כל מי שקיימת לו גישה לאינטרנט.

התברר, כי בימים אלו, כל שנדרש על מנת לעורר סערה תקשורתית שתגיע לכל סלון בכל בית הוא עמוד פייסבוק וכריזמה בסיסית באצבעות.

מלימון מכינים לימונדה

אם יש דבר אחד שכדאי לזכור בהקשר למשברים תקשורתיים, זה שכל משבר הוא הזדמנות. התמודדות שגויה עם המשבר עלולה בקלות לגרום למצב לצאת לחלוטין משליטה ואף לחרוץ את גורלה של החברה שבמרכז המשבר, אך התמודדות נכונה יכולה במצבים מסוימים אף להיטיב עם נקודת המוצא המקורית של החברה, בטווח הארוך.

על מנת להבין מהי התמודדות נכונה עם משבר, חשוב ראשית לשאול – מה נשבר בעת המשבר? שהרי אם יש משהו שמערכות יחסים מלמדים אותנו זה שריב לעתים מאוד נדירות מתגלע סביב הגורם שהוביל להתפרצותו. ברוב המכריע של המקרים, הסערה התקשורתית סביב טענה או טרוניה מסוימת אינו אלא ביטוי של משבר באמון.

לכן, השלב הראשון בהתמודדות עם משבר היא הכרה בקיומו של משבר באמון, וכן בעובדה שאמון מתקנים אך ורק באמצעות לקיחת אחריות. כל מי שאי פעם ראה ילדים רבים ביניהם בגן השעשועים יודע כי מגננה והשבה בתוקפנות הינן הדרך הקלה והמהירה ביותר לליבוי הלהבות, ומבטיחות תגובה אף חריפה עוד יותר מהצד השני.

בדיוק באותו האופן, חברות אשר מגיבות למשבר תקשורתי בהתגוננות ובמאבק על צדקתן חופרות לעצמן בור עמוק שממנו קשה מאוד לצאת. יוצא מכך כי השלב השני והמהותי מאוד בהתמודדות עם המשבר הוא הקשבה אמיתית לטענות המועלות, הבעת אמפתיה והבטחה לבחון לעומק את הסיטואציה. אם זוהי הדרך הנכונה להתמודדות עם משבר תקשורתי, אזי שהטיפול במשבר הקוטג’ באמצעות הורדת מחירים נקודתית מפספס לחלוטין את הנקודה, ומבחינתה של תנובה – מפספס לחלוטין את ההזדמנות לזכות מחדש בלב ציבור הצרכנים.

אם תנובה היתה משכילה לקחת אחריות על המשבר, היא עשויה היתה לגלות כי אין דבר שהציבור מעריך יותר מחברה שמעריכה אותו בחזרה.

גישה זו טובה ונכונה לא רק למשברים תקשורתיים עמוקים ורועשים, אלא גם למקרה של הצרכן המריר והכועס שמגיב בעמוד החברה ברשת החברתית. ברור כי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם משבר תקשורתי היא לא להצטרך להתמודד איתו בכלל, ולכן, כפי שלמדה על בשרה חברת התעופה האמריקאית United אשר התעלמה בשיטתיות מפניותיו של נוסע שניתב את תסכולו למוזיקה וזכה לעשרות מיליונים של צפיות באינטרנט ולסערה תקשורתית מוצלחת מאוד (קישור לסרטון Dave Carol – United Breaks Guitars), כדאי להקדיש מאמצים אמיתיים לפייס כמה שיותר צרכנים כעוסים דרך התייחסות אמיתית לטענותיהם ובמהרה.

את השיעור החשוב הזה יישמה בהצלחה רבה משטרת ישראל במהלך השנה האחרונה. המשטרה הכחולה מתחזקת עמוד Facebook פעיל ביותר, ומזמינה את כל מי שחפץ בכך להעלות את דבריו על גבי עמוד החברה לראוות כל יתר הגולשים בו.

כך, במאי האחרון, הציפו את העמוד פעילי זכויות בעלי חיים בטיעונים סוערים רבים כנגד תקרית במסגרתה ירו שוטרים למוות בכלב אשר תקף את אחד מהם. במקום לנעול את העמוד ולצנזר את הפרסומים בו, כפי שאולי היו נוטות לעשות חברות רבות במצב זה, העבירו נציגי המשטרה שעות רבות במענה נקודתי וענייני לכל אחת מההערות שפורסמו, ואף דאגו לחקור את האירוע ולפרסם את הממצאים בעמוד. בתום הסערה, הגיבו הפעילים בהערכה כלפי טיפול המשטרה באירוע התקשורתי, והמשטרה יצאה על שכרה.

דיני התמודדות עם משבר- ומה עם עורכי הדין

לאורך השנים, חוו גם עורכי דין שונים משברים תקשורתיים מהדהדים אשר העמידו למבחן את יכולותיהם מחוץ לכותלי בית המשפט. באפריל 2006, עשה את דרכו עורך הדין דורי קלגסבלד ברכב השטח שלו מצפון לדרום בדרך נמיר, כשברגע של חוסר ריכוז התנגש בפיאט פונטו שעמדה באור אדום, וגרם למותם של צעירה ובנה בן ה-5. הפרשה עוררה תגובות חריפות וקשות בקרב הציבור וזכתה לסיקור תקשורתי רב, ובעבור קלגסבלד – משבר תקשורתי של ממש.

תגובתו הטבעית של קלגבסלד למשבר היתה בדיוק לפי הספר; ראשית, קיבל על עצמו באופן מוחלט את האחריות לתאונה שהובילה למשבר ולתוצאותיה הקשות. לאחר מכן, בחר קלגסבלד שלא להתנגד למאסר הצפוי לו, להודות מראש באשמה ולרצות את עונשו. הוא הביע צער רב ואמפתיה כלפי משפחת ההרוגים, ואף רצון לספק להם סיוע. בהמשך, כשהשתחרר מהכלא, החליט קלגסבלד לפתוח דלתותיו בפני נפגעים או מעורבים בתאונות דרכים, הן לצורך יעוץ משפטי והן לצורך תמיכה והזדהות, ואף החל לתרום לגופים שעוסקים בנושא.

ניתן לזהות התמודדות מצוינת של קלגסבלד עם המשבר התקשורתי: קבלת האחריות, הבעת אמפתיה, היעדר התגוננות, ובמקרה של קלגסבלד ישנה אף הטמעת שינוי אמיתי בעסקיו שלאחר המשבר מתוך הזדהות כנה עם נפגעיו.

הפגם העיקרי שניתן להצביע עליו נוגע לחוסר עקביותו בעת החקירות באשר לצריכת אלכוהול טרם התאונה, כאשר ההנחה העיקרית בעת לקיחת האחריות צריכה להיות כי טעויות וכשלים יתגלו בסופו של דבר, ועדיף שיהיה זה עורך הדין עצמו (או החברה, במקרה של גופים מסחריים) שיחשוף את הכשל. במקרה של קלגסבלד, הבדיקות קבעו כי לא צרך כמות אסורה של אלכוהול לפני שאחז את ההגה בידיו, אך חוסר עקביות תמיד מעלה סימן שאלה בקרב הציבור הקל לערעור מלכתחילה.

אכן, הקריירה של קלגסבלד לאחר המשבר זוכה לפריחה ושגשוג יותר מכל תקופה אחרת בחייו. אמנם, קשה לדעת מה היה עולה בגורלו אם היה מתנהג אחרת בעת המשבר, אך בסופו של דבר, העובדה כי נפגעי תאונות דרכים כה רבים פונים אליו לצורך יעוץ ותמיכה מעידה כי משהו בהתמודדות שלו עם המשבר כנראה היה משהו נכון.

סוף דבר

בעידן התקשורתי, קשה מאוד להסתיר ולהסות חוסר שביעות רצון מהותית, וכך גם חשוב לקחת בחשבון שאם קיימת בעיה – היא כנראה תתגלה, במוקדם או במאוחר. לכן, אין מנוס מלהגיע למסקנה כי היום יותר מאי פעם, לקהל לקוחות מרוצה יש ערך שלא יסולא מפז בעבור החברה, ולמערך טיפול יעיל לפניות הציבור ישנה חשיבות רבה.

האופטימיים שבין קוראי דברים אלו יראו במדיה החברתית כלי מצוין לשמירה על קווי תקשורת פתוחים עם הציבור, לאפשר לו להתבטא, ללמוד מה מפריע לו ולהשתפר בהתאם, וכתופעת לוואי מבורכת – לזכות בהערכתו ובנאמנותו.

כך או כך, לתומכי ולמתנגדי המדיה החברתית כאחד, חשוב להבין כי מחאות ציבוריות עלולות להתפתח כיום בין אם החברה לוקחת חלק בחגיגה התקשורתית ובין אם לא, ויש לזכור כי הלקוח המעיק שמתלונן היום בפני החברה על חוסר שביעות רצונו, עלול בקלות מאוד להיות המוביל הראשי של חרם הצרכנים הגדול הבא.

• הגב’ אמה הול, עובדת משרד Robus, הייתה אורחת המכללה לניו-מדיה (http://newmediacollege.co.il/)

פירמת ענק נכנסת לישראל- פירמת עורכי הדין האמריקנית הבינלאומית

רבות דובר באמצעי התקשורת בשנה האחרונה אודות התרחבותם האפשרית של משרדי עורכי דין בינלאומיים זרים לישראל, בעקבות כללים חדשים שקבעה לשכת עורכי הדין (ושטרם נכנסו לתוקף) במהלך שנת 2010 אשר הותירו צוהר למשרדים זרים להרחיב את פעילותם לישראל.

במרוצת העשור האחרון הוביל עו”ד גרי אפשטיין צוות במסגרת המשרד אשר התמקד בישראל ובלקוחות ישראליים. עו”ד אפשטיין, המתמחה בתחום המשפט המסחרי הבינלאומי ובשווקי הון, ינהל את המשרד הישראלי תוך חלוקת זמנו בין המשרד בתל אביב ובין המשרד במיאמי, ארה”ב, במשותף עם שותף במשרד, עו”ד רוברט גרוסמן ועם עו”ד מיטל סטווינסקי.

המשרד התל אביבי עתיד לקום על ידי צירוף 5 עורכי דין ממשרדי עורכי דין מקומיים כעורכי דין במשרה מלאה אשר יעבדו במסגרת סניף המשרד בישראל, בנוסף לשלושת עורכי הדין האמריקניים אשר יחלקו את זמנם בין תל אביב למיאמי. המשרד, לפחות לעת עתה (ובוודאי לפני שאושרה הרפורמה בתחום) אינו עתיד להתחרות במשרדי עורכי דין מקומיים, מאחר והוא לא יעסוק במשפט הישראלי אלא בתחומי משפט שונים מן המשפט האמריקני, הבריטי והבינלאומי.

במסגרת ההכרזה הרשמית על פתיחת המשרד בישראל,  ציין עו”ד אפשטיין כי הוא מקווה כי סניף המשרד ירחיב ויעמיק את פעילותו בישראל כאשר לקוחות ישראליים יכירו את טיב שירותיהם המשפטיים של עורכי הדין האמריקניים והבריטיים בסניף המשרד בתל אביב.

Greenberg Traurig ניהלה בשנים האחרונות את פעילותה בישראל ממשרד ששכרה בתל אביב, אשר פעל כבסיס לפיתוח עסקי של הפירמה בישראל, וכמשרד לצרכי עבודתם השוטפת של שותפי הפירמה השונים אשר שהו בישראל לרגל עסקי הפירמה בארץ.

עו”ד ריצ’רד רוזנבאום, המשמש כמנכ”ל הפירמה, ציין מבסיסו בניו יורק כי המשרד השיק את פעילותו בישראל במטרה להציע את שירותיו ללקוחות ישראליים דווקא בעיצומה של תקופה קשה עבור הכלכלה הישראלית- תקופת משבר חברות ההיי – טק והאינתיפאדה השנייה.

ראשי המשרד הבחינו כי סניף המשרד בישראל מניב פעילות עסקית רבה גם בזמנים קשים עובר הכלכלה המקומית. רוזנבאום ציין כי “חרף כל אתגריה, הכלכלה הישראלית הינה כלכלה ערה ונמרצת“. בנוסף, הסביר רוזנבאום כי “בהינתן גודלה של ישראל, גישתן של חברות ישראליות לעולם הינה חשובה למדי. אנו סבורים כי נוכחות בישראל תאפשר לנו לסייע לחברות ישראליות באמצעות הרחבת גישתן העסקית לשאר העולם“.

יש להדגיש כי בימים אלו פועלים במספר פירמות עורכי דין בינלאומיות נוספות צוותים אשר עיקר פעילותם נוגעת לשוק הישראלי, וביניהן Berwin Leighton Paisner, Freshfields Bruckhaus Deringer ו- White & Case.

מקור הידיעה- אתר החדשות The Lawyer (קישור)