האם הגודל כן קובע? על מספר עורכי הדין האופטימאלי במשרדכם

עורכי דין לא מעטים, בדגש על בעלי משרדים, מתחבטים בשאלה מהו הגודל האופטימאלי של משרדם מבחינת כמות עורכי הדין – האם אכן ישנה כמות אופטימאלית שכזו? עולם המשפט המודרני הינו עולם רחב המורכב ממשרדים שונים ומגוונים- החל ממשרדי one-man show הכוללים עו”ד אחד בלבד וכלה במשרדים בינלאומיים המעסיקים מאות עורכי דין. למרות שעולם המשפט משתנה ומתפתח בקצב מסחרר, עובדה אחת נשארה יציבה וקיימת- ישנה התייחסות משמעותית הן מצד הלקוחות והן מצד עורכי הדין לגודלו של המשרד. במאמר זה נבקש לסקור נקודת התייחסות ספציפית, לקביעת גודל המשרד האופטימאלי.

לפני שנצא לדרך, הבא נתמקד ראשית בנתונים. נציין תחילה את מגמת הצמיחה בשוק עריכת הדין ישראלי. עד לפני כעשור, משרד עורכי הדין הגדול ביותר בישראל העסיק 87 עורכי דין בלבד. כיום משרדים רבים מעוניינים להפוך למשרדים גדולים במודל של   One Stop Shop, ועל כן בולטת מגמת עליה דרסטית בכמות עורכי הדין במשרדים השונים.

רק לשם הדוגמה, המשרד הגדול ביותר בארץ כיום- משרד הרצוג פוקס נאמן – מעסיק 378 עורכי-דין, מייד לאחריו משרד מיתר ליקוורניק (המעסיק 340 עורכי-דין). למשרדים אלו מצטרפים עוד 15 משרדים המעסיקים למעלה מ- 100 עו”ד. אגב, מגמת הגדילה מתממשקת ישירות לטרנד המיזוגים – עליו ניתן לקרוא בקישור הבא – טרנד ההולך ותופס תאוצה בשוק עריכת הדין בישראל.

משרדי עורכי הדין בישראל מתחלקים לשני קצוות: מחד גיסא, כל משרד שואף להיות גדול מספיק בכדי להתמודד באופן יעיל עם תיקים מורכבים ולמשוך אליו לקוחות גדולים מהמשק הישראלי והבינלאומי כאחד, ומאידך המשרד שואף להישאר קטן מספיק בכדי לספק ללקוחותיו את השירות האישי והאינטימי, ובשל כך – לשמר גם את לקוחותיו הפרטיים והקטנים יותר.

אז היכן נקודת האמצע?

לפי מחקר שנערך בארצות הברית והתפרסם במגזין הבינלאומי “EDGE” נקבע כי גודלו האופטימאלי של משרד עורכי דין הנחשב כרציני אך באותה מידה גם כמספק יחס אישי עומד על כ- 100 עורכי דין, אותו מחקר מתייחס גם למשרדי הבוטיק ומציין כי מספר עורכי הדין האופטימאלי עבורם הינו כ 10-20. שוב, יש לזכור כי סקר זה נעשה בארה”ב הגדולה, בה קיימים גם משרדים המונים אלפי עו”ד.

ישנן מספר סיבות בגינן קיימת עדיפות להקמת משרדי עו”ד גדולים אשר מעסיקים תחתם כ 100 עורכי דין. 

הטענה הראשונה גורסת כי משרדים גדולים יכולים לטפל ביעילות גבוהה יותר בתיקים סבוכים ומורכבים, שכן במשרד בו ישנם יותר עורכי דין עולה הסבירות כי יימצאו שכירים אשר מחזיקים בניסיון ייחודי לטיפול בבעיה המורכבת.

שנית, לא ניתן להתווכח כי כוח עבודה רב יותר מאפשר התמודדות עם תיקים גדולים יותר. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי המונח כמות – בסקר המדובר- הולך יד ביד עם המונח איכות– לפי המחקר המדובר משרד בגודל של כ- 100 עורכי דין נתפס בעייני הלקוחות כמספק שירות איכותי וברמה גבוהה.

על פי המחקר המוצג מעלה, טרנד המיזוגים ההולך ומתגבר גם בארה”ב מדגיש בצורה ברורה את התפיסה לפיה משרדים גדולים נחשבים כמספקי שירות איכות ואף אמין יותר. עורכי דין רבים העידו כי טרם הליך המיזוג הרגישו בחוסר אמון רב יותר מצד לקוחותיהם אשר התבטא בעיקר במעקב צמוד אחר עבודתם ובמקרים קיצוניים – גם בהטלת ספק בהחלטותיהם. עורכי הדין העידו פה אחד כי לאחר המיזוג חוסר אמון שכזה לא הורגש כלל.

המחקר המדובר מתייחס גם לתפיסת האמון במשרדי הבוטיק וקובע כי משרדים אלו נחשבים בעייני הלקוחות כמספקים שירות אמין ובאיכות גבוהה כל עוד הם נשארים בתחום העיסוק הספציפי אותו המשרד הגדיר מלכתחילה. במצבים בהם הלקוח זקוק לשירות במספר תחומי עיסוק משפטיים, לדוגמת טיפול בנושא הבוטיק של קניין רוחני לצד ייצוג בתיק ליטיגציה בבית המשפט, יעדיף הלקוח לגשת למשרד גדול שכן לפי תפיסתו במשרד זה הוא יזכה לטיפול איכותי באופן שווה עבור שני התחומים.

סיבה נוספת התומכת בהקמת משרדים רחבי היקף עוסקת בתחום חשוב מאוד בעולם המשפט המודרני- תחום השיווק המשפטי. המשוואה העוסקת בהבאת קהל לקוחות חדש עבור המשרד הינה לא פעם פשוטה ביותר- משרד גדול יותר שווה לקהל לקוחות רחב יותר, או אם נעשה זאת בצורה מומחשת יותר: משרד עו”ד + כמות גדולה של עו”ד = קהל לקוחות רחב. האמת? קשה להתווכח עם אמירה שכזו. משרד עם מספר גדול יותר של עורכי-דין מנהל אינטראקציה יום-יומית עם קהל לקוחות רב יותר, מחזיק בתקציב שיווק משמעותי יותר, וכמובן – זוכה לפרסום נרחב באמצעי התקשורת לרבות מאמרים, כתבות עיתונאיות, כנסים וכן ראיונות טלוויזיוניים בהם לוקחים חלק שותפי המשרד.

נקודה חשובה נוספת העוסקת בשמירה על שמו הטוב של המשרד מראה כי במצבים בהם נעשית טעות על ידי אחד מעורכי הדין – טעות זו אינה משליכה על תפקודו של כלל המשרד, וזאת להבדיל ממקרה דומה המתרחש במשרד קטן אשר יכול להשאיר כתם על המשרד כולו.

טענה רווחת בקרב עורכי הדין גורסת כי: ככל שגדל המשרד כך הולכים ונפגעים יחסי העבודה בין עורכי הדין עצמם. המחקר המדובר של מגזין “EDGE” סותר גם טענה זו, לאחר בדיקה נרחבת אשר בוצעה על ידי כותב המאמר ‘Ed Wesemann’ מול מספר רב של עורכי דין אשר עברו הליכי מיזוג והשתלבו בתוך משרדים גדולים נראה כי לא כך הדבר.

עורכי דין רבים טענו כי המעבר ממשרד קטן למשרד גדול לא פגע כלל בסביבת העבודה הנעימה. היחסים הבין אישיים לא נפגעו אלא התחלפו, היחסים עברו ממעגל הקרבה של עורך הדין למול שאר עורכי הדין במשרד, למעגל קרבה בין עורך הדין למול שאר עורכי הדין במחלקתו. שינוי זה אינו מהווה פגיעה ביחסי העבודה של עורך הדין או בתפוקתו.

טענה אחרונה בה נעסוק, סובבת סביב שאלת רווחיות המשרד. חשוב לזכור כי הרווחיות אינה נקבעת אך ורק על ידי גודלו. בעוד שאכן ניתן לטעון כי לגודל המשרד אכן ישנה השפעה על סוג ואופי הלקוחות אשר פונים אליו ואף נציין כי משרד בגודל אופטימאלי צפוי למקסם את הרווחים המתקבלים מקהל לקוחותיו, נזכור כי אין מדובר בגורם הבלעדי. בשאלה זו יש חשיבות על הכנסתו של המשרד גם לנושאים רבים אחרים, כגון האזור הגיאוגרפי בו המשרד ממוקם. כמו כן, חשוב להדגיש שגם משרד בוטיק הקטן בהרבה מן המשרדים הגדולים יכול להיות רווחי באותה מידה, שכן ההכנסה הינה יחסית לכמות עורכי הדין העובדים במשרד.

לסיכום, נראה כי לאור ההתפתחות המשמעותית והבלתי פוסקת של עולם המשפט הישראלי, טרם נוכל לקבוע מהו המספר האופטימאלי של עורכי הדין עבור כל סוגי המשרדים במשק הישראלי. יחד עם זאת, נוכל לציין כי לאור מגמת ההשתלבות של עורכי הדין הישראלים בשוק הבינלאומי, הגדילה המסיבית של כמות עורכי הדין ברוב המשרדים וכן מגמת המיזוגים ההולכת וגוברת – נראה כי כמות עורכי הדין האופטימאלית תמשיך לגדול עם השנים ואולי אף לשאוף למספר שהציב שוק עריכת הדין האמריקאי – 100 עורכי דין עבור משרד גדול ו 10-20 עורכי דין עבור משרד בוטיק. כך או כך – ימים יגידו.