טרנדים בסקטור המשפטי – שנה סוערת חלפה…

בעשור האחרון ובדגש על השנים האחרונות, השוק המשפטי משתנה ומתאים עצמו לתמורות הטכנולוגיות השונות, כמו גם לשוק הכלכלי הדינאמי ולתחרות העזה בסקטור. משרדי עורכי-דין לצד עו”ד עצמאיים חייבים להתפתח ולהשתנות על מנת לשרוד בשוק דינמי זה, חייבים לבחון לעיתים תכופות את שיטות העבודה שלהם כדי לקיים עסק יעיל, פורה ותחרותי בשוק המקומי והבינלאומי.

בתוך כך, על עורכי הדין עצמם לצד הצוות התומך – ובתוך כך נמנים מנהלי שיווק ופיתוח עסקי, מנהלי משאבי אנוש, אנשי ניהול ועוד – נדרשים לבחון טרנדים חדשים העולים ומתגבשים כל העת סביב. אסור לשקוט על השמרים ולהתבסס רק על המצב הקיים אלא לנסות תמיד ליזום ולהתקדם בפרקטיקה, בהיבט המהותי ובהיבט הפרוצדוראלי. 

אנו שמחים להביא בעבורכם סקירה לגבי עשרת הטרנדים המרכזיים בסקטור המשפטי לשנת 2018, תוך מבט בוחן על השוק הישראלי והאמריקאי גם יחד:

(1) האצת הגלובליזציה

העולם נהיה שטוח יותר, אינטגרטיבי יותר, והולך ונהיה דומה מבחינת ההתנהלות. האמירה שהעולם נהיה ‘כפר גלובאלי קטן’ איננה קלישאה. הדבר נכון בהיבט המהותי אך גם בהיבט הפרוצדוראלי של ‘איך לנהל את האופרציה של משרד עורכי דין’. אומנם הגלובליזציה אינה דבר חדש, אך ההתפתחות הטכנולוגית מאיצה את התופעה. עורכי דין מחויבים להיות בקיאים באנגלית ובעלי יכולת מחקרית להיות מוכנים להבין ולהיות מעורבים גם בדין זר ופרוצדורות מחוץ לשיטת המשפט בישראל. לשם כך לדוגמה, הצטרפו חלק ממשרדי עורכי הדין לרשתות משפטיות בינלאומיות שמסייעות להם בהשגת לקוחות חדשים ותורמות לתדמית הבינלאומית של המשרדים החברים בה.

(2) התמחות וזליגה לליווי עסקי נטול משפט

המשך המגמה לכיוון משרדים בעלי התמחות נישה או מספר התמחויות משיקות (למשל, משרדי קניין רוחני ופטנטים). חלק ממשרדים אלו גם חברים ברשתות משפטיות בינלאומיות ייעודיות. כמו כן, ישנה מגמה, לכל הפחות בארה”ב, שעורכי דין ויועצים משפטיים מעורבים יותר ויותר בהחלטות ניהוליות ועסקיות של לקוחותיהם, אף עד מינוי לדירקטוריון של החברות הלקוחות, כלומר – לא רק התמחות ונישות – אלא גם התרחבות לייעוץ עסקי וליווי בעצות מסחריות עסקיות שלא מבוססות על המשפט.

(3) אבטחת סייבר ופרטיות

דגש הולך וגובר ניתן במשרדי עורכי-דין על נושא אבטחת הסייבר, בכדי להגן על נתוני הלקוחות (למשל, נתונים אודות סודות מסחריים וקניין רוחני) ולהגן על הפרקטיקות הנהוגות במשרד עורכי הדין (למשל, מודל תמחור לקוחות, תכניות שיווק, אסטרטגיות ליטיגציה ומשא ומתן). ממחקר שנערך בשנת 2017 עולה שכ-45% ממשרדי עורכי הדין בארה”ב חוו פריצה למאגרי המידע שלהם. סוגיה זו מתחזקת לאור השימוש ההולך והגובר ב”ענן” לצורך שמירת נתונים ומסמכים. בנוסף, לאור הרגולציות החדשות (GDPR באירופה ונהלי אבטחת מידע חדשים בישראל, שניהם נכנסים לתוקף במאי 2018), יש צורך במומחיות בתחום הפרטיות כדי להבטיח עמידה של הלקוחות ברגולציות אלו.

(4) טכנולוגיה

ברוב תחומי המשפט, החל מליטיגציה וכלה בעסקאות ותהליכי משא-ומתן יש צורך בידע ובסקרנות טכנולוגית, אחרת ייתכן שמשרד עורכי הדין יאבד לקוחות למתחריו. גם בניהול משרד עורכי הדין, יש צורך בהבנה טכנולוגית וביישום כלים טכנולוגיים לטיוב התקציב, הליכי גיוס עובדים, תכניות שיווק וניהול ושימור לקוחות (למשל, שימוש במערכות מתקדמות של CRM) ועוד.

(5) אתגר משאבי האנוש

ישנה תחרות רבה להשיג כח אדם איכותי למשרדי עורכי הדין, בדגש על מתמחים ועורכי דין צעירים. ניתן ללמוד זאת מהתחרות חסרת הפשרות של משרדי עוה”ד על בוגרים מצטיינים ממוסדות הלימוד המובילים – הרבה יותר ביקוש מהיצע. לכן, ישנה חשיבות רבה לשיווק והתאמת המשרדים להתפתחויות האחרונות בשוק עריכת הדין בפרט ושוק העבודה ככלל. בתוך כך, דור ה-Y הדעתן המחפש לעיתים איזון בין עבודה לפנאי נכנס יותר ויותר לשוק העובדה, דבר המהווה לעיתים אתגר תרבותי למשרד עורכי דין. משרד הפעיל ברשתות החברתיות (למשל, עמוד מתמחים ייעודי) ומשווק עצמו באופן עדכני יזכה לכח אדם איכותי שימשיך ויתקדם בהיררכיה המשרדית.

(6) אתגר הליגל-טק (LegalTech)

קידום ופיתוח אוטומציה במשרדי עורכי הדין, תוך צמצום העלויות למשרדים מהווה יתרון משמעותי בעידן התחרות העזה בין המשרדים. לצורך הדוגמה, פלטפורמה המאפשרת סריקת מאות אלפי מסמכים בזמן קצר וחלוקתם לפי קטגוריות ופלטפורמה אשר מבצעת מחקר משפטי לסוגיות מפתח בתיקי ליטיגציה. חברות היי-טק יכולות כיום לפתח מוצרים ופלטפורמות זולות (יחסית) המאפשרות לאזרח הממוצע לבצע פעולות ללא מעורבות עורכי דין, ובכך ייתכן שחלק מהמשרדים יאבדו לקוחות פוטנציאליים. כמו כן, פיתוח של “חוזים חכמים” במסגרת בלוקצ’יין (חוזה בין שני צדדים ללא מעורבות צד שלישי) יכולים להביא למצב שחלק מעורכי הדין העוסקים בחוזים יהפכו למיותרים, דבר המחייב עורכי דין לפתח כישורים וידע מחוץ לאזור הנוחות שלהם. משרד רובוס עוסק בכך רבות, ומפעיל מחלקת ליגלטק (Legal Tech) ייעודית. מוזמנים לבקר: קישור.

(7) ליגל-מרקטינג

ההקלה ברגולציה של לשכת עורכי הדין בישראל ובארה”ב לגבי שיווק ופרסום עורכי דין, בשילוב עם ההתפתחות הטכנולוגית בשנים האחרונות מחד והתחרות בין המשרדים מאידך, מחייבות קידום תכנית שיווק חכמה ויעילה. העידן החדש של הרשתות החברתיות ובניית אתרי אינטרנט במחיר נמוך מבעבר, מאפשר גם למשרדי עורכי דין קטנים או חדשים שידם אינה משגת בפרסום ושיווק בסכומי כסף גדולים, להשיג גם הם לקוחות דרך הפלטפורמות האלו. נושאי הליגל מרקטינג (Legal Marketing) ממשיכים להטריד את הסקטור חדשות לבקרים, ובתחרות העזה על הלקוח הבא – אופנות ונושאים נכנסים ויוצאים מסדר היום כל העת. שווה לעקוב.

(8) מודלים שונים לשכר טרחה

נטישה של המודל הקלאסי של חיוב לפי שעות (billable hours) שיש הטוענים שמתגמל על חוסר יעילות ואימוץ מודלים שונים, למשל של “מחיר קבוע” (fixed price) כללי או לפי עמידה ביעדים. מחקר מהשנים האחרונות מצא שכ-73% מהסכמי שכר הטרחה בארה”ב אינם לפי המודל הקלאסי של חיוב לפי שעות. מוזמנים לפוסט על ‘שכר טרחה במבצע’ באתר משרד רובוס, הסוקר את הנושא לעומק: קישור.

(9) מיקור חוץ (Legal Outsourcing)

לאור האפשרויות הטכנולוגיות הקיימות של עבודה מרחוק ובשל הרצון לצמצם עלויות, הרחבת קהל הלקוחות והגדלת הגמישות במשרד עורכי הדין, ישנה מגמה ברורה של מיקור חוץ של פרויקטים ותחומים מסוימים. דוגמא לכך, ניתן לראות במיזם LawFlex (קישור) של חברת Robus, ששם לו למטרה להוות כתובת למשרדי עורכי דין הזקוקים לסיוע נקודתי בעבודה המשפטית, וזאת על ידי חיבורים לעורכי דין מקצועיים המוסמכים הן בארץ והן מעבר לים. המדובר בטרנד ההולך ומתרחב בעולם המשפטי מעבר לים, ובוודאי גם בישראל.

(10) תחומים חדשים – לקוחות חדשים?

תחומים חדשים יכולים למשוך לקוחות חדשים למשרדי עורכי הדין. בתוך כך, המשך הפיתוח של תחום הנפקות מטבעות דיגיטלים (ICO) ותעשיית המטבעות הדיגיטליים לצד ניסיונות להסדרת הרגולציה בישראל ובעולם יכולים להפוך את התחום למשתלם למשרדים העוסקים בכך. בדומה לכך, טכנולוגיות רכבים חדשניות (בדגש על הרכב האוטונומי) ימשיכו לעניין את השוק בשנים הקרובות – מי מאיתנו ימצא את ה Waze  ואת ה Mobileye הבאים? בנוסף, הקלה ברגולציה בארה”ב ובישראל יכולים להוביל להשקעות ענק בתחום הקנאביס (רק בארה”ב מדובר בשוק של יותר מ-30 מיליארד דולר בשנה) – בישראל בתחום הרפואי ובארה”ב בתחום הרפואי והצריכה הפרטית (בחלק מהמדינות).

לסיכום

חלק ניכר מהמגמות המלוות אותנו בשנים האחרונות כגון הגלובליזציה, האתגרים הטכנולוגיים, אתגרי השיווק והתמחור תמשכנה ללוות אותנו גם בשנת 2018 בקצב מואץ יותר. אם ברצונכם להתפתח כמשרד עורכי דין ולא לצעוד במקום, אתם נדרשים לבחון מגמות חדשות ולאמץ פרקטיקות חדשות בתחומים שונים – החל מליגל-מרקטינג וכלה בהתפתחות לתחומים חדשים לחלוטין, כגון מטבעות דיגיטליים. עם זאת, אסור לשכוח את היסודות הקלאסיים של המקצוע בתחום המהותי ובשיטות העבודה – בסופו של יום, הלקוח הוא אותו הלקוח, הגם שלאחרונה פיקח יותר והאנשים המרכיבים את המשרד הם אותם אנשים בעלי רצונות, מוטיבציה וכישורים משתנים.