מסע בין אתרי משרדי עו”ד ברשת האינטרנט

צוות משרד Robus יצא לסיור וירטואלי בין אתרי משרדי עו”ד שונים, לבחון האם כיום כבר קיימת ההבנה כי לא די בטקסט הכתוב היטב, אלא יש צורך בהצגת מסר כללי, ייחודי ומרשים, הכולל גם עיצוב מוקפד ומושקע על פי ‘רוח’ המשרד. שבנו עם תובנות מעניינות.
שנות האלפיים הביאו עימן חידושים רבים ומפתיעים, ממכוניות המונעות על חשמל לטלפונים חכמים ולרשתות חברתיות וירטואליות המחליפות קשרים אישיים. כל תחום בחיינו הושפע מהשיפור האקספוננציאלי בטכנולוגיה. אף לא אחד הצליח להתחמק ממנו, גם לא עורכי הדין הישראליים…

אם בעבר היה נדרש מעו”ד להקפיד על מראה משרדו, הלובי וסביבת העבודה, היום לא ניתן להסתפק בכך, שכן עומד בפניו אתגר נוסף- לטפח ולעדכן את אתר האינטרנט של משרדו.

הרשת. מפלצת או קוסמת?

רשת האינטרנט השתלטה זה מכבר על חיינו והביאה לשינויים דרסטיים גם בחייהם המקצועיים של עורכי דין. שינויים אלו ניכרים בעבודה היומיומית, שכבר לא מסתכמת ביחסי עבודה קורקטיים בין כותלי המשרד אלא מאפשרת צ’אטים, גלישה במקומות רחוקים ללא תזוזה מהכיסא המרופד ויצירת קשר בלתי אמצעי עם העולם הדינמי שבחוץ. יחסי העבודה השתנו ולא פחות מהם, היחסים עם הלקוחות.

פנים וירטואליות וממשיות למשרד עו”ד

לקוחות המאה ה-21 אינם לקוחות העבר. לא מהיבט אופי ההתקשרות, לא מהיבט דרכי ההגעה של לקוחות, ולאו דווקא מהיבטי שכר הרחה… למשרד עורכי דין טיפוסי בימינו פנים רבות, וירטואליות וממשיות כאחד.

מכורח המציאות, מחויב המשרד להתמודד עם קיומם של מנועי החיפוש האינטרנטיים המאפשרים ללקוחות לדלות מידע רב על עורכי הדין, אף טרם פנו אליהם לקבלת הצעת שכר טרחה.

לקוח המגיע כיום לעו”ד, יכול באמצעים פשוטים (מחשב, מקלדת, ומנוע החיפוש Google) למצוא עליו רבדים על גבי רבדים של אינפורמציה, בכל האמצעים שהרשת מאפשרת לו- בין אם באתרי העיתונות המקוונת ובין אם ברשתות חברתיות כמו פייסבוק וטוויטר, או ברשתות מקצועיות יותר, כגון LinkedIn.

הרשת מציעה לכל לקוח היכרות ישירה ובלתי-אמצעית דרכה יכול כל אחד להרוות את צימאונו למידע. יש שיראו בכך עקב אכילס ומפניה החולות של חיינו המקוונים, אך יש מי שיבחינו בפוטנציאל העשיר הגלום בעניין. בכל מקרה, עורך הדין של המאה ה-21 חייב להיות נוכח ברשת ולהקפיד על הופעתו בכל החזיתות.

רבים מעורכי הדין מסתפקים באזכור לקוני של שמם ופרטי ההתקשרות עימם במדריכים אינטרנטיים כמו Martindale, ורבים אחרים- הבינו את הצורך החיוני בדריסת רגל ברשת, אך עם הקמת האתר, הם נתקלים באתגר אחר לא פחות סבוך- לעדכן את האתר ואת המידע ברשת ולהקפיד על הופעתם הוירטואלית.

הלקוח למד לבחון את עיצוב אתר משרד עוה”ד

היום לא די בעצם קיומו של אתר. משרדי עורכי דין נדרשים להציג מסר מהוקצע, ייחודי ומרשים, שימשוך את הגולש הן להיכנס והן להישאר באתר המשרד. לא די בתוכן מסוגנן ומלל מפורט, מאחר ועיני הלקוח הגולש בוחנות גם את עיצוב האתר, האם מוקפד ומושקע הוא בטעם ובמידה.

ברשת, על משרד ליצור חווית גלישה נעימה שתעורר את יצר הסקרנות אצל הגולש על מנת שיצור קשר, יתעניין ואולי אף יהפוך ללקוח.

ישנם אתרים רבים שיותירו לגולש התרשמות חיובית על המשרד. חלקם יעבירו אותו בין עמודים מעוצבים בקפידה בכל רחבי האתר, וחלקם רק יסבירו פנים בתחילה ויימאסו במהרה.

—————————————————————–

מסע בין אתרים

צוות משרד Robus בחן אתרים רבים, כאשר תשומת ליבנו הופנתה לפרטים הקטנים, על מנת להבחין מהן רמות ההקפדה והאיכות שכל משרד שם לנגד עיניו כסטנדרט שיש לעמוד בו.

פתיח חלומי- המשך חלש: ביקור באתר משרד בלטר גוט אלוני ושות’ מציע פתיחה חלומית. לא רק שהגולש חש כאילו מתהלך הוא עצמו בין משרדי הפאר שמופיעים על פני ציור אינטראקטיבי משוכלל, אלא תאבונו לראות מה צופן לו האתר בהמשך הולך וגובר כבר בתמונה הראשונה.

אך אבוי, נכונה לו אכזבה. הפרופיל מעוצב באופן לא מסקרן, ולא מושך לקראו. התמונות שמלוות את הגלישה באתר משדרות נופך ישן הסותר את הדינמיות שהיינו מצפים לה לאור עמוד הבית המרשים. הרי עיצוב האתר לא מתחיל ונגמר בעמוד הבית אלא עליו להקיף את כל עמודי ונבכי האתר ולהראות רמה עקבית ואחידה.

  • מה למדנו ? גלישה חלקה מתקבלת על ידי בניית אתר באופן מקצועי המקפיד הן על הצורה והן על התוכן, המתעצם תוך כדי גלישה חלקה באתר.

 

—————————————————————–

סביבה אחידה ומוקפדת: ביקור בחלק מאתרי משרדי עוה”ד הגדולים בישראל מביא למציאת מספר מאפיינים דומים ואולי נאמר, גנאריים. ביקור באתרי המשרדים מיתר, ליקוורניק, גבע & לשם, ברנדווין ושות’, משרד הרצוג פוקס נאמן (שהעלו אתר חדש לא מכבר), ומשרד שבלת ושות’ מעלה מספר מאפיינים דומים.

בכל אחד מהאתרים, דף הבית מסביר פנים, קווי העיצוב חדים ונקיים והרקע באתר מתאפיין בצבעוניות זהירה עם שימוש בצבע לבן במידה הרצויה. בכולם, התוכן ענייני אך מפורט ומשולב בתוך עיצוב מוקפד, המעביר מסר ברור- הפירמה רצינית, מקצועית ומקפידה על ענייני הלקוח כפי שמקפידה על חזותה הוירטואלית. אמנם בשבלת ושות’ היה מקום להרחיב יותר על צוות המשרד, אך עדיין קשה שלא להבחין באלגנטיות המאפיינת את העיצוב והכתיבה.

 

  • מה למדנו ? שילוב מאוזן בין תוכן מסוגנן לבין צורה מעוצבת הינו חיוני ומעניק תחושת מכובדות ומיתוג גבוה למשרד, ואין זה משנה מהו גודלו בפועל.

 

—————————————————————–

דיסוננס ועיצוב נעים לעין: האתר של משרד עורכי הדין שוב ושות’ מציג דיסוננס- מחד, בעמודים מסוימים מופיע מלל רב ותוכן מפורט המשדר מסר כי המשרד הינו בעל ניסיון וותק בתחום המקרקעין והנדל”ן. מאידך, עמודים אחרים דלים בתוכן באופן בולט לרעה.

אשר לעיצוב האתר, המראה שלו מאוד נעים, נקי ובעל פוטנציאל למשוך את העין, אך דרוש ללטשו על מנת שיראה אטרקטיבי, לפחות כמו עמוד הבית המעוצב שלו.

—————————————————————–

Less is more: למשרד זליגסון גבריאלי ושות’ תוכן מרשים ומלל רב, אך מדובר באתר צפוף מאוד, עם כיתוב שלא גורם לגולש הפוטנציאלי רצון לקרוא. באופן כללי, המשרד מציג עצמו באור נגוהות, כוותיק והמנוסה ביותר בקרב משרדי הקניין הרוחני בישראל וזוקף לזכותו את שנת היווסדו- 1940.

האתר מצליח להעניק חווית גלישה נעימה, כאשר בעיקר תורמים לכך העמודים החינניים המפרטים על עורכי הדין והשותפים. אמנם אין פירוט מספק על רובם, אך יש לציין לזכותם, כי התמונות מקצועיות מאוד ומשדרות לחיוב את פני אנשי המשרד. למרות הסך החיובי של הגלישה באתר, העומס של התוכן מרתיע מלהתעמק בו. חוסר האיזון מתבטא אף בכך שעמודים אחרים באתר הינם בבנייה כבר זמן רב, ופעמים רבות מוצא עצמו הגולש בעמוד המציין כי אינו שלם עדיין. מדוע ההשתהות?

על מנת לייחד את המשרד ולהציג את תחומי המומחיות שלו, יש לייחד את עורכי הדין שעובדים עבורו. הפוטנציאל לכך גלום בעמודי האתר שנועדו לפירוט על תחומי העיסוק של המשרד ועל צוות עורכי הדין שמרכיב אותו.

—————————————————————–

עיצוב מרשים על חשבון תוכן: באתר המשרד חיים קוסובסקי, שחור ושות’ העיצוב מרשים מאוד, מתאפיין בקווים נקיים וחדים, והמשרד מצליח לשדר מסר עוצמתי של אלגנטיות והקפדה.

עם זאת, התוכן דל למדי. לא רק שמומלץ להחיל את הסטנדרט הגבוה שהושם על עיצוב האתר גם על תוכנו ולהוסיף על פועלם של עורכי הדין, כדאי לצרף לכל עורך דין תמונה מקצועית. בנוסף, מדוע סיומת של אתר משרד עו”ד עומדת על .org ?

—————————————————————–

תוכן חזק- עיצוב מעט מגמגם: מהצד האחר של המתרס בנושאי עיצוב אל מול מלל, נמצא אתר משרד גולדמן ושות’ אשר שם דגש חזק על תוכן ומלל ברורים ונהירים אודות המשרד ותחומי עיסוקו, ואף מעניק קישורים אינטראקטיביים על מנת שהגולש יתמצא בו בקלות.

עם זאת, העיצוב מהלך בעצלתיים מאחורי ההקפדה על התוכן. סגנון העיצוב פשוט ולא מעניין, כאשר מספר התמונות שמשתנות מעמוד לעמוד נראות כאילו נלקחו ממאגר התמונות הבסיסי ביותר שחברת מייקרוסופט מציעה לכל גולש מתחיל. תמונותיהם של מרבית עורכי הדין אינן מקצועיות כלל וכדאי למקד הן את הצלם והן את המצטלמים אודות המסר אותו התמונה אמורה להעביר לעובר-האורח באתר, שאך לראשונה מכיר את עורכי הדין.

—————————————————————–

תפסת מרובה- לא תפסת: במהלך שוטטות מזדמנת ברשת, הגולש יגלה אתרים רבים שנס ליחם, כגון האתר של משרד עורכי הדין אילן אורלי ושות’ המתמחה במשפט ימי ואווירי. תחושת חוסר טעם מלווה את הגולש לרקע צלילי הספנות החורקים שמלווים את הדפדוף באתר (לבעלי הרמקולים – זהירות !). דף הבית מעוצב כגלים בים שביניהם עומדים עורכי הדין כניצבים, המבטאים מסר עמום ולכן, לא מסביר פנים.

אמנם מדובר במשרד העוסק במשפט ימי, אך מעבר לפתיחה המרתיעה, הגולש יגלה אוסף אקלקטי של תמונות סתמיות של כלי שיט, חפצי אמנות ימיים ונופים ימיים רחוקים. אולי זהו סוג האתרים שיורדי ים אוהבים… אנחנו לא התלהבנו.

לסיכום

עו”ד כיום נדרש להקפיד על מראהו ברשת כמו במשרד, לעדכן את האתר מדי פעם בפעם ולכבד את עצמו בחזות וירטואלית מרשימה לא פחות מחזותו האישית עליה מקפיד מול לקוחותיו או בפני בית המשפט.

לעורכי הדין שאין ברשותם אתר- המסר ברור. זוהי תעודת הזהות החדשה שלכם, ומוטב מאוחר מאשר לעולם לא. לעורכי הדין בעלי האתרים, חשוב להתמתח, להתעדכן ולהשתדרג פעם כמה שנים, והגיעה העת לעמוד באתגר שהמאה ה- 21 מציבה בפני עורכי הדין, ולהקפיד על ביטוי וירטואלי מקצועי, בדיוק בטיב השירות המשפטי שהם שואפים להעניק ללקוח.