סיכום הכנס ה-4 של משרדי עורכי הדין הזרים בישראל

בחודש שעבר נערך הכנס ה-4 של משרדי עורכי הדין הזרים בישראל (לאלבום התמונות). לכנס - שהיה פרי שיתוף פעולה של לשכת עורכי הדין בישראל ולשכת עורכי הדין האמריקאית, והובל ע"י חברת רובס - הגיעו למעלה מ-450 עורכי דין מובילים מיותר מ-20 מדינות. מטרת הכנס הייתה כפולה; להוות נקודת מפגש לעורכי הדין הישראלים והבינלאומיים העוסקים בשוק הישראלי, ומפגש משפטי-עיוני בין משפטנים מכל קצוות תבל (צפייה באג'נדה).

הכנס נפתח בהרצאות מפי מספר דוברי מפתח; עו"ד אפי נווה, יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל ועו"ד זהר פישר, מייסד משרד רובס נשאו דברי פתיחה. לאחר מכן עו"ד הילרי באס, יו"ר לשכת עורכי הדין האמריקאי דיברה על שיתופי הפעולה והיחס המפרה שבין מערכת המשפט הישראלית והאמריקאית. היא הוסיפה ודיברה על החשיבות העצומה של עצמאות בתי המשפט, וסיפרה על המאבקים אותם מנהלת לשכת עורכי הדין האמריקאית בשימור העצמאות והמעמד של בתי המשפט בארה"ב.

עו"ד מיכל הלפרין, הממונה על ההגבלים העסקיים, התייחסה לרפורמה החדשה אותה הרשות מבקשת לקדם בימים אלו. בדבריה התייחסה לשלושת הנקודות המרכזיות של הרפורמה; שינוי ההגדרה של "מונופול", ומעבר מפרשנות כמותית של נתח שוק לפרשנות מהותית הבוחנת את המופונול לאור כוח השוק של היישות. מנגד, מבקשת הרשות לצמצם את חובת הדיווח על מיזוגים קטנים, במטרה לצמצם את הפער עם שאר מדינות ה-OECD, על ידי העלאת הרף הכספי המחייב דיווח. בנוסף, מבקשת הרשות לקדם קיצור משמעותי של זמן ההחלטה בבקשות פטור להסדרים כובלים, מ-90 ל-30 יום, בדומה לפרק הזמן הקבוע ביחס להחלטה במיזוג. כמו כן, התייחסה הממונה לביקורת בדבר חוסר הוודאות בענייני אכיפה בישראל ביחס למדינות כמו ארה"ב, והסבירה את ההבדלים בין השווקים. בסוף דבריה התייחסה עו"ד הלפרין לסיכונים ולאיומים שטומנות בחובן חברות הביג-דאטא בתחום ההגבלים עקב השפעתן העצומה במגוון תחומי החיים (פרטיות, הגנה על מידע וכו'). ניתן לצפות בנאום המלא, כאן

לאחר מכן נשא דברים עו"ד צפריר נוימן, היועץ המשפטי של הרשות לחדשנות, אשר סקר את פעילות הרשות. בדבריו התייחס ל    יתרונות שיש למגזר הציבורי על פני השוק הפרטי בעידוד פיתוחים טכנולוגיים בשל ארגז הכלים העומד לרשותו; היכולת לספוג כישלונות, הטבות מס, רגולציה, שיתופי פעולה עם מדינות אחרות ועוד. בנוסף, התייחס עו"ד נוימן למאפיינים הישראליים ההופכים אותה למובילה עולמית בפיתוחים טכנולוגיים, ביניהם האקדמיה, יחידות המו"פ בצה"ל, התמיכה הממשלתית ותרבות הסטרטאפים. ניתן לצפות בנאום המלא, כאן

לאחר דברי הפתיחה החל סבב פאנלים במגוון נושאים;

4

פאנל 1: השתלטות עויינת

עו"ד שרון אמיר ממשרד נשיץ ברנדיס ושות' הנחה פאנל בנושא השתלטות עוינת בחברות טכנולוגיות. עו"ד וורן טיילור ממשרד CMS (אנגליה) ועו"ד מטיס ראיף ממשרד DWF (גרמניה) התייחסו שניהם לרגולציה של האיחוד האירופי. בעוד אנגליה קלטה את הרגולציה ומאפשר ביצוע השתלטות באופן די פשוט, גרמניה הוסיפה חקיקה המקשה על ביצוע מהלך מעין זה.

עו"ד ברק פלאט ממשרד יגאל ארנון ושות' התייחס לשוק הישראלי, והסביר כי מהלך של השתלטות אפשרי רק ע"י הצעת רכש וכי קשה מאוד להשלים מהלך מעין זה. בנוסף ציין כי בשל מבנה האחזקה של מניות של חברות טכנולוגיה וסטרט-אפ, כמעט בלתי אפשרי לבצע השתלטות על חברות מסוג זה, בשל דרישת התמיכה הגבוהה של 95% מבעלי המניות.

לאחר מכן התייחס עו"ד יחיעם כהן, היועץ המשפטי של חברת NICE לתפקידם של הדירקטורים החיצוניים המשמשים כמגן ומרסן של הרוכש, כמו גם למגבלות החלות על השתלטויות על חברות בהן השקיעה הרשות לחדשנות וחברות שעוסקות בתחומים ביטחוניים.

פאנל 2: סייבר

את הפנאל שעסק בסייבר הנחה עו"ד ריצ'ארד מן ממשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'. עו"ד אריאל נחמן ממשרד Simmons & Simmons LLP (איטליה) החל בתיאור סכמטי של מתקפת סייבר וההתנהלות של החברה ברגעים שאחרי. הוא הסביר כי הצעד הראשון- זיהוי העבודה שהפירמה הותקפה - לוקח בממוצע 146 יום, וכי רוב המותקפים למדים על עצם ההתקפה מגורמים חיצוניים, לדוגמא כשמגיעה דרישת כופר. לאחר מכן תיאר עו"ד נחמן את ה-72 שעות הבאות והסביר שמדובר בשעות הקריטיות ביותר לניהול ההתקפה.

עו"ד קלריסה קולמן ממשרד K&L Gates LLP (אנגליה) הרחיבה בעניין זה, והתייחסה לחובתן של חברות – כולל משרדי עו"ד - לקבוע מדיניות ניהול סיכונים הן בהיבט של הניהול והגישה למערכות הממוחשבות והן מבחינת כיסוי ביטוחי. היא הוסיפה והדגישה את החשיבות שבהדרכת העובדים ובתכנון סדר הפעולות במקרה של תקיפה.

רו"ח דורון רונן, סגן נשיא איגוד המבקרים הפנימיים בישראל, התייחס לקונטקסט הישראלי וציטט את דו"ח האינטרפול לפיו ישראל סופגת 10,000 מתקפות סייבר בכל דקה. בנוסף, התייחס רו"ח רונן לחשיבות של ניהול הסיכונים והסביר כי כ-80% מהעסקים שנגנבו מהם פרטי אשראי נסגרו משום שהלקוחות הפסיקו לסמוך עליהם ולא חזרו אליהם.

עו"ד נמרוד קוזלובסקי ממשרד הרצוג פוקס נאמן התייחס לצורך בבניית מערך הגנה אקטיבי, והציע בין היתר לבצע תקיפה של מערכת ההגנה של הפירמה בכדי לבדוק את יעילותה ולזהות את נקודות התורפה שלה. לדבריו, חברות שמבצעות סימולציות של התקפות, אינן מצליחות להתמודד עם התקפה אמתית ברגע האמת.

עו"ד אלן סוטין ממשרד Greenberg Traurig LLP (ארה"ב) התייחס לתפקיד של עורכי דין והצורך של חברות להשתמש בהם מבעוד מועד כדי לזכות בחסינות מפני תביעות משפטיות. עו"ד סוטין התייחס לתקנות ה- GDPR (רגולציית ההגנה על הפרטיות של האיחוד האירופי) שיכנסו לתוקף בקרוב, והסביר שמכיוון שאף חברה לא תעמוד בדרישות, הוא צופה כי הרשויות יבחרו חברה שתשמש דוגמא לכלל השוק. התפקיד של עורכי הדין, כך הוא הסביר, הוא לדאוג שהלוקח שלהם לא יהיה הקרבן.

פאנל 3: פינטק

עו"ד אריאל רוזנברג ממשרד גולדפרב זלינגמן ושות' הנחה פאנל בנושא פינטק, והתייחס לתופעות החדשות בתחום. עו"ד אמבר דולמן ממשרד Goodwin Procter LLP (ארה"ב) הסבירה כי חברות הפינטק בעצם פועלות במרחבים בהם החברות הגדולות והמסורתיות אינם פעולות בצורה טובה, ובכך מסייעות לחברות הגדולות, דוגמת הבנקים, לפתח דברים שהם אינם מצליחים לפתח בעצמם.

עו"ד צח ליכטבלאו ממשרד Bonnard Lawson (סין) התייחס לתעשיית הפינטק והתשלומים האלקטרוניים בסין, ואף העיד כתל-אביבי במקור, שכשהוא חוזר לתל-אביב הוא מרגיש מוזר כשהוא צריך לסחוב איתו מזומן בכיס.

עו"ד יעקב אנוך ממשרד מ. פירון ושות' התייחס לטכנולוגיית הבלוקצ'יין, והסביר כי לא ניתן לדבר על בלוקצ'יין מבלי לדבר על מטבעות קריפטו, משום שלצורך ביצוע העברות בבלוקצ'יין יש צורך במטבעות. בנוגע לתופעת ה-ICO, הסביר כי במידה מסוימת הם מהווים IPO, ואכן סביר שהם יהיו כפופים לרגולציה, שכן יש כל מיני שווקים משניים. לדבריו מה שמעניין זה הקונספט המימוני החדש, והבעיה העיקרית היא לא העניינים הרגולטוריים, אלא הפרדיגמה החדשה שיש לגיוס כספים מבלי לתת למשקיעים חלק מהתאגיד עצמו.

עו"ד אית'ן לוינסון ממשרד Covington & Burling LLP (ארה"ב) הסביר כי השוק האמריקאי הוא אומנם שוק ענק ואטרקטיבי, אך האכיפה המנהלית היא נוראית, ויש מספר גדול של דרישות המשפטיות שצריך לתת להם מענה, וכי האתגר בארה"ב הוא למצוא אנשים שמכירים איך רגולטורים מתמודדים עם דברים חדשים. עו"ד ג'יי קאליש, היועץ המשפטי של OurCrowd הסביר את המודל של החברה, המהווה בעצם דמוקרטיזציה של השקעה בחברות, ומאפשרת לאנשים ליצור פורטפוליו של השקעות קטנות בגבוה $10,000 במספר חברות.

פאנל 4: סכסוכים בינלאומיים

הפאנל בנושא סכסוכים בינלאומיים הונחה ע"י עו"ד גיל אוריון ממשרד פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות'. עו"ד ניל מילר ממשרד Norton Rose Fulbright (אנגליה) סיפר על סקר שנערך באוניברסיטת Queen Mary לפיו 92% מהמשיבים מעדיפים לפנות לגישור, אך רק 50% אכן עושים זאת. לדבריו, ככל שסכסוכים עוברים לרמה הבינלאומית, דוגמת הסכסוך בין ישראל למצרים בעניין הגז, אין ברירה אלא לפנות לגישור. הוא הסביר כי הגישור מציע מגוון יתרונות שאין לליטיגציה המסורתית – גמישות, ניטרליות וחשאיות, מרכיבים שהופכים להיות מאוד מהותיים. באשר ליכולת האכיפה הבינלאומית, ציין עו"ד מילר כי קיימים מעט מאוד הסכמים בין מדינות באשר לאכיפת פסקי דין, אולם דווקא בהחלטות גישור ישנה אמנה עליה חתומות 157 מדינות, כך שכשמדובר בסכסוך בין-לאומי הגישור מהווה פתרון יעיל יותר.

עו"ד בן ארם ממשרד Kennedys Law LLP (אנגליה) הציג עמדה שונה, וסיפר כי הוא ממליץ ללקוחותיו לוותר על גישור וללכת לבית המשפט. לדבריו, אם ההסכם החוזי קובע את המדינה, אפשר למצוא שם עו"ד טוב ולקבל פסיקה טובה. לעומת זאת, אם בוחרים בגישור יכול לקחת עד שנה רק להשלים את שלב הגישושים ובחירת המגשר, מה שמייקר את ההליך ומסרבל אותו. כמו כן, טען עו"ד ארם כי מגשרים נוטים למרוח את ההליך בשל מבנה התשלום המבוסס על שעות, ואף לא ניתן לערער על החלטה לא-טובה. עו"ד מרק בקט ממשרד Cooley LLP (ארה"ב) התייחס לאפשרות של פניה לגישור בעתירות נגד הרגולטור, והסביר את הקושי הטמון בכך בשל שלל האמנות והחוקים השונים במדינות השונות.

עו"ד רם ז'אן ממשרד עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ' ושות' התייחס בדבריו לשוק הישראלי והסביר כיצד בתי המשפט בישראל מתייחסים לתניות גישור. בנוסף, התייחס עו"ד ז'אן לשיקולים שיש לקחת בחשבון בטרם שלילת הליך ליטיגציה בישראל. לדבריו העלות הכלכלית הנמוכה - בשל שכר עו"ד ואגרות בתי המשפט - לצד העומס בבתי המשפט, הופכים את אפשרות הליטיגציה למאוד כדאית ללקוח שרוצה לקנות עוד קצת זמן. עו"ד חואן רויס גראסיה ממשרד Cuatrecasas (ספרד) התייחס למצב בספרד, שם ממתינים למעלה מ-2 מיליון תיקים לדיון בבתי המשפט. בדומה לישראל, לקוח המעוניין להכריע את הסכסוך, אינו יכול להסתמך על מערכת בתי המשפט, על אף שלדבריו היא מספקת תוצאות טובות יותר. הוא הסביר כי במצב הנוכחי יכול לקחת עד שנתיים בכדי לקבל פסיקה, ובמידה והצד שכנגד יערער הדבר עלול להמשך שנים רבות.

פאנל 5: קניין רוחני

את הפאנל בנושא קניין רוחני הנחה עו"ד אנטוני בלוך ממשרד ש. הורוביץ ושות'. עו"ד דני קרמר ממשרד Mathys & Squire LLP (אנגליה) התייחס לקושי שחוות חברות ישראליות בהגנה על הפטנטים שלהן בשל הצורך להתאים את הבקשות גם לכללים האירופיים והסיניים, בדגש על התכנון הראשוני. עו"ד קריסטופר מינו ממשרד Fieldfisher (צרפת) התייחס לדין הצרפתי המכיר בשתי זכויות שונות; זכות מוסרית שאינה ניתנת להעברה, וזכות נוספת מסוג patrimonial rights הניתנת להעברה, ולקשיים וההתנגשויות בין הדין הצרפתי לאחרים. עו"ד גדעון רוזנברג, היועץ המשפטי של חברת Mellanox Technologies הסביר את החשיבות שבנקודת מבט הוליסטית על עניין ההגנה על ההמצאה, והזהיר מפני ההסתפקות ברישום פטנט בלבד. עו"ד מייקל רוזן ממשרד Kobre & Kim (ארה"ב) סיפר על תופעת ה-Litigation funding שחדרה גם לתחום הקניין הרוחני, המציעה מודל מימון חדש להליכי ליטיגציה.

פאנל 6: אינטיליגנציה מלאכותית (AI)

עו"ד מיקי ברנע ממשרד ברנע ושות' הוביל את הפאנל בנושא אינטליגנציה מלאכותית (AI). עו"ד בן חקלאי, היועץ המשפטי של חברת מיקרוסופט פתח את הפאנל בסקירה כללית של סוגי ה-AI השונים. לאחר מכן התייחס עו"ד ג'יי לפטון ממשרד Fasken Martineau DuMoulin LLP (קנדה) למהפכה של טכנולוגיות AI, ואף התייחס לאפשרות העתידית של הכרה באחריות פלילית וזכויות אדם של אותן טכנולוגיות.

עו"ד עומר ברקמן ממשרד עמית פולק מטלון התייחס לריכוז הגדול של מרכזי מחקר של AI בישראל, ולביקושים הגדלים לעובדים בשוק. הוא הסביר כי ישראל משתרכת אחרי שאר העולם בנושאי רגולציה גם בתחום ה-AI, וכי כיום יש הצפה של חברות כאלו בשוק. עו"ד קאיטה טוקורה ממשרד Anderson Mori & Tomotsune (יפן) תיאר תופעה נרחבת ביפן של שיתופי פעולה בין חברות ייצור גדולות לבין חברות סטרט-אפ, בניסיון לייעל את הליכי הייצור. עו"ד סטיבן ריצ'מן ממשרד Clark Hill PLC (ארה"ב) התייחס לכלים המשפטיים הקיימים, וטען כי די בחקיקה הקיימת ואין צורך בחקיקה נוספת המותאמת ל-AI.

האירוע נחתם בערב גאלה יוקרתי בו נשאה דברים הגב' תמר סצ'רדוטי, ראש המחלקה הבינלאומית במשרד רובוס. באירוע נכחו כלל משתתפי הכנס, מה שאפשר לכולם הזדמנות נוספת להכיר אנשים חדשים ולשוחח על מגוון הנושאים שעלו במהלך היום. בחצר האירוע הוצבו עמדות של מגוון סטרטאפים ישראליים מובילים העוסקים בתחומים משפטיים, ביניהם Lawgeex העוסקת בניתוח חוזים המבוסס אינטליגנציה מלאכותית, 3Lawgy המספקת פלטפורמה למימון תביעות ו-ShapeDo המהווה פלטפורמת E-Discovery וניתוח שרטוטי עיצוב ותכנון בסכסוכי תכנון ובניה. סטארטאפים נוספים שהציגו באירוע היו Bizzaboo שמציעה פלטפורמה לניהול אירועים וחברת Amaryllis שפיתחה פלטפרומת תשלומים white label מודולרית הניתנת להתאמה אישית.

ארוחת הצהריים בכנס

לתמונות של הכנס לחצו כאן

לפרטים נוספים על הכנס ככלל והדוברים בפרט – www.iflfc18.com