פוסט אורח: גלובליזציה והצורך ביצירת קשרים עם משרדי עו”ד בחו”ל

אנו שמחים לארח את עו”ד קרני שגל-פפרקורן מחברת לקסידל, במאמר בנושא המטריד משרדי עו”ד רבים- על העולם הגלובאלי, המצריך שיתופי פעולה והיכרות עם משרדי עו”ד מסביב לעולם, ועל הציפייה- הלגיטימית יש לומר- של הפניית לקוחות מאותם משרדי עו”ד מעבר לים להם שלחתם לקוחות. על פערי תרבות משפטית, פערי מוניטין, ועל התמורה לה אנו מצפים. קריאה מהנה.

גלובליזציה והצורך ביצירת קשרים עם משרדי עו”ד בחו”ל / עו”ד קרני שגל-פפרקורן

הצורך של משרדי עו”ד וחברות גדולות ביצירת וחיזוק קשרים עם משרדי עורכי דין בעולם הולך וגובר בשנים האחרונות. בעקבות תהליך הגלובליזציה שלא פסח גם על השוק המשפטי, הצורך בייצוג במדינות זרות, בקיאות בדין הזר וכן חוות דעת של מומחים לדין הזר הופכים למצרך מבוקש בשוק המשפטי, ואף מאפשרים ליצור קשרי גומלין רווחיים לכל הצדדים.

 

עורכי הדין מבין הקוראים יכולים לדמיין את הסצנה הבאה- לקוח ישראלי המרבה לעבוד עם ספק גרמני, מעוניין לתבוע את הספק בגרמניה, לאור תניה שיפוט בחוזה המחילה את הדין הגרמני. איך מוצאים את עורך הדין הנכון בגרמניה? כיצד מבטיחים שהלקוח יהיה מרוצה מההפניה? כיצד אפשר להבטיח שעורך הדין הגרמני אליו הפניתם יחזיר לכם כגמולכם ויפנה אליכם לקוח גרמני המעוניין בעו”ד ישראלי?

שאלות כאלה ורבות כדוגמתן, מעסיקות עורכי דין רבים בישראל. מדוע לא מתמלא הצורך הזה עד היום? מהם החסמים אשר מונעים את השתכללותו של שוק זה?

תהליך הגלובליזציה ועולם המשפט

לתהליך הגלובליזציה ביטויים מעשיים רבים בתחום המשפט. מה שהחל בעבר כמערכת של חוקים מוסכמים בין סוחרים אשר פתרו את סכסוכיהם על בסיס קודים נהוגים, ממשיך כיום בכל תחומי המשפט- החל בפן המסחרי ובהתעצמות הסחר הבינלאומי, עובר בהתפתחותן של מערכות נורמטיביות בינלאומיות ובתי דין בינלאומיים וכלה בהשפעה ההדדית של מערכות משפטיות נפרדות זו על זו.

דוגמה בולטת להשפעת הגלובליזציה ניתן למצוא בתחומים מסחריים הכוללים חוזים בינלאומיים או השקעות בחברות זרות, בהם חלק מהשחקנים הינם רב-לאומיים ובהם פעולות רלוונטיות שונות יתרחשו בתחומי מדינות שונות. דוגמה נוספת לקוחה מתחומי המעמד האישי, המערבים נכסים ושחקנים הכפופים למערכות דינים רבות ולעיתים סותרות. הגלובליזציה אינה פוסחת גם על הרגולציה, כאשר רגולאטורים מכל העולם “משאילים” סטנדרטים ומשתתפים בתהליך של הרמוניזציה רגולאטורית.

הצורך –  האם תביעה ייצוגית שהוגשה בארה”ב בשם אזרח צרפתי תזכה לאכיפה בצרפת?

הצורך בחיזוק הקשרים עם משרדים בחו”ל אינו מסתכם רק בתיקים מסחריים גלובאליים, אלא חולש כמעט על כל תחומי המשפט. כך למשל, הגלובליזציה הובילה לנישואים של זוגות ממדינות שונות מחוץ למדינת ישראל. במקרים בהם בני הזוג מעוניינים להתגרש בישראל, יהיה עליהם להגיש חוו”ד מומחה להוכחת דיני המשפחה במדינה בה נישא הזוג. צורך דומה עולה גם בתחום דיני הירושה, כאשר המנוח נפטר בחו”ל או הותיר נכסים בחו”ל, שאז יש צורך בחוות דעת של מומחה בדיני ירושה אשר יבחן את הדין הרלוונטי.

דוגמה משמעותית נוספת לקוחה מתחום התובענות הייצוגיות. בעולם בו תושבי ישראל משקיעים בניירות ערך בארה”ב ותושבי קנדה משקיעים בישראל, קבוצת התובעים הפוטנציאלית מכילה אזרחים ממדינות שונות ובאופן מיידי מתעוררת שאלת אכיפת ההחלטה במדינות בהן לא קיימת פרקטיקה של תובענות ייצוגיות.

כאנקדוטה, נוכל לספר על אחד התיקים המעניינים בהם הייתה מעורבת לקסידל, שעניינו תביעה ייצוגית שהוגשה בארה”ב בשם משקיעים שהפסידו כספים בהונאת המיליארדים של ברני מיידוף. התביעה כללה קבוצות נפגעים ממדינות שונות בעולם, וחוות הדעת שסיפקה לקסידל הראו באילו מדינות יאכפו פסקי הדין של בית המשפט האמריקאי ובאילו לא, לצורך תחימת קבוצת התובעים בתביעה הייצוגית.

דוגמאות כאלה ורבות אחרות מייצגות את ההכרח בקיום קשרים עם משרדי עורכי דין בחו”ל. עורכי דין בישראל, בייחוד כאלה המטפלים בלקוחות בעלי חשיפה בינלאומית, מכירים את הצורך במשרד עו”ד איכותי במדינה זרה, כזה שאפשר להפנות אליו את הלקוח בלב שלם ולדעת שהלקוח נמצא בידיים טובות. מן הצד השני של המשוואה, עורכי הדין בישראל רוצים לדעת שהפניותיהם ישאו פרי כאשר המשרדים הזרים אליהם הם מפנים יזדקקו לשירות משפטי בישראל.

הקושי – למה אני לא מפנה לקוח למשרד הנכון בהולנד ולמה המשרד בהולנד לא מפנה אליי  לקוחות שמעוניינים בעורך דין ישראלי?
על אף הצורך ההולך וגובר בחיזוק הקשרים עם משרדי עורכי דין בעולם, ישנו קושי בסיסי ביצירת הקשרים, וזאת בשל מספר חסמים:

פערי שפה: החסם הראשוני הוא, כמובן, השפה. מחסום זה בולט בעיקר ביצירת קשר עם מדינות שאינן דוברות את השפה אנגלית. חסמים נוספים נובעים מהבדלי תרבויות, הבדלים מנטאליים וכן הבדלים בין מונחים משפטיים ומערכות המשפט השונות. ראוי לציין כי גם עם עורכי דין הדוברים אנגלית ההתקשרות איננה חפה מבעיות.

פערי תרבות משפטית ושיטות משפט: לא ניתן להפחית בחשיבות הבעייתיות הנובעת מפערי תרבות משפטיים. עורכי דין רבים נכווים מהתקשרות עם עו”ד זר אשר לא הבין לעומק את הבעיה עמה הלקוח שלהם נאלץ להתמודד, ובסופו של תהליך ארוך תבע שכר טרחה בגין חוות דעת שלא שירתה את הלקוח.

ההבדלים בין שיטות המשפט השונות  הינם עמוקים, ובאים לידי ביטוי בתפיסות משפטיות השונות באופן יסודי (בקשו מעורכי דין ממדינות שונות להגדיר את מושג ההתחייבות, מעמד אישי ותום לב, וראו כמה תשובות שונות תקבלו…). הבדלים נוספים ניתן למצוא בקיומו של מוסד חבר המושבעים, בשאלה האם הצד המפסיד נושא בהוצאות הצד המנצח, בהכרה או אי הכרה במוסדות משפטיים כגון תביעה ייצוגית ועוד.

הבדלים אלו מעצבים באופן שונה את מחשבתם של משפטנים במדינות שונות; כאשר יוצרים קשר עם עו”ד זרים חשוב להכיר בצורה מעמיקה את תרבותם המשפטית ולהתאים את הפנייה לקונטקסט המשפטי שלהם, וזאת בכדי למנוע מפח נפש והוצאות מיותרות בשלב קבלת חוות הדעת.

 

פערי מוניטין: בעיה נוספת הכרוכה בפנייה למשרד עו”ד זר היא חוסר הוודאות באשר לכישורים וליכולות של אותו משרד (סביר שככל שמדובר במשרד מכובד ובעל מוניטין שקל יותר לסמוך על תוצריו מראש, כך תעריפיו יהיו גבוהים מאוד, ברמה שלא תמיד תעמוד ביכולת הלקוחות הישראלים). חוסר וודאות דומה קיים גם באשר להוגנות התעריפים המוצעים (למשל- ישנן מדינות במערב אירופה בהן התעריף המקובל לשעה גבוה בהרבה מהמקובל בשאר העולם. בפנייה ראשונית למשרדים במדינות אלו, עלול להתעורר חשש לא מוצדק לניסיון עושק. באופן דומה, במדינות מסוימות התעריפים הממוצעים נמוכים למדי, ואז יש להיזהר ולא לפול במלכודת ולשלם סכומים גבוהים מהמקובל בשל חוסר התמצאות).

חברה שמנוסה בעבודה מול משרדים זרים תוכל להתאים את המשרד המטפל לתקציב הלקוח, ולהבטיח כי מדובר במשרד שאפשר לסמוך על תוצריו.

 

תמורה: כאשר עו”ד ישראלי מפנה לקוח שלו לעו”ד בצרפת, הוא מקווה שהעו”ד הצרפתי יפנה אליו לקוחות ישראלים כאשר יתעורר הצורך. האם יכול עורך הדין הישראלי להיות בטוח שעמיתו אכן יזכור אותו בבוא העת? בהקשר זה יש לזכור כי תרבות ההפניות בין עורכי הדין שונה מאוד ממדינה למדינה.

באירופה, למשל, תרבות זו מבוססת על היכרות רבת שנים ולא על קשרים ארעיים. לפיכך, עורך הדין הישראלי אינו יכול להיות בטוח  שיקבל תמורה בעד הפנייתו הפניה זו, הוא מסתפק בכך שהלקוח יהיה מרוצה מעוה”ד הצרפתי ולכן איננו מפיק ממנה את המרב.

אחד היתרונות המשמעותיים בהצטרפות לרשת של מומחים בינלאומיים הינה האפשרות לקבל הפניות חוזרות ובכך להגדיל את נפח הפעילות של המשרד על ידי קבלת בקשות לחוות דעת מלקוחות בחו”ל. תיקים זרים נושאים עמם, פעמים רבות, פרמיה גבוהה, ובכך מאפשרים למשרד בישראל להרחיב את נפח פעילותו. בנוסף, היכולת של המשרד הישראלי לספק פתרונות בינלאומיים הופכים אותו לאטרקטיבי יותר גם בעבור לקוחות ישראליים, ובכך מגבירים את החשיפה המקומית שלו במקביל לחשיפה הבינלאומית. הרשת של לקסידל, למשל, מבוססת על הפניות צולבות ועל החזרי תשלום נדיבים, ובכך מעשירה את יכולתו של המשרד בשוק המקומי והבינלאומי.

* קרני שגל-פפרקורן הינה עו”ד בניו יורק, בקליפורניה ובישראל, שותפה מנהלת בלקסידל האחראית על תחום האסטרטגיה העסקית ומנהלת קשרי שיתוף פעולה עם פירמות בצפון אמריקה ואירופה (ckarni@lexidale.com)