שותפות במשרד עורכי דין- האומנם חזות הכול‏

שותפות במשרד עורכי דיןאין זה סוד כי הזינוק המטאורי במספר עורכי הדין בעשור האחרון הפך לנושא השיחה המוביל בקרב משרדי עריכת הדין בישראל, גדולים כקטנים, המנסים כל העת לגזור משמעויות עסקיות מהמהלך ולהתאים עצמם מבחינת הפעילות האופטימאלית בשוק תחרותי ודינאמי זה.

לגידול העצום במספר עורכי הדין יש אפקט נוסף בעל משמעות רבה – גידול משמעותי במספר השותפים במשרדי עריכת הדין. מבחינה מספרית, ניתן לראות כי מתוך 30 משרדי עריכת הדין הגדולים בישראל לשנת 2011, רק בבודדים מהם מספר השותפים הוא חד ספרתי.

בפוסט זה ננסה לבחון את היתרונות והחסרונות בשותפות במשרד עו”ד ולהצביע על אלטרנטיבות אחדות. לעורך דין מצליח בעל וותק של מספר שנים במקצוע עומדות בדרך כלל 3 אפשרויות מרכזיות להמשך הקריירה-

1) להפוך שותף מלא הזוכה לנתח מרווחי המשרד (Equity Partner)

2) להפוך לשותף שאינו משתתף ברווחי המשרד, שיכונה לצורך ענייננו שותף חוזה (Non-Equity Partner)

3) להפוך לעו”ד שלא מן המניין (Of Counsel), דהיינו ליועץ חיצוני

4) וכמובן, אפשרות של המשך במסלול שכירות ו/או מעבר למשרד אחר

בעוד שבעבר שותפות מלאה מהסוג הראשון הייתה מסלול הקידום הדומיננטי, שלא לומר בלעדי עבור עורכי הדין השאפתנים והמוצלחים במשרד, הרי שבעשור האחרון חלו שינויים לא מבוטלים בתחום עריכת הדין – הן בעולם והן בישראל – המצדיקים בחינה מחודשת של הקטגוריות השונות.

(1) שותף מלא

עושה רושם כי הקטגוריה של שותף ברווחי המשרד (Equity Partner) הייתה ונשארה הקטגוריה הנפוצה ביותר בישראל ובעולם, ועודנה בבחינת “חלומו הרטוב” של עורך הדין המתחיל. יתרונו הגדול של שותף מלא הוא כמובן בעצם שיתופו ברווחי המשרד, הגם שהתגמול משתנה משותף לשותף לפי פרמטרים שונים, לרבות גיוס לקוחות חדשים, מוכרות בציבור הרחב, ידע מקצועי בנישה ספציפית ועוד.

שותף ה- Equity זוכה לקחת חלק בהחלטות המקצועיות והניהוליות של המשרד (במיוחד אם הוא חבר בוועדת ניהול הקיימת במשרד), עובדה המקנה לו יכולת השפעה רבה במשרד, ולא פחות מכך – מעניקה לו מוניטין, יוקרה ומעמד הן בעיני חבריו למשרד והן בעיני הקהילה המשפטית, התקשורת ואף בחייו הפרטיים.

על אף היתרונות ישנו חיסרון אחד מובן מאליו –העבודה סיזיפית, תחומי האחריות רחבים, ועומס הדרישות המקצועיות תובע מחיר מחייו הפרטיים של השותף ואף ממשפחתו. לצד זאת, יש לתת את הדעת על חיסרון נוסף, מקצועי לגמרי – שותפות ברווחים היא גם שותפות בהפסדים.

משרד Dewey & LeBoeuf כמשל: להדגמת נקודה זו, ניתן לראות Case Study מאלף בפרשת משרד דיואי אנד לבוף (Dewey & LeBoeuf) האמריקאי, עד לא מכבר אחד המשרדים הגדולים בארה”ב וכיום – משרד עורכי-דין בפשיטת רגל.

רשימת הסיבות לקריסתו כוללת, על פי ההערכות, משכורות מופרזת לשותפים ללא קשר לרווחיות החברה, עבירות פליליות בנושאי כספים, מינוף מופרז, ניהול לא החלטי בשעת משבר ואולי גם עבירות מין מצד ההנהלה הבכירה.

אך את הזרקור בענייננו יש להפנות להרכב השותפים במשרד– חלק לא קטן מהשותפים המלאים במשרד (Equity Partners) למעשה לא היו כאלה על פי ההגדרה המקובלת. מדובר היה בשותפי חוזה הזכאים לשכר קבוע בתוספת בונוסים ומספר הטבות, אך ללא זכאות אמיתית לחלק מרווחי המשרד.

מה החשיבות להגדרתם? אותם שותפי חוזה אשר התהדרו כלפי חוץ בתוארם ובמעמדם, עומדים לספוג מנחת זרועו של כונס הנכסים שימונה למשרד, אשר למרות שותפות החוזה שלהם שאינה שותפות מלאה – יעביר כסף מכיסיהם לעורכי הדין השכירים במשרד, הנמצאים כיום במעמד של נושים.

מה הלקח לעורכי הדין בישראל מפרשת שותפי משרד Dewey & LeBoeuf? ראשית, שותפות במשרד ממלאת לעתים צרכי אגו אישיים, לא פחות מאשר יעדים מקצועיים. שנית, וזה העיקר, יש לזכור כי כניסה מלאה לשותפות רלוונטית לא רק לרווחים – אלא גם להפסדים אפשריים, ולכן עם כניסתכם כשותפים מלאים ראוי להיות מודעים היטב לאיתנות הפיננסית של המשרד.

(2) שותף חוזה

מעמד השותף החוזה (Non-Equity Partner) שאינו שותף ברווחי החברה זוכה לפופולאריות הולכת וגוברת בישראל ובעולם. הנתונים מראים שבקרב 100 המשרדים הגדולים בארה”ב, מספר שותפי החוזה שילש עצמו בין השנים 1999-2009, בעוד שמספר השותפים המלאים (Equity partners) גדל בפחות משליש בלבד.

נתון נוסף מצביע על כך שב-2007, לפחות 60% מהמשרדים בעלי 150 עורכי דין ויותר החזיקו לפחות רמה אחת של שותפי חוזה, לצד השותפים המלאים.

מה הם האינטרסים שממלא מעמד זה של שותפים? המשרד מנצל זאת כמסלול הכשרה לשותפות מלאה, כאשר שותפי החוזה זוכים להנהיג תהליכי עומק ולהתנסות בשלל משימות, כולל שיווק ופיתוח עסקי. כמו כן, המשרד משתמש בכלי זה לשימור עורכי דין מצליחים אשר לא נבחרו להיות שותפים מלאים ועלולים לעזוב את המשרד, וכן מנצל זאת לעתים כדי לדחות את ההכרעה לגבי קבלת עורכי דין לשותפות מלאה.

שנית, שותפי החוזה לא נושאים לרוב בסיכונים הפיננסיים הכרוכים בהחזקת מניות המשרד, ומשוחררים מדאגות כלכליות ועסקיות. יש לציין ששכרם של שותפי החוזה משתנה ממשרד למשרד, ובחלק מהמשרדים עשוי אף לעלות על שכרם של חלק מהשותפים המלאים, נושא שתלוי בין היתר בהישגי השותף מבחינת גיוס לקוחות חדשים.

מכל מקום, ניתן לציין כי ככלל, שותפות ללא החזקת מניות (non equity) מסוכנת פחות כלכלית, אך כמובן – גם לא פעם רווחית פחות.

(3) עו”ד שלא מן המניין

עפ”י חוות דעת רשמית מספר 90-357 של לשכת עורכי הדין האמריקאית, ישנן 4 קטגוריות מרכזיות אליהם משתייכים עורכי דין שאינם מן המניין (Of Counsels):

1) עורכי דין המועסקים במשרה חלקית במשרד

2) שותפים שפרשו מהמשרד

3) עורכי דין שהובאו מחוץ למשרד ועתידים להתמנות לשותפים במשרד

4) עורכי דין המחזיקים במשרה בכירה במשרד אך שאינם צפויים להתמנות לשותפים

בשונה מפרילנסרים או מעורכי דין במיקור חוץ, לשכת עורכי הדין האמריקאית דורשת מעורכי הדין שלא מן המניין לקיים קשר “קרוב, קבוע ואישי” עם המשרד. לצד זאת, אין כל הגבלה על מספר המשרדים בהם יכול להיות חבר עו”ד שלא מן המניין.

למי מתאימה משרה של עו”ד שלא מן המניין? ראשית, לא לעורכי דין צעירים בתחילת דרכם. עם זאת, עבור עורכי דין בעלי וותק מסוים שצברו מומחיות ומעמד בקהילה המשפטית, ייתכן ומדובר בעסקה לא רעה בכלל. עורכי דין אלו יכולים להתקשר עם מספר משרדי עריכת דין ולזכות בהכנסה ממספר מקורות, תוך שאותו עורך דין עוסק בתחום מומחיותו בלבד ואינו נדרש לתחומים נוספים.

לצד מעמדו המיוחד והשכר הנאה שבאפשרותו להשיג, הרי שעורך הדין שלא מן המניין נהנה מגמישות תעסוקתית גבוהה ביותר, ויכול לעצב את מבנה עבודתו כראות עיניו מבלי להיכנע לתכתיבים כלשהם. מיותר לציין, כי עורכי דין שלא מן המניין פטורים לחלוטין מטרדותיהם הכלכליות של השותפים המלאים ושותפי החוזה, ואינם מושפעים ממצבו הפיננסי ומעמדו בשוק.

לסיכום

אין ספק שמעמד השותפים המלאים במשרדי עריכת הדין היה ועודנו המעמד המוביל בקרב קהילת עורכי הדין, וכנראה שגם הנחשק ביותר. עם זאת, נראה כי בשוק עריכת דין דינאמי ותחרותי הקיים היום בעולם, ועל אחת כמה וכמה בישראל, אין תשובה אחת נכונה המתאימה בו זמנית לעשרות אלפי עורכי דין.

היום יותר מתמיד יש צורך לשקול היטב את כל אפשרויות הקריירה השונות המונחות בפני עורכי הדין, על מנת להגיע לבחירה המוצלחת ביותר המתאימה הן למאפייני השוק והמקצוע, והן לאופיו ומטרותיו הסובייקטיביות של עורך הדין כאדם.