שלא בדרך המלך – ארה”ב שלא בשירות התאגיד המסחרי

הקהילה המשפטית בארה”ב ממשיכה במלחמתה נגד האפשרות שגופים מסחריים שונים שאינם עו”ד, יחזיקו במשרדי עו”ד.

תזכורת קלה– במהלך שנת 2007, העביר בית הנבחרים הבריטי את חוק השירותים המשפטיים, המתיר עריכת שינויים מבניים וארגוניים במשרדי עו”ד, ומאפשר למשקיעים, שאינם עו”ד, להיות בעלים של משרד עו”ד. למאמר של משרדנו בנושא זה שפורסם בעיתון כלכליסטאנא הקליקו כאן.

עם זאת, גבולותיו של חוק זה נותרו רק בבריטניה, שכן, כללי לשכת עו”ד האמריקאית (ABA) אינם תואמים את השינויים המוצעים בחוק זה.

לאחרונה, נדרש בית המשפט המחוזי בניו יורק לתביעה שהוגשה ע”י משרד עו”ד (Jacoby & Meyers) שבה נטען כי סעיף 5.4 בכללי האתיקה של ניו יורק האוסר על משקיעים שאינם עו”ד להשקיע במשרדי עו”ד- אינו חוקתי.

הנימוק המרכזי עליו נשענו התובעים היה, כי השקעת הון חיצוני במשרדי עו”ד הינה הכרחית וזאת על מנת לשרת את אלו שידם אינה משגת, וזקוקים לשירות משפטי.

בית המשפט דחה את טענת התובעים בקובעו כי הסעיף חוקתי, והוסיף כי התרת השקעת הון חיצוני במשרדי עו”ד ע”י משקיעים שאינם עו”ד היא בבחינת “עסקה עם השטן”.

שלא במפתיע, פסיקת בית המשפט תואמת את עמדת לשכת עו”ד האמריקאית, שפועלת בנחרצות כנגד כל ניסיון לשנות באופן כה מהותי את כללי האתיקה שלה. בין היתר, הוציאה הלשכה לחבריה עלוני מידע שעיקרם איסור על הגשות כתבי תביעה שמטרתם לאפשר למשקיעים שאינם עו”ד להיות בעליהם של משרדי עו”ד.

נכון להיום, משרדי עו”ד בארה”ב אינם מורשים לאפשר למשקיעים חיצוניים להשקיע במשרדם. הבעיות הרגולטריות, האתיות והמקצועיות העלולות לצוץ בעקבות אימוץ החוק הבריטי הן רבות. די אם נשווה לנו מצב בו לקוח ותיק של משרד תובע תאגיד מסחרי המחזיק בעקיפין במניות במשרד – ניגוד העניינים כמו גם הבעיות האתיות הפוטנציאליות זועקות לשמיים.

לסיכום, משרדי עו”ד בארה”ב אינם צריכים לחשוש מהאפשרות ש”וול-מארט” (לדוגמה) תציע שירותים משפטיים. כמו-כן, השתלטות עוינת של משרדי עו”ד בריטים גדולים על עמיתיהם האמריקאים אינה בגדר התרחשות סבירה.

לפיכך, נשאלת השאלה – כיצד יתאפשר להגדיל את ההון של הפירמה? נדמה שהפתרון הפרקטי המקובל היום בארה”ב הוא באמצעות מיזוג של שתי פירמות או יותר, וזאת כדי לחזק את הקיים ולשפר את שטעון שיפור.