בתחילת שנת 2014 מנתה לשכת עורכי הדין למעלה מ- 50 אלף עורכי דין מוסמכים… מספר עצום לכל הדעות. ברם, כאשר בוחנים את הכנסות עורכי הדין לעומת שנים קודמות מגלים עלייה זעומה ביכולת ייצור ההכנסות, בעוד במקביל, מספר עורכי הדין רק ממשיך לעלות ולטפס.

מדינת ישראל מחזיקה מזה זמן בשיא עולמי מפוקפק של עורך דין אחד לפחות מ- 140 תושבים ברחבי הארץ ועורך דין אחד לפחות מ- 50~ תושבים באזור גוש דן. נתון נוסף מעניין הוא שסקטור עורכי הדין הינו צעיר מאוד וזאת מעצם העובדה שיותר משני שליש מעורכי הדין הפעילים בו הינם מתחת לגיל 40.

כפועל יוצא מההיצע העצום של עורכי דין, שכר הטרחה יורד בחלק מתחומי העיסוק, ואם לא די בכך, מתחרים אותם אלפי עורכי דין על ליבם (או יותר נכון – מתחרים על כיסם) של הלקוחות הפוטנציאליים, עובדה המביאה בין היתר לירידה בשכר המבוקש, כאשר תחום הנדל"ן הוא דוגמא טובה לתופעה זו (אך הוא לא התחום היחידי).

מציאות זאת גורמת לכך שעל עורכי הדין לטפל בכמות תיקים גדולה יותר על מנת לייצר את רמת ההכנסה המבוקשת מהם ואליה הורגלו. מיותר לציין כי מתכונת שכזו פוגעת בכבוד המקצוע ובטיב העבודה.

סקר שנערך ע"י חברת "עוקץ מערכות" לפני למעלה משנה (והתבצע באמצעות חישוב תלושי שכר שהופקו לכ-1,750 עורכי דין בישראל) מגלה כי השכר של מתמחים בעריכת דין ושל עורכי דין חדשים, ירד בשנה שעברה גם במרכז וגם בפריפריה. כל הנתונים הללו מצביעים על עתיד קודר של מקצוע עריכת הדין.

אם לא די בכך, עורכי הדין אף נאלצים להתמודד עם העובדה כי סקטור משרדי עורכי הדין גדל לא מעט באמצעות מיזוגים שיצרו מגה־משרדים. כיום יותר מ־60% מתוך 30 המשרדים הגדולים והבינוניים בישראל הם תוצאה של מיזוגים, ביותר מעשרה משרדים עובדים יותר מ־100 עורכי דין. בשלושה משרדים בישראל יש כ־200 עורכי דין או יותר. כמו כן, ביותר מעשרה משרדים עומד מספר השותפים על יותר מ־30 ובשלוש פירמות עו"ד כבר נחצה רף של 50 שותפים.

בנוסף על האמור, נאלצים עורכי הדין אף להתמודד עם זליגת שכר הטרחה מהמקצוע, ומוצאים את עצמם מתחרים עם גורמים חדשים בשוק כגון יועצי מס, ורואי חשבון אשר מציבים דריסת רגל במחוזות משפטיים כמו גם מתווכים ו/ארגונים עסקיים שונים אשר מציעים ייצוג זכויות משפטיות בתחומים משפטיים שונים כגון נזיקין, מקרקעין, גביית חובות וכדומה.

אין ספק כי מצבם של עורכי הדין בישראל בכל שלבי הקריירה, איננו מאיר פנים

רמת השכר לשכירים נמוכה ביותר ולבטח איננה משקפת את מידת ההשקעה של עורכי דין בעבודתם.

ציבור עורכי הדין העצמאים חווה ועתיד להמשך לחוות ירידה בהכנסות וקושי רב בגיוס לקוחות חדשים וחמור מכך אף בשימור הלקוחות הקיימים. ניתן לראות כי תופעה זו אינה ייחודית לשוק המקומי ואף בארצות הברית פורסם לאחרונה מאמר בנושא המתאר מציאות זהה ואף קודרת יותר לענף.

בסופו של יום, מקצוע עריכת הדין הופך אט אט לשוק עסקי יותר

ישנם עורכי דין אשר אינם מקבלים תהליך זה בעוד אחרים מקבלים אותו בשמחה. המיתון הצפוי וההאטה בצמיחה גורמים לכך שהשוק הישראלי מתקשה לגדול כמו בעבור, עובדה אשר מאלצת את עורכי הדין לאמץ ולפתח אסטרטגיות שונות ומיתוג מתקדם על מנת לבלוט ולשרוד במציאות החדשה.