ב-26/10/17 ייכנסו לתוקפן תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אשר מחייבות נותני שירותים, לרבות משרדי עו"ד, לבצע התאמות ושינויים בנהלי עבודתם, במבנים ובפלטפורמות השונות עמן הם עובדים, כגון אתרי אינטרנט משרדיים, תוכן המונגש ללקוחות המשרד ועוד. מטרת התקנות החדשות היא לדאוג לכך שהשירות הניתן יהיה נגיש באופן מלא ומיטבי גם עבור אנשים בעלי מוגבלות, באופן שוויוני ובאיכות, הנוחות והבטיחות כפי שאלו ניתנים לכלל הציבור במדינת ישראל.
חשיבות נושא המוגבלות טמונה במספר טעמים – בראש ובראשונה, אוכלוסיית בעלי המוגבלות בעולם מוגדרת כקבוצת המיעוט הגדולה ביותר הקיימת, והיא מונה למעלה ממיליארד בני אדם המהווים כ- 15% מאוכלוסיית תבל. שיעור האנשים בעלי המוגבלויות בישראל גבוה במיוחד ביחס לנתון העולמי: עפ"י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חיים כיום בישראל מעל 1,600,000 אנשים עם מוגבלות, שהם למעלה מ-20% מהאוכלוסייה, שיעור הגבוה ב – 33% (!) ביחס לפרופורציה העולמית.
לפיכך ועל מנת לצמצם את העיוות והפער בין מדינת ישראל לעולם ובפרט, להעניק שירותים שוויוניים מותאמים לבעלי מוגבלויות שונות – משרדים ונותני שירותים נדרשים לספק ולעמוד בקריטריונים החדשים בפלטפורמות העבודה שלהם. נצלול למספר דוגמאות קצרות – ראשית, אתר האינטרנט המשרדי המספק לציבור מידע ונתונים אודות המשרד וכן מהווה מקור של תוכן, קריאה וכתיבה – נדרש לעבור התאמה מיוחדת.
כך למשל, באתר נגיש יסומנו הכותרות באופן המאפשר לדפדף בהן בקלות, יתויגו תמונות, ויינתן תיאור קצר שלהן.
הסטנדרט הקיים לבניית אתרים נגישים מחולק ל-3 רמות נגישות שונות: מ-A, הרמה הבסיסית, ועד AAA לרמת הנגישות הגבוהה ביותר. התקן מוגדר על ידי ארגון בינלאומי בשם W3C – World Wide Web Consortium, והסטנדרט אותו דורש מכון התקנים הישראלים הוא AA (למעט מקרים מסוימים של פטור המאפשר הנגשה ברמה A). סטנדרט זה רווח ומקובל בכל העולם והוא כולל טווח נרחב של המלצות כיצד להפוך תוכן מקוון לנגיש יותר.
בין היתר, נקבעו קווים מנחים כדי לאפשר הבנה ותפיסה חושית של המידע לבעלי מוגבלויות. לדוגמא, יש לספק טקסט חלופי לכל תוכן שאיננו טקסטואלי ולאפשר המרה שלו לפורמט אחר כגון כתב גדול, ברייל, דיבור, סמלים או שפה פשוטה יותר.
בנוסף, על ארגונים המעסיקים 25 עובדים ומעלה למנות רכז נגישות, אשר צריך לעבור הכשרה מתאימה וכן לערוך הדרכות והכשרות פנימיות לכל נותני השירות. לקריאה נוספת אודות קורס רכזי נגישות ניתן ללחוץ כאן.
על מנת להימנע משתביעות וקנסות, על נותן השירות לפעול להנגשת שירותי האינטרנט והפלטפורמות השונות בהם ניתן השירות ובהן מפורסם מידע אודות השירות.
משרדים שיפרו את הוראות החוק והתקנות יחשפו את עצמם לקנסות ותביעות אזרחיות ומנהליות. תביעות פרטיות יכולות להגיע לסכום של עד 50,000 ₪ (62,000 כולל הצמדה וריבית) ללא הוכחת נזק המוגשות ע"י מי שנפגע או מי מטעמו.
אכיפה מנהלית של הנושא תבוצע ע"י נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, וכוללת פיקוח, חקירה, הוצאת צווי נגישות והגשת תביעות נגד המפרים. הפרת צו נגישות דינה קנס גם כנגד נושא משרה בתאגיד, בתוספת 5% מהקנס לכל יום בו נמשכת העבירה.
בסיכומם של דברים, כשם שתשתיות פיזיות כגון שבילים, מעליות ובניינים נועדו לאפשר את ניידותם של בני אדם, כך שימוש בסטנדרטים ייעודיים בתכנון ועיצוב אתרי אינטרנט יאפשר את נגישותם לאנשים עם מוגבלות. נכון לימים אלו, מדינת ישראל "מיישרת קו" עם המדיניות הנהוגה במרבית מדינות המערב, תוך הבנה והכרה כי קיים היגיון עסקי, חברתי ומוסרי בהנגשת הפלטפורמות השונות לאוכלוסיות מגוונות.
