מאמר מאת עו"ד זהר פישר, מנכ"ל משרד Robus שפורסם בזירה המקצועית של של בכירי עולם הכספים (CFO) באתר The Marker, בשיתוף עם חברת SPIN.
המאמר עוסק בממשק שבין ה- CFO לבין שורת הייעוץ המשפטי בסעיף הוצאות החברה. הגדרתו של CFO כמי שאמון על ניהול הכספים של חברה מתפרש על אין ספור תחומים, המתקבצים לא פעם לכדי טבלה צפופת נתונים המפרטת את הסכומים אותם משלמת החברה בתמורה לקבלת שירותים שונים. לקישור לפרסום- לחצו כאן.
התמודדות עם תקציב הייעוץ המשפטי /עו"ד זהר פישר
12:00 | 19.12.2010
הגדרתו של CFO כמי שאמון על ניהול הכספים של חברה מתפרש על אין ספור תחומים, המתקבצים לא פעם לכדי טבלה צפופת נתונים המפרטת את הסכומים אותם משלמת החברה בתמורה לקבלת שירותים שונים.
הגדרתו של CFO כמי שאמון על ניהול הכספים של חברה מתפרש על אין ספור תחומים, המתקבצים לא פעם לכדי טבלה צפופת נתונים המפרטת את הסכומים אותם משלמת החברה בתמורה לקבלת שירותים שונים. אחת מהעמודות בטבלה בה המספרים הולכים ומאמירים עם השנים הוא הייעוץ המשפטי.
אם בעבר ההוצאה המשפטית של חברה כללה שכירת עו"ד לשירותים המשפטיים הקלאסיים הנדרשים לצורך פעילותה המסחרית התאגידית, הרי כיום הולכים ומתמעטים התחומים בחיי חברה בה היא אינה זקוקה למעורבות ולייעוץ משפטי. הרגולציה הולכת ומתהדקת, החקיקה מתרבה ונעשית מורכבת יותר, והחשיפה לאחריות משפטית של נושאי המשרה, הן הפלילית והן האזרחית, גוברת וניצבת כחרב דמוקלס מעל לראשם של בכירי החברה.
שכר טרחה או שכר לימוד
ההוצאות על ייעוץ משפטי מרקיעות שחקים ולא בכדי. הבחירה היא לא פעם בין שתי חלופות- הראשונה היא בחירה במשרד גדול ומכובד הפועל כ-One Stop Shop, הווה אומר, משרד המעניק חליפה שלמה של שירותים משפטיים בכלל תחומי העיסוק. היתרונות ברורים – ריכוז כלל הנושאים המשפטיים במשרד עו"ד אחד, עבודה מול עו"ד בעלי שם, ובעיקר – שינה טובה בלילה בידיעה כי ענייניכם המשפטיים נמצאים בידיים אחראיות וראויות.
החסרונות ברורים גם כן. ראשית, הסכם שכר הטרחה וישיבות הפתיחה נעשות אל מול השותפים הבכירים במשרד, אך לאחר מכן העבודה נעשית לא פעם על ידי שותפים זוטרים, עורכי דין שכירים ורחמנא לצלן- גם מתמחים משפטיים, והפעלת 'סוללת' עורכי הדין הללו באה לידי ביטוי בכמות האפסים שבחשבון שכר הטרחה החודשי המגיע ממשרד עוה"ד.
אפשרות שנייה היא בחירה במשרד בוטיק, משרד נישה הקטן בגודלו, אך מכיל עו"ד מקצועיים מאוד (להבדיל ממתוקשרים) העוסקים בתחום בו החברה זקוקה לייעוץ. היתרונות רבים – החל בנגישות לידע מקצועי ספציפי נצבר, דרך זמינות גבוהה של השותפים הבכירים וכלה בעובדה שבמשרדים אלו הלקוח אינו חלק ממערכת משומנת היטב של כמה מאות לקוחות. עובדה זו מקנה יחס אישי וחם ההולך יד ביד עם היתרון הגדול ביותר במשרדים אלו המתבטא בשורה התחתונה- חשבון שכר טרחה צנוע יותר מזה שנגבה במשרדים הגדולים.
החסרון הניכר הוא בפיזור ובשליטה. אם מול משרד עו"ד גדול שלל הנושאים המשפטיים מרוכזים מול גוף אחד שחייב לתת דין וחשבון כולל ואף יוצר סינרגיה בין נושאים משפטיים שונים, הפעילות מול משרדי הנישה מחייבת לשכור מספר משרדי עו"ד, כל אחד לתחומו. צורת עבודה שכזו מחייבת תיאום וקואורדינציה והקצאת זמן ניהולי יקר.
הצצה לעולם היועצים המשפטיים הפנימיים
מול שלל הדילמות הללו יושב ה- CFO במשרדו ומגרד בראשו במרץ במטרה להפחית את שכר הטרחה המשפטי. הפתרון פשוט לכאורה, מדוע לרכז את כל הביצים בסל אחד, אם ניתן להיות הבעלים של אותו סל ובעלות מופחתת ? רץ ה- CFO בצהלות שמחה למשרד המנכ"ל ומבשר- 'יש להקים מחלקה משפטית פנימית בחברה !'. האמנם זהו הפתרון ?
ריכוז הנושאים המשפטיים אצל יועץ משפטי פנימי בחברה הוא צעד שביצעו חברות רבות בישראל במהלך השנים. ההוצאות שהמשיכו לגדול והזמן הניהולי הנדרש הכריע את הכף, וחברות רבות, גדולות כקטנות, פתחו מחלקות משפטיות פנימיות. האם צעד זה היה נבון ואכן הפחית עלויות ?
במחקר מרתק שפורסם בארה"ב לא מכבר בידי חברת ALM Legal Intelligence, עלו נתונים לגבי פעילות יועצים משפטיים פנימיים בחברות. ראשית, למעלה מ-75% מהיועצים המשפטיים הפנימיים דיווחו כי המחלקה שלהם הולכת ומתנפחת עם השנים, אך למרות הגידול בכוח האדם, כ-70% מהיועצים המשפטיים הפנימיים אומרים שעומס העבודה עליהם גובר. עם נתונים אלו, יש לצפות כי החברות יקדישו תקציב מכובד למחלקות המשפטיות, אך למעלה מ-60% מהיועצים המשפטיים הפנימיים מדווחים כי תקציבם דווקא צומצם במהלך השנה החולפת.
הנהלות החברות מנסות לתפוס את המקל בשני קצותיו, הן להגדיל את המחלקות ולהשאיר את העבודה המשפטית בתוך החברה והן לחסוך בתקציב. ברם, עומס העבודה המוטל על היועצים המשפטיים בשילוב עם תקציב נמוך יחסית הפוגע בשכר השכירים במחלקה המשפטית הפנימית, פוגע באיכות כוח האדם במחלקות, ובסופו של יום מתבטא בטיב התוצר המשפטי.
מצב זה הקיים כבר מזה מספר שנים, הביא לתוצאה הבלתי נמנעת- שיתוף משרדי עו"ד חיצוניים בייצוג המשפטי של החברות. על פי תוצאות המחקר, יועצים משפטיים פנימיים מדווחים כי כ-60% מתקציב המחלקה שלהם לא עובר לשדרוג שכר עוה"ד, אלא לתשלום למשרדי עו"ד חיצוניים עבור טיפול משפטי במיקור חוץ (Outsourcing) בעבור נושאים עימם המחלקה הפנימית אינה רוצה או לא יודעת להתמודד.
שינוי בתפקיד היועץ המשפטי הפנימי
בחברות רבות קיים יועץ משפטי פנימי, עו"ד בעל ניסיון שיושב בשולחן ההנהלה ומעניק ייעוץ משפטי מיידי מבלי שהדבר יהיה כרוך בעלויות הגבוהות של שכר-טרחה שעתי של יועץ חיצוני.
הגישה ליועץ הפנימי כאיש מקצוע הבקיא בחוק כגוש מונוליטי- מוטעית. בדומה לרופא פנימי השונה לחלוטין מאורתופד, כך שונה לחלוטין עו"ד המתמחה בזכויות יוצרים מעו"ד המתמחה בשוק ההון, ולכן פעלו חברות רבות עד כה בצורה בה 'נטל הראייה' המשפטי מוטל על משרד עו"ד חיצוני, והיועץ המשפטי הפנימי מתפקד כ-'שליט העל' על החברה מבחינה משפטית- שולט במחלקה הפנימית הבקיאה במהלכיה העסקיים של החברה, ופועל כ-'סדרן העבודה' של משרדי עוה"ד החיצוניים.
ברם, כיום מסתמן כי יותר ויותר חברות מעבות את המחלקות המשפטיות הפנימיות ומפקידות בידן את הטיפול גם בנושאים שאינם רק נושאים שוטפים, לדוגמת דיווחים מיידיים, חוזים מסחריים, שיתופי פעולה ותביעות ליטיגציה פשוטות. עיבוי המחלקה מביא ליצירת צוות משפטי פנימי מגובש ההולך ואוגר ניסיון במספר תחומים שראוי כי יוגדרו מראש בקפידה, אך עם הזמן גם חוסך הוצאות לחברה בשל קיזוז שכר הטרחה של המשרדים החיצוניים.
הקיבעון המחשבתי כי ראוי להשתמש במיקור-חוץ ליעוץ משפטי לכמה שיותר נושאים אינו נכון, ומעבר לכך- מביא להגדלת הסעיף התקציבי המשפטי של החברה בצורה מאסיבית. הצטיידו ביועץ משפטי פנימי איכותי והעניקו לו את הכלים להם הוא זקוק, בדמות מחלקה משפטית מעובה יותר. מעבר לכך, השתמשו במקביל במשרדי עו"ד ספציפיים אותם תבחרו לאחר ביצוע בדיקת נאותות ראויה. צעדים אלו, יביאו בעתיד הלא רחוק להקטנת ההוצאות ולהגדלת האמון והמקצועיות של המחלקה המשפטית הפנימית בחברתכם.
עו"ד זהר פישר הינו מנהל Robus, משרד ייעוץ אסטרטגי לתחום ה- Legal Marketing
