תפקידיו של היועץ המשפטי הפנימי בחברה ( Chief Legal Officer – CLO או (General Counsel רבים ונרחבים – החל מממשל תאגידי, דרך משאבי אנוש, וכלה בנושאי compliance, GDPR ושאר ירקות.

לעיתים המדובר במחלקות משפטיות נרחבות, ולעיתים מדובר ביועץ המשפטי הפועל לבדו, אולם תמיד תמיד – לצידו של היועץ המשפטי עומד משרד עורכי-דין פרטי (ולעיתים 'סוללה' של משרדי עו"ד) הפועלים בשם החברה. וככל שהסוגיות המשפטיות שעל הפרק נרחבות יותר, העסקאות מורכבות יותר והתהליכים דורשים כוח-אדם מיומן ורב – כך יותר ויותר מהייעוץ המשפטי הפנימי – מועברים לטיפולם של משרדי עו"ד.

לפני שנות ה-80, יועצים משפטיים בחברות עסקו לרוב במשימות אדמיניסטרטיביות, בעוד שעורכי דין חיצוניים ממשרדים פרטיים עסקו בפעילות המשפטית המורכבת יותר. אך, בעשורים האחרונים המגמה השתנתה וניכר שלכל הפחות בתאגידים רב-לאומיים תפקידו של היועץ המשפטי הפך להיות למשמעותי יותר וככזה המייעץ באופן ישיר לדירקטוריון.

נצא לדרך עם אקסיומה – יועצים משפטיים פנימיים מתייעצים חדשות לבקרים עם משרדי עורכי דין פרטיים. למשרדים אלו יש ניסיון רב עם חברות רבות במשק (ניסיון בנוגע לליטיגציה ולמסחרי) ובאופן טבעי אין ניסיון מקצועי שכזה ליועץ משפטי של חברה אחת בלבד. מחלקת יעוץ משפטי בחברה מורכבת ממספר מועט של עורכי דין וככזאת לא ניתן לצפות ממנה שתהיה מומחית בכלל תחומי המשפט, מדיני מיסים, לדיני קניין רוחני, דיני עבודה, מיזוגים ורכישות, בנקאות, שוק ההון וכד'.

לגבי חברות קטנות או יזמים פרטיים, לעיתים אין זה משתלם כלכלית להעסיק יועץ משפטי במשרה מלאה ולכן בדומה לחברות הגדולות שעושות זאת ממניעים של מורכבות הסוגיות המשפטיות ולעיתים היעדר מקצועיותם של יועצים משפטיים פנימיים, הם פונים לייעוץ משפטי חיצוני.

פנייה למשרד עורכי דין פרטי, כוללת מספר יתרונות, לרבות:

1. חיסכון ויעילות: שימוש במשרד עורכי דין חיצוני הינו זול יותר (לרוב) מהעסקת מחלקה משפטית שלמה בחברה. ניתן להשתמש בשירותי המשרד החיצוני בהינתן צורך ולא להעסיק עורכי דין רבים בחברה. החברה גמישה להחליט לסיים את ההתקשרות עם משרד פרטי אחד ולבחון התקשרות עם משרדים אחרים.
2. יחסי עובד-מעביד: אין יחסי עובד-מעביד בקבלת שירותי ייעוץ משפטי ממשרד פרטי, להבדיל מיחסים עם יועץ משפטי פנימי בחברה. יש לכך השלכות רבות, בעיקר במסגרת גיבוש חוזה עבודה עם האחרון.
3. פרספקטיבה אובייקטיבית: לאור העובדה, שמשרד עורכי דין פרטי אינו חלק ממצבת העובדים של החברה, הוא אינו יחשוש מ"השלכות" אישיות אפשריות ממתן חוות דעתו. מצב זה יאפשר לחברה לקבל פרספקטיבה אובייקטיבית ולעיתים רעננה מהמשרד הפרטי החיצוני.

במסגרת חיפוש לקוחות שהם חברות, משרדי עורכי דין פרטיים יצטרכו לעיתים לפנות ליועץ המשפטי של החברה ולהציע את שירותם או לשכנע נושאי משרה בחברה. לחברה יש בחירה בקרב משרדי עורכי דין רבים הנחשבים מצוינים בתחומם, לכן יש תחרות בין משרדי עורכי הדין הפרטיים להשיג כלקוחות חברות מרכזיות במשק.

7 טיפים שיעזרו למשרדי עו"ד פרטיים לשכנע חברות להתקשר עימם בהסכם יעוץ משפטי:

1. עלויות: כאמור, חלק מהמטרות של פניה ליעוץ משפטי חיצוני הוא צמצום עלויות והגברת יעילות פעילות החברה. לפיכך, על משרד עו"ד פרטי לבחון מגוון מסלולים גמישים של שכר טרחה – למשל, במקום שכר טרחה שעתי, יש לבחון שכר טרחה לפי הצלחה או "גרייס" מסוים (רלוונטי לחברות בהקמה). שכר הטרחה צריך להיות אטרקטיבי לחברה המחפשת ייעוץ משפטי חיצוני. יש לנהוג בשקיפות לגבי מדיניות שכר הטרחה.
2. מיתוג: יש חשיבות למיתוג של משרד עורכי הדין החיצוני. במהלך בחינת התקשרות עם משרדים פרטיים, החברות בוחנות את דירוגם של המשרדים במדריכים השונים, מעיפה מבט באתר האינטרנט של משרד עורכי הדין, מסתכלים כיצד כתוב הפרופיל של השותף העומד לטפל בחברה, ולא מיותר לציין – גם מעיפים מבט ברשתות החברתיות של המשרד. כולם צריכים להיות במצב טוב פלוס.
3. קשרים: הגם חשיבות המיתוג של משרדי עורכי הדין, מחקר אמריקאי מצא כי כ-70% מהיועצים המשפטיים הפנימיים בוחרים ייעוץ משפטי חיצוני לפי קשרים מקצועיים קודמים. לפיתוח קשרים מקצועיים בתחום, חשוב להכיר את ארגון ACC (ארגון היועצים המשפטיים הפנימיים) המורכב מכ-40,000 יועצים משפטיים ביותר מ-85 מדינות שונות. ארגון זה כולל בתוכו סניף ישראלי, אשר מקיים מדי שנה כנסים בישראל עם משרדי עורכי דין וחברות מובילות אודות סוגיות מרכזיות ליועצים משפטיים בחברות (האחרון שבהם נערך ביוני 2018 – ראה/י סיכום המפגש: https://bit.ly/2u9z4nj ).
4. התמחות רחבה מול משרד "בוטיק": תחומי ההתמחות של משרד פרטי רלוונטיים לבחירת החברה את הייעוץ המשפטי החיצוני שלה. הדבר תלוי בחברה – האם היא מעוניינת בייעוץ משפטי בתחום מסוים או מעוניינת בייעוץ בתחומים מגוונים ובאופן רחב כליווי למחלקה המשפטית של החברה. לפיכך שיווק משרד עורכי דין כ"בוטיק" או בעל התמחות רחבה משמעותית בהליך זה, ויש גם לפקוח עין לגבי הנושאים העומדים על הפרק – GDPR, Compliance, ליווי תהליכי IP וכו'.
5. נכונות לעבודה משותפת עם המחלקה המשפטית של החברה, הינו דבר מרכזי. לרוב, חברה לא תבצע מיקור-חוץ מלא למחלקה המשפטית שלה והמשרד החיצוני יצטרך לעבוד בשיתוף פעולה עם המחלקה המשפטית של החברה. משרד עו"ד החפץ לעבוד עם מחלקה משפטית פנימית צריך להבהיר מהרגע הראשון שהוא יודע – how to play ball עם היועץ המשפטי הראשי, ולתת לו להבין שהוא ה- 'בוס' מבחינת הייעוץ המשפטי. קרבות אגו אינן רצויים כאן.
6. ערך מתמשך: יש לוודא שלשירותי המשרד החיצוני יש ערך מתמשך, כך שהמחלקה המשפטית לא תוכל (לאחר תקופת למידה והתנסות) לבקש להפסיק את ההתקשרות עם המשרד החיצוני. לאחרונה, לכל הפחות בארה"ב, לאור העלויות הנמוכות של שימוש ביועץ משפטי פנימי ביחס להתקשרות עם משרד חיצוני פרטי, חלק מהתחומים שהיו בעבר אצל האחרון – עברו למחלקות המשפטיות הפנימיות. המסקנה? להמשיך ללמוד, לפתח את המשרד, את התחומים השונים, להישאר עם ה- 'אצבע על הדופק'.
7. משרד קטן? ייתכן יתרון ; משרד גדול? השקיעו ביחס אישי: מחקר אמריקאי מצא שבקרב יועצים משפטיים פנימיים, שיש עד פי 3 יותר חוסר שביעות רצון ממשרדים גדולים מאשר משרדים קטנים. זאת, בגלל היחס האישי בין המחלקות המשפטיות של החברות לעורכי הדין במשרדים הפרטיים, שירות מהיר יותר, חדשנות ומקוריות במשרדים קטנים. אם אתם משרד בינוני וגדול הפתרון הוא להשקיע ביחס אישי (למשל, הובלה על ידי שותף בכיר במשרד) – כך, יעמיק הקשר עם הלקוח וייתכן שאף ימליץ ליועצים משפטיים פנימיים אחרים לשכור את שירותכם.

לסיכום

שוק הייעוץ המשפטי הפנימי מכיל תמורות – בדומה גם לשאר השווקים בכלכלה המקומית והגלובלית ומתכתב עם תמורות בשוק עריכת הדין במשרדים הפרטיים. מחלקות משפטיות בחברות מבקשות לצמצם עלויות ומעוניינות להשתמש בשירותים משפטיים מקצועיים עם ניסיון ניכר, כאלה שיכולים להשיא את פוטנציאל החברה.

על משרדי עורכי דין פרטיים, כדי להיות אטרקטיביים למחלקות משפטיות יש לוודא בין היתר, שעלויות השירותים המשפטיים סבירים לחברה, מיתוג ושיווק נאות, קשרים מספקים וערך מתמשך ולא נקודתי, וכמובן – קשר אישי – קשר אישי – קשר אישי… קשר אישי כבר אמרנו?☺