בתאריך 27/6/2013 נערך במלון קרלטון בתל-אביב ובפעם הראשונה בישראל, כנס משרדי עו"ד זרים – הנהירה לישראל. הכנס נערך במסגרת מחוז תל-אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין, ללו"ז המלא של הכנס – אנא הקליקו כאן.
את הכנס פתחו בדברי ברכה עו"ד אפי נוה– יו"ר מחוז ת"א והמרכז, הפרופ' יעקב נאמן– שר המשפטים של מדינת ישראל, ועו"ד זהר פישר– מנכ"ל משרד Robus שגם היה הרכז האקדמי והמנחה של הכנס. הכנס זכה לחשיפה תקשורתית נרחבת, לרבות תקשורת זרה.
בכנס נכחו מאות עורכי-דין ממשרדי עו"ד ישראלים לצד נציגים של עשרות משרדי עו"ד זרים מארה"ב, אירופה, דרום אמריקה, דרום אפריקה, המזרח הרחוק ועוד, שהשתתפו בדיון פתוח בנושא כניסתם ופעילותם של משרדי עורכי הדין הזרים בישראל, לצד שינויים בשוק עריכת הדין הבינלאומי.
משרד Robus שמח להביא בפניכם את סיכום הכנס, לרבות סיכומי ההרצאות, הפאנלים השונים וכן שאלות ותשובות שהוצגו לנציגי המשרדים השונים. קריאה מהנה – ונתראה בכנס הבא.
———————————————-
להלן סיכום כנס המשרדים הזרים: (הקליקו על כל חלק להרחבה)
1) הרצאת פתיחה – שר המשפטים לשעבר, פרופ' יעקב נאמן
2) פאנל משרדים זרים – ישראל בשוק עריכת הדין הגלובאלי
3) פאנל "משרדים זרים בישראל – עשה ואל תעשה"
4) פאנל השפעת כניסתם של משרדי עורכי הדין הזרים על השוק הישראלי
6) הרצאה של עו"ד גלעד שר – המזרח התיכון – איומים לצד הזדמנויות
7) פאנל הייטק
9) פאנל מיסוי
10) פאנל אנרגיה
———————————————-
(1) כנס משרדים זרים: הרצאת פתיחה – שר המשפטים לשעבר, פרופ' יעקב נאמן
תיקון 33 לחוק לשכת עורכי הדין – קשרי עבודה חדשים בעולם משתנה: אם תשאלו את פרופ' יעקב נאמן על הרפורמה החדשה בשוק עריכת הדין בישראל, הוא ככל הנראה ישמיט את המילה 'חדשה' מהמשפט. מבחינתו של פרופ' נאמן, שילובם של עורכי דין זרים בישראל הינו פרקטיקה נוהגת, והחוק החדש (תיקון 33 לחוק לשכת עורכי הדין) רק "תופר את הקצוות החופשיים".
פרופ' יעקב נאמן למד משפטים בניו-יורק, ופתח את משרד עורכי הדין שלו יחד עם שני עורכי דין זרים: חיים הרצוג ז"ל שעלה לישראל מאירלנד, ומייקל פוקס ז"ל שעזב פרקטיקה מפוארת בלונדון בכדי לעלות לישראל. הקשר בין משרד הרצוג-פוקס-נאמן לבין העשייה בחו"ל ממשיך עוד היום: נאמן מספר שהמשרד מקפיד שלפחות שליש מעורכי הדין המועסקים יהיו עורכי דין של דין זר. זאת ועוד, מסלול הקידום לשותפות במשרד מחייב עורכי דין ישראליים להשתלם ולעבוד תקופה מסוימת בחו"ל.
עם רקע כזה, ברור למה נאמן מרגיש ששילוב עורכי דין זרים בשוק הישראלי הוא דבר טבעי ורצוי.
התיקון החדש לחוק לשכת עורכי הדין מאפשר למי שהוא עורך דין זר שאיננו מחזיק ברישיון לעסוק בעריכת דין בישראל, להירשם בתור עו"ד שכזה בלשכת עורכי הדין. לאחר הרישום, יהיה רשאי אותו עורך דין להעניק ייעוץ משפטי בישראל ללקוחות ולמשרדים אחרים כאחד, ויוכל לייצג לקוחות בכל הליך שאיננו דיון בבית המשפט.
לדעת פרופ' נאמן, פתיחת שערי עריכת הדין בישראל לפירמות הזרות הינו מהלך טבעי ודרוש אשר ישים את ישראל בחזית העשייה המשפטית העולמית. עם התיקון, ישראל למעשה 'מיישרת קו' עם שאר העולם המשפטי- "כל מדינה שפתחה את שעריה לעורכי דין זרים, זכתה לשיפור רמת הפרקטיקה שבה", אמר.
ישראל הפכה בעשרות השנים האחרונות לכוח ייצוא גדול מאוד, בוודאי ביחס לגודלה. כוח ייצוא שכזה זקוק לליווי משפטי, ובמיוחד לליווי משפטי בנוגע לדין הזר. נאמן מסביר שהתקופה שבה ישראל יכלה לסמוך על תרומות של נדבנים יהודים זרים כמנוע לצמיחה, כבר חלפה לה מזמן, והתאגידים הבינלאומיים החליפו אותם.
כדי להוסיף ולמשוך חברות בינלאומיות לעשות עסקים בישראל, חייבים להראות להם שאנחנו מחויבים לאפשר להם להשתמש בשירותים המשפטיים הכי טובים שכסף יכול לקנות. זה בהכרח אומר לאפשר להם לשכור ליווי משפטי של דין זר, בישראל.
למרות האופטימיות הרבה שנאמן מבטא, עורכי דין רבים חוששים מההשלכות של הרפורמה החדשה על הפרקטיקה המקומית. מה יהיה עתידם של עורכי הדין הקטנים? האם משרדי בוטיק יהפכו ללא-רלוונטיים? האם לא תתיכן זילות של המקצוע כאשר השוק פתוח לעורכי דין נוצצים שמככבים בתיקים בארה"ב, בעוד עורכי הדין הישראליים יחווירו לעומתם?
אחד מהחששות הכבדים ביותר שעולים בקרב עורכי דין רבים הוא החשש מעודף-תחרות שיוביל לזילות המקצוע. הרי ממילא שוק עריכת הדין מוצף והממשלה מנסה לצמצם את הביקוש ללימודי משפטים. אז מדוע להכניס עורכי דין זרים? כאילו שאין מספיק תחרות בשוק, וצריך להעמיס קשיים נוספים על עורכי הדין הישראליים הקטנים.
לנאמן יש תפישה מעניינת בנושא– לדעתו, משרדי עורכי זרים לא יהוו תחרות אלא מכפיל-כוח. הם לא יתחרו בעורכי הדין הישראליים, אלא יאפשרו להם למנף את הכוח שלהם לצורך ביצוע עסקאות שלא היו יכולים לבצע ללא עזרתם.
רמת המורכבות, וכן רוחב היריעה של התיקים כיום הם כל כך מאתגרים, שעורכי דין ישראלים חייבים לשכור את עזרתם של עורכי דין זרים לצורך ייעוץ משפטי, ואפילו ליווי משפטי צמוד לאורך כל התיק. עורכי דין זרים נכנסים במקום שבו יש פער במניפת השירותים שהמשרדים המקומיים יכולים לספק.
חברה ישראלית אשר צריכה שירותי תכנון מס בארה"ב, חייבת להיעזר בעורך דין שמומחה בדין הזר. החוק החדש בעצם מאפשר לאותו עורך דין זר להקים את המשרד שלו בישראל ולספק את השירותים שלו On the Ground.
כאמור, עורכי דין זרים מנועים מלייצג לקוחות בבתי-משפט ישראליים. אחת מהטענות שמושמעות כנגד החוק הוא שפירמה זרה יכולה בקלות לעקוף את המגבלה הזו על ידי כך שישכור את שירותיו של עורך דין ישראלי לצורך הייצוג בבית המשפט. כאשר נשאל יעקב נאמן על האפשרות הזו, הוא אמר כי הוא לא מוצא בה שום בעיה. להיפך: הרעיון מאחורי הרפורמה הוא לשפר את האינטגרציה בין עורכי דין ישראליים לעורכי דין זרים. על פי נאמן, שותפות בין משרד זר לבין עורך דין ישראלי הוא בדיוק הדבר שהרפורמה אמורה להגשים.
———————————————-
(2) כנס משרדי עו"ד זרים – ישראל בשוק עריכת הדין הגלובאלי
מנחה: עו"ד חיים פרידלנד, גורניצקי ושות'
משתתפים:
Adv. Adir Waldman, Freshfields Bruckhaus Deringer (Global)
Adv. Adam Snukal, Greenberg Traurig (USA)
Adv. Jeremy Lustman, DLA Piper (Global)
Adv. Joshua Kiernan, White & Case (Global)
Adv. Philip Rosen, Weil Gotshal & Manges (USA)
ביום 27/06 ערך מחוז ת"א והמרכז של לשכת עורכי הדין כנס בנושא "פתיחת שוק עריכת הדין- הנהירה לישראל", אשר עסק ברפורמה אשר אושרה בחודש יוני דאשתקד ומכוחה עו"ד זרים רשאים כעת להעניק ייעוץ משפטי בישראל בסוגיות הכרוכות בדין הזר במדינות מוצאם. משרד Robus היה המרכז האקדמי של הכנס.
כיצד ישראל נתפסת כיעד עסקי בעיני משרדי עוה"ד המובילים בעולם? כנס המשרדים הזרים נפתח בדיון מעמיק בסוגיה מרתקת זו. הדיון נערך בהשתתפותם של עו"ד זרים הפועלים כנציגיהם הבכירים של משרדי צמרת בינלאומיים והונחה על ידי עו"ד חיים פרידלנד ממשרד גורניצקי ושות', שותף במחלקה המסחרית ובמחלקת ה- M&A (מיזוגים ורכישות) במשרד.
לדברי עו"ד חיים פרידלנד- "ישראל בשנים האחרונות היא תופעה כלכלית. בעוד שמדינות רבות חוו זעזועים ניכרים במהלך המשבר הכלכלי הגלובאלי האחרון, ועימם רבים ממשרדי עוה"ד הבינ"ל, הכלכלה הישראלית עודנה גדלה ועימה שוק עריכת הדין המקומי. משרדי עו"ד מקומיים וחברות ישראליות נושאים עינם אל מחוץ לישראל לצורך התפתחות עסקית, ולהיפך".
מה הם המטרות העסקיות אשר משרדיכם מבקשים להשיג עם הכניסה לישראל?
עו"ד Adir Waldman, משרד Freshfields Bruckhaus Deringer: עם הזמן תהו לקוחותינו כיצד אנו, כמשרד גלובאלי, לא מעורבים בשוק הישראלי. ראשי המשרד הבחינו בקדמה הטכנולוגית בה מאופיינת ישראל וערכו סקר לקוחות בינ"ל אשר במסגרתו התגלה כי בקרב לקוחות רבים קיים עניין עסקי בישראל.
משרדנו נוטה להתפתח למדינות בהם קיים פער בשוק המשפטי ובישראל אני סבור שלא קיים פער משמעותי ביכולות הייצוג ובכיסוי תחומי המשפט של עוה"ד הישראליים. על כן בשלב זה נתמקד ב-2 מטרות: האחת- מציאת עו"ד מקומיים טובים עבור לקוחותינו בחו"ל. השנייה- לספק שער עבור לקוחות ישראליים בחו"ל בתחומים המצריכים ידע בינ"ל- A&M, כניסה לשוק חדש וכו'.
עו"ד Gary Epstein, משרד Greenberg Traurig: החלטנו להתרחב לישראל מכמה סיבות: ראשית, אנו מבקשים גישה לשוק המקומי עתיר הטכנולוגיה. נוכחנו שבתרבות הישראלית החמה מעל 90% מהמקרים נסגרים בשל קרבה, פגישה פנים אל פנים ולחיצת יד.
לכן אנו מאמינים שהאסטרטגיה הטובה ביותר היא להיות נוכחים כאן פיזית ולטוות מערכות יחסים על בסיס אישי. כמו כן, אנו מעוניינים ליצור קשרים מקצועיים עם משרדים מקומיים איכותיים, כחלק ממארג קולגות ולקוחות בינ"ל שאנו מפתחים על מנת להציע ללקוחותינו שירות מקיף.
עו"ד Jeremy Lustman, משרד DLA Piper: על סף הכניסה של ישראל ל- OECD החל המשרד לגלות עניין בישראל. הבחנו במספר סגמנטים של השוק המקומי שבהם יש ביקוש לשירותים משפטיים של משרד בסדר הגודל שלנו. בין היתר מדובר בקרנות פנסיה ישראליות שנוטות להעביר את השקעותיהן בחו"ל, בחברות ענק ישראליות שפועלות רבות בחו"ל (אל על, כיל כימיקלים לישראל ועוד). בנוסף, יש פעילות רוחשת בשוק ההיי טק הישראליות וחברות היי טק כשהן גדלות מטבען הן תרות אחר השקעות מחו"ל.
מהי אסטרטגיית הכניסה המועדפת על המשרדים הזרים?
עו"ד Gary Epstein, משרד Greenberg Traurig: ככלל, אסטרטגיית הכניסה המועדפת על המשרד היא למצוא במדינת יעד משרד קטן עד בינוני ובו כ- 2-3 עו"ד מוכשרים ולבסס סביבם סניף המבוסס עליהם כשותפים מנהלים. במקרה של ישראל, צוות המשרד הסתפק בעבר במספר ביקורי עסקים בשנה. אולם, נפח הפעילות העסקית בישראל הלך וגדל בהתמדה עד שהמשרד נוכח שנוצרה מסה קריטית והוחלט לגייס מספר עו"ד ניו- יורקים עם זיקה לישראל ולהביאם ארצה.
עו"ד Joshua Kiernan, ממשרד White & Case מסכים: המגמה במשרדנו היא למצוא משרד בעל כמות מצומצמת של שותפים ולהתמזג עימו. זאת משום שמיזוגים עם משרדי ענק המונים מאות עו"ד הינם מטבע הדברים מורכבים ונושאים עימם סיכון רב יותר.
עו"ד Jeremy Lustman, ממשרד DLA Piper: אנו מעדיפים לנקוט בגישה יזמית שלפיה כל מקרה ונסיבותיו שלו. ישראל ייחודית במספר דברים- ראשית בעובדת היותה רוויה בעו"ד. שנית, ישראל בולטת בשאר העולם ביכולות הבינ"ל של עו"ד רבים בתוכה.
רבים מבין עוה"ד הבכירים עלו לישראל מארה"ב/ בריטניה והם מייצגים לקוחות בפרופיל גבוה. לרבים מעוה"ד הישראליים יש אף ניסיון בייצוג באזורים רבים בעולם- אפריקה, ברזיל, סין וכו'. לכן, מבחינה כלכלית ישראל נחשבת כמקום שעלויות הקמת סניף בו לא יהיו גבוהות במיוחד. בינתיים, תשובתי היא "לאט ובצנעה".
מהם המכשולים עימם התמודד/ צפוי להתמודד משרדכם בהתרחבותו לישראל?
עו"ד Joshua Kiernan, ממשרד White & Case: סטנדרט שכר הטרחה הנהוג בישראל נמוך מהמקובל בחו"ל ומהווה אתגר מבחינת המשרדים הזרים. על מנת שהכניסה לישראל תהיה כדאית עבור המשרדים הזרים מבחינה כלכלית, אין לנו מנוס אלא לחייב בשיעורים מסוימים.
כתוצאה מכך תיתכנה שתי אפשרויות: או שייווצר תהליך רוחבי שבסופו של דבר יוביל להעלאת תעריפי שכר הטרחה בכל השוק לרבות המשרדים המקומיים, או שהמשרדים הזרים יאלצו להתפשר ולהציע גישות גמישות יותר לשכר טרחה שיהיו גבוהות מהממוצע בישראל אך לא בפער ניכר, דבר שיהווה קושי מבחינת המשרדים הזרים לכניסה לישראל.
עו"ד Jeremy Lustman, ממשרד DLA Piper: בעוד שסניפיו האמריקניים של משרדנו היו נלהבים באשר לאפשרות הכניסה לישראל, צוותי הסניפים הבריטיים הגיבו בשתיקה במקרה הטוב והביעו הסתייגות במקרה הרע, תוך ציון העובדה שעם לקוחותיהם נמנות ממשלות שונות בעולם הערבי. היה צורך לשכנע את שותפי הסניפים הללו באמצעות ציון היבטים של שיתוף פעולה עסקי בין ישראלים וערבים במזה"ת והדגשת העניין העסקי של אירופה ומזרח אסיה בישראל.
עו"ד Adir Waldman, ממשרד Freshfields Bruckhaus Deringer: יש לי חששות רבים באשר למקומה של ישראל בעולם ובאשר לכיוון אליו פניה מועדות מבחינה פוליטית. ייתכן שאם מעמדה של ישראל בעולם לא ישתפר, ייווצר קושי למשרדים זרים להגיע לישראל ולפעול בה.
******
ש: עו"ד חיים פרידלנד, האם לדעתך, דעת הקהל בארצות המוצא של המשרדים ממלאת תפקיד בנוגע לפעילות המשרדים הזרים בישראל?
בהחלט ייתכן שכן. ככלל, דעת הקהל של האמריקאים כלפי ישראל באופן משמעותי פחות עוינת בהשוואה למדינות אחרות, שם הציבור יותר עוין ביחס לישראל. במשרדים האמריקניים יש בנוסף הרבה שותפים יהודים שמשפיעים על התפיסה כלפי ישראל. לכן סביר שדעת הקהל מהווה מכשול נוסף להתרחבות לישראל עבור משרדים שכובד משקלם באירופה.
ש: עו"ד Gary Epstein, האם אתה מסכים כפי שנטען שלא קיים פער משמעותי בין המשרדים המקומיים והזרים בהקשר של ייצוג בינלאומי?
מניסיוני השוק המקומי נשלט על ידי כמה משרדים ישראליים, אולם בהחלט קיימים פערים בתחומי משפט מסוימים בהם יכולים משרדים זרים להשתלב (והם משתלבים בפועל זה כ- 15 שנים). ניסינו בעבר לזהות אזורים בהם יתרונם של משרדים אלו פחות משמעותי ומצאנו, ושם פעלנו (למשל: מימון פרויקטים). יחד עם זאת, לשוק המקומי יש בהחלט יכולות לייצג לקוחות הן בתוך ישראל והן מחוצה לה.
———————————————-
(3) כנס משרדי עו"ד זרים – פאנל "משרדים זרים בישראל – עשה ואל תעשה"
מנחה: עו"ד אמנון אפשטיין, אפשטיין רוזנבלום מעוז- ERM
משתתפים:
Adv. Ariel Nachman, Simmons & Simmons (Global)
Adv. Elliot Lister, Asserson (UK)
Adv. Jan Wimpfheimer, Schwell Wimpfheimer & Associates (USA)
Adv. Paul Miller, Berwin Leighton Paisner- BLP (UK)
Adv. Stuart Krause, Zeichner Ellman & Krause- ZEK (USA)
"מה ניתן ללמוד ממשרדים זרים שכבר פעילים בישראל?", זו הייתה השאלה שעמדה במוקד הפאנל "משרדים זרים – עשה ואל תעשה". הפאנל כלל עורכי דין ממשרדים שונים ומגוונים. בצד אחד של המתרס ישבו משרדי הענק הבריטיים BLP ו-Simmons & Simmons המחזיקים בפעילות בינ"ל ענפה. לצדם ישבו SWA האמריקאי ו-Asserson האנגלי, משרדים קטנים יותר באופיים המתמחים בפלחים מסוימים בשוק הישראלי, כאשר את רשימת המשתתפים משלים משרד ZEK האמריקאי המחזיק בשלוחה פעילה בישראל.
לנוכח גיוון זה ביקש מנחה הפאנל, עו"ד אמנון אפשטיין ממשרד ERM, לחקור אודות המודלים השונים לפעילות משרד זר בשוק הישראלי, והשלכותיהם של אלו על כניסה פוטנציאלית של משרדים זרים נוספים לארץ.
עו"ד טרבור אסרסון ממשרד Asserson סיפר כי מטרת משרדו היא להוות את ה- UK Branch של חברות ישראליות הפועלות בבריטניה. משרדו עובד כדבר שבשגרה מול חברות בינוניות וגדולות בישראל, במטרה לספק להם מניסיונם ולהקנות להם אחיזה משופרת בשוק הבריטי.
לשאלתו של עו"ד אפשטיין, חשף עו"ד אסרסון את המודל העסקי של משרדו, שהתברר כדומה להפליא לרבים ממשתתפי הפאנל- לא להתחרות במשרדים הישראלים המקומיים, כי אם לעבוד איתם בשיתוף פעולה ולספק לחברות ישראליות שירותים ספציפיים בעלי 'ערך המוסף'.
לכך הצטרפו עו"ד ג'אן וימפהיימר ממשרד SWA ועו"ד פול מילר ממשרד BLP, כאשר האחרון ייעץ למשרדים זרים נוספים השוקלים כניסה לישראל לשקוד על מציאת נישה מיוחדת ונבדלת לפעילותם, וזאת על רקע השוק הישראלי המתוחכם והגדל כל העת.
חתם את הנושא עו"ד סטיוארט קראוס ממשרד ZEK, שהציג את התפיסה לפיה משרדים זרים באים להתחרות בישראלים בתור קונספציה שגויה. מטרתם כמשרד זר הדגיש עו"ד קראוס, הינה לשתף פעולה עם המשרדים הישראלים, כך עושים וכך עשו לאורך שנות פעילותיהם הארוכות בישראל.
אך מהו אותו ייצוג מותאם ובעל ערך מוסף? למה מצפה הלקוח הישראלי ממשרד עו"ד זר? עו"ד אריאל נחמן ממשרד Simmons & Simmons שפך אור על נקודה זו והדגיש את תחכומו ומורכבותו של הלקוח הישראלי, המצפה ממשרד זר לספק מעטפת שירות הרמטית ומדויקת לפעילותו, בכל מדינה ובכל שיטת משפט.
הדבר שלא רצוי לעורך הדין הזר לעשות, כך לפי עו"ד נחמן, הוא להפנות את הלקוח הישראלי 'באופן אוטומאטי' לעו"ד זר כלשהו מעבר לים אשר יטפל בפעילותו, וזאת מבלי לוודא כי השירות שהוא מקבל מותאם לעסקיו ולצרכיו העמוקים.
בנקודה זו הקשה עו"ד אמנון אפשטיין (ERM) על המשתתפים וביקש את תחזיתם ל-5 השנים הקרובות – לאיזה כיוון הולך השוק הישראלי, האם משרדים זרים נוספים צפויים להיכנס, ובאיזה אופן?
עו"ד פול מילר (BLP) סיפק את תחזיתו להתרחבות שוק מיקור החוץ (outsourcing) שכרגע נמצא בחיתוליו בישראל, וציין כי זו עשויה להיות התפתחות דרמטית ומרגשת. לדבריו, לישראל יתרון מובהק על פני מתחרים רבים בתחום מיקור החוץ, כגון הודו, ויכולה לספק לחברות בריטיות ואף אמריקאיות שירותים משפטיים ואחרים ברמה גבוהה ובמחירים תחרותיים.
עו"ד טרבור אסרסון (Asserson) ציין כי הוא צופה המשך כניסה של משרדים זרים לישראל, ביניהם משרדי Full Service, אשר יאמצו את המודל של משרדו ויספקו שירותים משפטיים 'לפתח הדלת' של הלקוחות.
את הדיון חתם עו"ד אריאל נחמן (Simmons & Simmons) בתחזיתו המפוכחת כי משרדים בינ"ל לא צפויים לרכוש מקומיים, וכן אינו צופה קונסולידציה בשוק. מנגד, לדעתו צפויה להימשך המגמה הנוכחית של כניסה זהירה של משרדים זרים לארץ, ואף התפתחות מסקרנת – התרחבות משרדי עו"ד ישראלים מעבר לים ופתיחת משרדים ביעדים כמו לונדון, ברלין וכיוצא בזה.
בקטנה…
שאלנו את עו"ד פול מילר ממשרד BLP:
- האם קיימים הבדלים בין שירות לקוח ישראלי ולקוח זר, ואם כן, האם הם מחייבים היערכות שונה מצד עורך הדין? עו"ד מילר השיב כי לקוחות ישראלים וזרים הינם דומים במהותם. עם זאת, הלקוח הישראלי הוא בהחלט נבון ומתוחכם, המצפה מעורך דין למחשבה מחוץ לקופסה ופתרונות יצירתיים.
- האם הפעילות העסקית והמסחר בין ישראל ובריטניה צפויים לגדול בשנה הקרובה? עו"ד מילר סיפר כי ישנם שווקים שבהחלט גדלים בבריטניה, ביניהם הטכנולוגיה והמדיה, ואשר מושכים חברות ישראליות. כמו כן המשבר הכלכלי בבריטניה חולף בהדרגה, מה שמושך גם הוא ישראלים, ואכן ישנן יותר ויותר הנפקות בבורסה בלונדון בתקופה האחרונה.
———————————————-
(4) כנס משרדי עו"ד זרים – פאנל השפעת כניסתם של משרדי עורכי הדין הזרים על השוק הישראלי
מנחה: עו"ד מעיין נווה, שותף מייסד, Com&Sense
משתתפים:
עו"ד אלן סאקס, משרד הרצוג פוקס נאמן
עו"ד ברי לבנפלד, משרד יגאל ארנון ושות'
עו"ד מיכאל צלרמאייר, משרד צלרמאיר, פילוסוף, רוזובסקי, צפריר, טולידאנו ושות'
עו"ד יונתן אלטמן, משרד עמית פולק מטלון ושות'
עו"ד עמוס קונפורטי, משרד שנהב קונפרטי שביט ושות'
הפאנל עסק בהשפעת כניסתם של משרדי עורכי הדין הזרים על השוק הישראלי. מנחה הפאנל, עו"ד מעיין נוה פתח בשאלה המתבקשת ביותר- האם המשתתפים הרגישו בשינויים בעקבות החקיקה אשר אפשרה כניסת עורכי דין זרים לשוק הישראלי?
עו"ד אלן סאקס, ממשרד הרצוג פוקס נאמן העיד כי משרדו נערך לתת שירותים למשקיעים זרים, והגדילה של משרדו מעידה – בין היתר – על הצורך ההולך וגובר לתת מענה לביקוש זה. אולם לדבריו, על מנת לדון באפקט כניסתם של משרדי עו"ד זרים לישראל, יש לבחון את התהליך מראשיתו כאשר לפני כ-20 שנה משקיעים זרים החלו לגלות את הפוטנציאל אשר טמון בשוק הישראלי.
לטענת עו"ד סאקס, בשנה החולפת מאז שינוי החקיקה, משרדים זרים אינם מגיעים להתחרות בשוק עורכי הדין הישראלי אלא מגיעים על מנת ליצור שיתוף פעולה, והשינוי מורגש מבחינת עלייה במספר ההפניות והעסקים הנכנסים למדינת ישראל.
עו"ד ברי לבנפלד ממשרד יגאל ארנון ושות', לא חש אף הוא בשינוי מהותי, ולדבריו: "השינוי בא לידי ביטוי בכך שעורכי הדין הזרים אשר כבר היו קיימים פה, יכולים כעת לצאת ממחבואם ולתת כתובת מקומית על כרטיס הביקור".
עו"ד מיכאל צלרמאייר, ממשרד צלרמאיר, פילוסוף, רוזובסקי, צפריר, טולידאנו ושות', העיד כי לאור ניסיונו העשיר של למעלה מעשרים שנה בעבודה משפטית בחו"ל, השינוי הוא באפשרות שניתנת לעורכי הדין ללמוד מהמורשת והתרבות העסקית בשוק האמריקאי והאנגלי, כיצד לגדול לנהל ולהשפיע. לטענתו רק מספר מצומצם של משרדי עו"ד זרים פועלים בשוק הישראלי ואף הם עושים זאת לטענתו ככלי שיווק בלבד, על מנת למשוך עסקים נוספים אליהם, למדינת האם. לטענתו מדובר בכלי אפקטיבי, אך בראש ובראשונה – מדובר בכלי שיווקי.
לטענת עו"ד צלרמאייר, השוק הישראלי יעבור שינוי אך ורק לאחר שהגישה לישראל תימדד על פי מדדי רווחיות ולא על פי השיווק. לצערו הוא לא רואה זאת בעתיד הקרוב- "אולי רק בעוד 20 שנה", וזאת מכיוון שההבדלים הכספיים עצומים. ואולם, אין ספק כי הנוכחות של משרדי עוה"ד הזרים בשוק הישראלי מטיבה עם השוק המקומי, הוסיף וסיכם.
עו"ד יונתן אלטמן, ממשרד עמית פולק מטלון ושות', סבור כי: "ככל שהכלכלה תגדל – כך תגדל הימצאותם של עורכי הדין הזרים". להבנתו התהליך הינו חלק בלתי נפרד מתהליך הגלובליזציה- "תהליך אשר מעניק לנו אפשרות לעשות דברים טובים הן בישראל והן בחו"ל".
עו"ד אלטמן אף הוסיף וטען כי לא ניתן לצפות את העתיד למען האמת, והסיבה שכל משרדי עוה"ד טרחו והגיעו לכנס, היא שאיש לא רוצה להפסיד מקום על הרכבת הזו של משרדי עו"ד זרים, אלא שאיש לא יודע מה היא הרכבת הזו ולאן היא נוסעת – אך כולם רוצים להיות עליה.
עו"ד עמוס קונפרטי, ממשרד שנהב קונפורטי שביט ושות' סיכם את השאלה וציין כי – "אנחנו מנסים לייבא עבודה יותר מאשר לייצא עבודה. עד היום המשרדים הזרים עבדו עם חמשת המשרדים הגדולים בישראל שצברו ניסיון, ובהקשר זה כעורך דין העומד בראש כמשרד בינוני – שיתוף הפעולה אולי יגבר".
שאלה נוספת שהוצגה, הינה האם כתוצאה מעובדה כי השוק המקומי קטן, ניתן כלל לחלוק את השוק עם שחקנים זרים?
על שאלה זו ענה עו"ד אלן סאקס וציין כי משרדים זרים רבים הרעיפו מחמאות ותשבחות על עורכי הדין המקומיים. לדבריו כרבע מהכנסות משרדו הינם מלקוחות ישראלים שעובדים בחו"ל. השוק המקומי מספק תעסוקה ופעילות רבה מעבר לים, ולכן משרדי עו"ד זרים רבים מעוניינים לעבוד עם משרדי עו"ד ישראלים בשיתוף פעולה ולא להתחרות על נתח השוק הקטן הקיים. לטענתו התחרות, אם וכאשר תיווצר, תהיה מאוד ממוקדת ונקודתית.
האם יש מספר לקוחות אשר תאלצו "להאבק" על ייצוגם?
עו"ד ברי לבנפלד טען כי: "פירמות נזהרות לא להתחרות- יש ריקוד פוליטי" לדבריו כאשר ישנה עסקה עם סניף ניו יורקי ניתן לחלק את העבודה בין תל אביב וניו יורק. עו"ד לבנפלד הוסיף וציין כי ישנם פירמות גדולות, לדוגמת יגאל ארנון או הרצוג פוקס נאמן, אשר יכולים ומספקים רמה גבוהה מאוד של שירות בניגוד למשרדים בינוניים אשר לא התאפשר להם עד כה לקחת חלק- מפאת גודלם. וכרגע, השינוי בשוק עוה"ד הכניס אותם למשחק. בנוגע ללקוחות זהב, הוסיף עו"ד לבנפלד כי- "אנחנו לא תלויים בלקוח זה או אחר, ואנחנו לא מפחדים שמישהו יבוא וייקח לנו לקוחות. אני גם לא מאמין שמשרדים זרים צריכים להתמזג".
לעומתו עו"ד מיכאל צלרמאייר טען כי אינו סבור כי שמשרדים בינוניים בלבד יכולים לספק שירות משפטי ולקחת חלק במשחק. לטענתו בעסקאות זרות, ישנו משחק של 'מי ישתלט על העסקה' ואין משמעות לגודל המשרד. לעניין המיזוגים העיר עו"ד צלרמאייר כי "לישראלים זה מעניין אך לזרים אין עניין אמיתי בכך".
עו"ד יונתן אלטמן טען כי "בקשר לתחרות, יש פה מספיק תחרות – לא צריך עוד. בעסקאות הגדולות תמיד עולה השאלה מי מוביל את העסקה. לניסיוני במידה ועובדים בצורה פתוחה ברורה וגלויה מי עושה מה בעסקה – זה עובד". לדבריו קשה לצפות את העתיד בקשר למיזוגים בין משרדים ישראלים למשרדים זרים, ואנו "צריכים לשמור על ראש פתוח בנושא".
עו"ד עמוס קונפורטי הצהיר כי משרדו קיבל החלטה לא להתמזג עם משרד גדול- "ידענו שלא נוכל להתחרות עם משרדי ה- Top 5 בלקוחות זרים גדולים, ולכן ניסינו לגשר על פער זה בכך שהמשרדים הזרים יראו בנו כ- Extension שלהם כאן בארץ".
לסיכום ציין עו"ד אלן סאקס נקודה מרכזית נוספת, שהינה המרדף אחר 'טאלנטים' בישראל-אותם עורכי דין מצטיינים אשר המשרדים הגדולים נאבקים עליהם, פתוחים כרגע להצעות מעבר לים, הצעות עימם המשרדים הגדולים לא יכולים להתחרות.
כמו כן, עורכי דין זרים מצטיינים יוכלו לעשות את הדרך ההפוכה בעבור הצעה אטרקטיבית. ואולם, לדבריו החוק הדורש 5 שנות ותק על מנת לעסוק בעריכת דין בישראל מגביל אפשרות זאת מכיוון שמשרדים מעוניינים לגייס את דור העתיד של עורכי הדין ולא עורך דין מנוסה יותר אשר דרכו המקצועית כבר עוצבה.
בהקשר זה, ציין עו"ד ברי לבנפלד כי כבר עתה המשרדים הגדולים מתמודדים עם בריחה של כשרונות צעירים אשר מקבלים הצעות אטרקטיביות מעבר לים.
לעומתם עו"ד מיכאל צלרמאייר לא רואה תחרות על עורכי דין מבטיחים. לטענתו- "אם עורך דין צעיר מעוניין בכך – הוא ילך ללונדון או לניו יורק, אנו לא פוחדים מהתחרות, אף אחד לא יהיה השערה בזנב של האריה".
———————————————-
(5) כנס משרדי עו"ד זרים – מושב שוק ההון
מנחה: עו"ד מני גורמן, שטיינמץ הרינג גורמן ושות'
משתתפים:
Adv. Alan Krausz Bitrán, Bitrán & Cia (Chile)
Adv. Gideon Even-Or, Carter Ledyard & Milburn (USA)
Adv. LizabethAnn R. Eisen, Cravath Swaine & Moore (USA)
עו"ד מיקי ברנע, ברנע ושות'
במסגרת כנס עוה"ד הזרים נערך דיון בהשתתפות עורכי דין ישראליים ועו"ד ממשרדים זרים מובילים העוסקים בפרקטיקת שוק ההון בהשפעתה האפשרית של הרפורמה על התחרות בתחום ועל היקף שיתוף הפעולה בין המשרדים הישראלים והזרים בתחום. הוביל את הדיון עו"ד מני גורמן, שותף בכיר במשרד שטיינמץ, הרינג גורמן ושות'.
עו"ד מני גורמן: משרדי עוה"ד העוסקים בתחום שוק ההון נהנים מניסיון רב בייצוג לקוחות בחו"ל, שכן חלק ניכר מפעילותם עוסק בעסקאות חוצות- גבולות. בעקבות מאפייני הכלכלה הישראלית נראה שנטייתם הטבעית של שוקי ההון בחו"ל ושל חברות זרות היא לשאוף לבסס דריסת רגל בישראל על מנת לסייע ולהקל בתפעול הסחר בין ישראל ובין הסחר האזורי ובין מדינות המוצא.
יש שיראו את כניסתם של עוה"ד הזרים העוסקים בתחום לישראל כאמצעי להפחתת עלויות, אחרים יטענו שהנפקות בחו"ל יש לבצע באמצעות עו"ד זרים הבקיאים בפרוצדורות המקומיות. בכל אופן, השוק הישראלי מקבל "שחקני חיזוק" שעשויים להשפיע על הפעילות בשוק עריכת הדין הישראלי.
כיצד עשויה רפורמת עורכי הדין הזרים להשפיע על מבנהו ופעילותו של תחום שוק ההון בישראל?
עו"ד מיקי ברנע, משרד ברנע ושות': לדעתי, השפעת הרפורמה תהיה אפסית עד מינימאלית. עורכי דין באופן טבעי פחות אפקטיביים בחו"ל בשל חוסר ההיכרות עם המנהגים ופערי השפה. מעבר לזה נוכחתי שבעסקאות cross borderככלל ובהנפקות ובפעילות בשוקי הון בפרט התוצאה המיטבית מתקבלת בעקבות שיתוף פעולה של עו"ד ישראליים שבקיאים בשוק ההון הישראלי עם עו"ד מקומיים בחו"ל שבקיאים ברגולציה ובניואנסים המקומיים. על כן אני צופה שעיקר כניסת עוה"ד הזרים אם תתבצע, תהיה לצורך פתיחת מעין "חוליות קישור" בין ישראל ושוקי ההון בחו"ל.
עו"ד Gideon Even Or , ממשרד Carter Ledyard & Milburn מסכים: אני מאמין ששירותים משפטיים בתחום הזה ובכלל צריכים להיות מסופקים על ידי הטובים ביותר. אני לא סבור שסניפים קטנים של משרדים בינ"ל גדולים צפויים ויכולים להחליף את אנשי המקצוע בישראל בתחום הדורש התמצאות כה רבה בהיבטי החוק המקומי.
המטרה של משרדנו בפרט ולדעתי של שאר המשרדים בתחום היא לשמר קשר הדוק עם משרדים ישראליים מיומנים. הגיוני הרבה יותר עבור המשרדים הזרים להגיע ישראל לצורך התוויה של עסקאות אד- הוק מאשר לשהות כאן ולהתחרות כאן בדרך קבע במקומיים.
היכן עשויה אם כן, להשפיע רפורמת המשרדים הזרים?
עו"ד מיקי ברנע: ככלל, אחד התרחישים בעקבות הרפורמה היא התפצלות בשוק עריכת הדין הישראלי בסוגיית שכר הטרחה. מחד גיסא- בתחומים מסוימים התחרות העיקשת בין המשרדים תוביל למגמה של ירידה בשכר הטרחה. מאידך גיסא- במקומות בהם משרדים זרים ינהלו פעילות של ממש, ייתכן שתעריפי שכר הטרחה יעלו. כתוצאה מכך, ייתכן שמשרדי עוה"ד הגדולים יעדיפו לעסוק בתחומים מסוימים, ומשרדים בסדר גודל קטן יותר יעסקו בתחומים אחרים.
עו"ד Alan Krausz (משרד Bitran & cia, צ'ילה)– האם ביכולתך למצוא קווי דמיון בין שוקי ההון של צ'ילה (מדינה הממוקמת בדרום אמריקה) וישראל?
צ'ילה מתאפיינת, בדומה לישראל, בשוק חופשי ופתוח ללא התערבות של הממשלה. דמיון נוסף ניתן למצוא בכך שצ'ילה דומה לישראל בהיותה "בית נאה בשכונה גרועה מאוד", והיא מתאפיינת ביציבות פוליטית לצד כלכלה הצומחת במהירות. בשל כך צ'ילה משמשת כפלטפורמה לעסקים הן בשאר מדינות דרום אמריקה ואפילו בארה"ב עצמה (ועקב שיקולי מיסוי). הפעילות הנ"ל זלגה אף לתחום שוק ההון. בישראל אמנם עוינות פוליטית בינה ובין שכנותיה מצטרפת למשוואה, אך בשתי המדינות תנאי פתיחה דומים.
*****
ש: עו"ד Alan Krausz, מהתרשמותך, במה נבדלים משרדי עריכת הדין הצ'יליאניים מהמשרדים המקבילים בישראל?
ישנו הבדל של ממש בתרבות הארגונית בין משרדים ישראליים וצ'יליאנים. משרדים בצ'ילה מתנהלים על פי קצב החיים הדרום אמריקני- העבודה מתנהלת בנועם ועל מי מנוחות. משרדים ישראליים דומים בהקשר הזה למשרדים אמריקניים- הכל לפי הספר: הקפדה דקדקנית על הפרטים הקטנים, עבודה מוכוונת זמן תוך הקפדה על זמנים. במשרדנו התרבות הארגונית דומה יותר לנעשה במשרדים האמריקניים.
ש: מהם התחומים העיקריים בהם חברות ישראל וצ'יליאניות מבצעות עסקאות? מהי מגמת היקף העסקים בין המדינות על פי הידוע לך?
מגמת העסקים בין שתי המדינות היא ללא ספק בעלייה! התחומים הבולטים בין המדינות הם קלינטק ובפרט טכנולוגיות מים מתקדמות. צ'ילה סובלת ממצוקת מים. משרדנו מייצג בצ'ילה את חברת Ayala הישראלית העוסקת בתחום ומנהלת פרויקט במסגרתו מי נהר נאגרים ומנוצלים בצורה יעילה יותר. כמו כן, חברות מקומיות מתעניינות בפתרונות היי טק שמייצרות חברות ישראליות שונות.
ש: מהי הפעילות השיווקית אותה מבצעים משרדים בצ'ילה במטרה להגדיל את מצבת לקוחותיהם?
כללי האתיקה בצ'ילה שמרניים למדי, ודומים לאלו שבישראל. לא ניתן לפרסם בטלוויזיה, ברדיו או בשלטי חוצות. עיקר השיווק נעשה בשיטת "חבר מביא חבר" ובהשתתפות שותפי המשרד כמרצים בכנסים והרצאות שונות.
———————————————-
(6) המזרח התיכון – איומים לצד הזדמנויות / עו"ד גלעד שר
עו"ד גלעד שר – שותף מייסד במשרד גלעד שר ושות', חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, וממייסדי תנועת "עתיד כחול לבן". עו"ד שר כיהן כראש צוות המו"מ המדיני הישראלי למו"מ עם הפלסטינים בקמפ דיוויד (2000) ובטאבה (2001).
בתואר ההרצאה המקורית והמעשירה של הכנס, זכתה ההרצאה אודות ההתפתחויות האחרונות ביחסי ישראל והפלסטינים למול המצב במזרח התיכון, מפי עו"ד גלעד שר. בין שלל הדיסציפלינות המשפטיות והסוגיות המסחריות שהונחו על שולחן הניתוחים בכנס, חלק עו"ד שר עם הנוכחים את אבחנותיו ותובנותיו באשר למצב הגיאופוליטי באזור, אשר נמצא כל העת – בימים כתיקונם, וביתר שאר בעתות סערה – ברקע פעילותו של המגזר העסקי בישראל.
יש לזכור, אומר עו"ד שר, בפרט על רקע מאמציו המתמשכים של מזכיר המדינה האמריקאי קרי לקידום המו"מ בין ישראל לפלסטינים, כי הפתרון לסכסוך ידוע בקווים כלליים כבר מזה כ-15 שנה. כמי שעבד בעבר במחיצת ביל קלינטון ואהוד ברק, בתוארו כראש צוות המו"מ המדיני בוועידת קמפ דיוויד ובשיחות טאבה, טוען עו"ד שר כי מעט השתנה מאז ואז היום, למעט חוסר האמון החריף השורר בעת הזו בין הישראלים והפלסטינים.
ובכל זאת, הדגיש, פתרון 2 המדינות עודנו חיוני כבעבר, ומהווה את הדרך היחידה להבטחת עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
איך, אם כן, מגשרים על חוסר האמון העמוק בין הצדדים, ונעים קדימה בתהליך? העצה הראשונה שמספק עו"ד שר היא לזנוח את נוסחת "הכול או לא כלום" בנוגע לאופן ניהול המו"מ. במקום זאת, יש לחפש את הנושאים בהם המחלוקות מינימאליות, להגיע בהם לסיכומים, ורק כך להתקדם בשיטה הדרגתית.
כמו כן, ראוי כי השיחות יתנהלו במספר נתיבים מקבילים ומשלימים בנוסף לנתיב האמריקאי ובהקשר זה יש להזכיר את היוזמה הסעודית. כך, מסביר עו"ד שר, כישלון בנתיב אחד אין משמעו בהכרח סוף למו"מ, וניתן יהיה להתקדם במסגרת פלטפורמה חלופית. אף את המטרה הסופית המוגדרת לשיחות אלו יש לשקול בכובד ראש, וייתכן כי דווקא שאיפה להסכם ביניים עשויה להגדיל את סיכויי ההצלחה, בהשוואה לקביעת סיום הסכסוך כמטרה המיידית.
ומה באשר לטלטלה האזורית העוברת על המזרח התיכון?
אכן, מדינות רבות עוברות שינויים יסודיים, וכן ישנן תמורות אזוריות כוללות בהיבטי חופש הביטוי, יחסי סונים-שיעים ועוד. עם זאת, דווקא בתקופה זו על ישראל להיות פעילה ולחפש באופן אקטיבי בריתות ואפשרויות לשיתופי פעולה, על רקע השינויים בפרדיגמות להן הורגלנו. סביבה הפכפכה לא מצדיקה ישיבה באפס מעשה, טוען עו"ד שר, וממליץ לישראל לנקוט בגישה אקטיבית ולנצל הזדמנויות חיוביות הנקרות בדרכה.
אף במישור הפנים מדינתי, ישנם צעדים שונים שישראל יכולה לנקוט על מנת לקדם הסכם עם הפלסטינים. צעדים חד-צדדיים אינם מילה מגונה, טוען עו"ד שר, אף לאור לקחי הנסיגות מדרום לבנון ורצועת עזה. כך למשל, מומלץ לקדם חוק פינוי-פיצוי ביחס להתנחלויות שלא יהיו בשליטת ישראל תחת אף הסכם סופי.
כך או אחרת, הדגש במדיניות הישראלית צריך להיות חתירה להסכם עם הפלסטינים תוך שימוש בגישה פרו-אקטיבית ויוזמת, אשר רק בכוחה להבטיח את זהותה היהודית-דמוקרטית של ישראל בשנים הבאות.
———————————————-
(7) כנס משרדי עו"ד זרים – פאנל הייטק
מנחה: עו"ד ערן יניב, משרד פישר בכר חן וול אוריון ושות'
משתתפים:
עו"ד דוד מרטין, משרד וקסלר ברגמן ושות'
עו"ד עידן נצר, משרדFenwick
עו"ד מרקוס כהן, משרד Sandler Travis & Rosenberg
עו"ד אמיר זולטי, משרד Yingke Israel – Eyal Khayat, Zolty, Neiger & Co.
הפאנל עסק בתעשיית ההייטק המתפתחת של מדינת ישראל ובעובדה כי חברות ישראליות רבות מושכות תשומת לב של משקיעים רבים, וכלל עורכי דין זרים הפועלים בצוותא עם השוק הישראלי כמו גם עו"ד מקומיים, אשר חלקו את השקפתם על האטרקטיביות של חברות ישראליות בפעילות בשווקים זרים ואפשרויות שיתופי הפעולה לאור השינוי בחקיקה.
ראוי לציון כי בפאנל השתתף גם עו"ד אמיר זולטי, ממשרדYingke Israel – Eyal Khayat, Zolty, Neiger & Co., אשר משרדו התמזג לאחרונה עם אחד המשרד הסיני השני בגודלו בעולם, משרד Yingke, ושיתף את המשתתפים בתהליך המסקרן של המיזוג כמו גם הבעיות אשר עלו כתוצאה מכך.
עו"ד דוד מרטין ממשרד וקסלר ברגמן ושות' טען כי לדעתו קיים צורך להגדיר את ממשק העבודה עם עורכי דין הזרים, כאשר שיתוף פעולה מוצלח הינו כאשר עורכי הדין הזרים אכן משמשים בתפקיד 'הזר', ואילו המקומיים בתפקיד 'המקומי'. כך הלכה למעשה כל צד ממלא את תפקידו על מנת שהעסקה תתבצע על הצד הטוב ביותר, ללא כל קונפליקטים או ניגודי עניינים.
לדעתו של עו"ד מרטין, אחד מהתפקידים החשובים של שיתוף הפעולה הינו למנוע תאונות: "לעורך דין שלמד בחו"ל, הגעה לישראל לא הופכת אותו להיות עורך דין מקומי מכיוון שישנו שוני בתפקידים ובהגדרות. אחד הדוגמאות הבולטות לכך הינו בצורת הכתיבה, ובדרך בה בית המשפט יפרש זאת".
ו"ד מרטין ציין והוסיף כי עובדה זאת מקבלת משנה תוקף לאור עידן השיפוט האקטיבי הנהוג כיום בישראל, וזה לדוגמה סוג של Input מסוים שמשרדי עוה"ד המקומיים יכולים להעניק לעורכי הדין הזרים, על מנת שלא יפלו למלכודות.
עו"ד עידן נצר ממשרד עוה"ד האמריקאי Fenwick, ציין כי בתור עורך דין ישראלי אשר עובד במשרד עו"ד אמריקאי ב- Silicon Valley, רוב לקוחותיו הינם חברות הייטק ומשקיעים בחברות הייטק. לדבריו כאשר משרדו נדרש לידע בחוק המקומי, הם משתמשים במשרדי עו"ד על סמך שיתוף פעולה בינאישי ומקצועי, שיתוף פעולה אשר התרחש גם קודם לשינוי החקיקה. לטענתו הוא אינו רואה בעתיד הקרוב לעין אפשרויות למיזוג מאחר ואין כל הצדקה לכך.
עו"ד נצר ציין במהלך הכנס משרדו מבצע שיתוף פעולה פורה עם אחד המשרדים הגדולים בישראל, משרד שעורכי דין שלו עוברים השתלמות במשרדי Fenwick בארה"ב. כמו כן ציין עו"ד נצר כי משרדו שולח עבודה משפטית לישראל, אולם הדגיש והוסיף כי אין למשרדו כל כוונה להקים משרד מקומי בישראל וכי הם נהנים מהמצב הקיים בוא עורכי הדין מתארחים ומארחים, לומדים ולמדים, בשיתוף פעולה הדדי ופורה.
עו"ד מרקוס כהן ממשרד עוה"ד האמריקאי Sandler Travis & Rosenberg הוסיף כי ישנה חשיבות גדולה לקהילה המקומית להשתמש בשירותיהם של עורכי דין זרים, על מנת להגן על מוסדות וחברות ישראליות ולמנוע "תאונות" בפירוש החוק הזר. עו"ד כהן סבור כי חברות ישראליות רבות לא מבינות את המערכת האמריקאית ובמידה ולא ישכילו לשתף פעולה – הם עתידים לספוג נזקים כבדים.
עו"ד אמיר זולטי ממשרד Yingke Israel – Eyal Khayat, Zolty, Neiger & Co., אשר משרדו כאמור התמזג לאחרונה עם משרד עו"ד סיני, שיתף מניסיונו וצפה כי בעתיד הלא רחוק כנס משרדי עו"ד זרים וכן השפה הרווחת בו – תשתנה. לטענתו ממשלת סין מאוד נחושה לשיתוף פעולה עם מדינת ישראל ולראייה ממשלת סין מעודדת וממריצה שיתוף פעולה שכזה בעיקר בתחום ה-Clean Technology וה- IT.
לסיכום הפאנל הוצגה שאלה זהה לכלל המשתתפים: האם אנחנו עדים לשיתוף פעולה בין משרדי עו"ד, למרות שאלו 'דורכים' אחד על השני על הרגלים?
עו"ד עידן נצר פתח ואמר כי "אנחנו רוצים להעניק ללקוח שלנו את השירות הטוב ביותר על כן אנחנו לא מתחרים עם משרדים ישראלים".לדבריו העבודה המשפטית נעשית בצורה טובה ובשיתוף פעולה הדדי המאפשר מניעת תאונות- בייחוד בתחום המס. עו"ד נצר סיכם: "אני לא רואה תחרות".
עו"ד מרקוס כהן הצהיר כי "אם אנחנו נערוך את הכנס בעוד חמש שנים, לדעתי רק עו"ד אמיר זולטי יהיה דוגמא למיזוג בין משרד זר למשרד מקומי".
עו"ד אמיר זולטי דווקא הסכים לקבל את האמירה של עו"ד כהן, וטען כי הוא מקווה להיות היחידי שישתף פעולה עם סין. לטענתו "נוכחנו לדעת כי רוב החברות הגדולות לא יתמזגו, אך למשרדים קטנים יותר יש הרבה יותר מה להרוויח, אנו מודע לכך שישנם מספר מהלכים אשר מתרחשים כעת". עו"ד זולטי סיכם וניבא כי נושא המשרדים הזרים אולי זה לא ישנה את השוק לחלוטין, אך ללא כל ספק אנו נהיה עדים למיזוגים שונים בשנים הקרובות.
———————————————-
(8) כנס משרדי עו"ד זרים – פאנל קניין רוחני
מנחה: עו"ד אייל שגיא, עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ' ושות'
משתתפים:
עו"ד נעמי אסיא, נעמי אסיא ושות'
Adv. Gerson Panitch, Finnegan, Henderson, Farabow, Garrett & Dunner
Adv. Joseph Bach, Nixon Peabody
"איך צפוי להיראות עתידו של תחום הקניין הרוחני בהינתן כניסה של משרדים זרים לישראל", זו השאלה שעמדה במוקד פאנל הקניין הרוחני, ועליה ניסו לספק תשובה המשתתפים, כל אחד בדרכו.
הסוגיה מתחדדת לאור המאפיינים הייחודיים של תחום הקניין הרוחני בישראל, כפי שהסביר עו"ד אייל שגיא ממשרד עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ' ושות', מנחה הפאנל: מחד, מדובר בתחום הנשלט במידה רבה בידי משרדי בוטיק המכתיבים את כללי המשחק; מאידך, הרי שמדובר בתחום מבוזר הרוכש בהדרגה סממנים של Commodity, כאשר תופעות כמו מכירת עריכת פטנט ב-X ₪ או רישום סימן מסחר ב-Y ₪ הפכו לחזון נפרץ.
ראשונה להרים את הכפפה הייתה עו"ד נעמי אסיא, ראש משרד נעמי אסיא ושות', אשר העריכה כי העתיד טומן בחובו בעיקר שיתופי פעולה בין משרדי הקניין הרוחני הישראליים והזרים. זאת, שכן אין היתכנות של ממש למשרד אמריקאי גדול לספק שירותי קניין רוחני לסטארט-אפ ישראלי קטן.
המשרדים הישראלים מחזיקים בידע ומומחיות בתחום הקניין הרוחני, לרבות עורכי דין אמריקאים בחלקם, הוסיפה עו"ד אסיא. אשר על כן, שיתופי פעולה, חלוקת לקוחות והסתייעות הדדית הינם Win-Win Situation לישראלים ולזרים, סיכמה.
החרה החזיק אחריה עו"ד גרשון פניטק ממשרד עוה"ד האמריקאי Finnegan, אשר העריך כי תחום הקניין הרוחני בישראל נמצא במגמת גדילה והתרחבות, אשר תקל את חדירתם של משרדים זרים ותספק הזדמנויות בשפע לכלל השחקנים בו.
עו"ד פניטק הרחיב על דברי הפתיחה של עו"ד שגיא, והבחין בין שני פלחי שוק בהקשרי קניין רוחני: שוק החברות והגופים הרואים בקניין רוחני Commodity, לצד השוק המתוחכם הכולל חברות המבינות ברזי הקניין הרוחני ודורשות שירותים מדויקים ומותאמים לצרכיהן.
שני השווקים, ה-Commodity והמתוחכם, צפויים להמשיך ולגדול לדידו של עו"ד פניטק, ועל כן לא צפויה תחרות מהותית בין המשרדים הישראלים והזרים, ואף אם תופיע הרי שלא תפגע פגיעה של ממש במי מהמשרדים.
האם אכן השינוי החקיקתי מזמן לנו עתיד של שיתופי פעולה והפריה הדדית בין המשרדים הזרים והישראלים? על שאלה זו סיפק עו"ד ג'וזף באך ממשרד עוה"ד האמריקאי Nixon Peabody, תשובה מעט שונה מעמיתיו. לדידו, פטנטים אינם עסק רווחי עבור המשרדים האמריקאיים, אשר רואים בהם שירות מקדים בדרך לליווי מקיף יותר, בין השאר בתחומי הליטיגציה ודיני התאגידים.
השוואה בין משרדי הקניין הרוחני הזרים לישראלים מגלה כי האחרונים נעדרי גישה סיסטמאתית לתחום, הוסיף עו"ך באך. אשר על כן, אם וכאשר חברות ישראליות יפנו למשרדים אמריקאיים המתמחים בקניין רוחני, הן בהחלט עשויות לקבל שירותים טובים ושלמים יותר.
ומה באשר לעורכי הדין הישראלים עצמם, העוסקים בתחום הקניין הרוחני? בנקודה זו הסכימו עו"ד פניטק ועו"ד באך כי ישנם הבדלים לא זניחים בינם לבין עמיתיהם האמריקאיים. לעורכי הדין הישראלים אין, על פי רוב, ניסיון בארה"ב, או ידע מעמיק בתחומים מקצועיים כגון הנדסה, וזאת בניגוד לאמריקאיים.
בנוגע לפטנטים, שכלול התחום בארץ מצריך הטמעת הגישה כי אלו נכתבים לא לשם רשם הפטנטים עצמו, כי אם לטובת הליטיגציה והשופט אשר עשוי לדון בתיק. עם זאת, אלמנט אחד שעשוי להרחיק את התחרות על לקוחות הוא העובדה כי תביעות הקניין הרוחני בישראל קטנות בהרבה מארה"ב, ועל כן לא צפויות תביעות ליטיגציה משמעותיות אשר בכוחן לבד למשוך משרדים זרים.
בקטנה…
שאלנו את עו"ד נעמי אסיא ממשרד נעמי אסיא ושות':
- מה צופן העתיד עבור משרדי הבוטיק בתחום הקניין הרוחני, לאור מגמות הקונסולידציה וה-M&A בשוק עורכי הדין בישראל?
עו"ד אסיא השיבה כי יש להבחין בין מספר תתי תחומים שונים תחת מטריית הקניין הרוחני. לגבי רישום סימני מסחר, פטנטים וליטיגציה, הצפי הוא להמשך הדומיננטיות של משרדי הבוטיק, בעוד שלגבי Licensing, אכן הנושא זולג בהדרגה בכיוון המשרדים הגדולים.
- · עד כמה החברות הישראליות בקיאות בתחום הקניין הרוחני, ומודעות לסיכונים ולסיכויים השונים?
בהחלט ישנה עלייה במודעות, מסרה עו"ד אסיא, בין השאר משום הצורך לטפל בנושאים אלו בטרם פונים להשגת מימון מגורמים כגון המדען הראשי או קרנות הון סיכון. כמו כן, כיום הפטנטים נסחרים, מה שמוסיף למודעות. עם זאת, בסיכום הכולל המודעות לרבדים העמוקים יותר בתחום עדיין בוסרית, כדוגמת פטנטים אשר נתפסים ככלי הגנתי בלבד, תוך התעלמות מהפן ההתקפי שבהם.
———————————————-
(9) כנס עוה"ד הזרים של לשכת עוה"ד- מושב המיסוי
מנחה: עו"ד ירון מהולל, איתן מהולל & שדות
משתתפים:
עו"ד ליאת אייל, אלון קפלן ושות'
Adv. Richard Kaufman, Fladgate (UK)
עו"ד יניב רוג, ש. פרידמן ושות'
Adv. Zvi Hahn, Katten Muchin Rosenman (USA)
מהם שיקולי המיסוי הכרוכים בהקמת סניף בישראל על ידי משרד זר? פאנל המיסוי בהנחייתו של עו"ד ירון מהולל, שותף בכיר במשרד איתן מהולל & שדות דן בשאלה זו ובסוגיות מורכבות נוספות מעולם המיסוי הבינלאומי הנוגעות לכניסת המשרדים הזרים לישראל.
עו"ד ירון מהולל, משרד איתן מהולל & שדות: לעיתים לא קל עבור לקוח ישראלי לפנות למשרד עו"ד המצוי בחו"ל לקבלת ייעוץ, עקב פערי תרבות, פערי ציפיות ופערי זמן. כניסתם של משרדי מיסוי זרים לישראל המנהלים פרקטיקת מיסוי איכותית והתבססותם עשויה לגשר על פער זה בדיוק.
מה הם תנאי הסף למתן שירותים משפטיים בישראל על פי החוק הישראלי?
עו"ד ליאת אייל ממשרד אלון קפלן ושות': ראשית, אדם שהוסמך כעו"ד בחו"ל והינו בעל ותק של 5 שנות ניסיון ומעלה בעריכת דין, רשאי לספק ייעוץ משפטי בישראל בכפוף למעבר בחינת אתיקה על ידי לשכת עורכי הדין הישראלית ולהעמדת בטוחות (לאחריות מקצועית) באמצעות פוליסת ביטוח או אגרת חוב בסכום של 2 מיליון ₪ לכל הפחות. יש להדגיש- עו"ד ומשרדי עו"ד זרים רשאים להעניק ייעוץ משפטי אך ורק בסוגיות הכרוכות בדין מדינות מוצאם!
שנית, משרד עו"ד רשאי לקיים סניף בישראל אך ורק ככל שהוא יאוכלס ע"י עו"ד (ישראלי או זר שהוסמך לפעול בישראל ע"י לשכת עוה"ד) באופן קבוע.
אילו מבין דרישות החוק הישראלי בנוגע להקמת פרקטיקה בישראל עשויות להוות מכשול עבור המשרדים הזרים?
עו"ד Zvi Hahn ממשרד Katten Muchin Rosenman: ישנן שתי סוגיות בחוק הישראלי אשר עשויות להרתיע לא מעט משרדים מלפתוח סניף של קבע בישראל: האחת, היא שנאסר על משרדי עו"ד בישראל לחלוק את רווחיהם עם חברות ואינדיבידואלים שאינם עורכי דין.
סוגיה משמעותית נוספת היא שעל פי החוק הישראלי (ובשונה מהנעשה בתחום זה בארה"ב ובריטניה), משרדי עורכי דין אינם רשאים להתאגד באופן שיגביל את אחריותם המשפטית (למשל באמצעות חברה בע"מ). בעקבות זאת, אני צופה שקיום סניף קבע בישראל יהווה אפשרות רק עבור מספר מצומצם של משרדים או בעקבת השגת הסכמות אד הוק בין שותפים במשרדים זרים להגדלת היקף אחריותם (בישראל) לצורך הקמת סניף ישראלי.
מה הם דגמי ההתאגדות העיקריים עבור משרדי עו"ד בינלאומיים ומהן השלכותיהם מבחינת מיסוי?
עו"ד Zvi Hahn ממשרד Katten Muchin Rosenman: ראשית, קיים דגם "המשפחה הגדולה": מדובר למעשה בשותפות בינלאומית המורכבת מישות משפטית יחידה ובה כל השותפים הם חברים ישירות בשותפות זו. לפי דגם זה, כל סניף של המשרד בעולם עשוי להוות "מוסד קבע" (permanent establishment) לפי אמנות מיסוי בינלאומי ודיני המדינות בהן הסניפים שוכנים. כתוצאה מכך, כל שותף עשוי להיות חשוף לתשלום מס הכנסה ולדיווחים לרשויות המס בכל אחת מהמדינות בהן המשרד נוכח.
עוד יש לציין, כי במשרד המאוגד על פי דגם זה מלאכת דיווח המס עשויה להיות מורכבת ברמה יוצאת דופן עבור החברה, שכן עליה לדווח על הכנסות בהתאם לחוקי מיסוי במספר מדינות, ובכפוף לשיקולי המס הנלווים אליהם. כמו כן, שיקולי המיסוי במדינות השונות עשויים אף להכתיב את אופן הקצאת רווחי המשרד בין סניפיו במדינות השונות.
קיימת אפשרות להקל על המורכבות שבמלאכת הדיווח באמצעות הגשת דיווח אחיד ומשותף לכל הסניפים, אולם הדבר ייעשה במחיר של חבות גדולה יותר במס. לסיכום- דגם זה אמנם נושא בזהות יחידה ונוח יותר לניהול בהשוואה לדגמים אחרים, אולם הוא אינו יעיל מהיבטי מיסוי רבים.
דגם נוסף שקיים הוא דגם "הרשת": בדגם כאמור מוקמת ישות משפטית בכל אחת מהמדינות בהם מנהל המשרד סניף. מדובר במעין קונפדרציה של משרדים הפועלים תחת אותו שם- אין למעשה אישיות משפטית גלובלית שמשמשת כ"משרד אם". בדגם זה כל סניף מנהל את מדיניות המיסוי באופן אוטונומי בהתאם לשיקולי המס במדינתו, ולכן הוא יעיל יותר מקודמו מבחינת מיסוי, אבל הוא נושא עמו אתגרים ניהולים רבים:
- משרדים המנוהלים כיחידות נפרדות עקב שיקולי מס עשויים להתנהל כשותפות רופפת בלבד, על כל המשתמע מכך.
- קיים צורך מוגבר להתאים בין מדיניות השותפות בכללותה ובין המדיניות הנהוגה בכל סניף אוטונומי.
- מקום בו לכל סניף תודעה אוטונומית, עשויים להיווצר מתחים סביב הקצאת רווחים עודפים של השותפות בכללותה בין הסניפים. עשויים להיווצר ויכוחים כגון "איזה סניף זכאי לנתח גדול יותר מעוגת הרווחים? איזה משרד מביא יותר לקוחות?/ יותר רווחי? וכו'. למשל, לעיתים בראייה גלובאלית עשוי להיות למשרד אינטרס עסקי לקיים משרד אף במיקומים פחות רווחים ולהקצות לו רווחים באופן שחורג מפרופורציית רווחיו- במקרים אלו צפוי המשרד להיתקל בקשיים.
לבסוף, קיימים משרדים המתנהלים כשותפות גלובאלית עם פתרונות מקומיים: בדגם זה המשרד מתנהל מחד, כישות משפטית בינלאומית, אולם מאידך בכל מדינה בה מקיים המשרד סניף מתקיימת במקביל ישות משפטית מקומית.
שותפי המשרד הינם חברים ישירות בישות המקומית (או לחילופין, בעלי מניות בה). על מנת לחזק את זהותו הבינלאומית של המשרד, חלק מהשותפים בסניפיו המקומיים של המשרד הם שותפים אף בשותפות הגלובאלית. בדגם זה- השותפות הגלובאלית היא זו אשר מקצה את הרווחים בין סניפיה השונים בהתאם לשיקולי מדיניות גלובאליים. דגם זה הינו מורכב יחסית במישור הניהולי אולם יעיל יותר בהיבטי מס.
עו"ד ירון מהולל: לסיכומו של דבר, ניתן לראות כי ככל שהמשרד גדול יותר ופעילותו עניפה יותר כך מורכב יותר לנהלו מבחינת שיקולי מס.
———————————————-
(10) כנס משרדי עו"ד זרים – פאנל אנרגיה
מנחה: עו"ד דן הכהן, אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'
משתתפים:
Adv. David L. Ronn, McGuirewoods LLP (USA)
Adv. Stéphanie Benmoussa-Molkhou, Bersay Associés (France)
Adv. Dirk von dem Knesebeck, Heussen (Germany)
כדי לדון בעתידו של שוק האנרגיה הדינאמי בישראל התכנסו עורכי דין מובילים מארה"ב, צרפת גרמניה וישראל, וסיפקו תובנות מגוונות ואף מפתיעות הרלוונטיות לכל העוסקים והמקורבים לתעשיית האנרגיה המקומית.
"לאן יתפתח תחום הגז המשגשג, ומה היחס בינו לבין אנרגיה מתחדשת?" זו השאלה שהפנה מנחה הפאנל, עו"ד דן הכהן ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' למשתתפים, וזכה לתשובות שונות ומקוריות המקנות הצצה נדירה לאופן בו מדינות זרות תופסות את השוק המקומי בהיבטי האנרגיה.
עו"ד דיוויד רון ממשרד עוה"ד האמריקאי McGuirewoods סיפר כי ישראל מגלה אט-אט כי היא זקוקה למומחיות רבה יותר בתחום האנרגיה, כאשר לשוק המקומי חסרים עורכי דין מומחים, טכנאים, מהנדסים ועוד.
התחום עוסק בנושא דינאמי המתפתח במהירות בארץ ומצריך טיפול יסודי ומקיף, משלב הקדיחה ועד לייצוא, ציין עו"ד רון. כדוגמה הביא את ארה"ב, אשר גילתה כי גז ונפט מצריכים טכנולוגיות תעשייתיות מתקדמות, כגון Fracking לדוגמה. ישראל, לדבריו, זקוקה לטכנולוגיות שכאלו אם ברצונה לפתח את שוק האנרגיה המקומי ולמצות את הפוטנציאל שבו.
כיצד נתפס השוק הישראלי בעיניים אירופאיות? עו"ד סטפני מולכו ממשרד עוה"ד הצרפתי Bersay סיפרה כי חברות אנרגיה צרפתיות רבות פעולות בישראל, כגון חברת EDF. עם זאת, בצרפת כבשאר אירופה נקשר שמה של ישראל לא פעם בבעיות גיאופוליטיות ומדיניות, באופן הגורם למנכ"לים של חברות להביא גם שיקולים אלו בחשבון בעת ההחלטה אם לפעול בישראל.
באשר לשוק האנרגיה הצרפתי עצמו, סיפרה עו"ד מולכו כי תחום האנרגיה המתחדשת מזנק בשנים האחרונות, וכי יש מיקוד בדגש על תחום הקלינטק, לרבות הדפסה על נייר ממוחזר או תחבורה ציבורית 'חכמה', נושאים העומדים במרכזם של פיתוחים טכנולוגיים רבים. בשני תחומים אלו הביקוש לטכנולוגיות חכמות הוא רב, ולחברות ישראליות יש הרבה מה להציע לשוק המקומי, סיכמה.
לאחר דבריו של עו"ד דירק וון-דם קנסבק ממשרד עוה"ד הגרמני Heussen, הסתבר כי הזינוק בתחום האנרגיה המתחדשת איננו נחלתה הבלעדית של צרפת. לדבריו, גרמניה ביצעה בחירה אסטרטגית לפני מספר שנים לפנות לתחום האנרגיה המתחדשת, וכיום 22% מהחשמל הגרמני מגיע ממקורות אלו, נתון שאמור רק ללכת ולגדול. אנרגיה סולארית ותחנות רוח עתידות להחליף את המקורות ה-'ישנים' של אנרגיה גרעינית, נפט וגז.
מהבחינה הכלכלית, הסביר עו"ד קנסבק, מדובר בהזדמנות עסקית לכל דבר, שכן פרויקטים לאנרגיה מתחדשת מצריכים מימון מחד, ומקנים הכנסה קבועה ל-20 שנה מאידך. גם גרמניה משחרת לטכנולוגיות מתקדמות, בעיקר בתחום האנרגיה הסולארית, לאור ההבנה כי רזרבות הפחם, הנפט והגז לא יישארו לנצח.
החרה החזיק אחריו עו"ד רון אשר ציין כי גם בטקסס (ארה"ב) מתרבות תחנות הרוח ומתחדדת ההבנה כי העתיד שייך לאנרגיה המתחדשת. עם זאת, לאור ההתפתחויות האחרונות בתעשיית האנרגיה המקומית, מתעתדת ארה"ב להפוך ליצואנית גז ונפט בכמויות גדולות, מה שעשוי להביא לפגיעה במספר יצואניות נפט מזרח תיכוניות ולגרור השפעות גיאופוליטיות ניכרות.
בכל מקרה, טוען עו"ד רון, אין לשכוח כי השימוש בנפט וגז לא יעבור מהעולם, כל עוד הם משמשים בסיס לתעשיית הפלסטיק. האתגר כרגע הוא למצוא דרך נקייה וסביבתית יותר להפיק משאבים אלו, סיכם עו"ד רון.
