אין זה סוד כי היועצים המשפטיים הפנימיים בחברות (General Counsels) הינם דמויות מפתח מבחינת משרדי עו"ד בשל קרבתם למעגל קבלת ההחלטות בחברה ומתוקף היותם אמונים על האספקט המשפטי בפעילותה.

לדעתם של היועצים המשפטיים הפנימיים השפעה רבה על תדמית משרד עורכי הדין בעיני קברניטי החברות וחשיבות מכרעת לפעילות שימור הלקוחות. לא פעם היועצים המשפטיים הם אלו אשר מעבירים את העבודה המשפטית ממשרד אחד למשנהו, ועל כן, כפי שעו"ד רבים נוכחו, שמירה על קשר קרוב וטוב עם היועצים המשפטיים היא חלק בלתי נפרד מהמקצוע.

המגזין המשפטי האמריקני  "Inside Counsel" פרסם סקר המציג את הנושאים המפריעים ליועצים המשפטיים בהתנהלותם של משרדי עו"ד חיצוניים.

ובכן, מה הם הנושאים המטרידים את היועצים המשפטיים הפנימיים?

• בראש הרשימה עומד "חוסר יכולת להבין את עסקי החברה" (רק 41% מהנבדקים ציינו שלדעתם עוה"ד של החברה "מבינים את עסקיה")
• "חוסר הבנת המגבלות התקציביות" (51% מהנבדקים)
• חוסר מאמץ להפחית את העלויות המשפטיות בניהול ענייני החברה (65% מהנבדקים)

מנגד, התכונות המבוקשות ביותר בקרב היועצים המשפטיים הן חד משמעיות-

• זמינות משרדי עו"ד לצרכיהם (99.5% מהנבדקים)
• ניסיון בתחומי העיסוק של החברה (86%)
• יצירתיות  (82%)

מהסקר עולה כי יועצים משפטיים מבקשים להדגיש כי לרוב הם שוכרים את שירותיהם של עו"ד, ולא של משרדי עו"ד. כלומר, יועצים משפטיים מעונינים בעו"ד אשר יטפלו באופן אישי בענייניהם תוך מתן מענה אישי וקשוב לצרכיהם, ובהתאם, ינסו לראות את הדברים מנקודת מבטם. הפנמת תובנה זו בנוגע לטיב מערכת היחסים שבין עו"ד במשרד ובין היועץ המשפטי תתבטא ביישום הסממנים הבאים-

1) זמינות ונגישות– למרות שעו"ד רבים נוטים שלא לייחס חשיבות יתרה לנושא הזמינות ללקוחות, מענה מהיר הוא אחד הגורמים הראשונים במעלה ביכולתם ליצור בקרב הלקוחות תחושה של יחס אישי ועריכת דין "שונה".

זו אינה משימה קלה לנוכח סדר יום העבודה העמוס המאפיין כה רבים מבין עו"ד, אך בכוחו של מתן מענה מהיר יחסית להודעות דוא"ל וטלפון "לעשות את ההבדל". לפיכך, תשובה תוך מספר (מצומצם) של שעות תשיג מטרה זו, ואילו מענה לפניות רק ביום שלמחרת יחטיאה.

2) "הבנת" היועץ– על מנת לראות את הדברים מנקודת מבטו של היועץ, אין מנוס מלהשקיע מאמץ רב יותר בהבנת עסקי הלקוח, על מנת להבין את מערך הלחצים בו נתון היועץ ואת צרכיו המקצועיים: טרם תחילת יחסי העבודה עם היועץ- ניתן להשיג זאת על ידי הכנה יסודית לפגישה ראשונית עם הלקוח באמצעות איסוף וקריאת מידע רלוונטי על עסקי החברה, עם הזמן, ובמהלך הייעוץ- באמצעות הבנת התרבות הניהולית בחברה, זיהוי הנפשות הפועלות והבנת מעמדה של המחלקה המשפטית בחברה והאופן בו היא נתפסת בעיני קברניטיה.

בנוסף, התעניינות נוספת בנעשה בחברה, בעסקיה ובנוגע לאתגרים העסקיים האחרים עימם מתמודדת החברה עשוי לתרום רבות למטרה זו ולסייע בהענקת תחושת יחס אישי בין משרד עו"ד ליועץ. הבנת עסקי הלקוח עשויה להעלות את קרן המשרד בעיני היועץ ולהצגת עו"ד בו כיועצים אמינים וברי סמכא בעיניו.

3) מימוש לוח זמנים– הקפדה יתירה על עמידה בלוח זמנים שקולה במידה מסויימת למימוש הבטחות, ולפיכך ביכולתה להגבירה את אמינות המשרד בעיני היועץ. כמו כן, עמידה בלוח זמנים מצביעה על עבודה יעילה של המשרד ובכך ביכולתה ליצור תדמית של שירות מקצועי.

מוטב להגדיר במתכוון "דד ליין" לנושא מסויים העולה במעט על משך הזמן הנדרש בפועל להגשתו ליועץ, ולהגישו טרם זמן זה לשם השגת מטרה זו.

4) התחשבות בעלויות ללקוח– כפי שעלה מן הסקר, ביצוע פעולות משפטיות שעשויות לעלות הון מיותר במקום שבו הן אינן נדרשות גורם למרמור וחוסר שביעות רצון בקרב היועצים הפנימיים. יועצים משפטיים נתונים למגבלות תקציביות, ולכן לא תמיד הדרך הארוכה ביותר (והמשתלמת ביותר למשרד עו"ד החיצוני) היא הטובה ביותר.

5) גרמו ליועץ "להיראות טוב"– במהלך מגעי המשרד עם בכירים בחברה, יש להשמר ולהזהר בכבודו של היועץ המשפטי הפנימי. מעמדו בחברה, מן הסתם, חשוב לו מאוד, ושמירה על אתיקה בין אישית והתנהלות עדינה הכרחית לשם יחסים לטווח ארוך עם היועץ וחברתו.

לסיכום– קיימים משרדים רבים בשוק עריכת הדין. רבים מביניהם מציעים שירותים משפטיים באיכות מצויינת. לכן, על מנת לבדל את המשרד מסביבתו לא די בהדגשת טיב שירותי המשרד. גישה שונה ביחסי המשרד עם יועצים משפטיים עשויה להיות מתורגמת לעבודה משפטית רבה יותר מכיוון חברות ותאגידים. ניסיון לראות את מצב הדברים מבעד לעיני היועץ עשוי להתבטא בהגברת נפח הפעילות ובהעמקת הקשר.