פיצולים ומיזוגים במשרדי עורכי-דין הפכו בשנים האחרונות למראה שכיח, ואין זה נדיר לראות שותף הקם ועוזב עם לקוחותיו וצוותו ומצטרף למשרד אחר.
אין מדובר בתהליכים חדשים בשוק עריכת הדין בישראל (ובעולם בכלל), אולם אם פעם היה מדובר בתהליכים שנלחשו בחדרי-חדרים, ובהתחבטויות נפש ארוכות על עצם המחשבה של 'עריקה' למשרד אחר – הרי שהיום קצב המיזוגים והפיצולים עולה בצורה חדה כחלק ממגמה שלמה בשוק זה, כאשר תהליך עזיבה של שותף למשרד למתחרה נתפס כחלק מ- 'סל הפתרונות האפשריים' של שותפים במשרדי עורכי הדין בישראל.
לא צריך להיות מופתעים. אנו מצויים בעידן בו מקצוע עריכת הדין הפך לפחות בחלק מתחומי העיסוק ל- 'סחורה' לכל דבר ועניין (Commodities), עידן בו סטודנטים מצטיינים למשפטים מבצעים 'ראיון הפוך' – ומראיינים את משרדי עוה"ד לצורך בחירת מקום התמחות, עידן בו עו"ד שכירים לא חוששים לבקש בונוס משמעותי ולעיתים אף נוקבים במספר אותו הם מבקשים – עידן זה מצריך את משרדי עורכי הדין לנער מעליהם את מעטה השמרנות ולאמץ תהליכי עבודה וחשיבה עסקית הרלוונטית לגופים מסחריים במאה ה- 21.
בדומה לכך, גם תהליכי מיזוג ופיצול בשוק עריכת הדין הפכו נפוצים, זאת מאחר שמילת המפתח היום אינה רק התמקצעות או מקצוענות בתחומי העיסוק הספציפיים – אלא יכולת גיוס לקוחות ולא פחות חשוב – יכולת שימור לקוחות.
פתרון אפשרי?
שותפים במשרדי עורכי דין המחזיקים ב-'תיק לקוחות' משמעותי, דורשים תחזוקה מתמדת מטעם הנהלת המשרד. עורכי-דין שכירים – לרבות עו"ד צעירים המגלים ניצוצות יכולות גיוס לקוחות – חייבים להיות מטופלים ומטופחים כדי שיגיעו לפרקם, ויוכלו לייצר ערך אמיתי בדמות גיוס לקוחות עבור הפירמה בה גדלו – ולא 'יחצו את הכביש' למתחרה.
עידן התמימות חלף עבר, והתזה ששלטה בכיפה עשרות בשנים, בה הזכות להיות שייך כשותף למעגל אקסקלוסיבי ומצומצם משרד עורכי-דין יוקרתי – היא לבדה תוכל להחזיק את עורכי הדין במשרד שנים רבות – השתנתה.
את השינויים ניתן לזהות בנקל – השקעה מטורפת בערבי הווי ובידור לצד נופשים משרדיים בסכומים גבוהים, תוכניות 'אופק' לשותפות לעורכי-דין צעירים, כניסה לאקוויטי – משאת נפשם של שותפים רבים – לאחר זמן קצר מהנהוג, שקיפות בתהליכי ניהול פנימיים, הכנסת פונקציה במשרה מלאה של מנהל משאבי אנוש האחראי על תהליכי כוח-אדם לצד רווחת הפרט, ובאופן כללי – הבנה כי משרדי עורכי הדין מתמלאים בדור ה- Y – דור המילניאלז (Millennials) שאינם מורידים ראש בפני הבטחות עלומות על שותפות עתידית ועל בונוס בסוף השנה, אלא מבקשים את המגיע להם כאן ועכשיו.
ומשרדים שאינם משתנים?
אלו נקלעים לשלל בעיות, וחלקם אף נעלמים. יותר ויותר משרדים מאבדים את המשאב החשוב ביותר בעבורם – המשאב האנושי – מתוך רצון להישאר בגבולות ה- 'סטטוס קוו' או חשש מתעדוף עו"ד אחד על פני האחר.
משרדים שאינם משתנים לא מאבדים רק עורכי-דין – הם מאבדים אטרקטיביות בעיני הלקוחות שנדרשים להסתגל לעבודה מול עו"ד חדשים, מאבדים מכוח המשיכה כלפי הדור הצעיר והלקוחות – עת התקשורת מדווחת על פרישות ופיצולים, ולא פעם אף מאבדים לקוחות עם השותפים שעוזבים.
משרדי עו"ד המבקשים לעשות את המעבר לצורת ההתנהלות של הדור החדש ולשמר את מבנה הפירמידה הקלאסי של מתמחים – שכירים – שותפים – נדרשים לבצע ריוויזיה בתהליכי העבודה – החל מדרך בחירת מתמחים לפירמה, דרך שינוי במבנה תגמול שכירים, ועד שינוי בהסדרי הפרישה של שותפים מייסדים.
