ב-5/6/2012 קיימה לשכת עורכי הדין (מחוז ת"א והמרכז) ערב עיון בנושא "סוגיות חמות באתיקה מקצועית". הכנס מהווה הזדמנות להתעמק בנושא הנוגע לכל עורך דין, ובעל משמעויות מקצועיות וכלכליות נכבדות. משרד Robus נכח בערב העיון ומתכבד להביא בפניכם את עיקריו.
אתיקה של עורכי דין בתקשורת
הרצאתו של סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בירושלים צבי סגל עסקה בנושא "אתיקה של עו"ד בעבודתם מול התקשורת", שלאחריה איש מהנוכחים לא נותר אדיש ביחס להשפעת התקשורת על תפקידו של עורך הדין.
השופט סגל סקר שתי התפתחויות בעשורים האחרונים שהגדילו משמעותית תופעה זו:
1) פתיחת השמיים לזכייני תקשורת רבים– מה שהחל עם חוק הרשות השנייה בשנת 1990 צבר תאוצה לאחר מכן עם המועצה לשידורי כבלים ולווין, והפך בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות למדיה תקשורתית מבוזרת, ענפה, ובעיקר – תחרותית עד זרא. הסיקור התקשורתי הפך כיום למעין "מרוץ סוסים" – התמקדות בדמויות ובאישים, ופחות בנושאים עצמם, שאינם נהירים מטבע הדברים לציבור הרחב. סיקור העשייה המשפטית הפך קצר, דרמטי, ומקדש את התוצאה על פני ההליך.
2) פתיחת המכללות וריבוי עורכי הדין– נושא בו לרבים מעורכי הדין יש דעה נחרצת לכאן או לכאן. אם ב-1990 מספר הסטודנטים למשפטים עמד על 2,060 בשלוש אוניברסיטאות, בשנת ה-2010 המספר עומד על 15,790 ב-14 מוסדות לימוד, מהם רק 2,900 באוניברסיטאות.
שני תהליכים אלו הביאו לכדי תוצאה ברורה – עורכי דין עושים שימוש גדל והולך בתקשורת. מדוע?
ראשית, כדי להתפרנס. על רקע השוק התחרותי והרווי, עורכי דין מנסים לבדל עצמם בכל דרך אפשרית ולפנות לקהלים רחבים. על רקע זה בולטת הסוגיה האתית של פרסומת עצמית של עו"ד. האיסור על פרסומת עצמית רוכך עם השנים, וכיום ישנה רשימה סגורה של פרסומות עצמיות מותרות. עם זאת, שידול לקוחות עדיין נשאר אסור בתכלית עבור עורך דין.
שנית, לעתים עורכי דין עושים שימוש בתקשורת כדי לייצג את לקוחותיהם באופן מיטבי. הדבר הודגם בפרשיות שונות מהשנים האחרונות, ביניהן רצח הילדה תאיר ראדה ז"ל, ופרשות חיים רמון ומשה קצב. מדובר בפרשיות שזכו לחשיפה אדירה בתקשורת, וחייבו גם את עורכי הדין של הצדדים "לשחק את המשחק". יש מי שהרחיק לכת אף יותר מכך.
בגיליון פברואר 2007 של ביטאון לשכת עורכי הדין פרסם יועץ התקשורת איתי בן חורין טור דעה הנוגע לפרשיית "ארומה", בו טען כי עורך דינה של התובעת נהג באופן "לא חכם", וציין כי "מרגע שנכנסו לתמונה יועצי תקשורת, הפרשה כולה הסתיימה תוך 48 שעות עם לחיצת יד מחויכת וצ'ק שמן". "אם היה לה עורך דין חכם", טען בן חורין, "ייתכן שהיה גורם לפרסום כבר מזמן וחוסך מהלקוחה שלו שנתיים של הליכים משפטיים מתישים". התבטאות זו, אגב, זיכתה אותו בתביעת דיבה מצד עורך הדין שביקר, תביעה אשר נדחתה.
כיצד על עורך הדין לנהוג ביחס לתקשורת, כשצורכי הפרנסה והחובה לייצוג מיטבי עומדים מחד, וחובות האתיקה המקצועית מאידך? זו שאלת מיליון הדולר, עליה לא השיב סגן הנשיא סגל באופן חד משמעי. לדבריו, על עורכי הדין לשמור על תום לב ולהפנים בעבודתם את המסגרת האתית המחייבת והראויה, וממנה לגזור את אופן פעולתם מול התקשורת.
פאנל בית הדין המשמעתי
לאחר הרצאתו של סגן הנשיא צבי סגל התקיים פאנל בהשתתפות עו"ד רוני גולן, אב בית הדין המשמעתי של מחוז מרכז בלשכת עורכי הדין, עו"ד עמוס וייצמן, פרקליט וועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נווה, יו"ר מחוז ת"א והמרכז ויו"ר וועדת האתיקה וד"ר חמי בן-נון, מרצה לאתיקה מקצועית במכללת שערי משפט.
עו"ד גולן סיפר על עבודתו של בית הדין המשמעי, וגילה כי בין המגוון הגדול של הקובלנות המוגשות אליו, ישנו סוג עבירות שהולך ומתרבה בעת האחרונה, ואלו עבירות של ניגוד עניינים. בניגוד לעבירות "קלאסיות" כמו שליחת יד בכספי הלקוח, ניגוד עניינים הוא עבירה אשר אינה מובאת לידיעת הלקוח, ומכאן חומרתה והקושי לאתר אותה.
עו"ד וייצמן בחר לציין את נושא האגרסיביות אשר נראה כי נמצאת בעלייה אצל עורכי הדין, בין היתר בשל התחרות הרבה במקצוע. עו"ד וייצמן ביקר את התופעה של עורכי דין העומדים לדין ומוצאים לנכון להתקיף אישית את נושאי התפקידים במערך האתיקה. כמו כן ישנה עלייה בשיעור ההתבטאויות הבוטות בין עורכי הדין, אך לצד זאת ישנה הקלה מסוימת מצד וועדת האתיקה, ומה שנחשב בעבר להתבטאות בוטה, היום כבר פחות.
עו"ד נווה סיפק מעט עובדות– וועדת האתיקה מונה 25 חברים, ומוגשות אליה 300 תלונות מדי חודש, לצד 150 שאילתות בנושאים שונים (ניגודי עניינים, ייצוג, הסכמים ועוד), כאשר רק כ-15% מהתלונות מגיעות לכדי קובלנה המוגשת לבית הדין המשמעתי.
עו"ד נווה סיפר כי גיבש הצעה חדשה שתועלה בפני המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין להקטנת תלונות הסרק, ולאפשר פסילת תלונות מסוימות על הסף, בניגוד למצב היום בו וועדת האתיקה מחויבת לבחון כל תלונה ולהעבירה לתגובת עורך הדין.
כמו כן סיפק עו"ד נווה מספר עצות מעשיות לעורכי דין שעברו עבירה אתית– לנילונים שהוגשה נגדם תלונה בנושאי אתיקה הציע להתנצל בפני הצד שכנגד, פעולה שנתפשת בחיוב בעיני וועדת האתיקה. לנאשמים הציע לא להיכנס "למלחמות מיותרות" במהלך ההליך, ולעתים כדאי להודות על מנת לחסוך הליך ארוך ולהימנע מעונש חמור יותר.
ד"ר בן-נון סיפר על התפתחות תחום האתיקה באקדמיה. הוא ציין את פורום מרצי אתיקה מקצועית שהוקם לפני כ-11 שנים, במסגרתו מפתחים המרצים את תחום האתיקה ועורכים סינרגיה בין הפרקטיקה המשפטית לתחום האקדמי. הוא הוסיף כי הנושא נמצא בזינוק בשנים האחרונות, כאשר אף מכללה לא מוותרת על קורס אתיקה כקורס חובה. כמו כן ציין את המרכז לאתיקה מקצועית אשר עורך התכנסויות תקופתיות, בהשתתפות מיטב המומחים מישראל ומחו"ל, המיועדות גם לעורכי דין ובהן נסקרות ההתפתחויות האחרונות בנושא האתיקה המקצועית.
ראוי לציון כי ראשון הדוברים בכנס היה שופט ביהמ"ש העליון אליקים רובינשטיין שדיבר בנושא "אתיקה מקצועית – מהמשפט העברי ועד ימינו". בהרצאתו הדגים השופט רובינשטיין את מרכזיותה של האתיקה המקצועית בהיסטוריה היהודית ובדברי חז"ל, והצביע על מספר כללים משפטיים שהנחו את רבותינו ונועדו למנוע ניגוד עניינים בין דיינים לבעלי דין, וניסו להימנע אף ממראית עין של ניגוד עניינים שכזה העלול להביא ללזות שפתיים ולגרוע מאמון העם בשופטיו. דבריו של רובינשטיין שימשו כמסד ערכי רחב, עליו יצקו שאר המשתתפים תוכן אקטואלי מרתק בנושא האתיקה המקצועית בימינו.
