מותר לחשוב שכללי האתיקה זקוקים לשינוי ושדרוג, אך מדובר בכללים שחשוב כי עוה"ד יכירו – ויפעלו על פיהם. במגזין אתיקה מקצועית האחרון (גיליון 52, אוקטובר 2013) פורסם מאמר חשוב בנושא האתיקה, מעין 'מורה נבוכים' בסוגיות בהם נתקלים לא מעט עורכי דין, לרבות בנושא נייר המכתבים המשרדי (דף הפירמה), כרטיס ביקור ושלט משרד עורכי הדין.
המדובר במאמר של ד"ר לימור זר-גוטמן, עורכת המגזין, שהינו רבעון האתיקה של לשכת עורכי הדין. את המאמר המלא ניתן למצוא כאן. להלן תמצית המאמר.
תמצית מאמרה של עו"ד ד"ר לימור זר-גוטמן: "נייר המכתבים, כרטיס הביקור ושלט המשרד"
מה הם נייר המכתבים, כרטיס הביקור ושלט המשרד?
כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת) מגדירים את כרטיס הביקור, נייר המכתבים ושלט המשרד (להלן "המסמכים") כפרסומת מותרת. הכללים החלים על פרסומות חלים במלואם על המוצרים הללו, בשינויים המחויבים ובהתאם לכללים המיוחדים שיפורטו להלן.
מה מותר לעורך הדין לכתוב על עצמו?
כללי לשכת עורכי הדין מונים 13 פריטי מידע שמותר לעורך דין לרשום על עצמו במסמכים. בין השאר יכול עורך הדין לרשום את כל תאריו, בתנאי שישנו דין המסדיר את התארים הללו. לדוגמה: ניתן לרשום כי עורך הדין הוא יועץ מס, דוקטור, רואה חשבון וכיוצא באלו, אך לא ניתן לרשום כי הוא שופט בדימוס – שכן אין דין המסדיר את התואר הזה.
כמו-כן מותר לציין רישיון לעסוק בעריכת דין במדינה זרה, מועד ההסמכה של עורך הדין ואת שעות הפתיחה של המשרד.
את מי מותר לציין במסמכים כקולגה במשרד?
לעורכי דין יש קולגות רבים. אך לא את כולם מותר לציין במסמכים. מותר לציין את כל עורכי הדין העובדים במשרד ואשר הם מוסמכים בעריכת דין. ההגדרה ל"עובד במשרד" היא רחבה: ככל שאותו עורך דין מנהל משרד במשותף וקיים מנגנון למניעת ניגוד עניינים בין עורכי הדין, אזי ניתן לציין את אותו עורך הדין כקולגה – אפילו אם אותו עורך הדין רק שוכר שירותי משרד במשותף.
מותר לציין את שמם של עורכי דין שפרשו לגמלאות או שנפטרו – בתנאי שכאשר פרשו או נפטרו כבר הופיע שמם על המסמך.
את מי אסור לציין במסמכים כקולגה?
אסור לרשום עו"ד זר שלא הוסמך בישראל, אסור לרשום מתמחה – אפילו אם הצטרף לצוות המשרד אך עדיין לא הוסמך רשמית. אין לרשום שמו של יועץ משפטי פנימי שלא הוסמך.
מה בדבר תחומי העיסוק של המשרד?
מותר לציין את כל תחומי העיסוק של המשרד, ללא הגבלה. חשוב להדגיש: יש לציין במסמכים רק את תחום העיסוק, ללא כחל ושרק. לדוגמה: מותר לציין כי המשרד עוסק ברשלנות רפואית; אך אסור לכתוב כי למשרד יש "מחלקת רשלנות רפואית" – "מחלקה" היא הגדרה ארגונית ולא תחום משפטי, ולכן לא יכולה להופיע במסמכים.
כל מידע נוסף על המשרד אסור
אסור לקשור כתרים למשרד: כלומר אסור לכתוב שהמשרד "מצוין" שיש לו "תו-תקן" או "שהלקוחות מרוצים". אסור גם להוסיף ציטוטים, לרבות ציטוטים של הוגי דעות או פסוקים מהתנ"ך.
האם מותרים איורים?
רק סוג אחד של איור מותר: לוגו של המשרד, אשר מורכב מאותיות בעברית ובאנגלית בלבד. מותר ללוגו להיות ראשי התיבות של שם המשרד. כל איור אחר אסור: אסור להוסיף ללוגו כיתובים נוספים, איורים או קישוטים אחרים. אסור להשתמש בלוגו של לשכת עורכי הדין.
מה בדבר שלט המשרד?
הכללים לא מגדירים את גודלו המותר של שלט המשרד. נכתב רק כי עליו לכבד את המקצוע.
האם ישנן הנחיות מדויקות יותר?
כן, וועדת המשמעת קבעה כי שלט בגודל 8 מטרים רבועים הוא גדול מידי ואינו הולם את כבוד המקצוע. הוועדה גם קבעה כי השלט חייב להיות צמוד לקיר המשרד: שלט על עמוד לפני המשרד נחשב "שלט חוצות". מותר להאיר את השלט בתאורה לא צבעונית ועל אותיות השלט להיות בצבע אחיד.
המאמר המלא של ד"ר לימור זר-גוטמן פורסם במגזין 'אתיקה מקצועית', גיליון 52, אוקטובר 2013, וניתן לקרוא אותו במלואו בקישור הבא.
