ועדת האתיקה של ועד מחוז ת"א, פרסמה לא מכבר חוות דעת לנושא מבנה נייר המכתבים של משרדי עו"ד, הנוגעת למשרדי עו"ד רבים בשאלה העולה חדשות לבקרים- נושא דף הפירמה.
נושא נייר הפירמה של משרדי עו"ד, הינו מקור לדיונים רבים, במשרדים גדולים וקטנים כאחד. משרדי עוה"ד שמבקשים להציג משרד רחב וגדול ככל האפשר, מנסים לעיתים 'לנפח' בצורה מלאכותית כזו או אחרת את דף הפירמה, בעיקר לקראת סוף שנה ודירוגי D&B ו- BDI, ושאלות ותהיות שונות עולות לחלל האוויר, לדוגמה-
- האם להשאיר בדף הפירמה עו"ד שכבר אינו במשרד אלא עבר לתפקיד יועץ משפטי בחברה ?
- האם להשאיר בדף הפירמה עו"ד שכבר אינו במשרד אך מעניק שירותי יעוץ חיצוני ?
- האם להשאיר בדף הפירמה עו"ד שכבר אינו במשרד אך ביקש להשאר בדף הפירמה ?
- האם להשאיר בדף הפירמה עו"ד שעזב את הפירמה לטובת לימודי תואר שני ?
- ועוד…
אך השאלה המרכזית שמהדהדת במשרדי עו"ד רבים, היא שאלת המשרד המשותף למשרדי עו"ד– האם ניתן להכניס לדף הפירמה עו"ד שעובדים שנמצאים בכפיפה אחת באותו משרד וחולקים שירותי משרד. היתרונות ברורים- יצירת מצג של משרד בעל נפח גדול יותר, התהדרות בשמות עו"ד רבים, ובשורה התחתונה- יצירת תלכיד עו"ד שמטרתו לסייע לכלל עוה"ד במשרד להגיע ללקוחות פוטנציאליים.
השאלה בדבר העמידה של יצירת דף פירמה זה אל מול כללי האתיקה של לשכת עוה"ד, הטרידה עו"ד רבים, וגם אנו ב- Robus נדרשנו לנושא זה לא פעם.
כאמור, ועדת האתיקה של ועד מחוז ת"א בלשכת עורכי-הדין פרסמה גילוי דעת העוסק בנושא זה, העוסק בסעיף 3(ב) לכללי הפרסומת, המפרט מה רשאי עו"ד לפרסם, בין היתר בנייר המכתבים שלו-
"פירוט עורכי הדין העובדים עימו במשרדו,
לרבות פרטים כאמור בסעיף קטן זה לגבי כל אחד מהם"
הועדה גורסת כי משמעות המינוח 'העובדים עימו', כוונתו לשותפים ו/או עו"ד שכירים העובדים עם עורכי הדין, וכי אין ב- 'עובדיו' הכוונה לעורכי דין השוכרים משרדים יחדיו, יושבים יחד באותה קומה, משתתפים בשירותי משרד יחדיו, חולקים שכר טרחה וכו'.
עוד מציינת הוועדה, כי מדובר בפעולה שמשמעותה הטעיית הציבור הרחב והצגת מצג שווא, ואי-שינוי דף פירמה על פי המצוין לעיל, יוביל להליכים משמעתיים.
הערה חשובה לנושא– יש לזכור כי נושא הסמכויות של ועדת האתיקה של מחוז ת"א אל מול ועדת האתיקה של הלשכה הארצית, מוטל בסימן שאלה מתמיד. ועדת האתיקה הארצית טוענת גם במקרה זה לחריגה מסמכות של ועדת המחוז, אך מכל מקום ובהסתמך על תקדימים, בעוד זמן לא רב נושא זה ייכנס ככל הנראה כהלכה מחייבת לכל דבר ועניין.
לקישור לקריאת גילוי הדעת עצמו- לחצו כאן.
