חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פוסט אורח: על המרחק שבין אורך כתבי הטענות- לפסק הדין‏

אנו שמחים לארח את עו"ד נועם זמיר בפוסט המבקש לבחון את הקשר בין אורך כתבי הטענות בין התוצאה הסופית בבית המשפט. כתבי טענות ארוכים או קצרים, מה עדיף?

עו"ד נועם זמיר- המפעיל וכותב את הבלוג "סדר בדין האזרחי" – התמחה בבית המשפט העליון והינו כיום עורך-דין במשרד ש. הורוביץ. קריאה מהנה.

כתבי טענות ארוכים או קצרים – מה עדיף?

לקראת סיום לימודי המשפטים שלי השתתפתי בסמינר, אצל אחד הפרופסורים בפקולטה (אשר עובד גם כעורך דין בתחום האזרחי). באחד השיעורים נתגלגל הדיון לוויכוח בשאלה איזה טענות כדאי לעורך דין להעלות בכתבי טענותיו – האם להפריח כל טענה וטענה אפשרית או להתמקד רק בטענות החזקות. הפרופסור למוד הניסיון היה חד משמעי.

העלו כל טענה, אשר יש סיכוי הכי קלוש שתתקבל. לעולם לא תדעו איזה טענה היא זו שתישא חן בעיני השופט ותחדור לליבו.

לא עברה שנה ונזדמן לי לנכוח בכינוס, שבו נשא דברים אחד מהשופטים בדימוס של בית המשפט העליון. גם בכינוס זה נדונה השאלה איזה טענות כדאי לעורך דין להעלות בכתבי טענותיו. השופט הוותיק היה אף הוא נחרץ – לא כדאי להעלות כל טענה אפשרית, מפני שהדבר פוגע ביכולתך לשכנע את השופט בצידקת טענתך המרכזית. לכן, כדאי להתמקד באותה טענה, אשר לדעתכם היא היא הנכונה ביותר.

אם כן – האופן שבו כדאי לעורך דין לערוך את כתב טענותיו הינו שנוי במחלוקת. והנה, ממש לאחרונה ניתנו על ידי בית המשפט העליון מספר החלטות המציגות סיכונים נוספים הנובעים מהארכת יתר בדברים, ואשר כדאי לעורכי דין לקחת בחשבון בעת ניסוח כתבי טענותיהם.

כך, במסגרת רע"א 5371/11 בנק איגוד נ' רד רוק הולדינגס לימיטד (פורסם ביום 3.8.2011) דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי שלא לסלק על הסף תביעה, תוך שהוא קובע:

"בקשת רשות הערעור משתרעת על פני 24 עמודים. אפשר שדי בנתון זה על מנת להבהיר מדוע דינה של בקשת רשות הערעור להידחות. אם נזקקות המבקשות לעמודים כה רבים כדי להסביר מדוע יש לסלק את התובענה על הסף, דומה שמתבקש כי התובענה תידון ותוכרע לאחר דיון מלא ושמיעת ראיות. כמו כן ייתכן ששפע הטיעונים שמעלות המבקשות מסביר מדוע בית משפט קמא נמנע מלדון בכל טענה וטענה שהוצגה בשתי הבקשות לסילוק על הסף."

המעניין בהחלטה זו הוא שאופן ניסוח כתב הטענות השפיע על ההחלטה המהותית של בית המשפט, לגופם של דברים, והביא לדחיית בקשת רשות הערעור. ואולם, במקרים אחרים קבע בית המשפט העליון כי הארכת יתר בדברים עלולה להביא תוצאות שליליות אחרות.

כך, למשל, במסגרת רע"א 615/11 סופרמדיק (מדיק לייט) בע"מ נ' ANTON HUBNER GMBH & CO.KG (פורסם ביום 27.3.2011) נקבע, כי בית המשפט רשאי לחייב בעל דין בהוצאות לטובת אוצר המדינה, ככל שאורך כתבי טענותיו הינו בלתי סביר.

כך אף נעשה על ידי בית המשפט (כבוד השופט גרוניס) במסגרת רע"א 8307/10 רוזנטל נ' סולל בונה בע"מ (פורסם ביום 26.4.2011), שם נקבע:


"מאחר שקראתי את כל 59 העמודים של התשובה עם הגשתה, ברי כי האפשרות שהובאה על ידי המשיבה לקרוא רק את החלק הראשון שבתשובה, הוא פתח הדבר, באה באיחור. הרעיון המוצע, היינו שבית המשפט יקרא רק את החלק הראשון בתשובה – פתח דבר – אף מעורר תמיהה, אם לא מעבר לכך. כאמור, מדובר בתשובה שאורכה בלתי סביר."

בעניין סופרמדיק הנזכר לעיל עמד בית המשפט באופן כללי על התופעה של הגדלת היקף כתבי הטענות והרקע לכך:

"כל המצוי בנעשה בבתי המשפט מודע לכך שבצד גידול במשקל הסגולי של הליכים (ובלא קשר למספרם של ההליכים המוגשים) קיימת תופעה של כתבי טענות, תצהירים, נספחים וכיו"ב המשתרעים על פני עוד ועוד עמודים. נתקלים אנו במסמכים בעלי היקף גדל והולך. במילים אחרות, הניירת מתרבה ומתרבה. שאלה מעניינת היא מה הסיבה לגידול הנמשך בהיקפם של המסמכים המוגשים. יהיו כאלה שיאמרו שהאשם הוא באמצעים הטכנולוגיים המשתכללים מעת לעת, מכונות צילום מהירות ומחשבים, לרבות האפשרות של 'גזור' (cut) ו-'הדבק' (paste) ניתן להעלות השערות נוספות לגבי הסיבות לתופעה, אך דומה שלא ניתן לחלוק על עצם קיומה."

סיכומו של דבר – השיקולים בעניין אופן ניסוח כתב טענות – האם לקצר או להאריך – הם מורכבים. בעולם המודרני, אין ספק כי המחשבים והאינטרנט הפכו את האפשרות של עורך הדין להאריך (ויש שיאמרו "לנפח") את כתבי טענותיו לקלה יותר.

ואולם, מהפסיקה עולה, כי לעיתים הארכת כתבי טענות יתר על המידה לא רק כי עשויה שלא לסייע לבעל הדין, אלא אף עלולה לפגוע בו – החל מחיובו בהוצאות (כפי שצוטט לעיל), עבור בהסטת אור הזרקורים מטענותיו החזקות וכלה בדחיית בקשתו. בכך, נוספו לעורך הדין מנסח כתב הטענות שיקולים נוספים, שעליו לשקול.

ומהפן האישי, לדעתי, כתב טענות צריך להימדד באיכותו, ולא בעוביו – כתיבה דקה, בהירה ועניינית, מגדילה את הסיכוי להעברת העובדות והטענות לבית המשפט.

באחד מפסקי דינו ציין כבוד הנשיא ברק "צר לי על אורכו היתר של פסק הדין, אך לא עמד לרשותי זמן מספיק לכתב פסק-דין קצר יותר". ואכן, מלאכת קיצור וחידוד הנקודות אמנם אינה פשוטה, אך – לפי דעתי – כדאית.

—————————————————————————————————–

* הכתוב בפוסט זה משקף את דעתו האישית של הכותב – ודעתו האישית בלבד

עו"ד נועם זמיר, בעל תואר ראשון במשפטים (בהצטיינות יתרה) מאוניברסיטת תל-אביב, התמחה בבית המשפט העליון. כיום, נועם הינו עורך-דין במשרד ש. הורוביץ ושות', העוסק, בין היתר, בתחום הליטיגציה האזרחית. נועם , מפעיל וכותב את הבלוג- "סדר בדין האזרחי".

קראתם עד כאן? הנה עוד כמה מאמרים שיכולים לעניין

טרנדים בעולם ה- Legal operations

העידן המודרני מתאפיין בהתייעלות, אופטימיזציה, ניהול תהליכים מוכווני תוצאות מיידיות, וכן ניסיון לשיפור וחסכון מתמידים. מגמות אלו כבר מזמן הפכו לנחלת 'הצד העסקי' של גופים שונים ובכלל זה, מחלקות הכספים, השיווק והרכש.

קרא עוד

המתכון לפתיחת משרד עורכי דין עצמאי

האם עלי להקים משרד עצמאי משלי… סביר להניח, כי לא מעט עו"ד מתחבטים בשאלה זו. הסיבות מאחורי מחשבה זו מגוונות- החל מהרגשת תחושת מיצוי, דרך חוסר הערכה מצד המעסיק ורצון להתמקצע בנישה מסוימת, וכלה בשאיפה להיות אדון לעצמך, לחוות את המקצוע במלואו ולהוביל תיקים באופן עצמאי.

קרא עוד