בגיליון ספטמבר של מגזין 'משפט הארץ' פורסם מאמר של עו”ד זהר פישר העוסק בפעילות של עורכי דין ברשתות חברתיות, נושא המעורר מחלוקות אתיות. במאמר נסקר המצב בארה"ב וכן המצב הנתון כיום בישראל.
שורה תחתונה- ייטיבו עורכי הדין, וכמובן לשכת עוה"ד, אם ישתלבו בעולם זה. עולם העסקים מתקדם עם הטכנולוגיה, והוא לא מחכה לאף אחד… קריאה נעימה.
(להורדת עותק של המאמר- לחצו כאן- פייס איט- Robus)
פייס איט / עו”ד זהר פישר
המהפכות הגדולות ביותר מתחילות בקטן, ועל כך יעיד מייסד Facebook מארק צוקרברג, שמונה למעלה מ-600 מיליון משתמשים לאחר שבע שנות פעילות. כיום כבר ברור כי Facebook ושאר הרשתות החברתיות אינן טרנד חולף, ועסקים רבים, ביניהם חברות מסחריות מובילות, מוצאים דרכם לכלי שיווקי זה המגלם בתוכו אינספור אלמנטים של שיתופיות, העברת מידע ומיתוג עצמי.
רשתות חברתיות הן פלטפורמת Networking מצוינת בעבור משרדי עורכי-דין לשיווק ומיתוג, אך עו"ד ברחבי העולם מוצאים עצמם מתחבטים בדילמה: האם ראוי להצטרף ל-Facebook?
ההיסוס של עוה"ד מובן. לא די בכך שכללי האתיקה הנוקשים אליהם הם כפופים מגדירים חופש פעולה מוגבל, נדמה כי קיימת אי בהירות באשר לתחום הפעילות המותר ברשת האינטרנט. האם הצטרפות משרד עו"ד ל-Facebook באמת מעורר סימני שאלה אתיים עד כדי כך כי ראוי לפסול על הסף את הרעיון?
נקפוץ לארה"ב, מולדת הרשתות החברתיות. בימים אלו ממש מתנהל דיון סוער בקרב קהילת עוה"ד בארה"ב בעקבות מינוי ועדה מיוחדת לבחינת סוגיות אתיות העולות מפעילות עו"ד ברשת, בדגש על אתר Facebook. מטרת הועדה היא הגשת דו"ח והמלצות ללשכת עוה"ד האמריקאית בעקבותיו אמורה הלשכה להחליט על האסור והמותר ברשת. טיוטה ראשונה פורסמה במאי השנה, ודו"ח סופי צפוי להיות מוגש במאי 2012.
הדעות בעניין זה בארה"ב חלוקות. התומכים ברגולציה ובפיקוח על פעילות עוה"ד ברשת טוענים כי הפיתוח וההתעצמות של האינטרנט בשנים האחרונות יצר מגוון אינסופי של הזדמנויות שיווקיות, ומאחר שוועדת האתיקה אחראית גם על פיקוח על פעילותם השיווקית של עוה"ד, אין שום סיבה שהיא לא תפקח על הפעילות השיווקית שלהם ברשת.
מנגד, טוענים המתנגדים כי די בכללי האתיקה הקיימים בכדי למנוע פעילות בלתי הולמת ברשת, וכי הוספת כללים מיותרת ותוביל לפגיעה נוספת בחופש הביטוי "הפגוע" זה מכבר של עוה"ד שממילא רשאים לפרסם עצמם במסגרת מצומצמת שנקבעה בכללי האתיקה. עוד נטען כי מגבלות פרסום נוספות יפגעו במשרדים קטנים עד בינוניים ובעו"ד עצמאיים, שפוטנציאל התועלת שלהם מהשימוש באינטרנט הוא הגדול ביותר.
ובחזרה לישראל. אנו מבלים חלק הולך וגדל בגלישה ברשת, ואין ספק כי הפרסום השתנה מן הקצה אל הקצה. בנסיבות כאלו ניתן היה לצפות מועדת האתיקה לבצע עדכונים בכללים הנוגעים לאפשרויות הפרסום של עו"ד, בכדי שיוכלו לנצל את מאגר האפשרויות הבלתי נדלה שמציע האינטרנט בכלל, ורשתות חברתיות בפרט.
בשנים האחרונות עבר אמנם תחום הפרסום המותר לעו"ד כמה שינויים, אך קיימת כברת דרך ארוכה עד להסדרה ראויה בהתאם למציאות של המאה ה-21. כללי ועדת האתיקה לעניין פרסום, יוצרים כיום אי בהירות גדולה ביחס לשאלה מה מותר ומה אסור, ועו"ד רבים מעדיפים, לשם הביטחון, לוותר על פעילות שכזו.
יחד עם זאת, במחוז ת"א החולש על כ-2/3 מעוה"ד בישראל, ניכרים ניצנים ראשונים של שינוי והכרה במציאות החדשה. בשנה האחרונה אישרה ועדת האתיקה המחוזית כללים חדשים הנוגעים לפרסום באינטרנט, ואף התייחסה לאפשרויות הפעולה של עו"ד במסגרת רשתות חברתיות לדוגמת Facebook. הדבר עורר לא מעט דיונים פנימיים בקרב ועדת האתיקה הארצית ובקרב מתנגדים הסבורים שפעילות פרסומית במסגרת Facebook מעמידה את כבוד המקצוע בסיכון.
רשת Facebook מוכרת כיום לא רק ככלי אישי-חברתי, אלא גם ככלי עסקי מהמדרגה הראשונה. כמעט לכל עסק מודרני קיים פרופיל, החל מחברות תעשייתיות גדולות, דרך בתי-מסחר שכונתיים וכלה במשרדים ממשלתיים. מדובר ביקום נוסף המקביל לעולם המוחשי, ואין הצדקה שעו"ד לא ייקחו בו חלק, תוך שמירה על כבוד המקצוע ובמסגרת מגבלות מסוימות שייקבעו.
עו"ד רבים מנהלים כיום עמוד Facebook עשיר, אשר עומד בכבוד בסטנדרטים הכלליים שמציבים כללי האתיקה תוך הימנעות מסוגיות אפורות שלא ניתנה עליהן הדעת. לא נראה כי קיימת בעיה אתית בעצם פתיחתו של עמוד Facebook, אך ככל שתקדים ועדת האתיקה להסדיר באופן ראוי את הנושא- כן ייטב. ועדת האתיקה לא תאלץ להתמודד עם שטף תלונות הנובע מחוסר הודאות לגבי המותר והאסור, וקהילת עוה"ד תוכל להצטרף ללא חשש לרשתות החברתיות.
הרשתות החברתיות הפכו לספירה נפרדת של ממש, והן זולגות בנחישות גם לעולם העסקי. לכן יטיבו עוה"ד מחד ולשכת עוה"ד מאידך להשכיל להשתלב בעולם זו, כיוון שעולם העסקים מתקדם עם הטכנולוגיה, והוא לא מחכה לאף אחד.
הכותב הוא מנהל Robus, משרד ייעוץ אסטרטגי לתחום ה- Legal Marketing
* לקישור לגיליון המלא של 'משפט הארץ' הקליקו כאן. המאמר בעמוד 12.
