חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

רואים עולם – סיקור מגזין 'הפרקליטים' לכנס המשרדים הזרים

עשרות משרדי עורכי דין זרים וכ-300 עורכי דין השתתפו בכנס שקיים מחוז תל אביב והמרכז בנושא השתלבות משרדי עורכי דין זרים בישראל. משרד Robus היה הרכז האקדמי של הכנס.

בעוד הפולמוס הציבורי בנושא הצפת מקצוע עריכת הדין נמשך, ערך מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין כנס ראשון מסוגו בישראל בנושא פתיחת שוק עריכת הדין הישראלי לעורכי דין זרים, תחת השם "פתיחת שוק עריכת הדין – הנהירה לישראל".

בכנס, שהתקיים בשפה האנגלית, נכחו נציגים של עשרות משרדי עורכי דין מארצות הברית, מאירופה, מהמזרח הרחוק ומדרום אמריקה, וכן עשרות נציגים של משרדים ישראליים מובילים. בפתיחת האירוע נרשם תור ארוך, וכ-300 עורכי דין הגיעו למושבי הפתיחה.

את הכנס פתחו בדברים שר המשפטים לשעבר פרופ' יעקב נאמן, ועו"ד אפי נוה, יו"ר מחוז תל אביב והמרכז. עו"ד זהר פישר שימש רכז אקדמי של הכנס.

foreign law firms conference - Hapraklitim

השר המשפטים לשעבר נאמן הסביר בנאומו את הרציונאל מאחורי הרפורמה. לדעתו, פתיחת שערי עריכת הדין בישראל למשרדים הזרים היא מהלך טבעי ונחוץ אשר יציב את ישראל בחזית העשייה המשפטית העולמית: "עם התפתחות הכלכלה הישראלית עלתה רמת מורכבותם והיקפם של התיקים כיום, כך שלעיתים קרובות עורכי דין ישראלים נדרשים להיעזר בעורכי דין זרים לאורך התיק", הסביר נאמן. "בסופו של דבר, כל מדינה שפתחה את שעריה לעורכי דין זרים, זכתה לשיפור רמת הפרקטיקה שבה".

נציגי המשרדים הזרים התבטאו באופן דומה. עו"ד ליזבת אייזן ממשרד Cravath Swaine Moore  האמריקאי הסבירה כי מטרת משרדה אינה להתחרות במשרדים המקומיים, אלא לעבוד עימם בשיתוף פעולה ולספק לחברות ישראליות שירותים ספציפיים בעלי ערף מוסף דוגמת דריסת רגל בנאסד"ק ובשוק ההון האמריקני.

לדבריה הצטרף עו"ד פול מילר ממשרד BLP  הבריטי, אשר יעץ למשרדים הזרים השוקלים כניסה לישראל לשקוד על מציאת נישה מיוחדת ונבדלת לפעילותם, וזאת על רקע השוק הישראלי המתוחכם והצומח כל העת.

עו"ד גרי אפשטיין, ממשרד Greenberg Traurig האמריקאי הסביר מדוע המשרדים הזרים מבקשים להתרחב לישראל: "אנו מבקשים גישה לשוק המקומי עתיר הטכנולוגיה. נוכחנו שבתרבות הישראלית החמה יותר מ-90 אחוז מהעניינים נסגרים בשל קרבה, פגישה פנים אל פנים ולחיצת יד. לכן אנו מאמינים שהאסטרטגיה הטובה ביותר היא להיות נוכחים כאן פיזית ולטוות מערכות יחסים על בסיס אישי".

עו"ד ג'רמי לסטמן, ממשרד DLA Piper האמריקאי הוסיף באותה המטבע: "הבחנו כי עם התפתחות המשק הישראלי התעורר ביקוש לשירותים משפטיים בהיקף בינלאומי. בין היתר מדובר בקרנות פנסיה ישראליות שנוטות להעביר את השקעותיהן לחו"ל, בחברות ענק ישראליות שפועלות בחו"ל ובשוק ההיי-טק הישראלי המתרחב אל מעבר לים".

אסטרטגיית החדירה המועדפת ל המשרדים הזרים היא מיזוג עם משרדים ישראליים בסדר גודל בינוני עד קטן. עו"ד ג'ושוע קירנן ממשרד White & Case האמריקאי הסביר: "מיזוגים עם משרדים המונים מאות עורכי דין הם מטבע הדברים מורכבים ונושאים סיכון רב יותר. לכן, ככלל, נעדיף למצוא במדינת היעד משרד בעל כמות מצומצמת של עורכי דין ולהקים סביבו סניף אותו ינהלו כמה שותפים בכירים במשרד".

עורכי הדין הזרים פירטו את המכשולים הכרוכים בכניסתם לארץ. עו"ד אדיר ולדמן, ממשרד Freshfields Bruckhaus Deringer ציין את הפוליטיקה כמכשול: "יש לי חששות רבים באשר למקומה של ישראל בעולם ובאשר לכיוון אליו פניה מועדות מבחינה פוליטית. ייתכן שאם מעמדה של ישראל בעולם לא ישתפר, נתקשה לפעול בישראל".

עו"ד זהר פישר ממשרד Robus סיכם ואמר: "אם היו סימני שאלה לגבי פעילותם של משרדי עורכי הדין הזרים בישראל, הרי שכנס זה מחה אותם לחלוטין. המשרדים הזרים נמצאים כאן על מנת להישאר ואין ספק כי הם מהווים גורם שהמשרדים הישראליים נדרשים לתת עליו את הדעת".

בהמשך להצלחת הכנס, יתקיים בשנה הבאה כנס נרחב יותר מבחינת מגוון המושבים וכמות עורכי הדין הזרים.

הכנס סוקר על ידי מגזין 'הפרקליטים' של מחוז ת"א והמרכז, לכתבה המקורית מתוך העיתון הקליקו כאן.

קראתם עד כאן? הנה עוד כמה מאמרים שיכולים לעניין

זה הקטן גדול יהיה- מגמות בשוק עריכת הדין העולמי מבחינת גודל המשרדים

אחת לשנה, עולות בעיתונות הכלכלית כותרות בדבר דירוג הגודל של משרדי עוה"ד. ברמת השיח היום-יומי, ציבור עורכי הדין אף הוא נוטה להתייחס למשרדי עורכי דין על פי גודלם. אם כך, מה הוא וכיצד מוגדר משרד "גדול"?

קרא עוד