בגיליון האחרון של 'עורך הדין', כתב העת של לשכת עוה"ד (גיליון מס' 13, אוקטובר 2011) מסוקר נושא שמטריד משרדי עו"ד רבים בישראל, וכמובן – נושא לו ממתין מספר לא מבוטל של משרדי עו"ד זרים- הרפורמה לכניסת עורכי-דין זרים לשוק הישראלי. לקישור לגיליון האחרון – לחצו כאן.
הרפורמה נמצאת רגע לפני אישור, וממתינה לאישור סופי של שר המשפטים. רפורמה זו, זוכה לקיתונות של ביקורת לצד ברכות מצד משרדי עו"ד ישראליים. נציג הלשכה, עו"ד אורן פרסקי אשר מלווה מטעם הלשכה את שלבי החקיקה בכנסת ואת תהליך ניסוח ואישור הכללים אומר כי עשויה לצמוח תועלת לכלכלת ישראל ולציבור מכניסה מוגבלת ומבוקרת של עו"ד זרים לשוק המקומי. במגבלות שאושרו בחוק, לאחר מאבק עיקש של הלשכה, לא צפוי נזק לקהילת עוה"ד בישראל מהפעלת החוק.
עו"ד פרסקי מוסיף, כי יש חשיבות רבה בסמכויות הנרחבות שהוענקו ללשכה, לרבות סמכות לסרב לרשום עו"ד זר כאשר הנסיבות דורשות זאת. בלשכה מוסיפים כי- "מדינת ישראל מצטרפת בצעד זה למדינות המפותחות, והשוק ייפתח גם בפני עורכי דין ישראלים בעולם".
אישור הרפורמה כבר מעבר לפינה
לאחר אישור משרד המשפטים, חתימת משרד האוצר על צו הבטוחות ואישור מוסדות הלשכה, הרפורמה תצא לדרך. ראוי לציין כי ללשכת עוה"ד סמכויות נרחבות למיון, רישום ופיקוח על עוה"ד הזרים שיפעלו בישראל, והלשכה גם מוסמכת להפעיל סמכויות הלכה למעשה.
כאשר יופעל החוק, לראשונה יוכל עו"ד ממדינה זרה, לאחר שנרשם כעו"ד זר בארץ, להעניק ייעוץ משפטי וחוות דעת בעניין הדין החל במדינה בה הוסמך, ולייצג במשא ומתן לגבי חוקי המדינה שבה הוסמך. כן יוכל עוה"ד הזר לטפל בעריכת חוזים שעליהם יחול הדין הזר.
ראוי לציין כי לשכת עוה"ד הצליחה להסיר מהחוק את האפשרות של עו"ד זר לייצג בבית משפט בישראל.
נושאים שעדיין נמצאים במחלוקת
במאמר בכתב העת 'עורך הדין' מסוקרים כמה נושאים עדיין נמצאים במחלוקת בין לשכת עוה"ד לבין משרד המשפטים, ובהם-
1) אגרות (פיקוח ורישום)– הלשכה לא תוכל להקים את המערך הנדרש ללא יכולת לגבות אגרות מעוה"ד הזרים. בפועל, במצב כזה העלות תיפול על דמי החבר של עורכי הדין הישראלים.
2) אתיקה והמבחן באתיקה– הלשכה עומדת על כך שעוה"ד יהיו כפופים לכללי האתיקה של מדינת ישראל, יחד עם תוספות מיוחדות לעו"ד זרים.
3) שלוחות של משרד זר בארץ– הלשכה מבקשת להטיל חובת הודעה על פתיחת שלוחה בישראל, ועליה להינתן לא יאוחר מ- 30 יום מפתיחתה (על מנת לוודא שלא מועסק בשלוחה עו"ד זר שרישומו הותלה או שהוא חבר ביותר ממשרד עו"ד אחד). בנוסף לכך סבורה הלשכה, כי האינטרס הציבורי מחייב שיובהר כי המען של השלוחה בישראל מהווה מען להמצאת כתבי בי-דין ללקוחותיה.
4) בטוחות– הלשכה עומדת על דעתה שהבטוחות שיספקו עוה"ד הזרים לציבור לקוחותיהם בישראל יהיו אפקטיביות. לפיכך, בדיונים בוועדת החוקה על צו הבטוחות שעליו יחתמו שרי האוצר והמשפטים, הלשכה עומדת על המשמר כדי להבטיח הגנה על הציבור.
5) נקודות נוספות– נושא הביטוח (מבטח זר, ביטוח אחריות מקצועית), וכן נושא הפיקדון (הלשכה הביאה להעלאת סכום הפיקדון ל- 2 מיליון ₪).
שורה תחתונה– אין ספק שהרפורמה עומדת לטלטל את שוק עורכי הדין, בדגש על המשרדים הגדולים ומשרדי הנישה. משרדי עו"ד זרים כבר אורבים מעבר לפינה להתחיל לפעול בישראל, או להרחיב את פעילותם בישראל, חלק מהם – בייצוג ובילווי של משרדנו. מה יהיה גורל הרפורמה ? ימים יגידו. ומה דעתכם ?
