חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שינוי מהפכני בתחרות בשוק עריכת הדין הישראלי – ישראל נפתחת לשוק עורכי הדין הזר / מאמר ‏שפורסם במגזין הליגל מרקטינג האמריקאי

איגוד ה- LMAהמגזין האמריקאי Strategies – המגזין הרשמי של איגוד הליגל מרקטינג העולמי המאגד ומרכז את תחום הפיתוח העסקי למשרדי עו"ד, איגוד ה- LMA -Legal Marketing Association- פרסם בגיליון פברואר 2013 מאמר שנכתב בידי משרד Robus – מאמר העוסק בכניסתם של משרדי עו"ד זרים לישראל ובעובדה כי השוק המשפטי בישראל נפתח לתחרות זרה.

משרדנו גאה כי מאמר פרי עטנו פורסם במגזין יוקרתי זה, ומביא לידיעת אלפי מנויי המגזין – אנשי שיווק ופיתוח עסקי של משרדי עו"ד מסביב לעולם ובדגש על ארה"ב – לגבי השינויים בשוק עורכי הדין בישראל. המאמר המתורגם במלואו מובא מטה, לגרסת ה- PDF יש ללחוץ כאן.

מאמר של משרד Robus בכתב העת Strategies
מאמר של משרד Robus בכתב העת Strategies

שינוי מהפכני בתחרות בשוק עריכת הדין הישראלי / עו"ד זהר פישר

לאחרונה, תוקן חוק לשכת עורכי הדין הישראלי, כך שהחל מחודש אוגוסט 2012, עורכי דין זרים כמו גם משרדי עורכי דין זרים רשאים להעניק שירותים משפטיים בישראל. המדובר בתיקון מהותי וחשוב, המציב את שוק עריכת הדין הישראלי כחלק אינטגראלי מהמגמה העולמית של המאה ה-21, הגלובליזציה.

מספר עובדות על ישראל

על אף גודלה ומיקומה, ישראל מהווה מוקד עסקי-כלכלי בינלאומי מרכזי. חברות ישראליות רבות הן בינלאומיות באופיין, בין היתר, משום שהן עובדות בצמוד לחברות ועסקים ממדינות רבות בעולם. כך למשל, תעשיית הסטארט-אפ הישראלית, המכונה לעתים קרובות- Startup Nation הינה בעלת השפעה ייחודית וגדולה על תעשיית הטכנולוגיה העולמית. דוגמא נוספת היא תעשית החקלאות הישראלית, כאשר חברות חקלאיות ישראליות מספקות פתרונות חקלאיים למדינות שונות ברחבי העולם.

לצד זאת, ראוי לציין כי חברות ישראליות רבות פעילות ברחבי העולם, ומבססות להן סניפים מקומיים ואזוריים.

אם כן, מגמות אלה הינן למעשה ביטוי לכפר הגלובאלי בו אנו חיים. עם זאת, לישראל, בשל שטחה הגאוגרפי הקטן ובשל מחסור במשאביים טבעיים, אין ברירה אלא למצוא פתרונות מבית ומחוץ לצמיחה התמתמדת של כלכלתה, לרבות לשוק עריכת הדין.

שוק עריכת הדין הישראלי

שוק עריכת הדין הישראלי מנסה להתאים עצמו למודל בו יוכל להעניק ללקוחותיו שירותים משפטיים מקיפים ברמה בינלאומית. זאת בין היתר, באמצעות רכישת ידע רב ומקיף וצבירת נסיון משפטי בתחומים שונים כגון עסקאות מיזוגים ורכישות בישראל עבור חברות זרות ועבור חברות ישראליות במדינות אחרות, שיתופי פעולה בינלאומיים עם משרדי עו"ד זרים, עריכת הסכמים בין חברות מישראל לחברות זרות, וכדומה, והכל במטרה כפולה – לייעץ ולסייע ללקוחות ישראליים (חברות ופרטים) הפועלים מחוץ לישראל, וכן כדי לייעץ ולסייע ללקוחות זרים (חברות ופרטים) הפעילות בישראל.

התיקון לחוק המתיר לעורכי דין זרים לפעול בישראל הגיע בעיתוי מפתיע. שכן, אף ללא עורכי הדין הזרים, שוק עריכת הדין הישראלי מצוי בתחרות קשה על כל לקוח ומוצף לרוויה. למעלה מ-60,000 עורכי דין בישראל משרתים אוכלוסייה של כ- 7.5 מיליון איש, ובמילים אחרות, הכמות הגדולה בעולם של עורכי דין ביחס לאוכלוסיה.

כדי להתמודד עם התחרות העזה נקטו מספר משרדי עורכי דין בטקטיקות קיצוניות בכדי לגייס לקוחות חדשים ולשמר לקוחות קיימים. כך למשל, בתחום הנדל"ן- משרדי עו"ד הפחיתו את שכר הטרחה אותו הם גובים עבור ביצוע עסקת נדל"ן לעיתים לסביבות ה- 0.5% – סכום לא רווחי בעליל בכל קנה מידה.

בעשותם כן, הם לא רק מזיקים לעצמם, אלא גם למקצוע עריכת הדין בכללותו. התנהלות זו הובילה את לשכת עורכי הדין הישראלי לקדם החלטה שתקבע סכום מינימאלי אותו יש לגבות עבור שירותים משפטיים בתחום הנדל"ן.

הסדרות והוראות חדשות

על אף העיתוי המפתיע, התחרות הקשה וכמות עורכי הדין, לשכת עורכי הדין בישראל העבירה את התיקון לחוק. עד לתיקון, עורך דין זר היה יכול לעסוק במקצוע בישראל רק לאחר שהוסמך בישראל. כיום, עורכי דין זרים יכולים להציע מגוון של שירותים משפטיים בישראל עבור לקוחות ישראליים מבלי להיות מוסמכים בישראל.

אותם שירותים כוללים:

  • ייעוץ משפטי ומתן חוות דעת משפטית בענייני משפט בינלאומי וכן בעניין הדין החל במדינה שבה הוסמך עורך הדין הזר לעסוק בעריכת דין
  • עריכת מסמכים משפטיים שחל עליהם הדין הזר
  • ייצוג לקוחותיהם הישראליים בתהליכי מו"מ לקראת ערכית מסמכים משפטיים שחל עליהם הדין הזר

עם זאת, עורכי דין זרים אינם מוסמכים לייצג בטריבונאליים שיפוטיים היכן שהחוק הישראלי חל, ולפיכך הם אינם מורשים להופיע ולייצג בבתי המשפט בישראל. חשוב לציין, כי בכדי לעסוק בעבודה משפטית בישראל, על עורכי הדין הזרים לעמוד בכמה תנאים:

  • קבלת רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, במדינה בה הוא טוען לנסיון משפטי
  • בעל ניסיון משפטי כעורך דין או תפקיד שיפוטי במשך חמש שנים לפחות
  • עליו להירשם במרשם עורכי הדין הזרים בלשכת עורכי הדין בישראל, ולעמוד בבחינות של הלשכה בנושאי אתיקה מקצועית
  • העמדת בטוחה להבטחת פיצוייו של מי שיינזק כתוצאה מרשלנות מקצועית בגובה של כ- 2 מיליון שקלים (500,000$~)

עורכי דין זרים הבוחרים לעבוד בישראל, צריכים לקחת בחשבון את העובדה כי שיטת החיוב הנהוגה בישראל היא שיטה מבוססת שעות, והיא משתנה בהתאם לנסיונו של עו"ד, גודל משרד עו"ד, מהות העבודה המשפטית, אופיו וגודלו של הלקוח ועוד.

סכומי החיוב הנהוגים בישראל נמוכים משמעותית ביחס למדינות אחרות בעולם כגון ארה"ב ומערב אירופה. לפיכך, בטרם בוחרים משרדי עורכי דין זרים לפתוח שלוחה בישראל, עליהם להתחשב בעובדות אלו, תוך בדיקה כלכלית שתוודא כי עלות ההשקעה שלהם בפתיחת סניף בישראל לא תעלה על הרווח הצפוי.

תחום הליגל מרקטינג בישראל

אחת מן התוצאות הטבעיות הנובעות מהתחרות העזה בשוק עריכת הדין הישראלי הוא הביקוש ההולך וגובר לשיווק ופיתוח עסקי בקרב משרדי עורכי הדין – תחום הליגל מרקטינג (Legal Marketing). לצד הצטיידות של משרדים בחברות בתחום הפיתוח העסקי והשיווק, לשכת עורכי הדין בישראל אינה מסייעת במיצוי צורך טבעי זה.

כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין הם קובץ חוקים מורכב וארכאי, שלמרות תיקונים שנעשים בהם, עדיין לא תואמים את המציאות העכשווית הטכנולוגית ששינתה את פניו של שוק עריכת הדין העולמי בכלל והישראלי בפרט.

כך, כללי האתיקה אוסרים על פרסום של עורכי דין באמצעות הטלויזיה, רדיו ולוחות מודעות. בנוסף, קיים איסור על פרסום שמות של לקוחות. פרסומים באמצעות הודעות דואר אלקטרוני ישירות ואמצעים ייזומים אחרים אסורים באופן כללי. מאידך, פרסום באמצעות האינטרנט מותר, במגבלות מסוימות.

לסיכום, חרף התחרות העזה וכמות עורכי הדין הרבה בישראל, העלייה ברווחיות הסקטור המשפטי הישראלי כמו גם העלייה המדודה בצמיחת הכלכלה הכלל ארצית, הוכיחו כי תמיד יהיה מקום פנוי לאיכות, בחירת ייצוג משפטי הולם ויצירת הזדמנויות כדאיות בשוק עריכת הדין הישראלי.

מגזין legal Marketing ארה"ב - רובוס

קראתם עד כאן? הנה עוד כמה מאמרים שיכולים לעניין