התקשורת הזרה התעניינה ועסקה בכנס המשרדים הזרים שנערך ביוני השנה בצוותא עם מחוז ת"א והמרכז של לשכת עוה"ד.
האירוע הראשון מסוגו בישראל שכינס תחת קורת גג-אחת את מיטב משרדי עוה"ד מישראל ומרחבי העולם, הביא בין היתר את כתבי כתב העת הכלכלי הנודע MergerMarket להגיע לאירוע ולסקר אותו. להלן המאמר המלא – קריאה מהנה (לגרסה באנגלית – אנא לחצו כאן). קריאה מהנה
אוגוסט 2013, מגזין MergerMarket – ישראל
הרפורמה החדשה בחוק לשכת עורכי הדין הזניקה סדרה של תמורות בשוק עריכת הדין הישראלי, זאת לפי מקורות רבים בענף.
עו"ד זהר פישר, מייסד חברת הליגל מרקטינג 'רובוס', אומר כי מאז היכנסו לתוקף של תיקון מספר 13 לחוק לשכת עורכי הדין, משרדי עורכי דין זרים החלו להראות נוכחות ופעילות ערה בזירה הישראלית. משרדים זרים מחפשים מיזוגים עם משרדים ישראלים, פותחים סניפים בישראל ומציבים נציגים של המשרד בארץ. בו זמנית, אומר פישר, משרדים ישראליים מעוניינים במיזוגים עם משרדי עורכי דין בחו"ל, מתוך הרצון להישאר רלוונטיים בענף המוצף.
לדברי עורך-דין אפי נווה, יו"ר מחוז המרכז של לשכת עורכי הדין, כניסתם של המשרדים הזרים לישראל היא אך טבעית שכן, ישראל היא שחקן גלובאלי ורוב העסקאות הנערכות בה הן בעלות אופי בינלאומי. כפועל יוצא מהדומיננטיות של ישראל בזירה הטכנולוגית, וכן עובדת החברות של ישראל בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (ה-OECD), חשוב שלמשרדים ישראליים יהיו קשרים ענפים עם משרדים בכל העולם, אומר נווה ומוסיף, כי משרדים זרים גם מבינים את החשיבות של הקשרים הללו ומעוניינים לפתח את עסקיהם כאן.
מיזוגים בין משרדים זרים למקומיים כבר כאן, אומר פישר: משרד ינגקה (Yingke) המשרד השני בגודלו בסין, פתח סניף ישראלי והתמזג לצורך זה עם משרד אייל חיאט, זולטי, נייגר ושות' הישראלי. מיזוג חשוב נוסף הוא הצטרפותו של משרד ברץ ושות' למשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, אשר לו משרדים בישראל בארה"ב ובבריטניה.
לדעת פישר, משרדים ישראליים המעוניינים להישאר תחרותיים צריכים להפוך למשרדי כל-בו (One-Stop Shop) אמיתיים. נכון להיום, האסטרטגיה של שלושים המשרדים הגדולים היא לטפל בעצמם בתיקים בנושא מיזוגים ורכישות או תאגידים, ולהפנות את לקוחותיהם למשרדים נישתיים כאשר מדובר בדיני עבודה או קניין רוחני.
בקרוב מאוד, המשרדים הללו יהיו חייבים להציע את שלל השירותים הקיימים במשק אם ברצונם להוות תחרות למשרדים הזרים. פישר מוסיף כי כבר עכשיו, משרדים גדולים מעוניינים להתמזג עם משרדי בוטיק ובדרך זו מרחיבים את תחום הפעילות שלהם לגזרות בהן המשרדים הגדולים לא היו פעילים בעבר: איסור תחרות, איכות הסביבה, מיסוי וקניין רוחני.
לפי מקור בתעשייה, ייתכן ונראה מיזוגים מהסוג הזה בין משרדים גדולים כגון גורניצקי או שנהב, לבין משרדים קטנים עם אוריינטציה חזקה לקניין רוחני כמו נעמי אסיא או עמאר רייטר ז'אן שוכטוביץ'.
מן העבר השני של המתרס, משרדי עורכי דין ישראליים, ביניהם משרד סנדק, מחפשים באופן אקטיבי מיזוג עם משרד עורכי דין מעבר לים, כך מעיד שמר סנדק, שותף מייסד במשרד. לקוחותיו של סנדק הם בעיקר בתחום ההיי-טק ופועלים לרוב בזירה האמריקנית. לכן, המשרד יכול להרוויח רבות מלהתמזג עם משרד אמריקני בגודל בינוני (50-100 עורכי דין). מיזוג כזה, אומר סנדק, יאפשר מצד אחד ללקוחות הישראלים גישה לשירותים להם הם זקוקים בשוק הזר (שהוא השוק העיקרי בו הם פועלים), ומצד שני, יאפשר למשרדים זרים כניסה לשוק ההיי-טק הישראלי.
לאחרונה התקיים כנס שעסק בנושא כניסת המשרדים הזרים לשוק הישראלי. הכנס אורגן על ידי לשכת עורכי הדין וחברת רובוס ליגל מרקטינג. בכנס נאמו נציגים ממשרדים מקומיים וזרים ולדעת רבים, לא צפויים כרגע בישראל מיזוגי ענק בין משרדים גדולים כגון הרצוג פוקס נאמן או יגאל ארנון, לבין משרדים זרים גדולים בעלי נציגות בישראל כגון פרשפילדס (Freshfields), ווייט אנד קייס (White & Case), ו- די.אל.איי. פייפר (DLA Piper).
צפי זה מבוסס על כמה הבחנות: אחת מהן היא שבישראל קיימת רשת ענפה ואמינה של הפניית לקוחות בין משרדים גדולים. לדברי עו"ד ג'רמי לוסטמן מ- DLA Piper, מערכת כזו של הפנייה בין משרדים מקומיים וזרים מייתרת את הצורך במיזוג של משרדים גדולים מקומיים עם משרדים גדולים זרים.
גיאופוליטיקה היא גם שיקול, וכמו כן גם שיקולי רווחיות, אומר עו"ד ג'ושוע קירנן מ- White & Case. בעבר, המגמה בקרב המשרדים הגדולים הייתה להתמזג מתוך מחשבה על שליטה בשוק ורווח עתידי, ומאז המשבר הכלכלי חל מפנה וכיום הדגש הוא על רווחיות בטווח קצר יותר.
פישר מונה עוד גורם אשר תורם לבלימה של מיזוגים בינלאומיים גדולים: עקב הצפת המקצוע בישראל, משרדים מקומיים הורידו מחירים כדי להישאר תחרותיים. המחירים הנמוכים מרתיעים את המשרדים הזרים אשר לא מעוניינים להיכנס לשוק רווי. אותה הורדת מחירים גם משמשת זרז למיזוגים מקומיים, אשר מוזילים את העלות התפעולית של המשרד, בנוסף ליתרונות המקצועיים של משרד גדול היכול להציע מגוון שירותים.
