חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

סיקור פאנלים כנס עורכי הדין הזרים השלישי של ישראל

לעמוד הנחיתה ולהזמנה של הכנס לחצו כאן
צפו בסרטון הפרומו של כנס עורכי הדין הזרים השלישי לצפייה

פאנל 1: אנרגיה ואנרגיה מתחדשת

מנחה: עו"ד אמנון אפשטיין, אפשטיין רוזנבלום מעוז.
  • עו"ד טוד אלכסנדר, Chadbourne & Parke (ארה״ב)
  • עו"ד מרק לוי, Allen & Overy (אנגליה)
  • עו"ד דן כהן, אגמון ושות’
  • עו"ד גל אורן, ברנע ושות’
  • עו"ד לין אלסטר, יועצת המשפטית של אורמת טכנולוגיות

פאנל זה הונחה על ידי עו"ד אמנון אפשטיין ממשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז. הפאנל התמקד בשאלות הרלוונטיות ביותר בתחום האנרגיה והאנרגיה והמתחדשת, תחום אשר בשנים האחרונות עובר הליכי התעצמות בארץ ובעולם. שאלותיו של עו"ד אפשטיין התמקדו בנושאים שונים בתחום האנרגיה, החל משינויים גלובליים וליטיגציה בינלאומית דרך מיקומה של ישראל בתחום זה ועד לשיתופי פעולה במזרח התיכון בתחום האנרגיה והאנרגיה המתחדשת.

עו"ד טוד אלכסנדר ממשרד  Chadbourne & Parkeהתייחס לשינויים המשמעותיים אשר התרחשו לאחרונה בשוק האמריקאי. עו"ד אלכסנדר התייחס בדבריו לחברת סאן אדיסון אשר נמצאת בימים אילו על סף פשיטת רגל עם חובות של כ- 12 מיליארד דולר. להערכתו, פשיטת רגל זו נובעת מאיבוד אמון מצד המשקיעים בהשקעות החברה באנרגיה סולארית לגופים פרטיים ובתוך כך חריגה מהחזון המסחרי-תעשייתי עליו הושתתה החברה למיום היווסדה. בנוסף, לאחר הצעת הרכישה הנדיבה שהציעה סאן אדיסון לVivint  (חברת מערכות סולאריות נוספת) עלו תהיות מצד משקיעיה בנוגע למצב המזומנים בה ועלה חשד כי כספים רבים הועלמו מעיני הציבור לסיכום אמר עו"ד אלכסנדר "כפי שניתן לראות, על-אף הפוטנציאל הטמון בתחום זה והרווח האסטרונומי שניתן להפיק מהשקעות נכונות, צפויים למשקיעים קשיים רבים בדרך."

עו"ד לין אלסטר, יועצת המשפטית, אורמת טכנולוגיות נשאל, כיצד ישראל תוכל להמשיך ולשמור על מעמדה כמובילת תחום האנרגיה והאנרגיה המתחדשת בזירה הבינלאומית. לדבריה של עו"ד אלסטר, זוהי שאלת "המיליון" דולר. שמירה על מעמדה כמובילת שוק היא אחד האתגרים הגדולים ביותר של כל מדינה וחברה. חברת אורמת מנסה לשמור על מעמדה כמובילה בתחום ההשקעות בתחנות כוח גיאותרמיות ע"י השקעת משאבים רבים בכדי לפתח טכנולוגיות חדשות ופורצות דרך, במקביל, לפיצול השירותים אותם היא מעניקה ללקוחותיה. במישור אחד, אורמת מספקת ציוד קצה לספקיות אנרגיה, ובמישור השני, היא מייצרת אנרגיה ומוכרת חשמל לצרכני קצה. נוסף על-כך אורמת חוקרת ומפתחת טכניקות חדשות להפקת אנרגיה ובוחנת השתלבות ופיתוח בתחומים שונים ומגוונים בעולמות האנרגיה והאנרגיה המתחדשת.

עו"ד דן כהן ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' עסק בשאלת עתיד הגז הישראלי. לדעתו, מאז גילוי מרבץ הגז חסרי התקדים, לוייתן ותמר, המחוקק ניסה כדי לאפשר  רגולטורית את הפקת הגז בצורה מהירה.. יחד עם זאת, המחוקק הבין לבסוף כי הדרך היחידה לביצוע של פרויקטים מורכבים ויקרים שכאלו היא אך ורק בשיתוף פעולה משמעותי עם גופים פרטיים שיתרמו את ערכם המוסף להצלחת הפרויקטים הלאומיים הללו, שאינם יכולים לקרום עור וגידים ללא עזרת הסקטור הפרטי. באשר לעתיד הגז הישראלי, טען עו"ד כהן, כי ישנם מספר רב של הליכי משא ומתן ושיתופי פעולה משפטיים עם מדינות שונות ממזרח הים התיכון. בעיניו אין ספק שההליך היה ארוך ומיגע ולקח זמן רב להסיר את החסמים והמכשלות הבירוקטיות אך מכאן אפשר להתקדם ולעשות דברים גדולים".

עו"ד מרק לוי ממשרד Allen& Overy נשאל על הליכי ליטיגציה בינלאומית בנושאי אנרגיה ואנרגיה מתחדשת. עו"ד לוי לוקח חלק פעיל בחלק משמעותי מתיקי הליטיגציה המתנהלים באירופה (בעיקר בספרד ואיטליה), המורכבות בתיקים אלו נובעת מכמות משקיעים גדולה. הכסף הרב שהושקע בפרויקט ובמקרים רבים בעבודה מול הרשויות במדינות השונות. ישנו סיכון מובנה בהשקעה בפרוייקטי אנרגיה במדינות זרות, הנובע בעיקרו מהיכולת של המדינה המארחת לשנות את החקיקה בכל רגע נתון ובכך לפגוע הלכה למעשה ביזמים ובגורמים הפרטיים שלולא הם הגז כלל לא היה מתגלה מלכתחילה. לדעתו של עו"ד לוי, הדרך הבטוחה ביותר כיום היא להשקיע במדינות החברות באמנות בינלאומיות המבטיחות את זכויותיהם של משקיעים זרים בתחום האנרגיה.

עו"ד גל אורן ממשרד ברנע ושות' התייחס לסוגיית המשקיעים הזרים בישראל ולמהלכים אותם נוקטת הממשלה בישראל על מנת  לעודד משקיעים זרים להשקיע את כספם בשטחנו.. לפי עו"ד אורן, ממשלת ישראל עושה מאמצים כבירים בכדי לגייס משקיעים זרים, והחל משנת 2010 אנו עדים לשינויי חקיקה נרחבים אשר הופכים את ישראל לאטרקטיבית ביותר למשקיעים זרים. להליכים הממשלתיים מצטרפים בנקים רבים התומכים בהשקעות אלו ע"י מתן מימון בנקאי וחוץ בנקאי נרחב. ניתן לראות כי בשנים האחרונות עלתה כמות בחינת ההשקעות מצד משקיעים זרים, המשתתפים גם במכרזי תשתית ואנרגיה בולטים במשק הישראלי. עו"ד אורן אמר לסיכום, "בסופו של יום, יציבות מדינית ומדיניות מעודדת השקעות זרות הן המפתח להצלחת הסקטור".

צפו בפאנל אנרגיה ואנרגיה מתחדשת.

פאנל 2: MEDICAL DEVICES

מנחה: עו"ד חיים פרידלנד, גורניצקי ושות'
  • עו"ד דניאל קרקוב, Arnold and Porter (ארה״ב)
  • עו"ד הארי רובין, Ropes & Gray (ארה״ב)
  • עו"ד שרון גזית, גולדפרב זליגמן ושות'
  • עו"ד אסנת סרוסי-פירסטטר, ליפא מאיר ושות'
  • עו"ד עידו ורשבסקי – יועץ משפטי של חברת Lumenis

עו"ד אסנת סרוסי-פירסטטר ממשרד ליפא מאיר הציעה למי שחושב להקים חברה בתחומי המכשור הרפואי לשאול את עצמו – האם יש שוק למוצר? האם השוק נגיש? האם יש לנו טכנולוגיה מחדשת? בשלב השני  יש  להבין מה מיקומה  הגיאוגרפי של החברה והשירות  האם אנו רוצים לייצר מחוץ לארץ, לפעול מחוץ לארץ? כאן צריך לקחת בחשבון שיקולי מס, שיקולי משאבי אנוש וזמינותם, שיקולי רגולציה ועוד.

בנוסף, עולה שאלה לגבי המבנה המשפטי של החברה – באילו תחומים יש להתמקד בעת ייסודה? מהו התיעוד, הבירוקרטיה?

עו"ד אסנת סרוסי – פירסטטר מאמינה שחשוב לבצע תיאום ציפיות. העצה הטובה ביותר היא לחלק את האחריות והתפקידים בין המייסדים. חשוב מאוד לקבוע דרכים ליישוב סכסוכים עתידיים כבר בשלבים המוקדמים, כדי להימנע ממצבים של מבוי סתום בעתיד. כמו כן, נושאי הסדרת הקניין הרוחני וחלוקתו בין המייסדים (ככל שרוצים לחלק).

עו"ד שרון גזית ממשרד גולדפרב זליגמן ושות' ציינה שקיימים שיקולים נוספים בהקמת חברה למכשור רפואי – כיצד אנו מחנכים את השוק? השוק הוא ייחודי במובן שניתן לחנך רופאים ומפעילי מכשור רפואי. בנוסף, לעובדה שמחקרים רבים מהווים קניין רוחני של אוניברסיטאות ובתי חולים יש השפעה על פעילויות של מיזוגים ורכישות בחברות מדיקל, כיוון שבידיהם קיים לרוב רישיון שימוש באותם פטנטים. כתוצאה מכך, קיימות מגבלות בייצוא הידע שהתגבש על ידי מדענים וחוקרים, ולכן יש להתחשב בקניין הרוחני ובזכויותיהם.

עו"ד הארי רובין, ממשרד Ropes & Gray האמריקאי ציין שבעיה נפוצה נוספת היא שחברות למכשור רפואי טועות ומחשיבות את עצמן כחברות למדעי החיים. עליהם להבין שהן חברות טכנולוגיה, ולהיערך לאתגרים ולסביבה העתידים לפקוד אותם כחברות כאלה.

עו"ד עידו ורשבסקי, יועץ משפטי של חברת Lumenis, חושב שחשוב לבחור ולהסדיר את המסלול הרגולטורי בו החברה הולכת לפעול בטרם יציאתה לדרך ולפריסה בשוק.

השאלה הבאה שעלתה לדיון הייתה ״מהם הצעדים החשובים ביותר שחברה צריכה לעשות כדי להגן על קניינה הרוחני?״

לטענת עו"ד הארי רובין יש לחשוב בצורה אסטרטגית כיצד אנו רוצים למצב את עצמנו ולהגן על זכויותינו מחד, ולהיות תקיפים בנוגע להפרות שלהן מאידך. הוא ציין שאכיפת קניין רוחני היא דבר משמעותי שאנשים לא מתייחסים אליו מספיק – לא מקיימים דיונים מספיק משמעותיים ברמת ההנהלה הבכירה בנוגע לפטנטים, זכויות יוצרים ובשיתוף עם עורכי הדין. המסקנה היא אל תתנו לעורכי הדין לקבל את ההחלטות שאתם אמורים לקבל בנוגע לקניין רוחני של העסק שלכם. אם תעשו זאת תוכלו למצוא עצמכם OUT OF BUSINESS.

עו״ד רובין הציע שהסכמי ההגנה בחברה בינלאומית ינוסחו ע"י עורכי דין המתמחים במשפט בינלאומי עסקי אשר יודעים לקחת בחשבון מגבלות רגולטוריות שונות של מדינות ברחבי העולם.

את השאלה האחרונה הפנה המנחה לעו״ד עידו ורשבסקי – ״מהם האתגרים שהיועץ המשפטי הפנימי בחברת מדיקל מתמודד איתם הן בהתמודדות אל מול עורכי דין חיצוניים והן בהתמודדות מול מנהלי החברה כ'שומר הסף'?״

עו״ד עידו ורשבסקי השיב שהפקטור המשמעותי ביותר הוא שהחברה משלמת את השכר  בסופו של יום , ו כיועצים משפטיים לא תמיד נאמר את מה שמנהלינו רוצים לשמוע. לעיתים הדברים לא יכולים לקרות כפי שמנהל רוצה שיקרו, ועובדה זו מהווה אתגר לא פשוט. לעיתים במצבים כאלה יועצים חיצוניים מהווים יתרון גדול משום שהם מסוגלים לתת חוות דעת אובייקטיבית, עצמאית ובלתי תלויה. חשוב לשתף פעולה בין היועץ הפנימי ליועץ החיצוני משום שעצות מנוגדות יכולות ליצור מצב בעייתי מבחינת היועץ הפנימי.

בנוסף עו״ד ורשבסקי ציין מספר אתגרים מרכזיים בישראל – ישנו פיקוח שונה ולעיתים כבד בהרבהעל יועצים משפטיים פנימיים ביחס ליועצים חיצוניים. השני הוא, בעיקר בחברות ציבוריות שלעיתים קיימות סתירות בין מקורות נורמטיביים החלים בו זמנית – למשל חברה המעוניינת להיסחר בבורסת הנאסדק, כאשר מחזיקי המניות שלה הם תאגידים ישראלים אשר עליהם חל החוק הישראלי.

לעיתים הדגש על כניסה מהירה לשוק ויצירת פלח שוק מבוסס לחברה אינו פחות חשוב מהגנה על הפטנטים והקניין הרוחני שלה. שוק משמעותי עשוי להישאר כנכס לחברה גם לאחר שיפוג תוקף הפטנט, וישנם משתנים נוספים שצריך לקחת בחשבון.

צפו בדברי הפתיחה של עו״ד זהר פישר, ראש משרד רובוס.

פאנל 3: מיסוי בינלאומי

מנחה: עו"ד בנימין טובי, שקל ושות’
  • עו"ד צבי קהאן, Katten Munchin Rosenman (ארה״ב)
  • עו"ד ריצ’רד קאופמן, Fladgate (אנגליה)
  • עו"ד ענת שביט, פישר בכר חן וול אוריון ושות’
  • עו"ד יאיר בנימיני, יאיר בנימיני
  • שגיא לובודה, רשות המיסים הישראלי

הפאנל בנושא מיסוי בינלאומי עסק בעיקר בשאלות העולות כתוצאה מהתפתחויות טכנולוגיות בכלל, ולאתגרים הנלווים לשימוש הולך וגובר בפלטפורמות דיגיטליות.

המשתתפים דנו בהצלחתו השנויה המחלוקת של פרויקט ה-BEPS  של ה-OECD, הנועד לתת לממשלות שונות פתרונות להתאמת דיני המיסים שלהן לעידן המודרני, בו יזמים ותאגידים רבים מנצלים את הפרצות הרבות שנוצרו בתחום בעקבות חוסר היכולת של הדינים הקיימים להתאים עצמם לחידושים טכנולוגיים.

העלייה הדרסטית בחשיבות ובשכיחות של הפלטפורמה הדיגיטלית הובילה למצב הבעייתי בו יש קושי לאתר את מדינת המקור של עסק מסוים. היות והוא מתקיים בעיקר במרחב הדיגיטלי, באופן זה בעצם מתחמק העסק מנטל המס אשר היה מוטל עליו לו היה ניתן לעקוב אחריו לתחום שיפוט מוגדר. כיום, מרבית דיני המיסים מדברים על דרישה של נוכחות פיזית קבועה (“permanent establishment”) על מנת ליצור חובת תשלום מס. כאן הועלתה הטענה כי דרישה זו רלוונטית אך ורק למדינות איתן קיימת אמנה בנושא. כלומר, בעניין מדינות כאלה תידרש רשות המיסים הישראלית להוכיח את התקיימותה של נוכחות פיזית קבועה על מנת לגבות מיסים מאותו עסק. במקרה של מדינות איתן אין אמנה קיימת מגמה בה הדינים הרלוונטיים מפורשים האופן יותר מרחיב, וכך בעצם מתבטלת הבעיה בהקשר זה.

בעניין זה נשאלה השאלה האם רשות המיסים הישראלית רשאית להחיל על הדינים פרשנות מרחיבה במצב כזה. בתגובה הוסבר כי במקרה של מדינות איתן קיימת אמנה מחויבת רשות המיסים לפנות לדיני המיסוי הבינלאומיים. לעומת זאת, במקרה של מדינות איתן לא קיימת אמנה, רשאית רשות המיסים לפנות לדיני המיסים המקומיים.

עוד הוסבר כי בממלכה המאוחדת, כיום, אין חקיקה חדשה האמורה לטפל בנושא, אלא מנסים למצוא פתרונות בדין הקיים. עם זאת, הוסבר כי גביית המע״מ תיקבע לפי מקום הצריכה, ולא לפי מקום הרכישה. באופן זה מנסה רשות המיסים הבריטית לנטרל את בעיית היעדר הנוכחות הפיזית.

צפו בפאנל הסייבר.

פאנל 4: סייבר

מנחה: עו״ד מני גורמן ממשרד שטיינמץהרינג גורמן ושות׳,
  • עו״ד אלכס סטולרסקי, Dentons(רוסיה)
  • עו"ד סקוט תייל, DLA Piper (הונג קונג)
  • עו״ד ג׳יימס קוינג, Paul Hastings (ארה"ב)
  • עו״ד ירון סובולהמבורגר עברון ושות׳
  • עו"ד אמיר איליאסקו, שבלת ושות'
  • עו״ד דונה רהב, יועצת המשפטית של Software CyberArk

מנחה הפאנל, עו״ד מני גורמן ממשרד שטיינמץהרינג גורמן ושות׳, פתח בהזכירו לאורחי הכנס כי למעשה כל דבר חשוב בחיינו מאוחסן על גבי מחשבים. בהתאמה, הוא הדגיש, הולכת ומתרחבת תופעת התקפות הסייבר. התקפות אלו יכולות להפיל חברות ואפילו מדינות, ובשנים האחרונות אכן נתקלנו בחברות ענק כמו eBay ואפל שנפלו קורבן להתקפות סייבר קשות ביותר. אירועים אחרונים של דליפת פרטיהם האישיים של מאות אלפי משתמשים באתרי אינטרנט שונים מדגישה עוד יותר את הסיכון.

מצד שני, אמר עו״ד גורמן, חקיקה ורגולציה נוטות להתקדם ולהסתגל בצורה איטית הרבה יותר. קשיי הבירוקרטיה מובילים למצב שבו החקיקה לעולם תימצא מספר צעדים מאחורי ההתקדמות הטכנולוגית של תוקפי הסייבר. השאלה המרכזית, לדעתו של עו״ד גורמן, היא האם המערכת המשפטית מוכנה דיה, ומבינה מספיק את הסיכונים שכרוכים בהתקפות סייבר כאלו, והאם יש בכוחה לסייע לשוק להתמודד עם הסכנות הללו?

עו״ד ירון סובול ממשרד המבורגר עברון ושות׳, ענה על כך, וציין שלפי דעתו ישראל נמצאת מאחור בכל הקשור לחקיקה נגד עבירות מחשב. להבנתו, יידרש זמן רב ואף משבר רציני בכדי להדביק את הפער הזה. הרגולטורים השונים לא עוקבים בצורה מספקת אחר ההתפתחות הטכנולוגית והסכנות, ולכן מלבד החלטות ראשוניות בעיקר בתחום הבנקאות, אין כמעט שום רגולציה שמחייבת את הגופים להתמגן ולהיערך להתמודדות עם סכנות הסייבר. עם זאת, ציין עו״ד סובול, הדירקטורים והחברות עצמן כן נמצאות בתהליך של הבנת הסיכון ואפילו מבצעות צעדים חשובים מתוך דאגה לביטחונן.

עו״ד גורמן הפנה בשלב זה שאלת המשך לעו״ד סובול, ושאל האם לדעתו העובדה שישראל אימצה אמנות בינלאומיות בנושא משפיעה בצורה כלשהי. לכך הגיב עו״ד סובול באומרו שאימוץ אמנות אינו צעד מספק, אלא הכרחי להטמיע אותן בחוקי המדינה דרך תהליכי החקיקה המקובלים, תהליך כזה טרם קרה בישראל לטענתו.

עו״ד אלכס סטולרסקי, מהשלוחה הרוסית של משרד Dentons, נשאל כיצד נראית ההתמודדות של רוסיה אל מול איומי הסייבר לאור מבנה המערכת המשפטית שלה. לכך השיב כי ראשית יש לזכור שכשמדברים על רוסיה מדובר במדינה עם עבר ארוך שנים, אך מעט מאד עבר משפטי. אחרי נפילת בריה״מ, אמר, החלה להתפח אט אט מערכת משפטית שראויה לשמה. בשנים האחרונות חווה רוסיה מצב כלכלי לא טוב, בעיקר כתוצאה ממחירי הנפט הנמוכים והסנקציות, ועולה צורך משמעותי יותר לעצמאותה של רוסיה והסתמכותה על פיתוחים ותעשיות פנימיים. בנוגע לחברות הרוסיות, סיפר, קיימת מודעות לאיומי הסייבר והחברות השונות נוקטות צעדים משמעותיים בכדי להתמודד איתם. רמת האבטחה בחברות ובספקי השירותים באופן כללי גבוהה מאד, טען עו״ד סטולרסקי, בעיקר לאור העובדה שהעובדים מנוסים וממושמעים מאד.

עו״ד סקוט תייל, התמודד עם שאלה דומה לגבי המאבק של המערכת המשפטית בסין בתופעת התקפות הסייבר. לטענתו, ישנן מספר מגמות. ראשית, יש מגמה לכיוון רגולציה שתקשה על חברות להעביר את המידע שלהן מחוץ לסין, עם זאת המוטיבציה המרכזית לכך היא שליטה על מידע וכוח, ופחות איומי הסייבר. בנוסף, קיימת מגמה של רגולציה על מוסדות פיננסים. המדינה מפרסמת מדריכים והוראות כיצד להגן על המידע של הלקוחות ושל החברה. עם זאת, אין ירידה לפרטים אלא בעיקר תיאורים כללים ובלתי מקצועיים דוגמת ״יש לנקוט צעדי זהירות״ או ״יש להתקין הגנות ראויות״. בנוסף, סיפר עו״ד סקוט, אין אכיפה משמעותית, אך לדעתו זו בעיה במקומות רבים בעולם ולא רק בסין.

לעו״ד דונה רהב, יועצת משפטית בחברת Software CyberArk, ראייה מעט שונה על הדברים. עו״ד רהב טענה כי חוקים בהגדרתם הם בלתי-מעודכנים ומיושנים, במיוחד כאשר מדובר בחוקים בנוגע לטכנולוגיה. בלתי אפשרי, היא טענה, לעמוד בקצב של התקדמות הטכנולוגיה. גם החוקים החדשים ביותר שנחקקו בארה״ב למשל משקפים את העבר, מייצגים את מה שקרה ונלחמים מלחמות שכבר תמו. לדעתה, המערכת המשפטית בישראל היא הטובה ביותר בהקשר הזה, מפני שלבית המשפט מרחב פרשנות רחב יחסית, המאפשר לו לפסוק בהתאם לפרשיה הספציפית ונסיבותיה, ובכך הוא למעשה כבול פחות לחוק הארכאי והמיושן.

עו״ד ג׳יימס קוינג, ממשרד Paul Hastings בארה״ב, סיפר על 5 החוקים המרכזיים שלראייתו על המדינות לאמץ בכדי להתמודד עם בעית התקפות הסייבר: חוק נגד הונאות סייבר, חוק נגד פשעי מחשב, חוק נגד פריצות וגניבת פרטים אישיים וזהויות, חוק נגד פריצה למכשירים (למשל משאבות דלק) וחוק נגד שיתוף מידע מסווג והדלפות מארגונים (בדומה למקרה אדוראד סנודן למשל). לטענתו, אלו חמשת התחומים שחייבים לבוא לידי ביטוי בחקיקה על מנת להילחם בתופעת מתקפות הסייבר. ארה״ב, הוא טען, איננה מושלמת, אך עם זאת חוקקה זאת מכבר חוקים בחמשת התחומים הללו, וכך גם מדינות רבות באירופה. בנוסף, טען, גם החברות הישראליות שאינן כפופות לחוקים אלו, צריכות להתאים את מוצריהן ושירותיהן לעמוד בהם, מפני שלטענתו מערכת החוקים המקומית חשובה, אך החוק בצידו של הלקוח חשוב אף יותר.

בשלב זה נשאל עו״ד אלכס סטולרסקי לגבי האפשרות לשתף פעולה או לרכוש חברות רוסיות. לכך הוא השיב שבנוגע לרכישה הדבר תלוי בסוג החברה אותה אתה מבקש לרכוש, מפני שלמשל על מנת לרכוש חברות אסטרטגיות מסוגים שונים נדרש אישור מיוחד מהממשלה. בנוגע לשיתופי פעולה או השתתפויות במכרזים, קיימת חקיקה חדשה אשר אוסרת על מצב בו זר מחזיק ברוב המניות של חברה המבקשת להשתתף במכרז. הרציונל מאחורי חקיקה זו היא שרוסיה מנסה לשמור מוצרים (ומידע) במדינה ולא להוציאם החוצה. השאלה שמתעוררת היא כיצד להתמודד עם החוקים הללו בבואך לשקול שיתוף פעולה כלשהו עם חברה רוסית. לטענתו של עו״ד סטולרסקי, על אף הקשיים כעת זה זמן טוב להיכנס לשוק הרוסי, מפני שהרובל חלש, הכלכלה יחסית יציבה וישנן אפשרויות רבות.

עו״ד אמיר איליאסקו, ממשרד שבלת ושות׳, נשאל על ידי המנחה האם החברה הישראלית מוכנה להתמודדות עם מתקפות הסייבר ומה עלינו לעשות על מנת להגדיל את המודעות. עו״ד איליאסקו השיב כי יש לאמץ את התפיסה של יום אפס. לטענתו, הגורמים המתוחכמים יותר בשוק כבר רכשו ביטוחים והחלו בתהליכי התייעלות למול האיום. כל העניין, טען, היא העלאת המודעות לעניין זה. יש מקום לספר לחברות ולפרטים שהם לא מוגנים כלל, ועל הדירקטוריון להכיר את זה ולדעת כיצד להתמודד עם זה.

בנוגע למצב ברוסיה סיפר ע״וד איליאסקו, כי קיימת סוג של ״מלחמה קרה טכנולוגית״ בין רוסיה לארה״ב, המתבטאת בכך שהרוסים מבקשים לוודא האם בעסקאות שונות קיימים משקיעים אמריקאים, ובמידה וכן הם כופים תהליכי Due Diligence ארוך ומיגע המרחיק את המשקיעים.

לבסוף, נשאלה שוב עו״ד דונה רהב, האם לדעתה המנטרה שקובעת כי השוק מגיב תמיד רק לאחר תקרית גדולה היא נכונה. לכך היא השיבה שלראייתה כן. כאשר מתרחש מקרה מוכר ובולט, הוא מעלה את המודעות. כאשר מתרחשת למשל פריצה ענקית לחברה גדולה, ונפרץ לדוגמה כל מחשב רביעי, גם חברות אחרות מתחילות לתהות האם הן הבאות בתור. היא אף הוסיפה כי לראייתה עורכי הדין הם האוכלוסייה בסיכון הגבוהה ביותר, שכן המידע שברשותם של עורכי הדין שווה הון עתק לאנשים מסוימים ולכן שווה להשקיע את הכסף בניסונות גניבה שלו. כל עובד, הסבירה צריך להכיר את כללי הזהירות, שכן מרבית העובדים יקבלו בשלב כלשהו מייל עם ניסיון פישינג (Fishing) או כופרה (Malware). אם הארגון, במקרה זה משרד עורכי הדין, לא ישמור על מנגנונים נכונים, כללי זהירות ומחיצות זהירות, קיים סיכוי גבוה מאד שהוא יפגע לאורך הדרך. על כך יש ליצור תוכניות מסודרות שיכינו את המשרד ליום שבוא תגיע מתקפה, וללא ספק יש להכין את העובדים וללמד אותם כיצד יש להתנהל.

פאנל 5: ליטיגציה

מנחה: עו"ד רם ז'אן, עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'
  • עו"ד מת'יו וויניגר, Linklaters(אנגליה)
  • עו"ד שי ג'קסון, Pinsent Masons (אנגליה)
  • עו"ד קלאוד שטרן, Quinn Emanuel Urquhart & Sullivan (ארה״ב)
  • עו"ד אלקס הרטמן, ש. הורוביץ ושות'
  • עו״ד רות לובן, יגאל ארנון ושות'
  • עו״ד מיכאל גלאי, יועץ המשפטי של חברת Telit

כבר בפתיחת הפאנל ניכר כי קהל הנוכחים היה סקרן מאוד לשמוע את דבריהם של יושבי הפאנל. האולם היה מלא, וניכר היה שמדובר באחד הפאנלים המבוקשים בכנס. עורכי דין מכל רחבי העולם, מרביתם מתחום הליטיגציה בעצמם, חיכו בקוצר רוח לשמוע כמה מהשמות הגדולים ביותר בתחום הליטיגציה מעניקים מידיעותיהם ומניסיונם בנושאים המעסיקים כל עורך דין בתחום, בחו"ל כמו בישראל.

בפתיחת הפאנל, המנחה עו"ד רם ז'אן, נתן סקירה קצרה על האתגרים והקשיים העומדים בפני ליטיגטורים ישראליים, כגון התחרות הרבה בשוק, הקושי ב"התמודדות" על לקוחות בינלאומיים, ושכר הטרחה היורד. מרבית הנוכחים בקהל הנהנו בהסכמה למשמע דבריו של עו"ד ז'אן, בייחוד עורכי הדין הישראלים.

את הפאנל פתח עו"ד קלוד שטרן, אשר דן בניהול תיקים בתחומי שיפוט שונים. בהתנהלות מול ארגון בינלאומי, וניהול הליכים הנוגעים לעסקאות בינלאומיות, פירט עו"ד שטרן, ישנה אפשרות לבחור באיזה תחום שיפוט לנהל את התיק, והבחירה בתחום שיפוט כזה או אחר עשויה להיות מכרעת, ולהשפיע על כל מהלך התיק, על מידת הסיפוק של הלקוח מהשירות שניתן, ואפילו על תוצאות התיק. עו"ד שטרן פירט את הפרמטרים השונים לפיהם הוא בוחן באיזה תחום שיפוט להגיש תביעה – החל מרמת הגילוי הנדרשת בתחומי השיפוט השונים, שעשויה לנגוד את האינטרסים של הלקוח, ועד לאופן ניהול התיק וסדרי הדין השונים הנהוגים במדינות השונות. עו"ד שטרן פירט כי בהחלטה היכן להגיש תביעה, אחד השיקולים המרכזיים שהוא שוקל הוא אופי הלקוח, סוג העסק אותו מנהל, ושאיפותיו העסקיים, מעבר לניהול התיק עצמו. אפיון הלקוח, צרכיו ושאיפותיו, הוא זה שהופך את הייצוג למוצלח בעיניו.

אחרי עו"ד שטרן, עבר עו"ד שי ג'קסון לדבר על הנושא הכי "חם" בפאנל – שכר טרחה. עו"ד ג'קסון פירט כי אמנם הורדת שכר הטרחה בבריטניה היא פחות דרמטית מאשר בישראל, אך ניכרת ירידה בשל התחרות הגבוהה. עו"ד ג'קסון סיפר כי פעמים רבות הוא רואה כי אופן חישוב שכר הטרחה הוא הגורם המכריע עבור לקוחות רבים, יותר מאשר "השורה התחתונה" של השכר הכולל. לשיטתו, אם עורך הדין יפרט במלואם את שעות העבודה שהקדיש לתיק, והמשאבים שנדרשו לניהולו – הלקוח ירגיש הרבה יותר נכון לשלם את שכר הטרחה הגבוה. הכנות, השקיפות והתחושה שיש מי שעובד בשביל הלקוח – יותר חשובים לו מאשר לשלם שכר טרחה נמוך.

לאחר מכן, פנו עו"ד אלקס הרטמן ועו"ד מת'יו וויניגר לדון בתחום יישוב הסכסוכים האלטרנטיבי, במסגרת בוררות וגישור, כחלופה לניהול תיק בבית המשפט – מגמה ההולכת וצוברת תאוצה בשוק המשפטי כיום, בישראל כמו גם בעולם. עו"ד הרטמן ועו"ד וויניגר פירטו את המניעים להפניית לקוחות לנתיבים אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים, ואת המאפיינים השונים של הליך הבוררות והגישור בישראל ובעולם, אשר עשויים להיטיב עם לקוחות מסוימים. לאחר מכן, עברו עו"ד רות לובן ועו"ד מיכאל גלאי, לפרט בנוגע למערכת היחסים שבין ליטיגטור המנהל תיק עבור חברה, לבין המחלקה המשפטית של אותה חברה – מערכת יחסים של שיתוף פעולה לצד הפרדה, על מנת לשמור על האינטרס של הלקוח בצורה מיטבית.

לאחר סיכום הפאנל, נשארו חברים רבים מהקהל באולם על מנת לשוחח עם משתתפי הפאנל, ולבקש הרחבה אודות הנושאים שנדונו. ניכר כי הפאנל המבוקש ביותר בכנס משרדים זרים לא אכזב.

פאנל 6: אמריקה הלטינית

מנחה: עו"ד מני ברויד, פרל כהן צדק לצר ברץ
  • עו״ד ג׳ילרמו בורמן, Marval O’Farell & Mairal (ארגנטינה)
  • עו"ד ויילי לבון, Hogan Lovells (ברזיל)
  • עו"ד מנואל רג׳ונוב , Greenberg Traurig (מקסיקו)
  • עו״ד איתן אפשטיין, מ. פירון ושות׳
  • עו"ד רן טל, יועץ המשפטי, גלית

בדברי ההקדמה שלו ציין מנחה הפאנל עו"ד מני ברויד, ממשרד פרל כהן צדק, כי העובדה שבחרו לערוך פאנל בנושא אמריקה הלטינית מעיד על העניין ההולך וגובר בהשקעות ישראליות בשוק הלטיני הן מבחינת הממשלה שמעניקה סיוע, והן כתוצאה מחיפוש השקעות חדשות ההשקעה באמריקה הלטינית גוברת.

עו"ד אמנון אפשטיין התחיל באנקדוטה על נטפים. "הלכתי ודיברתי בפאנל בנושא השפעת האביב הערבי על ההשקעות במדינת ישראל בדובאי, מיד הוקפתי במאבטחים , שסיפרו לי על כך שאנחנו משתמשים בטכנולוגיות ישראליות על מנת להתפיל פה מים. כל הציוד כאן זה של נטפים". לאחר מכן נתן עו"ד אפשטיין סקירה פוליטית של המציאות הפוליטית בישראל ומנה את הסיבות לפיהן השקעה בישראל נראית כלא הגיונית אבל חרף האמור ישראל יעד למבחר עורכי דין זרים בתחום ההייטק והיזמות וחברות מובילות ברחבי העולם מגיעות לישראל ופה להישאר.

לדברי עו"ד אפשטיין ישראל מייצאת לאמריקה הלטינית 2.5 מיליארד ₪ לא כולל יהלומים. המדינה העיקרית ברזיל. כמעט מיליארד דולר מקסיקו קוסטריקה גם כן נמצאות במעלה הרשימה.

עו"ד מנואל רג׳ונוב עדכן כי שינו את החקיקה המקומית במקסיקו והתחילו להשקיע ביחסים עם ישראל ולראייה לאחרונה חתמו הסכם עם ישראל, בעיקר בתחום מגדלי העגבניות שרי ובנושאים אחרים ציין כי מקסיקו לומדת מישראל כיצד לייבא. וגולת הכותרת הינה כי נשיא מקסיקו מגיע לבקר בישראל ביקור היסטורי על מנת לדון בין היתר בייבוא של טכנולוגיה וידע.

עו״ד ג׳ילרמו בורמן ציין כי היה לו קשה מאוד להתמודד עם השותפים האחרים במשרדו בקשרי מסחר בינלאומיים ויצירת דסק ישראלי שנוגע ללקוחות ישראלים בבואנוס איריס. אך עם מעט העברית שהייתה שגורה בפיו ניסה כמיטב יכולתו. לאחר מכן סקר את המצב בארגנטינה והסביר כי יש משבר פוליטי וכלכלי כל עשור אשר פוגע אנושות בכלכלה המקומית.

עו"ד ויילי לבון ציין כי בגלל ששוק הצריכה בישראל קטן מאוד יחסית ומוגבל יכלו לנצל את קשרי המסחר אבל תחום היצוא לישראל פחות משפיע. לדבריו אנחנו לא רואים הרבה פעילות של חברות זרות שפועלות בישראל. אך אנו רואים הרבה חברות ישראליות שחודרות לשווקים של אמריקה הלטינית.

עו"ד אפשטיין הוסיף כי הרבה כסף זר מאמריקה הלטינית מופקד בבנקים הישראלים שמהווה גן עדן ישראלי כמקלט מס שלא נעשה בו שימוש .

עו"ד רן טל העיד על חיבור של המקומיים למנטליות הישראליות, והנטייה לרוץ להשקיע מבלי לבדוק את המצב המשפטי בנוגע לייצוא. שווקים המשתוקקים לראות ניסיון טכנולוגי וידע אולם מצד שני צריך להיזהר עם הייעוץ המשפטי ובניית העסק בצורה טובה על פי התאמה אישית לכל אחד בדיוק לפי צרכיו.

עו"ד ויילי נתן סקירה של המצב הפוליטי בברזיל כרגע וההשקפות שלו כתוצאה משינויים.  מעיד כי תקופה לא טובה עוברת כל כלכלה בברזיל. נפילה במחיר תוצרים של שוק הצריכה, סקנדלים פוליטיים ושחיתויות. לדבריו בברזיל אפילו העבר לא צפוי. בתקווה שההשקעות האחרונות יישאו פרי.

קראתם עד כאן? הנה עוד כמה מאמרים שיכולים לעניין